ת"א 33066-05-16 – מיכאל פרץ נ' אורטל שמר הררי

ההחלטה

1

תביעה ע"ס 709,158 ₪ שעניינה כספים שהתובע העביר לנתבעת. השאלה שיש להכריע בה היא האם מדובר בכספי הלוואה שעל הנתבעת להשיב לתובע או שמא מדובר בכספי השקעה שנמסרו במסגרת הסכם שותפות שנכרת בין הצדדים.

ההליכים כנגד הנתבע 2 עוכבו מכח הליכי פש"ר המתנהלים בעניינו.

רקע

1. ביום 2.1.2011 נחתם הסכם שותפות (להלן: ההסכם) בין התובע (25%), הנתבעת (50%) ושותף שלישי, רונן קציר (25%). עפ"י ההסכם, הוקמה שותפות בלתי רשומה אשר תפתח ותנהל חנות לייצור וממכר שמלות כלה וערב. נקבע כי הנתבעת תשמש המנהלת המקצועית של העסק והתובע ישמש יועץ ארגוני, להבדיל ממנהל מקצועי, אשר תחום אחריותו לא יחרוג מהניהול הכספי והארגוני. נקבע שקציר יסייע בשיווק בזמנו הפנוי.

עפ"י סעיף 6.4 להסכם, התובע התחייב להזרים לקופת השותפות מעת לעת, החל ממועד תחילת השותפות ועד ליום 30.4.11, סך של 150,000 ₪.

2

בסעיף 14.1 להסכם נקבע כי התובע וקציר יהיו זכאים לבקש את פירוק השותפות בהודעה בכתב לפחות 6 חודשים מראש.

בסעיף 16.1 נקבע כי התובע וקציר יהיו רשאים להודיע על רצונם לפרוש מהשותפות בהודעה של 12 חודשים לפחות מראש.

2. ביום 20.4.11 שלח התובע מכתב לנתבעת לפיו: "בהתאם לסעיף 16.1 להסכם…, ובכפוף לכך שמלוא השקעתי בשותפות בסך של 150,000 ₪, תוחזר לי בעתיד לבוא כאשר מצבה הפיננסי של השותפות יאפשר זאת, הנני להודיעך על פרישתי מהשותפות. אודה לך באם תואילי לאשר הודעתי זו, לפיה פרישתי זו מן השותפות תחול על אתר".

בתחתית המכתב חתמה הנתבעת על אישור לפיו: "הנני לאשר בזה שקיבלתי את ההודעה האמורה ואני מסכימה שפרישתו של מר פרץ תחול על אתר. כן הנני מתחייבת להשיב למר פרץ את מלוא השקעתו בשותפות בעתיד כאשר מצבה הפיננסי של השותפות יאפשר זאת". (להלן: מסמך הפרישה).

3. אין חולק כי במהלך התקופה הרלוונטית העביר התובע לנתבעת סכומים כספיים המגיעים כדי סכום התביעה בערכי קרן (743,900 ש"ח). חלק מהסכומים הושבו לתובע (103,314 ₪) וכיום, לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, אין חולק כי 150,000 ₪ הועברו לנתבעת כהשקעה במסגרת הסכם השותפות ויש להפחית סכום זה מסכום התביעה.

4. עיקר המחלוקת היא האם הסכומים הנותרים הועברו גם הם כהשקעה בשותפות עפ"י הסכם השותפות ויחסי השותפות שבין הצדדים שהתקיימו בפועל במהלך כל התקופה הרלוונטית, כטענת הנתבעת, או שמא מדובר בהלוואות שניתנו לנתבעת באופן אישי ועליה להשיבן, כטענת התובע.

5. התובע הגיש תצהיר ונחקר עליו. בנוסף ביקש להעיד מטעמו את אבטן רפאל אשר לשיטתו היה עד לחתימת ההסכם בין הצדדים אולם זה לא התייצב לעדות. מטעם הנתבעת הוגשו תצהירים שלה ושל הנתבע 2 (בן זוגה), תצהיר הגב' רות הררי אמו של הנתבע 2, תצהיר של יניב בר משיח בעל עסק למתן שירותי מטבע ושל רו"ח שלמה אליאס שמשרדו נתן שירותי הנהלת חשבונות לנתבעת החל משנת 2011. בישיבת ההוכחות נמשכו תצהיריהם של יניב בר משיח ורוה"ח אליאס כך שמטעם הנתבעת העידו רק הנתבעים והגב' הררי. אף אחד מהצדדים לא הביא לעדות את השותף השלישי מר רונן קציר.

3

תמצית טענות התובע

6. בחודש נובמבר 2010 נעתר התובע לבקשות הנתבעים להלוות להם כספים לשם הקמת והפעלת סלון כלות הנושא את שמה של הנתבעת. במסגרת זו, ניתנו שתי הלוואות.

ההלוואה הראשונה ע"ס 668,900 ₪ נמסרה באמצעות סדרה בת 42 שיקים החל מיום 23.12.2010 ועד ליום 1.12.2012, המשוכים מחשבונות של התובע לפקודת הנתבעת. בשיקים כתבה הנתבעת בכתב ידה, ואף חתמה, כי קיבלה את הסכום האמור. בחלק מן השיקים כתבה הנתבעת "קיבלתי ממיכאל פרץ הלוואה ע"ס …". ע"ח ההלוואה הראשונה השיבו הנתבעים 50,000 ₪ בלבד.

ההלוואה השניה בסך 75,000 ₪ שהועברה ביום 11.6.12 בהעברה בנקאית לחשבון הנתבעת. על חשבון ההלוואה השנייה, השיב נתבע 2 לתובע 53,314 ₪.

7. ביום 2.1.2011 חתמו הצדדים על הסכם שותפות ובחלוף 4 חודשים התובע פרש מהשותפות. להלוואות נושא התביעה אין דבר וחצי דבר עם הסכם השותפות.

8. הנתבעים הבטיחו כי כספו של התובע יושב בצירוף ריבית חוקית עת העסק יעמוד על רגליו, דא עקא כי מלבד הסכומים שנזכרו לעיל, לא השיבו הנתבעים דבר לתובע.

9. לכן, מבקש התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו את יתרת ההלוואה הראשונה: 618,900 ₪; יתרת ההלוואה השנייה: 20,676 ₪. סה"כ 639,576 ₪ בצירוף ריבית חוקית מיום 23.12.2010 ועד למועד הגשת כתב התביעה – 709,158 ₪. כאמור, בסיכומים, התובע צמצם את תביעתו באופן שגם לשיטתו 150,000 ₪ הועברו לנתבעת כהשקעה במסגרת הסכם השותפות ולא כהלוואה ולכן הפחית את סכום התביעה בהתאם (ע' 42 ש' 14-15).

תמצית טענות הנתבעת

10. כאמור, הנתבעת לא מכחישה שהתובע העביר לה הכספים בסכומים הנטענים ע"י התובע אולם לשיטתה מדובר בהשקעה של התובע בשותפות לשם הקמת עסק לעיצוב ותפירת שמלות כלה ושמלות ערב.

4

11. במסגרת עבודתה של הנתבעת כשכירה בחברת פלאפון, הכירה הנתבעת את מר רונן קציר, אשר ערך היכרות בינה ובין התובע. התובע הציע לנתבעת, אשר עסקה בעיצוב כתחביב צדדי, כי השלושה (רונן קציר, התובע, והנתבעת) יתקשרו יחדיו בהסכם להקמת עסק משותף לעיצוב ותפירת שמלות כלה ושמלות ערב, בו התובע יהא אמון על הצד הכספי, והנתבעת על הצד המקצועי. ואכן הסכם כאמור נחתם, הוא הסכם השותפות.

12. במסגרת זו, כל עניינה ועיסוקה של הנתבעת נסוב סביב הפן המקצועי של העסק בעוד שבפן הניהולי נתנה הנתבעת אמון מלא בתובע וחתמה ללא היסוס על כל מסמך שהביא לחתימתה, לרבות פנקסי שיקים שהוציא התובע על שמה והחזיק אצלו כאשר השיקים חתומים על ידי הנתבעת.

13. דא עקא, העסק כשל בשל מיעוט לקוחות, הוצאות תפעול גבוהות, ומאחר והתובע פיזר שיקים חתומים של הנתבעת בעסקים למתן שירותי מטבע. אם לא די בכך, שמלות בשווי של למעלה מ-130,000 ₪ שעוצבו ונתפרו עבור בנותיו וידידותיו של התובע נלקחו מן העסק על ידו חינם אין כסף. בנוסף, בין השנים 2011-2013, נטל התובע מלקוחות תשלומים בהיקף של עשרות אלפי שקלים, וסכומים אלו לא הופקדו מעולם לחשבון העסק.

14. במהלך שנת 2012, הועבר העסק למתחם שלבים בדרום תל אביב והתובע חדל מלהזרים כספים לעסק. בחלוף זמן קצר, החל התובע דורש מהנתבעת כי תשיב לו את השקעותיו. הנתבעת הבהירה לתובע כי היא שקועה בחובות בשל העסק שאינו מתרומם וכי אין באפשרותה לעמוד בדרישותיו. במהלך שנת 2013 החלה הנתבעת לעבוד מביתה.

15. התובע המשיך להפעיל לחצים על הנתבעת אשר הביאו אותה לשלוח אליו מסרון בערב יום הכיפורים בו, בין היתר, ביקשה ממנו סליחה על שפגעה בו, באמונו וביכולותיו. עוד הודתה לו על עזרתו וייחלה שתינתן לה אפשרות להחזיר לו כגמולו בהשקעתו בעסק ובעזרתו בשותפות שהיתה לצדדים.

16. המסרון יחד עם הסכם השותפות, מכתב התובע ותצהירו, יחד ולחוד, מלמדים על העברת הכספים כחלק מהסכם השותפות שנחתם בין הצדדים ובו נאמר "החזר ההשקעות ייעשה רק כאשר מצבה הפיננסי של השותפות יאפשר זאת". גם בהסכם סיום השותפות מאשר התובע כי "מלוא השקעתי בשותפות בסך 150,000 ₪ תוחזר לי בעתיד לבוא כאשר מצבה הפיננסי של השותפות יאפשר זאת".

5

17. עוד מצביעה הנתבעת על כך שמדובר בסדרה ארוכה של העברות כספיות, מעולם לא נחתם הסכם הלוואה בין הצדדים, מעולם לא סוכמו תנאים ככל שיהיו ביחס להחזר הכספים. כל אלו, יש בהם בכדי להראות שאין עסקינן בהלוואות אלא בסכומים שהועברו על ידי התובע במסגרת השקעה כספית במיזם עם הנתבעת.

18. לכן, החזר השקעות צריך שיעשה לאחר ובכפוף לבירור השקעת התובע, ובקיזוז כספים שנטל התובע ופרט, כספים שנטל התובע מלקוחות העסק ושלשל תמורתם לכיסו ושוויין של שמלות כלה וערב שנתפרו לבנותיו, גרושתו וידידותיו, ללא כל תמורה.

דיון והכרעה

19. השאלה שיש להכריע בה היא האם הכספים שהתובע העביר לנתבעת, מעבר ל-150,000 ₪ (לגביהם אין מחלוקת כי מדובר בהשקעה בשותפות), הם בגדר הלוואה כטענת התובע שעל הנתבעת להשיבם, או שמא מדובר בהשקעה בשותפות שאין על הנתבעת להשיב בשלב זה, כטענתה.

כלל ידוע הוא כי על בעל דין הנטל להוכיח את הטענה המשרתת את האינטרס שלו (ע"א 7456/11 בר נוי נ' מלחי (11.4.13)). לכן, על התובע מוטל הנטל להוכיח כי הכספים שהעביר לנתבעת הועברו במסגרת הלוואה. על הנתבעת מוטל הנטל להוכיח כי התובע העביר את הכספים כהשקעה בעסק במסגרת השותפות שבין הצדדים.

20. סעיף 1 לפקודת השותפויות [נוסח חדש], תשל"ה-1975, מגדיר "קשרי שותפות" כדלקמן: "הקשרים שבין בני אדם המנהלים יחד עסק לשם הפקת רווחים, למעט את הקשרים שבין חברי תאגיד שהואגד לפי כל דין אחר".

סעיף 2 לפקודת השותפויות מפרט צורות שונות של שיתוף שאינן בגדר קשרי שותפות ומפרט נסיבות מהן נלמד על קיומה של שותפות:

"לשם הכרעה אם קיימים קשרי שותפות ואם לאו, יש ליתן את הדעת על כללים אלה:

(1)       שיתוף מכל צורה או הגדר בנכס או בכל זכות בו – אין בכך בלבד כדי ליצור קשרי שותפות בין בעלי הנכס או הזכות, ואפילו הם נוטלים חלק ברווחים המגיעים מן השימוש בהם;

(2)       נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס, היא בלבד אינה יוצרת קשרי שותפות, בין שנוטלי החלק יש להם בנכס זכות או טובת הנאה משותפות ובין שאין להם;

6

(3)       הנפרע חוב או סכום קצוב אחר, בין בשיעורין ובין בצורה אחרת, מתוך רווחיו הנצמחים של עסק, איננו נעשה בשל כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;

(4)       חוזה, שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווחיו של העסק, אין בו בלבד כדי לעשות את העובד או את השלוח שותף בעסק או חב כשותף בו;

(5)       בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר, המקבל בדרך של אנונה חלק מרווחי העסק שהנפטר היה שותף בו, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;

(6)       המלווה כסף למי שעושה עסק או עומד לעשות עסק, ועל פי החוזה שביניהם יקבל המלווה ריבית בשיעור משתנה לפי רווחי העסק, או יקבל חלק ברווחים – אין המלווה נעשה משום כך בלבד שותף בעסק או חב כשותף בו;

(7)       המקבל, בדרך של אנונה או בדרך אחרת, חלק ברווחי עסק כתמורה בעד מכירת המוניטין של העסק, אינו נעשה משום כך בלבד לשותף בעסק או חב כשותף בו;

(8)       חוץ מן האמור לעיל בסעיף זה, תהא קבלת חלק ברווחי עסק, או כל תשלום התלוי ברווחי עסק או המשתנה לפיהם, ראיה לכאורה שהמקבל הוא שותף בעסק, אלא שניתן לסתור ראיה זו בשים לב לכל נסיבות העסקה שבין הצדדים.".

21. בפסיקה נקבעו מבחני עזר המצביעים על קיומה של שותפות:

"הלכה פסוקה היא כי כדי להוכיח קיומם של יחסי שותפות, כמשמעם בפקודת השותפויות, על הטוען לשותפות להראות כי מהתנהגותם החיצונית של הצדדים נלמדת כוונה להיות שותפים. כך, לדוגמה, על הטוען לשותפות להראות כי הצדדים הוצגו לציבור הרחב כשותפים, כי השתתפו בניהול העסק, כי השתתפו בחזקה של נכסי העסק וכן כי השתתפו ברווחי העסק ובהפסדיו (ראו סעיף 2 לפקודת השותפויות וכן ראו ע"א 167/89 תנעמי נ' חמסי, פס' 11 (31.12.1989); רע"א 4339/06 חברת אירו-פארם בע"מ נ' פיטרמן, פס' ו' (21.8.2006))." ע"א 7202/12 מר סאיד חלאילה נ' עפו ג'חוש (4.5.15).

7

22. ביחס להלוואה, שדינה כדין חוזה, על הטוען כי העביר לחברו כספים במסגרת הלוואה להראות כי אכן כך הוסכם בין הצדדים. בין היתר, ניתן ללמוד על כוונת הצדדים מהפרטים השונים עליהם הוסכם ביחס למועד פרעון, לוח סילוקין, שיעור הריבית וכיוצ"ב פרטים (ראו למשל תא (שלום חיפה) 23980-06-14 שגיא תרזי נ' קפה אספרסו בר קריון בע"מ (26.12.17), תא (שלום ת"א) 19260-03-14 מרים ברבי נ' מאיר בוכבינדר (19.5.16)).

23. בענייננו וכאמור, אין מחלוקת בין הצדדים כי מעבר לסכום של 150,000 ₪ שהשקיע התובע בשותפות עפ"י הסכם השותפות, התובע העביר לנתבעת סכומים רבים נוספים, אשר לשיטתו היו הלוואות ולא השקעות בשותפות. הנתבעים, אשר לא הכחישו בהגנתם העברות כספים אלה, טענו כי גם אלה היו השקעות בשותפות שבין הצדדים.

24. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ואת הראיות שהובאו לפני, באתי לכלל מסקנה כי דין התביעה להתקבל בחלקה באופן שעל הנתבעת להשיב לתובע את כלל הסכומים שתבע, למעט סכומים שהיוו השקעה בשותפות. אמנם, הצדדים לא הקפידו לערוך הסכמים כתובים ביחס למלוא המערכת העסקית ביניהם ולהעברות הכספים שבוצעו באופן שמקשה על הסקת מסקנות בדיעבד (ראו בעניין זה ע"א 8713/11 משה צאיג נ' חברת ע. לוזון נכסים והשקעות בע"מ (20.8.17)). עם זאת ובהינתן כל אלה, מהראיות והעדויות שהובאו ניתן לקבוע ברמת ההסתברות הנדרשת במשפט אזרחי כי החלק הארי של הסכומים שהתובע העביר לנתבעת לא היו השקעה במסגרת שותפות כנטען על ידי הנתבעת אלא הלוואה. מרבית האינדיקציות העולות מהראיות שהביאו הצדדים מצביעות על כך שהכספים שהתובע העביר לנתבעת מעבר ל-150,000 ₪ הועברו שלא במסגרת יחסי שותפות. כפועל יוצא, מדובר בהלוואה אשר על הנתבעת להשיב לתובע.

25. כאמור, ביום 2.1.2011 נחתם הסכם השותפות במסגרתו התחייב התובע להזרים לקופת השותפות סך של 150,000 ₪. ביום 20.4.11 שלח התובע לנתבעת את מכתב הפרישה לפיו פרש מהשותפות והנתבעת אישרה בחתימתה פרישתו של התובע מהשותפות לאלתר. עוד אישרו הצדדים בחתימתם על מסמך זה כי התובע השקיע בשותפות 150,000 ₪ אשר יושבו לו כאשר מצבה של השותפות יאפשר זאת. דהיינו, במסמך זה אישרו הצדדים בכתב שני עניינים עיקריים. האחד, כי השותפות העסקית בין הצדדים, אשר נמשכה כארבעה חודשים החל מחודש ינואר 2011 ועד ל-20.4.11, באה לכלל סיום. השני, במסגרת יחסי השותפות השקיע התובע בשותפות 150,000 ₪ אשר יושבו לו ע"י השותפות "כאשר מצבה הפיננסי של השותפות יאפשר זאת".

8

26. לצד זאת, אין חולק, וכפי שעולה בבירור ממסמכים וראיות שהתובע הציג, כי עד למועד פרישתו מהשותפות, התובע העביר סכומים העולים על 150,000 ₪. בסעיף 10 לתצהירו פרט התובע שורת שיקים שהעביר לנתבעת במסגרת ההלוואה הראשונה לטענתו (העתק צילומי השיקים צורף כנספח א לתצהיר התובע). מועדי השיקים מלמדים על שורת העברות החל מיום 23.12.10, טרם הקמת השותפות עפ"י ההסכם, אשר נמשכו גם לאחר פרישת התובע מהשותפות ועד ליום 1.2.12 בסכום כולל של 718,606 ₪. במהלך תקופת השותפות הועברו שיקים ע"ס 165,000 ₪, כאשר לפניה הועברו שיקים ע"ס 50,000 ₪ נוספים.

27. בתחתית צילום השיקים שהועברו, הנתבעת אישרה בחתימתה כי קיבלה את הסכום הנקוב בשיק. בחלקם אף אישרה בחתימתה כי מדובר בהלוואות. למשל: "קיבלתי ממיכאל פרץ הלוואה 15000 ₪. אורטל שמר" מס ת.ז. וחתימה. סה"כ סכום השיקים שבתחתיתם רשמה הנתבעת כי מדובר בהלוואה עומד על 70,000 ₪ (שיק ע"ס 15,000 ₪ מיום 23.12.10 (לפני השותפות), שיק ע"ס 10,000 ₪ מיום 15.3.11 (במהלך חיי השותפות), שיק ע"ס 30,000 ₪ מיום 15.9.11 ושיק ע"ס 15,000 ₪ מיום 15.10.11 (השניים האחרונים לאחר השותפות)). בספיחי כל השיקים ציין התובע כי מדובר בהלוואה.

28. הנתבעת מנסה להיבנות מאי ההתאמה הקיימת לכאורה בין הסכומים שהועברו במהלך תקופה העולה על שנה אל מול המוצהר בין הצדדים במסמך הפרישה של התובע מהשותפות. אלא שהסכומים המפורטים לעיל מתיישבים כמעט באופן מלא עם הצהרת הצדדים בחתימתם כי בשותפות עצמה השקיע התובע 150,000 ₪. שכן, כאמור, ממועד החתימה על הסכם השותפות ועד המועד בו התובע פרש מהשותפות הועברו 165,000 ₪ כאשר על אחד מהשיקים שהועברו בתקופה זו ע"ס 10,000 ₪ חתמה הנתבעת כי מדובר בהלוואה. שעה שהצדדים הסכימו בכתב ובחתימתם כי יחסי השותפות באו לכלל סיום וכי במסגרת השותפות, כל עוד התקיימה, השקיע התובע 150,000 ₪ בלבד, פועל יוצא הוא כי יתר הסכומים שהועברו אינם בגדר השקעה בשותפות. הנתבעת, כמי שטוענת כנגד מסמכים עליהם חתמה, מוטל נטל כבד מאוד לסתור האמור במסמכים אלה.

9

29. בחקירתה, ניסתה הנתבעת לגמד מהמשמעות שיש לייחס לחתימתה על מסמך הפרישה מיום 20.4.11 ולחתימתה על השיקים השונים כי מדובר בהלוואות. הנתבעת טענה כי סמכה על התובע בעיניים עצומות, ואף העידה כי היה עבורה כאב (ע' 21 ש' 33), וכיוון שהוא זה שהיה אמון על הצד הכספי, חתמה על כל מסמך שהציג לה מבלי אפילו לקרוא אותו. הנתבעת אף טענה כי הותירה בידי התובע פנקסי שיקים חתומים "על החלק" וזה עשה בהם כרצונו (ראו למשל ע' 24 ש' 32, ע' 28 ש' 35 – ע' 29 ש' 6). אין בידי לקבל טענה זו של הנתבעת.

הלכה פסוקה היא כי חזקה על אדם שהוא מבין ומודע לתוכנם של מסמכים עליהם חתם. כמו כן, אדם שלא טרח לקרוא מסמכים עליהם הוא חתום לא ישמע בטענה כי לא ידע מה נאמר בהם (ראו ע"א 779/87 בליט נ' בנק לאומי, פ"ד מד(3) 304, ע"א 6799/02 יולזרי נ' בנק המזרחי, פ"ד נח(2) 145). לכן הנתבעת מוחזקת כמי שקראה את המסמכים עליהם חתמה והבינה את משמעותם כי השותפות באה אל קיצה ורק 150,000 ₪ מתוך הסכומים שהתובע העביר היו השקעה בשותפות.

התרשמתי כי הנתבעת העלתה טענה זו באופן מגמתי כדי לנסות ולהשתחרר מהמסמכים עליהם חתמה ומשמעותם תוך שהרבתה להשיב "לא זוכרת" ו"לא יודעת" לשאלות רבות הנוגעות להתחשבנות שבין הצדדים ומשמעותה, כמו גם על שאלות הנוגעות למעורבותה בניהול העסק (ראו למשל ע' 25 ש' 17-32, ע' 26 ש' 6, ע' 30 ש' 25), תשובות אותן אני מתקשה לקבל, שעה שעסקינן בעסק שהנתבעת ניהלה במשך שנים ועפ"י עדותה היתה מעורבת ולו בחלק מההחלטות שהתקבלו ובפן הכספי (למשל משכורות, העסקת עובדים, הזמנת סחורות) ולכן מצופה ממנה למסור תשובות מלאות בעניין זה. יש לציין כי מעדו