ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
|
התובעים |
|||
|
נגד |
|||
|
הנתבעים |
|||
|
נגד |
|||
|
צד ג' |
|||
בפניי תביעה כספית בסך 178,574 ₪ בגין נזקים שנגרמו לטענת התובעים בביתם מביצוע עבודות הריסה ובינוי בביתם של הנתבעים.
רקע
1. התובעים, הנם הבעלים של בית מגורים דו משפחתי במגרש 336 (להלן: "דירת התובעים") הצמוד לבית הנתבעים, במגרש 335 (להלן: "דירת הנתבעים"). שני הבתים נבנו בשנות ה-70 על ריצפה יצוקה משותפת ובין דירת התובעים לדירת הנתבעים חוצץ קיר משותף.
2. התובעים רכשו את ביתם בשנת 2008 ובשנת 2009 בנו תוספת בנייה. דירת התובעים הנה מבנה דו קומתי הכולל במפלס התחתון מטבח, פינת אוכל, סלון, חדר רחצה ושני חדרי שינה ובמפלס העליון חדר שינה וחדר רחצה.
3. הנתבעים רכשו את ביתם בשנת 2013 ובמהלך שנת 2015 החלו הנתבעים בביצוע עבודות הריסה של דירתם ובנייתה מחדש בהתאם להיתר הבניה שקיבלו ביום 19.3.15. לצורך ביצוע עבודות ההריסה והבנייה מחדש התקשרו עם מר דרויש ח'ליל (להלן: "צד ג'").
4. לאחר גמר עבודות ההריסה, התובעים פנו לנתבעים בטענה כי נגרמו להם סדקים בבית. צד ג' הגיע לדירת התובעים והסכים לתקן את הסדקים אולם בפועל, הדבר לא נעשה לאור התנגדות התובעים.
5. התובעים טענו כי הנזקים שנגרמו בדירתם מקורם בעבודות ההריסה בדירת הנתבעים אשר בוצעו בצורה בלתי מבוקרת ובלתי מקצועית בעוד הנתבעים טענו כי הנזקים הנטענים על ידי התובעים מקורם בליקוי בנייה שהיו בדירת התובעים עוד בטרם החלו הנתבעים לבצע את עבודות הבנייה בביתם.
6. ביום 17.3.18 מונה המהנדס יוסי לזר לתת חוות דעת בנוגע לליקויים בדירת התובעים; חוות הדעת הוגשה ביום 8.2.22 וביום 15.1.23 נחקר המומחה בבית המשפט. בישיבת ההוכחות מיום 2.2.23 נחקר התובע 1, מר גיא מזרחי, הנתבע 1, מר ברק מזרחי והצד השלישי, מר חליל דרוויש. לאחר ישיבת ההוכחות, הגישו הצדדים סיכומים בכתב.
טענות הצדדים
7. ב"כ התובעים טען כי עבודות ההריסה בדירת הנתבעים בוצעו בצורה בלתי מבוקרת ובלתי מקצועית וגרמו לסדקים בדירת התובעים, העבודות בוצעו ללא ניסור של רצפת וגג ביתם לצורך ביצוע הפרדה בין הבתים. ב"כ התובעים טען כי על מנת לחסוך בהוצאות ובזמן, הנתבעים ביצעו את ההריסה באמצעות כלים מכנים לא מתאימים ובציוד כבד אשר גרמו לתזוזות וזעזועים של המבנה.
ב"כ התובעים טען כי עקב רשלנותם של הנתבעים נגרמו לדירת התובעים נזקים כבדים של ממש, נזקים אסתטיים ונזקים מבניים קשים המסכנים את יציבותו של המבנה. נטען כי הנזקים בביתם מתיישבים עם המסקנה כי הנתבעים התרשלו בביצוע העבודות והפנו לחוות דעת המומחה מטעמם, מר יובל יחזקאל.
ב"כ התובעים ביקש להעביר את נטל ההוכחה לכתפי הנתבעים מכוח סעיף 41 ו/או 38 לפקודת הנזיקין.
ב"כ התובעים טען כי הנתבעים לא ביצעו בדיקות הנדסיות, לא התקשרו עם בעלי מקצוע מתאימים, לא דאגו לקבל חוו"ד הנדסית, לא ביצעו ניסור מוקדם של חלקי המבנה ברצפה ובקירות המשותפים ולא פיקחו כראוי על עבודת הצד השלישי.
ב"כ התובעים טען כי הנתבעים לא הביאו אף ראייה המוכיחה את טענותיהם ומחקירתם התגלה כי הקבלן המשיך בעבודות ההריסה גם שהתבקש לעצור ואף אחד לא פיקח על עבודות ההריסה הרשלניות.
ב"כ התובעים הוסיף וטען כי הצד השלישי טען כי הנזקים בדירת התובעים נגרמו בגלל תזוזת אדמה אולם לא הביא כל חוות דעת שתתמוך בטענתו זו. נטען עוד כי הצד השלישי הוא הגורם הישיר להרס דירת התובעים כאשר הוא פעל ללא ביטוח מתאים, ללא חוות דעת מומחה וללא רישיון קבלן.
ב"כ התובעים טען כי עדות התובע 1 בתצהירו היתה קוהרנטית ועקבית והנתבעים וצד ג' לא הצליחו לסתור את גרסתו. נטען כי המומחה לא התמצא בחוות הדעת שכתב ונתפס לא אחת באי דיוקים מהותיות כאשר לא ידע להשיב לשאלות התובעים, הוא לא קרא ולא זכר את חוות הדעת הקודמות אשר הוגשו לו והוא נשען בחוות דעתו על תשובותיו של הקבלן ובחקירתו לא פסל את העובדה כי הצד השלישי הרס את הבית בטרקטור.
ב"כ הנתבעים הפנה לעדות הצד השלישי וטען, כי מתשובותיו עולה כי הוא לא ניסר את הבתים וביצע את ההריסה באמצעות כלים כבדים קונגו וטרקטורים.
8. ב"כ הנתבעים ביקש להוציא את חוות דעת המומחה מטעם התובעים מתיק בית המשפט שכן המומחה לזר מונה כמומחה מטעם בית משפט בהסכמת הצדדים. בנוסף, נטען כי חוות דעת המומחה מטעם התובעים לא צורפה לתצהירי התובעים ומעולם לא הוגשה כראייה.
ב"כ הנתבעים הוסיף וטען, כי הנתבעים החלו בשיפוץ בשנת 2015 וכבר במהלך שנת 2015 פנו אליהם התובעים בטענה כי נגרם להם נזקים ואף מהנדס מטעמם ביקר בדירת הנתבעים עוד בשנת 2015. למרות זאת, התביעה הוגשה רק בשנת 2018 בכך למעשה גרמו לנזק ראייתי בלתי הפיך. נטען עוד כי במהלך הבנייה, התובעים לא פנו לוועדה המקומית או לבית המשפט בבקשה לצו הפסקת עבודה.
ב"כ הנתבעים טען, כי נטל ההוכחה מוטל על כתפי התובעים. כמו כן, נטען כי התובעים הסתירו מבית המשפט את התמונה המלאה לפיה הם מנסים מזה שנים לקדם הליכי הרחבה ושיפוץ בביתם בשל מצבו הרעוע וכי במהלך השנים שקדמו לעבודות ההריסה שביצעו הנתבעים, התובעים ביצעו תוספות בנייה ללא כל היתר, ללא בדיקות מקדימות ומקור נזקיהם בליקויי בנייה בביתם שהתרחשו עוד בטרם החלו הנתבעים לבצע את עבודות הבנייה בביתם וביקשו לזקוף את הסתרת העובדות לחובת התובעים. נטען עוד כי בטרם תחילת עבודות ההריסה, התובעים פעלו להגשת בקשה להיתר בניה במסגרתו ביקשו לבנות ממ"ד חדש במקום חדר השינה שנבנה ללא היתר. נטען עוד כי בשנת 2017 התובעים הגישו שוב בקשה להיתר בנייה ובו הצהרת מהנדס כי לא נשקפת סכנה מהמבנה למרות שבכתב התביעה נטען כי בעקבות רשלנות הנתבעים המבנה אינו יציב ומסוכן.
ב"כ הנתבעים טען כי הנתבעים פעלו כדין, קיבלו היתר בנייה עמדו בדרישות הועדה וניתן להם טופס 4 דבר המוכיח כי ביצעו את העבודות לשביעות רצון גורמי המקצוע בוועדה.
ב"כ הנתבעים ביקש לאמץ את קביעות המומחה מטעם בית משפט וציין, כי עדותם של הנתבעים והצד השלישי היתה עקבית וקוהרנטית והפנה לעדות התובע לפיה הוא בנה במהלך השנים ללא היתר וללא פיקוח בחלקים נרחבים מביתו. ב"כ הנתבעים הפנה לעדות המומחה ולתמונה שהגיש התובע מהם ניתן ללמוד כי בוצע ניסור וטען עוד כי אין ראייה לכך שהעבודות בוצעו באמצעות כלים כבדים. נטען עוד כי הנתבעים הוכיחו כי על פי התשריט לא תוכננה רצפת בטון בבית התובעים וכי במקרה זה, כיוון שהתובעים פעלו ללא היתר בנייה וללא תוכניות אין מקום להסיק כי התובעים ביצעו יציקת בטון ועל כן יש לדחות את התביעה גם ביחס לסדק שנפתח בין הקיר לתקרה ובתפר האנכי בין חדר הביטחון וחדר השינה.
9. ב"כ הצד השלישי טען, כי אין מקום להעביר את נטל הראייה לכתפי הנתבעים וכי התובעים לא הרימו את נטל ההוכחה ויש לדחות את תביעתם. נטען כי התובעים לא הביאו כל ראיה המעידה על תקינות דירתם בטרם הריסת דירת הנתבעים ויש לזקוף הימנעות מהבאת הראייה לחובת התובעים. ב"כ הצד השלישי הפנה לעדותו של התובע לפיה גם לפני עבודות ההריסה היו סדקים בדירת התובעים.
נטען כי בית התובעים הנו בית ישן והתובע ביקש היתר בנייה בשנת 2015 ללא קשר להריסה ולבניית בית הנתבעים, לתובע ידוע כי ביתו נבנה בתוספות בנייה שהנה בניה לקויה ובחר להטיל את האחריות על הנתבעים וקישר את הליקויים בדירתו לאירוע הריסת בית הנתבעים. ב"כ הצד השלישי טען כי בדירת התובעים בוצעו שינויים ותוספות במבנה המקורי ללא היתר בנייה והתובעים נמנעו ממסירת מידע על אופן הבניה או תוכניות הנדסיות הקשורות לבניה הבלתי חוקית.
ב"כ הצד השלישי טען כי הוא קבלן שבניין ושיפוצים וביצע את העבודות בהתאם להוראות ותוכניות העבודה שהוצגו בפניו. נטען כי רצפת ותקרת ביתם של הנתבעים נוסרו במרחק של כ-1 מטר מהקיר לפני עבודות ההריסה. כמו כן, ציין כי בחקירת התובע הוא הודה כי הסדקים שנתבעו אינם נמצאים בקיר המשותף עם דירת הנתבעים. צוין עוד כי הצד השלישי היה מוכן לצורכי פשרה לתקן את הסדקים בבית התובעים אך התובעים סירבו ודרשו כי יבצע עבודות נוספות שלא קשורות לתיקון הסדקים.
הראיות
10. המומחה מטעם בית המשפט, המהנדס יוסי לזר, קבע בחוות דעתו כדלקמן:
"בהתבסס על העובדה, שהמבנה הדו משפחתי והרצפה הושענו על גבי יסודות בודדים, ניתן לנתק חלק מהמבנה של בית המגורים הצמוד לדירת הנתבעים, באופן שלא יפגע בדירת הנתבעים.
על פי הדיווח של הנתבע צד ג' (הקבלן המבצע), ביצוע הניתוק בין הדירות (רצפה, קיר, תקרה) בוצע בתהליך של ניסור תחילה במרחק של כ-1 מטר מהקיר ולאחר מכן, שבירה באמצעות פטיש אויר אשר לא גרם לסדיקה בקיר הגובל בין הדירות.
ניתן להסיק, שהסדקים שנראו בבית התובעים, שכאמור מרוחקים מהקיר הגובל בין הדירות, לא נוצרו בעקבות עבודות ההריסה והבניה שבוצעו בבית הנתבעים.
לאור כל האמור ניתן לקבוע, שאין קשר ישיר בין הסדקים הנטענים והניכרים בבית התובעים, לבין ביצוע עבודות ההריסה והבניה שבוצעו בבית הנתבעים. למעט בחדר השינה סדיקה שמשיק שבין התקרה הקלה שמתחת לגג הרעפים לקיר והתפר שבין חדר הבטחון וחדר השינה שנבנה ללא היתר.
עלות תיקון הסדק שנפתח בין הקיר לתקרה ובתפר בין חדר הבטחון וחדר השינה הוא כ-3,000 ₪".
בחקירתו, נשאל המומחה לגבי קביעת המומחה מטעם תובעים כי עבודות ההריסה נעשו בצורה בלתי מבוקרת והוא השיב, כי זה לא מה שהוא התרשם (עמוד 12 שורה 12-13). בהמשך הבהיר כי הוא שוחח עם הקבלן המבצע שהסביר לו כיצד ביצע את העבודה והסבריו היו סבירים (עמוד 12 שורה 23-26) המומחה אף אישר כי מחפרון אינו כלי מכני כבד (עמוד 12 שורה 27). המומחה נשאל האם נשען על דברי הקבלן לגבי ניסור וניתוק הדירות וענה (עמוד 13 שורה 10-12): "לא רק על זה. הוא טוען (הכוונה לצד השלישי) שהסדקים שנראו במועד הביקור שלי במקום הם אלה שהיו … אם נצא מנקודת הנחה שבאו שברו את הרצפה ויצר אימפקט שדחף את הקיר כלפי מעלה ויצא סדיקה מן הסתם תצא הרצפה כלפי מעלה. הסדקים שהציגו לי זה מלמעלה". בהמשך בשורות 22-24: "הסדקים שהוא (הכוונה התובע 1) הראה לי בחדר בתוספת בלי היתר בקומה ה-2 טען שיש סדקים ואמרתי שהאזור הזה לא קשור למבנה שנהרס. אין שום אלמנט שמחבר ביניהם".
המומחה נשאל, האם בגלל שלא קיבל תוכניות הוא לא יכול להצביע על כך שהכשלים נעשו בגלל הבניה של התובעים ולא החדשה וענה (עמוד 14 שורה 9-11): צורת הסדקים כפי שהם הם לא סדקים כתוצאה של פעולה מכנית שיצרה ויברציות שהשפיעו על החלק שלה. הצורה כפי שנראית, בסופו של דבר שיש מאמץ שעובר אלמנטים קונסטורסיביים צריך לבוא לידי ביטוח מלמטה למעלה". ובהמשך (עמוד 14 שורה 27-36): "סדק שנובע מתוצאה של תזוזה ורצפה שטלטלה זה מלמטה עד למעלה זה לא היה… צריכה להיות תמונת מצב שהיתה ויברציה שהזיזו וזה לא מה שראיתי".
ב"כ התובעים הציגו בפני המומחה תמונה מבית הנתבעים והמומחה אישר כי רואים שזה ניסור אלא שבירה (עמוד 16 שורה 29) אולם הבהיר כי אי אפשר לדעת מה המיקום של התמונה ואי אפשר לייחס את התמונה לקרבת המבנה (עמוד 16 שורה 31). ב"כ הנתבעת הפנה את המומחה תמונה והמומחה אישר כי לפי הצורה מראה שזה מנוסר ולא חתוך (עמוד 19 שורה 30).
אשר למשטח הבטון בדירת התובעים המומחה אישר כי יותר הגיוני בעיניו שעשו במקום משטח בטון (עמוד 18 שורה 9). המומחה נשאל לגבי החתך באזור המרפסת שבו לא רואים כחול שזה בטון וענה: "אתה רואה את זה הקו זה רצפת הטון בתוך הבית הקיים. מן הסתם זה אותו המשך. שני הקווים האלה מצביעים על משהו בתוך הקו. יכול להיות שזה היה קיים עוד קודם לכן" (עמוד 18 שורה 11-14) ובהמשך קבע המומחה כי "לפי כל הקווים שישנם שהם דומים לקווים שישנם במבנה הישן, יכולים להצביע על זה שיש שם רצפת בטון". (עמוד 19 שורה 17-19).
11. התובע 1, מר גיא מזרחי, הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפניי, כי הם גרים בבית משנת 2008; בשנת 2009 הם הגישו בקשה להיתר כאשר השיפוץ נעשה תוך כדי הגשת הבקשה (עמוד 23 שורה 19-23) העד הבהיר כי הבקשה להיתר בשנת 2009 היתה לחדר השינה נשוא המחלוקת וכי מעולם הם לא קיבלו היתר לבקשה בשנת 2009 (עמוד 23 שורה 26-36). בהמשך אישר העד כי בשנת 2015, במקביל לבניית בית הנתבעים, הם הגישו שוב בקשה להיתר להכשרת בנייה קיימת ובניית ממ"ד (עמוד 24 שורה 21) וכשנשאל מדוע ביקש לבנות ממ"ד במקום חדר השינה ולא בנוסף ענה: "רצינו על השטח הקיים ולא רצינו לפלוש. הבית היה שבור לגמרי. כל חדר שינה שבור" (עמוד 25 שורה 26) ואישר כי הרצון לבנות תוספת של ממ"ד היתה ללא קשר לעבודות שנתבעים עשו בביתם (עמוד 25 שורה 31). העד הופנה לתמונה ונשאל לגבי הריסת בית הנתבעים ללא ניסור וענה כי הוא ביקש מהם ארבע פעמים להפסיק את הבניה כי הם שברו וה-2 מטר שנראים בתמונה זה הקטע האחרון שהם שברו ואז ניסרו (עמוד 29 שורה 11-14). העד אישר כי בקיר המשותף עם הנתבעים בסלון אין סדקים (עמוד 29 שורה 34) ובחדר השינה יש סדקים, אבל אל בקיר המשותף (עמוד 29 שורה 36).
12. הנתבע 1, ברק מזרחי, הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפניי כי הוא בדק שהקבלן המבצע הוא קבלן רשום וישי לו ביטוח (עמוד 31 שורה 28-32). הנתבע 1 נשאל כיצד הצד שלישי ביצע את הריסת המבנה וענה כי הוא עשה ביקורים בבוקר ובערב, ביום הראשון היה טרקטור בהתחלה ואחר כך אדם אחד או שניים ניסרו את הבנייה (עמוד 32 שורה 1-2) הוא הוסיף כי ביום ראשון שני היה טרקטור בובקט ולאחר מכן עבדו ידנית והוא הדגיש את זה בפני העובדים (עמוד 32 שורה 2-6) ובהמשך (עמוד 32 שורה 8) העיד כי הוא הנחה את הצד השלישי מההתחלה לא לעשות את הקיר המשותף עם טרקטור. העד אישר כי מי שפיקח על עבודות ההריסה היו הוא, אבא שלו ואשתו ולא כל הזמן היה מפקח מטעמם (עמוד 32 שורות 23-29). העד נשאל כמה פעמים עצרו את עבודות ההריסה וענה כי לא עצרו את העבודות אלא עיכבו אותם לבירור וזה קרה מספר פעמים (עמוד 35 שורה 4-10) למיטב זכרונו הוא ראה את הקבלן יום אחד מנסר (עמוד 35 שורה 14) והוא לא הורה בשום מצב לקבלן להרוס עם טרקטור ולא לנסר (עמוד 35 שורה 11-12).
13. הצד השלישי, מר חליל דרוויש, הגיש תצהיר עדות ראשית והעיד בפניי, כי אחיו הינו קבלן רשום והקבלן הרשום מאשר אותו כקבלן מבצע, הביטוח על הפרויקט הוא שלו אבל הביטוח הוא על המגרש ולא מה שמחוץ למגרש (עמוד 37 שורה 25-27). העד הבהיר כי הוא מבצע את העבודה לפי ההנחיות של המהנדס ואם הוא ביצע את העבודה בהתאם להנחיות זה לא באחריותו (עמוד 38 שורה 3-4). העד נשאל כיצד ביצע את ההריסה וענה (עמוד 38 שורה 8-11) : "שלב ראשון נכנסתי עם כלים קטנים ופינינו את כל הסביבה של הבית והגינה. ניסרנו את כל התקרה יש תמונות לזה. היו הנחיות של המהנדס כי אי אפשר לנסר הכל אז שברנו עם קונגו ופטישון מטר-מטר וחצי וניתקנו הכל עם פיקוח מהנדס ונכנסו עם מחפורון והתחלנו לפרק את הבית". העד המשיך כי אחרי הניסור התחיל להשתמש בגי.בי. סי (עמוד 38 שורה 17) והעיד כי יש מקומות שלא יכול היה להגיע לניסור 0 ויש מקומות שניסר קצת רחוק בגלל מכשולים שהיו בשטח (עמוד 38 שורה 34-35) וכי הוא ניסר את כל הקירות והרצפה המחברים בין שתי הבתים (עמוד 40 שורה 22) יש מקומות שהדיסק לא עובר ויש ואז מביאים קונגו – פטישון של 5 ק"ג שיכול לשבור את הקורה ולהפריד את הברזל (עמוד 41 שורה 7). העד אישר כי ביקשו ממנו לעצור כמה פעמים את ההריסה אבל הוא לא עשה את זה (עמוד 39 שורה 9-14) ובהמשך הוא מבהיר: "נכנסו, ראו, הם לא צדקו והמשכנו לעבוד כרגיל" (עמוד 39 שורה 25). העד העיד כי בשלב ההריסה המהנדס של הנתבע 1 פיקוח על ההריסה (עמוד 39 שורה 36). העד הסביר כי היה מוכן לתקן את הסדקים למרות שזה לא באחריותו כיוון שיש לו שם טוב והוא לא רוצה שיגידו שיש לו תביעה (עמוד 40 שורה 10-11).
דיון והכרעה
14. התובעים צירפו לסיכומיהם את חוות דעת המומחה מטעמם וביקשו להסתמך על קביעותיו לגבי הנזקים שנגרמו לדירתם, נזקים אליהם לא התייחס לטענתם מומחה בית המשפט.
תקנה 88(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 קובעת כהאי לישנא:
"מונה מומחה מטעם בית המשפט בהסכמת בעלי הדין, יראו הסכמה זו כהסדר דיוני הכולל את ההוראות המפורט&
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
