ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1
|
בפני |
|||
|
המבקש |
|||
|
נגד |
|||
|
המשיבה |
– באמצעות פרקליטות מחוז חיפה – אזרחי |
||
1. בפניי בקשתו של המבקש לפטור אותו מתשלום אגרה בתובענה זו.
רקע והשתלשלות הדברים
2. ביום 3.3.13 הגיש המבקש כתב תביעה כנגד מדינת ישראל – משרד הבטחון, קצין תגמולים, מנהל מחוז אגף שיקום חיפה במשרד הבטחון ומנהלת שיקום סייענים (המנהלה לסיוע בטחוני), על סך של 1,860,200 ₪.
התובענה הוגדרה כנזיקית, כספית ותשלומים רטרואקטיביים בגין נכות צמיתה.
3. בד בבד עם הגשת כתב התביעה המקורי הגיש המבקש גם בקשה לפטור מאגרה. בבקשה זו נתנה כב' השופטת תמר שרון-נתנאל החלטה ביום 4.3.13, בו ציינה כי לא ניתן לדון בבקשה כיוון שעילות התביעה בה אינן ברורות.
הוסיפה וציינה כב' השופטת שרון-נתנאל באותה החלטה, כי מדובר למעשה בערעור על החלטות קצין התגמולים ו/או הועדות הרפואיות שדנו בעניינו של המבקש. לכן הפנתה תשומת לבו של התובע לעובדה שלא ניתן להגיש תביעה לבית המשפט המחוזי על פי חוק הנכים אלא יש להגיש תביעה לקצין התגמולים, שרק לאחר החלטת ועדה רפואית עליונה או החלטת קצין תגמולים ניתן לפנות לבית המשפט המחוזי בנקודה משפטית בלבד.
2
הוסיפה וציינה כב' השופטת תמר שרון-נתנאל כי מכתב התביעה עולה כי התובע אכן פנה לקצין התגמולים ונקבעו לו אחוזי נכות על ידי הועדות הרפואיות, ולא ברור אם מדובר בערעור על שיעורי הנכות שנקבעו לו או על החלטות קצין התגמולים או שמא מדובר בטענות המצויות מחוץ לחוק הנכים, שאז לא ברור מהן עילות התביעה ועל איזה דין הן נסמכות.
באותה החלטה נתנה כב' השופטת נתנאל אפשרות לתובע לתקן את כתב תביעתו.
4. כתב תביעה מתוקן הוגש ביום 20.10.13, בו הקטין המבקש את סכום תביעתו ל- 1,750,000 ₪, והגדירה כ"תביעה כספית (תגמול בסיסי והטבות)".
בכתב התביעה המתוקן ציין המבקש כי "תביעה זו נסובה על רקע שירותו של התובע כשוטר במשטרת ישראל ופציעתו בין השנים 1985-1995 ונכותו הצמיתה כתוצאה מפציעותיו".
טוען עוד התובע כי תביעה זו מוגשת על רקע אי מתן טיפול והליך שיקום חוקי על ידי הנתבעים ובכך נמנע ממנו מלקבל את זכויותיו, דבר שהוביל להפסדים כספיים רבים ועוגמת נפש.
נימוקי הבקשה דנן
5. בבקשה לפטור מאגרה טוען המבקש כי מצבו הכלכלי קשה.
נקבעו לו אחוזי נכות גבוהים, והוא חי למעשה על קצבת נכות שנקבעה לו אך הוצאותיו רבות. עוד טוען המבקש כי גם מבת זוגתו אין מקור הכנסה ושניהם, פושטי רגל.
6. הוא סבור כי קיימת לו עילת תביעה.
תגובת המשיבה לבקשה
7. המשיבה בתגובתה מתנגדת לבקשה מנימוקים כדלקמן:
א. גם כתב התביעה המוקן שהוגש אינו ברור. לא ברורות ממנו מהן עילות התביעה ועל איזה בסיס משפטי הן מבוססות.
3
מקריאה של כתב התביעה המתוקן ניתן להבין כי התובע טוען שהוא זכאי לקבל "פיצוי" בשל נושאים הקשורים הן להיותו נכה מוכר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי"ט-1959 (להלן: "חוק הנכים"), והן על בסיס היותו מטופל על ידי המנהלת לסיוע בטחוני במשרד הבטחון.
טענותיו אלה חסרי יסוד ולכן אין סיכוי לתביעתו, ודין בקשתו לפטור מאגרה להידחות.
ב. המבקש גם אינו עומד בהוכחת התנאי של העדר יכולת כלכלית.
תשובת המבקש לתגובה
8. המבקש השיב בתשובה ארוכה לתגובת המשיבה, בה למעשה חזר על בקשתו ועל תוכן תביעתו.
דיון והכרעה
9. סעיף 14 (א) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007 קובע לאמור:
"בעלדין,הטועןשאיןביכולתולשלםאגרה,יצרףלתובענה,עםהבאתהלראשונהלביתהמשפט,בקשהלפטורמתשלוםאגרהבגיןאותהתובענה,בצירוףתצהירשיפרטבואתרכושו,רכושבןזוגוורכושהוריואםהואסמוךעלשולחנם,ומקורותהכנסתובששתהחודשיםשקדמולתאריךהבקשה".
ברע"א 2686/13 שמעוני נ' יגיל (החלטתו של כב' השופט הנדל מיום 1.12.13 – פורסם במאגר נבו), צויין כי :
"יש לזכור כי שניים הם המבחנים למתן פטור מאגרה: חוסר יכולת כלכלית וקיומה של עילה. בעוד הראשון מתמקד בתובע, השני בוחן את התובענה. בדיקת העילה במסגרת המבחן השני גמישה היא. הדרישה היא כי כתב התביעה יעמוד על רף מינימלי שטומן בחובו בהירות ופירוט…".
4
הוסיף וציין השופט הנדל כי:
"… הודגש כי רכיב הנזק הוא חלק מן התב
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
