ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
והמערער שכנגד
ע"י ב"כ עו"ד יוסף מעודה
המערערים והמשיבים שכנגד
1. בפנינו ערעור על של השלום בחיפה (כב' השופט אורי גולדקורן) מיום 14/08/22 בת"א 26249-07-16; 30974-03-16 ו-62924-11-14.
2. קמא, לאחר שקיים דיון במאוחד בשלוש התביעות שהגישו המערערים כנגד המשיב, בגין פרסום ובגין ליחיד חייב את המשיב לשלם למערער 1 סך של 34,000 ₪ בתוספת וריבית כחוק ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בתוספת והוצאות , כן חייב בית משפט קמא את המשיב לשלם למערערת 2 פיצויים בסך של 34,000 ₪ ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בתוספת שכר טרחת , וכן חייב את המשיב לשלם למערער 3, למערערת 5 ולמערערת 7 פיצוי בסך של 4,000 ₪ (יחד 12,000 ₪) ממועד הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל בתוספת שכר טרחת עורך דין.
3. לצד האמור, דחה קמא את תביעות המערערים 4 ו – 6 וכן דחה את תביעת המערערים למתן משהובהר כי המשיב אינו מתגורר עוד מול ביתם של המערערים.
4. ערעורם של המערערים נסוב בעיקרו על מיעוט הפיצוי שנפסק למערערים בגין פרסום ועוולת ליחיד וכן על הימנעותו של בית משפט לקבוע כי המשיב ביצע שני פרסומי נוספים על פני אלה קמא הכיר בהם וכן הימנעותו של בית משפט קמא מלקבוע פיצויים בגין העוולת ליחיד למערערים 3 ו – 7.
5. נסוב על עצם קבלת תביעות המערערים. לעמדת המשיב קמא לא אמור היה לקבל את תביעות המערערים הנסמכות על ולעמדתו, קביעות קמא לחיובו באירועים המיוחסים לו, אין להן וס עובדתי ואף לא משפטי. יתר על כן, המשיב טען כי בית משפט קמא לא הביא בחשבון את העובדה כי בין הצדדים שררה תמיד מתיחות, מריבות, צעקות והקנטות וגידופים הדדיים וכי הנרטיב כי המשיב הוא הפוגע בהליך זה אינו נכון, שעה שהמשיב מכר את נחלת הוריו, ברח מהמערערים עת נקלע ללחצים נפשיים בעקבות התנהלותם, ניצל שלוש פעמים מניסיונות אשר גררו אותו לאישפוזים חוזרים במחלקות בריאות הנפש (לרבות, בעת הזו כפי שנמסר בדיון).
6. מעיון בתיק עולה כי בפני קמא נדונו שלוש תביעות בגין ביצוע עוולות של פרסום ליחיד. בתמצית יאמר כי המערערים ייחסו בתביעותיהם למשיב פרסום בשנים 2014 ועד 2016, כאשר בתביעה הראשונה, ת"א 62924-11-14, יוחסו למשיב 4 פרסומי הנוגעים למערערים ואילו בתביעה הנוספת – ת"א 30974-03-17, פורטו 29 מקרים אשר לטענת המערערים מקימים עוולת פרסום ליחיד. במסגרת התביעה השלישית – 26249-07-16, אשר הוגשה על ידי המערערים בעצמם, נתבקש שיאסור על המשיב להטריד אותם, לאיים עליהם ולהתקרב אל פתח ביתם.
7. שהגיש המשיב הוכחשו המעשים שיוחסו למשיב ונטען כי המערער 1 הוא שהטריד את המשיב, הקניט אותו, נקט כלפיו בהליכים משפטיים ללא בסיס וכן כי התבטאויות המשיב כלפי המערער 1 אינם בגדר .
8. קמא דן במסגרת הנורמטיבית של פרסום ליחיד, סקר ובחן את כל אחד מעשרות האירועים שיוחסו למשיב בתביעה הראשונה והתביעה השנייה, הכריע בכל אחד מהם האם עולה מהם פרסום ליחיד, וקבע כי הוכחו שמונה מקרים של ביצוע עוולות מטרד ליחיד על ידי המשיב נגד המערערים 1 ו – 2, ששה פרסומים בהם הוציא המשיב לשון הרע על המערער 1; תשעה פרסומים שבהם הוציא המשיב לשון הרע על המערערת 2 ופרסום לשון הרע אחד לגבי המערערים 3, 5 ו-7.
9. קמא דן בהגנות לפי חוק איסור לשון הרע, דחה את טענותיו של המשיב והבהיר כי המשיב אינו יכול לחסות תחת טענת ההדדיות לה טען. בהמשך, נדרש קמא לשיעור הפיצוי המגיע, תוך שבחן את שיעור הפיצוי, בהתחשב בחומרת הפגיעה, מידת ההשפלה והסבל שסבלו המערערים או מי מהם, היקף התפוצה של הפרסום, טיב הפרסום ואמינותו, זהות הפוגע, התנהגות הפוגע, התנהגות הניזוק ומעמדו בקהילה קודם לפרסום ועוד. לאור קריטריונים אלה, פסק בית משפט קמא כאמור, את הפיצוי בגין פרסום לשון הרע.
10. לאחר קמא שוכנע כי עלה בידי המערערים להוכיח שהמשיב ביצע שמונה מקרים של עוולות ליחיד נגד המערערים 1 ו – 2, ומשמדובר במסכת אחת ארוכה ומתמשכת של הפרעה מכוונת, שנעשתה בזדון, פסק את הפיצוי גם בגין עוולה זו.
11. המערערים והמשיב הגישו ארוכות ומפורטות במסגרתן טענו כנגד רבות מקביעותיו העובדתיות של קמא, הכל כמפורט בהודעות הערעור שהוגשו על ידם. המשיב התמקד כאמור בטענה כי לא היה מקום לקבל את תביעות המשיבים וערעורם של המערערים מתמקד במהותו במיעוט הפיצוי שנפסק להם לטענתם.
12. במסגרת הדיון שהתקיים ביום 23/03/23 השלימו הצדדים את טיעוניהם.
13. לאחר ששבנו ועיינו של קמא ושקלנו את טענות הצדדים בכתב ובעל פה סבורים אנו כי דין הערעור להידחות בהתאם לתקנה 148(ב) לתקנות האזרחי, התשע"ט – 2018 (להלן: "התקנות").
14. בענייננו ניכר כי קמא ניתח לעומק את הראיות שהובאו בפניו, פירט את מסקנותיו בבחינת דבר דבור על אופניו. די בכך כדי לדחות את הערעור ואנו מאמצים אפוא את של קמא מכוח סמכותנו לפי תקנה 148(ב) לתקנות האזרחי, תשע"ט-2018.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
