ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עוה"ד יעקב לאופר
ע"י ב"כ עוה"ד יצחק פסטרנק
1. תביעת התובעים לחיוב הנתבע בסך 400,000 ₪ בגין מכתבים שנשלחו על-ידי הנתבע עובר להגשת התובענה, אשר לטענת התובעים עולים לכדי לשון הרע.
תמצית העובדות וגדר המחלוקת:
2. התובעים הינם אחים, בעלים בנפרד של נחלות מס' 6 ו- 94 במושב טל שחר (להלן: "המושב") וחברים במושב. התובע 1 שימש כחבר ועד ההנהלה של המושב בתקופה הרלוונטית, עד ליוני 2017.
3. הנתבע הינו חבר המושב ומכהן כיו"ר הוועדה הממליצה לחלוקת חלקות ב' במושב (להלן: "הוועדה הממליצה"). בין הצדדים מחלוקת האם מעמדה של הוועדה הממליצה היה זמני ופג, כטענת התובעים, או שמא מדובר בוועדה שמעמדה עדיין בתוקף, כטענת הנתבע. הנתבע כיהן בתפקידים נוספים במושב כמפורט בסעיף 38 לכתב ההגנה.
4. ביום 24.2.08 הודיעה הוועדה הממליצה בראשותו של הנתבע על המלצה שגובשה ביחס לאופן חלוקת חלקות ב' במושב לאישור (נספח 1 התובעים).
5. ביום 25.3.08 אישרה בהצבעה את קבלת המלצת הוועדה הממליצה בנוגע לחלוקת חלקת ב' במושב (החלטת האסיפה הכללית מיום 25.3.08 צורפה כנספח 2 התובעים).
6. במסגרת הקצאת חלקות ב' במושב, הוקצתה קרקע לתובעים בהתאם לקריטריונים של הוועדה הממליצה. התובעים, חקלאים במקצועם, החליטו להרחיב את עסקם באמצעות הקמת לולים חדשים. רשות מקרקעי ישראל סירבה לבקשת התובעים לקבלת היתר לבניית לולים על חלקת הקרקע שהוקצתה להם במסגרת הקצאות חלקות ב', והתובעים פנו לועד האגודה בבקשה לאשר להם החלפת שטחים לקרקע חליפית בה לא תהיה מניעה תכנונית להקים לולים.
7. ביום 16.1.17 בישיבת ועד האגודה במושב, אושרה התכנית שהוגשה על ידי התובעים להחלפת הקרקעות והקמת הלולים (נספח 3 התובעים; להלן: "ההחלטה" או "החלטת ועד האגודה").
8. אין מחלוקת עובדתית כי התובע 1 היה באותה עת חבר בועד האגודה. אין גם מחלוקת עובדתית, כפי שאף משתקף מפרוטוקול החלטת ועד האגודה, כי טרם הדיון בעניינם של התובעים התובע 1 עזב את הישיבה.
9. ביום 28.8.17 שלח הנתבע, באמצעות בא כוחו, מכתב למושב ולחברי ועד ביחס להחלטה שנתקבלה ביום 16.1.17, בו נטען, בין היתר, כי:
"…
ברי, שה"ה עותי ואריאל קיסר, כמו גם יתר חברי ועד האגודה, ידעו כי המהלך אותו יזמו בועד האגודה אינו חוקי ואין לו כל תוקף משפטי בהיותו נוגד את החלטת נספח א' לעיל והוא נגוע בניגוד עניינים חמור של מתן הטבות מהאגודה לחבר המכהן בועד שלו.
…
ברור, כי על הועד וחבריו להימנע מלהיות מעורבים בהחלטות המטיבות עימם או עם מי מחבריהם על חשבון יתר חברי האגודה הנוגדות החלטות מפורשות של .
…
ניגוד העניינים כאן מובנה, חמור מאוד, גורם נזק אדיר לאגודה ומעשיר חבר ועד ואחיו בהטבות השוות בממון רב, ודין כל הפעולות של חברי הועד להתבטל. הואיל וחברי הועד הם חלק מציבור הזכאים להשתתף בהקצאת חלקות ב' והואיל וקיימת החלטת הקובעת כללים מפורשים להקצאת חלקות ב' על חברי הועד היה להימנע מכל מעורבות בנושא ובשום צורה ואופן; וחובה היה עליהם להודיע על כך ולהדיר עצמם מעיסוק כלשהו בעניין ולהביאו בפני הועדה להקצאת חלקות ב'" (הדגשות במקור – ח.ט.; להלן: "המכתב הראשון"; נספח 4 התובעים).
10. המכתב הראשון נשלח עם העתק השיתופיות, לתכנון ולבניה – המעוצה האזורית מטה יהודה, מחלקת עסקאות חקלאות – רמ"י, מר שאולקר צפניה – מנהל המחוז , מר דני מורביה – יו"ר רשות הניקוז שורק – לכיש, חברי הועד היוצא; גב' דנה הראל, התובע 1 והנתבע בעצמו.
11. ביום 4.9.17 השיבו התובעים באמצעות בא כוחם לב"כ הנתבע כי המכתב מהווה וכי ככל שהנתבע לא יחזור בו מההאשמות בתוך 3 ימים תוגש תביעת לשון הרע כנגדו (נספח 5 התובעים).
12. ביום 18.9.17 השיב ב"כ הנתבע לב"כ התובעים, כשבעיקרה הטענה כי הנתבע עומד מאחורי טענתו להעדר חוקיות של החלטת ועד האגודה (נספח 6 התובעים; להלן: "המכתב השני"). המכתב השני נשלח עם עותק לנתבע בלבד.
13. ביום 19.9.17 השיב המושב, באמצעות בא כוחו, לב"כ הנתבע (נספח 7 התובעים; המכתב נשלח באותה התפוצה שבה נשלח מכתבו הראשון של הנתבע).
14. ביום 2.11.17 השיב הנתבע באמצעות בא כוחו למכתב המושב מיום 19.9.17, ובו נטען, בין היתר, כי:
"מצער מאוד ההסבר של האגודה בפרק "ומכאן לענייננו" המפורט במכתבך אשר, רובו ככולו, ממחיש את התנהלותו הפסולה של הועד, אשר כל כולה הנה לטובת האחים קיסר ונגד החלטת האסיפה, התקנון, זכויות האגודה ושאר חבריה…
ראשית ועובר לכל טענה יבהיר מרשי, כי האחים קיסר אינם זכאים בשום צורה ואופן לזכויות עודפות על פני חברים אחרים לקבל שטחים כלשהם בשטחי האגודה. הן משום שהשוויוניות הינו יסוד מוסד שעליו מושתת האגודה דנן, אשר אותו מפרה מרשתך; והן מכיוון שהאחים קיסר מחזיקים בשטחים (המגודרים כשטחי קבע כולל שטחי ציבורי בגודל יחסי) העולים על התקן של 28 דונם לנחלה החל במושב טל שחר. זאת מעבר לשטחים הזמניים בגודל של כ- 27 דונם שהם מחזיקים.
…
טענתך כי האגודה לסמן את שטחי הקבע הביא לכך שהאגודה החליטה להעדיף את האחים קיסר ולהקצות להם שטחים אחרים, הנה, בכל הכבוד, בבחינת הוספת חטא על פשע. האגודה אינה רשאית לתקן מחדל במעשה לא חוקי אחר.
זאת ועוד, אם כך הם פני הדברים ובנסיבות האגודה דנן בכלל ובנסיבות השטחים שמחזיקים אחים קיסר בפרט, מן הדין היה על הועד להביאם לדיון בפני כלל חברי האגודה וקודם לכך בפני הועדה שבראשה עומד מרשי, מר דבר יגר, ולא להעדיף את האחים קיסר – שאחד מהם חבר ועד והשני אחיו, על פני חברים אחרים באגודה.
הסבר האגודה כי האחים קיסר יחזירו את השטח העודף שהם מחזיקים, אינו מהווה פתרון ורק מעצים וממחיש את שועד האגודה בחר לעשות ביחס לאחד מחבריו ולאחיו, שכן גם לאחר החזרת השטח עדיין ייוותר בידם עודף שטח מעבר לתקן הנחלה, מה גם שהשטח וונתם להחזיר הנו שטח כלוא בין מגרשים אחרים ולא ניתן לעשות בו שימוש.
…" (הדגשות במקור – ח.ט.; נספח 8 התובעים; להלן: "המכתב השלישי").
15. המכתב השלישי נשלח באותה התפוצה אליה נשלח המכתב הראשון.
16. אין מחלוקת עובדתית על עצם המכתבים בתפוצה אליה נשלחו. התובעים טוענים כי המכתבים עולים לכדי . הנתבע טוען לקיומן של ההגנות הקבועות בחוק.
17. למען שלמות התמונה יצוין כי ביום 10.12.18 התקבלה החלטה על ידי לבטל את החלטת ועד האגודה (ההחלטה צורפה אורי ליטוין, אשר שימש, בין היתר, כחבר בוועדה הממליצה (להלן: "ליטוין") מטעם הנתבע).
18. יוער כי התובענה הוגשה ביום 26.11.17 (ת"א 58307-11-17), הופסקה מיום 2.12.20 וחודשה ביום 29.6.21 בהליך ותרת.
19. עוד יוער כי ביום 8.1.19 הגיש הנתבע כנגד התובעים תביעה, אף היא בעילה של , אשר נדחתה מיום 12.11.23 (ת"א 16433-01-19).
דיון:
20. ייאמר כבר בפתח הדברים כי המכתב השני אינו כולל ט של פרסום לפי סעיף 2(ב) לחוק איסור , תשכ"ה-1965 (להלן: "החוק" או "חוק איסור "), באשר הוא נשלח רק לב"כ התובעים. לא נטען על-ידי התובעים כי מתקיים ט הפרסום באשר המכתב עשוי היה להגיע, לפי הנסיבות, לאדם זולת התובעים, לפי סעיף 2(ב)(2) לחוק.
21. המכתבים הראשון והשלישי פורסמו לפי ההגדרה שבסעיף 2(ב)(1) לחוק לאור התפוצה הרחבה אליה נשלחו (להלן ביחד: "המכתבים").
22. תוכן המכתבים נחלק לשלושה. האחד – הטענה כי החלטת ועד האגודה התקבלה ושלא בסמכות מאחר וההחלטה דרשה אישור של ; השני – הטענה לניגוד עניינים בשל היות התובע 1 חבר ועד האגודה; השלישית – הטענה כי קבלת ההחלטה בדרך בה נתקבלה היתה לשם מתן הטבות לתובעים ששווין ממון רב, אשר אף ניתנו בפועל.
23. כידוע, בחינת התקיימותו של בפרסום מחייב העמדת הפרסום במבחן פרשני אובייקטיבי המבקש ללמוד מה היה הקורא הסביר מייחס לתוכן או לומד ממנו (ר', למשל: ע"א 740/86 תומרקין נ' העצני, פ"ד מג(2) 333, 337; ע"א 334/89 מיכאלי נ' בלה אלמוג, פ"ד מו(5) 555 , 568 ו-ע"א 809/89 משעור נ' חביבי, פ"ד מ"ז(1) 1, 7). את הפרסום נדרש לבחון מתוך מובנן הטבעי והרגיל של המילים כמשמעם אצל הקורא הסביר, ואין לתור בהכרח אחר המובן המילוני-בלשני של כל מילה. כך נקבע זה מכבר כי: "המוציא שם-רע אינו משתמש בלשון תלמודית טכנית, אלא מדבר הוא כלשון בני-אדם; ויש לפרש את המלים שהשתמש בהן כמשמעותן העממית הכללית, כפי שסתם קורא עיתון היה מבינן…" (ר' ע"א 114/64 תיק נ' יצי, פ"ד יח(4) 378, 387 וראה גם: ע"א 1104/00 אפל נ' חסון, פ"ד נו(2) 607, 617).
24. האמירה כי החלטת ועד האגודה נתקבלה ובהעדר סמכות באשר לא אושרה על-ידי , הינה טענה משפטית גרידא, שכך אף מתפרשת בבחינה אובייקטיבית, באופן שהקורא הסביר מייחס לתוכן לכל היותר משמעות משפטית. לפיכך, אמירה זו כשלעצמה אינה מהווה , ולכן איני מוצאת להכריע במחלוקת שנתגלעה ודה זו בין הצדדים האם ההחלטה התקבלה בסמכות, כמו גם במחלוקת ביחס למעמדה של הוועדה הממליצה. יוער כי אין בפי הנתבע טענה כי הגורם המוסמך להחליט היה הוועדה הממליצה אלא אך כי ההחלטה לא קיבלה את אישור (פרו' עמ' 112).
25. להשלמת התמונה יצוין כי מותב זה נדרש לדיון בסוגיה אגב תביעת התובעים את המושב בגין ביטול ההחלטה על-ידי ביום 10.12.18 (ת"א 22916-09-19). במקרה האחרון נקבע כי החלטת הוועדה הממליצה משנת 2008 ביחס להקצאת קרקעות חלקות ב', אושרה על-ידי . כאמור, אין על כך מחלוקת גם בענייננו. אין גם מחלוקת בענייננו כי הקצאת הקרקע לתובעים עובר להחלפה לפי החלטת ועד האגודה, נעשתה כדין. משכך, נקבע במקרה האחרון, כי משהוברר לאחר שנים כי לא אישר לתובעים להקים לולים על משבצת הקרקע שהוקצתה להם, החלטת ועד האגודה על החלפת משבצת הקרקע מיום 16.1.17 לא נדרשה לאישור , מאחר ומדובר בהחלטה ביצועית, טכנית, הצועדת בעקבות ההחלטה משנת 2008 שאושרה על-ידי האסיפה הכללית, כשם שנקבע בנסיבות דומות בהפ (מרכז) 924-11-20 אברהם שמע נ' גבעת כח – להתיישבות שיתופית בע"מ, (22.9.21), פיסקה 36א.
26. מכל מקום, כאמור, טענה לפיה החלטה מסוימת נתקבלה או שלא בסמכות אינה עולה לכדי , ולכן גם לא נדרשת הכרעה בטענת הנתבע להגנת אמת דיברתי ביחס לאמירה זו. מטעם זה גם לא מצאתי רלוונטיות לטענות הנתבע ביחס לפרוטוקול הוועדה מיום 12.12.16 אשר הגשתו לתיק, שלא במסגרת הנתבע, נדחתה בהחלטה מיום 10.5.22.
27. האמירה בדבר ניגוד עניינים בדרך קבלת ההחלטה על-ידי ועד האגודה יכולה להשתמע לשני פנים. מחד, גם טענה לניגוד עניינים הינה טענה משפטית, והשאלה האם ועד האגודה יכול לדון בעניינו של מי מחבריו, אף שאותו החבר לא נוכח במעמד הדיון, הינה טענה משפטית. מנגד, ניגוד עניינים כשלעצמו הינו מעשה הטומן בחובו, מטיבו וטבעו, טעם של פסול. ככל ואמירה זו היתה עומדת לבדה, ספק אם היה נקבע כי מדובר בלשון הרע. אעיר ר זה כי לו היה נקבע כי טענה לניגוד עניינים עולה לכדי , ספק אם היה בטענת הנתבע לאמת דיברתי כדי להועיל שעה שאין חולק כי התובע 1 לא נכח בעת קבלת ההחלטה ויצא מן החדר. הטענה כי ועד אגודה, או כל גוף אחר בעל סמכויות לקבלת הכרעה, אינו יכול לדון בעניינו של מי מחבריו, בהעדרו, הינה מרחיקת לכת. ואולם, לאור התוצאה אליה הגעתי, גם סוגיה זו אינה דרושה הכרעה.
28. ואולם, האמירה כי קבלת ההחלטה בדרך בה נתקבלה, שלא כדין ובחוסר סמכות ותוך ניגוד עניינים – לפי הטענה, היתה כדי ליתן הטבות כספיות משמעותיות לתובעים, הטבות שניתנו בפועל, היא המהווה , כשהיא עומדת על רגליה שלה. דהיינו, שגם אם היתה מתקבלת הטענה כי ההחלטה התקבלה וגם אם היתה מתקבלת הטענה לניגוד עניינים, הטענה כי דרך קבלת ההחלטה היתה כדי ליתן הטבות לתובעים, הטבות שניתנו בפועל, עדיין היתה עולה לכדי .
29. הפרשנות האובייקטיבית של אמירה זו הינה אחת – כי ועד האגודה בשיתוף פעולה עם התובעים תווה קנוניה וביצע מחטף בקבלת ההחלטה כדי להיטיב עם התובעים, שהתובע 1 נמנה על חברי הועד. ויובהר – הנתבע לא טען כי לא אמר כן במכתביו ואף לא חזר בו מדבריו ושב עליהם בעדותו כשציין: "כן הוא התערב והוא הוביל חצי שנה מהלך מול המנהל שאף חברי אגודה לא היה מקבל דבר כזה" (פרו' עמ' 113; כן ר' מטעם הנתבע).
30. סעיף 14 לחוק איסור אינו כולל התייחסות כלשהו הנדרש לצורך החלת ההגנה על פרסום מסוים. כך, הגנת האמת בפרסום תעמוד למפרסם גם אם לא עשה את הפרסום ואין כל חשיבות למניעיו ולמטרותיו של המפרסם בעשותו את הפרסום, כמו גם לשאלה אם סבר בעת הפרסום כי הוא אמת (א' שנהר דיני (תשנ"ז) בעמ' 216-217). השאלה היחידה שיש לבחון לצורך עמידה בתנאי סעיף 14 לחוק איסור היא האם מדובר בפרסום אמת – היינו כזה אשר תואם את המציאות העובדתית שהתקיימה במועד הפרסום, והאם קיים עניין ציבורי בפרסום – שאלה ערכית ודה המוכרעת בהתאם (ר' ע"א 723/74 הוצאת עיתון הארץ בע"מ ואח' נ' חברת החשמל לישראל בע"מ ואח', פ"ד לא(2) 281).
31. הנתבע לא הוכיח את טענתו כי החלטת ועד האגודה הביאה לתובעים הטבה כלשהי ביחס ליתר חברי המושב. טענה זו נטענה בעלמא ולא הוכחה בבדל של ראיה בדמות שמאית שיהא בה כדי להעריך את שטחי ההקצאות לכל אחד מחברי המושב, שוויין ומאפייניהם. לכן, אין התובע יכול להישמע בטענת אמת בפרסום לפי סעיף 14 לחוק ביחס לפרסום לפיו החלטת ועד האגודה העניקה לתובעים הטבה אותה לא קיבל אף חבר מהמושב.
32. ודוק – לתמיכה בטענותיו צירף הנתבע את של ליטוין ושל דניאל מדיוני, אשר שימש, בין היתר, כיו"ר הוועדה הממליצה (להלן: "מדיוני"). מי מעדי הנתבע לא תמך בטענת הנתבע כי החלטת ועד האגודה, אשר אף לגישת עדי הנתבע היתה לא חוקית, היתה חלק מקנוניה בין הועד לתובעים על מנת לזכות את התובעים בהטבות בעלות ערך כלכלי גבוה, למעט אמירה כללית של מדיוני בתצהירו כי המכתבים הועברו לעיון טרם שליחתם ולא נמצא בהם פגם של .
33. אמנם, ליטוין ציין כי בין הפגמים שבהקצאה נכללת גם העובדה שלתובעים עודף קרקעות מבחינת תקן נחלה. אך לכך התייחסות בפיסקה 16 לתצהיר ליטוין ממנה עולה כי התובעים חתמו על התחייבות להחזיר את עודף השטח בהתאם לגודל הנחלה ביחס לגודל שאר הנחלות במושב, ככל שיתברר כי קיים כזה (כתבי ההתחייבות מיום 9.2.17 צורפו לתצהיר ליטוין). הנתבע אישר כי החלטת הועד אין משמעה מתן שטח גדול יותר לתובעים ואף אישר כי הכיר את כתבי ההתחייבות (פרו' עמ' 111-110). הנתבע אף אישר כי החלטת ועד האגודה היתה בכפוף לתיקון תקן נחלה (פרו' עמ' 117). הנתבע טען בעדותו כי לא גודל השטח הוא שיוצר את ההטבה אלא השווי (פרו' עמ' 112, 114).
34. ואולם, כאמור, טענה להטבה בדמות שווי קרקע לא נתמכה בכל ראיה וגם העדים מטעם הנתבע אי&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
