תלה"מ 75680-12-19 – פלונית נ' פלוני

ההחלטה

בעניין הילדים:

***

על המדוכה מונחות להכרעה שלוש תובענות בעניינם של קטינים, כולן הוגשו ע"י האם:

תלה"מ 75680-12-19- תובענה להעתקת מקום מגורי קטינים.

תלה"מ 56829-12-19- תובענה למשמורת ולזמני שהות .

תלה"מ 28351-02-20 – תובענה למזונות ומדור קטינים .

רקע עובדתי ודיוני בתמצית

1. הצדדים נישאו ביום ***. יחסי הצדדים עלו על שרטון והם התגרשו כדמו"י ביום***.

2. מנישואים אלה נולדו ששה ילדים כמפורט בכותרת.

הצדדים מתגוררים בעיר***מזה כשני עשורים.

3. האם***בהכשרתה, האב הוא***ומתפרנס ממקורות שונים כפי שיורחב בהמשך.

האב נישא בשנית במהלך חודש***והתגרש בחלוף מספר חודשים. (ר' דיון 9.11.2020 ע' 48 ש' 25-26).

4. שניים מתוך הילדים בגרו זה מכבר ולפיכך פסק הדין יעסוק בארבעת הקטינים – י , מ, ד ו- ר. (להלן:"הקטינים").

5. בצל פירוק התא המשפחתי , ניהלו הצדדים הליכים נוספים ובכללם בקשות מטעם האם לצווי הגנה כנגד האב (ה"ט 5560-12-19, ה"ט 18652-05-20), תביעה לאיזון משאבים (תלה"מ 56784-12-19) ,תביעה לפירוק שיתוף מטעם האם (תלה"מ 34724-11-20), ותביעה לדמי שימוש ראויים מטעם האב (30255-04-20). בסוגיות הרכושיות ניתן פסק דין בהסכמה ביום 17.7.22.

ביום 17.7.2023 עתר האב בתביעה נוספת שעניינה בהליכי ביצוע פסק הדין הרכושי. (תלה"מ 39894-07-23).

6. בהליכים נשוא פסק דין זה ובהתאם להסכמת הצדדים הוריתי על הפנייתם להליך גישור (ר' החלטה מיום 12.3.20) . בהודעת הצדדים מיום 11.6.2020 נמסר כי טרם החל הליך הגישור זאת לאחר שהופנו על ידי בית הדין הרבני לטיפול זוגי. הטיפול לא נשא פרי. בהחלטתי מיום 23.6.20 שבתי והוריתי לצדדים לשתף פעולה בהליך הגישור. אך ביום 11.11.20 מסרו הצדדים כי הגישור לא צלח.

7. בין לבין נתנו החלטות ביניים המסדירות את חלוקת זמני השהות וכן מזונות זמניים עבור הקטינים.

כמו כן לשם קבלת תמונה רחבה ובחינת טובת הקטיניםהוגשו מספר תסקירים מטעם עו"ס סדרי דין (ר' תסקירים מיום 5.12.2019 ומיום 17.12.2019 בהליך ה"ט 5560-12-19) וכן תסקיר בסוגית העתקת מקום המגורים מיום 7.5.20 בצידו המלצה שלא להתיר את המעבר.

8. לאחר שהליך הגישור בא אל סיומו ללא הסכמה, הוריתי בהחלטתי מיום 11.11.20 על מינוי ד"ר דניאל גוטליב כמומחה מטעם בית משפט לבחינת שאלת המעבר ומתן המלצות בסוגיית זמני השהות. על רקע עיכובים שונים שמקורם במי מהצדדים הוגשה חוות הדעת רק ביום 20.4.21,בצידה המלצה שלא להתיר העתקת מקום מגורי הקטינים תוך אפשרות לבחינה מחודשת בתם שנה.

9. ביום 5.5.2021 האם הגישה שאלות הבהרה למומחה. לא הוגש לתיק העתק מתשובת המומחה. האב לא הגיש שאלות הבהרה מטעמו חרף שנתנה לו ההזדמנות להגיש בקשה מתאימה (ר' החלטה מיום 20.5.2021 ).

10. האם לא השלימה עם המלצות העו"ס והמומחה. כמו כן בהודעתה מיום 23.6.2021, מסרה כי אינה מקבלת את המתווה לסיום ההליכים כפי שהוצע על ידי בית המשפט בדיון מיום 23.5.21 ועמדה על שמיעת ראיות.

11. דיוני הוכחות ביחס לכל התיקים נשמעו ביום 17.7.2022 וביום- 9.11.2022.

הצדדים לא מצאו לנכון לזמן את העו"ס לסדרי דין או את המומחה לשם חקירתם. נשמעו עדויות הצדדים בלבד.

12. משהוגשו סיכומי הצדדים (האם ויתרה על זכותה להגשת סיכומי תשובה) יש להידרש להכרעה.

תובענה להעתקת מקום מגורי הקטינים- תלה"מ 75680-12-19

טענות הצדדים בתמצית

13. לטענת האם,היא זקוקה לתמיכה כלכלית ורגשית ממשפחתה המתגוררת ב*** , סיוע בטיפול השוטף בילדים ובהשגחה עליהם. מעבר ל*** עם הקטינים בשל שינוי חיובי במסגרות החינוך ובפעילות אחה"צ אשר יש לעיר ***להציע.

האם היא המטפלת העיקרית בקטינים. האב אינו מסוגל לקחת אחריות על הילדים על כל המשתמע מכך וכל כובד האחריות נופל לפתחה.

האב לא עומד בזמני השהות שנקבעו, משנה/מבטל מועדים כן בחלק נכבד מהזמן מותיר את הקטינים בהשגחת הבת ***. בעת שהותם עם האב, הקטינים לא פוקדים את מסגרות החינוך באופן מסודר. דיווחים ממסגרות החינוך אינם משקפים את המציאות כיוון שבני משפחתו של האב הם הבעלים של העמותה המנהלת את המוסד החינוכי.

מאז פרוץ הסכסוך האם "זוכה" להתעלמות מוחלטת מבני משפחתו של האב המתגוררים בעיר. מסגרות החינוך ב*** "לא מספיק דתיות" והדבר מאפיל על יצירת קשרים חברתיים. האם חוותה אלימות והתנהלות מתעמרת מצד האב לאורך כל שנות הנישואין.

האם מכירה בחשיבות הקשר של האב עם הילדים אך לא חוששת שהמעבר יהווה בעיה מבחינה זו שכן היא תדאג להביא את הקטינים לאב בין בעצמה ובין באמצעות תחבורה ציבורית.

14. לטענת האב, האם פועלת משיקולים זרים ובנסיון להרחיק את הקטינים ממנו. מעבר הקטינים עומד בניגוד לטובתם ויש לאפשר להם להישאר במקום בו חונכו וגדלו ולשמר את הקשר בין האב לקטינים. האב שימש כמטפל העיקרי לקטינים. תפקוד האם הוא שלוקה בחסר ובין היתר בקשר לביקור סדיר של הקטינים במוסדות החינוך. האם אינה מפרידה בין צרכיה שלה לצרכי הקטינים, שמה את שיקולי הנוחות שלה מעל צרכי הקטינים.

גורמי הטיפול כמו גם מומחה בית המשפט הביעו עמדה אחידה לפיה טובת הקטינים אינה עולה בקנה אחד עם המעבר.

יש לדחות תביעת האם ולהתיר הרחבת הסדרי שהות בימי החול בשבוע.

תסקיר עו"ס סדרי דין

15. תסקיר עו"ס מיום 7.5.2020 (הוגש בתלה"מ 56829-12-19) התבסס על שיחות עם ההורים והילדים (למעט ד ו- ר), דיווחים ממסגרות חינוך וביקור בית בבית האב.

16. העו"ס עמדה בהרחבה על טענותיהם ההדדיות של הצדדים האחד כנגד האחר. צוין כי הדיווחים ממסגרות החינוך מלמדים ככלל על מעורבות ושיתוף פעולה של שני ההורים עם דומננטיות לאם. הקשר בין הילדים לכל אחד מההורים טוב אם כי מתגלעים קשיים בהגעת הקטינים בזמן ליום הלימודים. להתרשמות העו"ס מדובר בהורים שאוהבים את ילדיהם ורוצים בטובתם, המפגשים בין הקטינים לאב מתקיימים בהסכמת האם אף מעבר לזמנים שנקבעו, הילדים נהנים במחיצת אביהם ומעוניינים בהמשך המפגשים עמו ואף הרחבתם. לעמדת העו"ס, מעבר ל*** יאפשר לילדים לחזק את הקשר עם בני משפחת האם להינות במחיצתם מפעילויות משותפות, לצד זאת הילדים ידרשו להסתגל לסביבת מגורים לא מוכרת להתאקלמות לימודית וחברתית.

במכלול השיקולים מצאה העו"ס כי טובת הילדים שלא להעתיק את מקום מגוריהם ומהנימוקים הבאים:

"ישנה חשיבות להישארותם של הקטינים ב*** שהינה מרכז חייהם כל השנים, הסביבה הטבעית המוכרת להם . כמו כן הדבר יאפשר לילדים שמירה על היציבות החשובה להתפתחות ובטחונם הרגשי וימנע מהם טלטלות ושינויים בחייהם.

הישארותם של הילדים ב*** תאפשר להם לשמור על קשר הדוק וקרוב עם אביהם ולבלות במחיצתו לעיתים קרובות וכן לשמור על קשריהם ההדוקים עם בני משפחת האב כפי שנעשה עד כה בעוד מעבר הילדים ל*** יש בו כדי ליצור ריחוק בין הילדים לאביהם ולהביא להתרופפות הקשר עמו ועם בני משפחתו, בנוסף הדבר ירחיק אותם מחבירהם עמם גדלו כל השנים .

בתקופה זו הילדים נחשפו לחוויות משבריות רבות והם נאלצים להסתגל לשינויים משמעותיים בחייהם לפרידת הוריהם ולקונפליקטים בניהם, כמו כן גם יציאתו של אביהם מהבית ושינוי מהותי בקשר איתו נדרשים מהילדים כוחות להתמודד עם השינויים שחוו עד כה והתמודדות נוספת עם מעבר לסביבת מגורים שתכלול גם הסתגלות למסגרת חינוכית וחברתית חדשה יש בה כדי להוסיף קושי על הילדים.

מדיווחי המסגרות הלימודיות נראה כי הילדים בחלקם מגלים קשיים לימודיים ורגשיים לכן להערכתי קיים חשש שלא יהיו להם הכוחות הנדרשים להתאקלמות והשתלבות בסביבת חדשה ולא מוכרת. השינויים והחוויות שאיתם מתמודדים הילדים בחיי היומיום מאז הקרע בין הוריהם בצירוף מעבר לעיר אחרת יש בו כדי לגרום להם לטלטלה ושינוי בשגרת חייהם ולכן עלול להכביד עליהם".

בנוסף ומתוך תסקיר החסוי שהוגש ביום 11.5.20 ואשר במסגרתו פורטו בהרחבה עמדות הילדים נלמד, כי מתן היתר למעבר יביא לפיצול בין הילדים שלא בטובתם.

חוות דעת מומחה בית משפט

17. המומחה נפגש עם ההורים והקטינים יחד ולחוד . במסגרת חוות דעתו מיום 20.4.21 נבחנה שאלת המעבר וכן סוגיית זמני השהות.

18.  צוין הקונפליקט המועצם שבין ההורים , היחס העוין והכוחני של האב כלפי האם, הטחת האשמות ומהלומות מילוליות הדדית ודיבור אגרסיבי של כל אחד מהצדדים. התרשמות המומחה כי כל אחד מההורים מבקש לצייר את המציאות בצורה שהיא נוטה לאג'נדה שלו והצגת הדברים בצורה חד גונית וגם רדודה בנסיון לשכנע את עצמו וגם אחרים בצדקת עמדתו. הובעה תמיהה באשר לעיתוי בו בחר האב להינשא בשנית, סמוך כל כך לגירושי הצדדים תוך שהפגין רמת תובנה נמוכה לגבי ההשפעה האפשרית של הנישואין החדשים על הילדים. צוינה גם התרשמות המומחה ממצוקת האם ורצונה לחזור לחיק משפחתה לצד קביעה כי האם לא בחנה בצורה מעמיקה ומספקת את ההשפעה של המעבר על הילדים , לא הציגה תכנית סדורה אשר תבטיח את המשך הקשר של האב עם הילדים ככל והמעבר יאושר ולא סיפקה כל הסבר ענייני בשאלה מדוע לדעתה המעבר המוצע עולה בקנה אחד עם טובתם של הילדים. לדעת המומחה האם מתעלמת מהמרחק אותו היא רואה כמשהו זניח ובאותה נשימה התקשתה לעמוד בלוח הזמנים והמפגשים שקבע המומחה תוך שאחרה ביטלה מפגשים וטענה כי מתקשה לבצע הנסיעות ממקום מגוריה למשרדו של המומחה.

צוין כי להערכת המומחה הילדים כלל לא מבינים את המשמעות של המעבר, אין הם מעורבים יתר על המידה במאבק שבין ההורים, הם לא נוקטים צד ואין להם טענות או תלונות כנגד מי מההורים. נראה כי קיים קשר טוב בינם לבין כל אחד מההורים. לא ניתן היה לזהות כל צורך מצידם של הילדים לעבור למקום אחר, לא היה בדבריהם כדי להביע חוסר שביעות רצון ממקום הלימודים שלהם או ממצבם החברתי.

לאחר שסקר יתרונות וחסרונות הומלץ כדלקמן:

" א. אין מקום לאפשר העתקת מקום מגורי הקטינים- חלקם או כולם – לעיר ***.     קיימת חשיבות רבה לכך כי יחידת הילדים תמשיך להיות שלמה ואין ליצור מצב   של שתי מחנות "הילדים של אמא" ו"הילדים של אבא".

ב.  יש לבחון את המעבר בעוד כשנה- האב התחתן מחדש ויש לבחון מערכת היחסים   של הילדים עם אישתו החדשה, כן לאפשר לאב להיות מעורה יותר באופן אישי   בגידולם.

ג. נוכח תחושתה של האם לפיה האב אינו נושא מספיק באחריות גידול הקטינים,     ונוכח רצונו של האב, יש לבחון הרחבת זמני שהות של הקטינים עם האב, כך   שהקטינים ילונו אצל האב פעמיים בשבוע.

ד.  בזמנים בהם הקטינים שוהים עמו, הוא זה שיהא אחראי על טיפולם ולא   יפקיד זאת בידיים של אנשים אחרים.

ה.  בזמנים בהם הקטינים שוהים עמו, הוא זה שיהא אחראי להסעתם בבוקר   לאמצעי התחבורה השונים".

דיון והכרעה

19. הרשות לקבוע את מקום מגוריו של הקטין נתונה להורי הקטין וזאת מכוח סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962 (להלן: "חוק הכשרות המשפטית") הקובע כדלקמן: "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצרכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח – יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

20. בכל הנוגע לקביעת מקום מגורים במצב בו הורי הקטין גרים בנפרד זו מזה נדרשת הסכמת ההורים, כאשר הסכם זה טעון אישור בית המשפט לאחר שבית המשפט נכח שמדובר בהסכם שהוא לטובת הקטין וזאת בהתאם לסעיף 24 לחוק הכשרות המשפטית.

21. עם זאת, כאשר הורים אינם מגיעים להסכמה ביניהם בנושא האמור, אזי מכוח סעיף 25 לחוק הכשרות המשפטית יש לבית המשפט הסמכות להכריע בסוגיה זו כפי שיראה לו כאשר אמת המידה המרכזית כפי שנקבעה במספר רב של פסקי דין הנה טובת הילד.

22. "טובת הילד" אינו מושג ערטילאי אשר טוב ומתאים בכל סיטואציה, טובת הילד הוא פרי של איזונים בין אינטרסים שונים של כל אחד מההורים ושל הילד. הילד אינו עומד בחלל ריק, קיימים גם להוריו זכויות (ראו: דיני משפחה בישראל, פרופ' שיפמן, 221-217).

23. בבוחנו את טובת הילד במסגרת תובענה להעתקת מקום מגורים, יתחשב בית המשפט בין היתר בדעת הילדים, באיכות הקשר בין הילדים לבין כל אחד משני ההורים, ביכולת האובייקטיבית והסובייקטיבית לשמירה על קשר בין הילדים להורה האחר אם יאושר המעבר ונכונות ההורה "המשמורן" לקיים קשר זה, במסוגלות של הילדים להיקלט במקום החדש, זיקתם למקום המגורים הנוכחי וכו'.

24. בבחינת טובתו של קטין נעזר בית המשפט בדעתם של גורמים מקצועיים (תסקירי סעד, חוות דעת מומחה) המהווים אמצעי מרכזי, חשוב ומשמעותי במסכת הראיות שיובאו בפני בית המשפט. לבית המשפט נתון שיקול הדעת האם לאמץ את חוות הדעת במלואן, חלק מהן, או אף לסטות מהן במקרים המצדיקים זאת. (ר' ע"מ (מחוזי חיפה) 384/06 ו' א' נ. ו' (ז') מ' (28.03.2007, פורסם בנבו); רמ"ש (מחוזי ת"א 63553-08-21ע' א' א' (קטינה) נ. א' א' (4.10.2021, פורסם בנבו).

מן הכלל אל הפרט

25. לאחר ששקלתי טיעוני הצדדים כמו גם מסכת הראיות אשר הונחה לפניי ובכלל זאת חוות דעת מומחה ביהמ"ש ותסקיר העו"ס, בשים לב לטובת הקטינים הספציפיים ולמבחנים שנקבעו בפסיקה, מצאתי שלא להתיר המעבר המבוקש מהעיר *** לעיר *** (מרחק כ- 80 ק"מ).

26. כפי שהובהר בסיכומי האם התובענה עוסקת בהעתקת מגורי הקטינים מ. , ד. ו- ר. בלבד. נהיר כי במכלול השיקולים יש להידרש אף להשפעת המעבר גם על הקטן י הלומד ב*** ועל הבגירות נ. ו- ע.

27. האם נימקה רצונה במעבר בעיקר בצורך במתן תמיכה וסיוע מצד בני משפחתה בטיפול בקטינים. לטענתה בני משפחתו של האב הפסיקו לסייע לה וגם האב עצמו מגלה חוסר אחריות בכל הקשור בטיפול השוטף בקטינים. עוד נטען כי מערכות החינוך והחוגים ב*** מציעות מענים טובים יותר לקטינים מאשר בעיר ***.

28. ודוק, עובר לפרוץ הסכסוך וגם לאחריו האם הייתה דומיננטית יותרבטיפול השוטף בקטינים בעוד האב מרבה להיעזר בגורמים מטעמו לטיפול בהם (ר' חוות דעת מומחה ע' 3 סיפא, ע' 4 פסקה 5;ע' 11 ש' 2-3). יחד עם זאת טענת האם בדבר חוסר אחריות של האב לקטינים לא הוכחה ונמצא כי הדבר עומד בניגוד לדיווחים ממוסדות החינוך כפי שפורטו בתסקיר העו"ס, בחוות דעת המומחה, גם בדברי הקטינים עצמם כפי ששוקפו בתסקיר החסוי, וכן בעדות האם עצמה ("איפה את רואה שאמרתי שהוא לא אבא מיטיב..., עמ' 21 ש' 4-6 וכן "יש להם קשר טוב עם אבא והם אוהבים לשהות אצלו.." עמ' 29 ש' 14-15).

29. המסד העובדתי מלמדני כי לקטינים קשר חם, חזק ואוהב עם כל אחד מהוריהם ושניהם נוכחים בחייהם באופן משמעותי. נכון למועד זה האב פוגש בקטינים פעמיים בשבוע (פעם אחת עם לינה) וכל סופ"ש שני. בהתאם לסיכום בין הצדדים סופי שבוע מתחילים ביום חמישי ועד ראשון. האב מבקש להרחיב זמני השהות על דרך הוספת לינה פעמיים בימי החול האם מביעה סירוב לכך.

30. נמצא כי חרף אמירות האם בדבר חשיבות הקשר שבין האב לקטינים בפועל היא מביעה התנגדות נחרצת לקביעת משמורת משותפת כעתירת האב, מסרבת להרחיב זמני השהות אף שטוענת לעומס שמוטל עליה, עסוקה תדיר בהוכחת פגמים בכישוריו ההוריים ומאוד ביקורתית כלפיו. הדבר מלמד על הלך מחשבתה ומעמיד בספק את הצהרותיה בדבר מידת המחויבות שלה לשמירה על זמני השהות של האב והקטינים ככל והמעבר יותר.

31. אכן וכטענת האם נלמד כי בעת שהות הקטינים עימו האב נעזר בסיוע בגורמים חיצוניים, כגון משפחתו, נהג מטעמו או בתם הגדולה. ברם לא מצאתי בכך כל פסול והדבר אינו שונה במאומה מרצון האם בסיוע בני משפחתה.

32. גם התנהלות האב אף אינה חפה מקשיים . כאמור במרוצת חודש 3/20 האב התחתן מבלי לבצע הכרות מעמיקה בין אותה אישה לבין ילדיו. האב לא ראה בעייתיות בכך ואת ההשפעה על הילדים, תוך שצוין שאחד הקטינים השיב שכלל לא ידע על החתונה הצפויה (ר' ע' 10 לחוות דעת מומחה) . האב לא מבין מדוע אופן דיבורו הקשה כלפי האם אינו תקין ומצדיק התנהגותו זו כלפיה (ר' ע' 11 פסקה 4 לחוות דעת מומחה). כן לא נסתרו מעינייי טענות האם בקשר לקשיים שמערים האב בסוגית תשלום דמי המזונות ועדותו המתלהמת של האב בהקשר זה (ר' פרוטוקול דיון 9.11.2020 ע' 40 ש' 4-6), אף מצאתי להביע מורת רוחי מהתנהלות זו (ר' דיון 17.7.2020 ר' ע' 13 ש' 5-15 לפרוטוקול).

33. ברם, אף שאיני מקלה ראש באשר לדרך הילוכו של האב ורואה הדברים בחומרה, הרי שבבחינת כלל היתרונות והחסרונות הכרוכים במעבר לא שוכנעתי כי טובת הקטינים עולה בקנה אחד עם ביצוע המעבר.

34. בבחינת השלכות המעבר כפי שנמסרבחוות דעת המומחה ולא נסתר, האם מבקשת להעתיק מקום מגורי הקטינים ל*** תוך התעלמות מהניתוק הצפוי מהסביבה המוכרת, הטלטלות שייגרמו בשל המעבר והנסיעות מעיר לעיר, ואף מרצון חלק מהילדים שלא לבצע את המעבר וההשלכות של כך על התא המשפחתי. האם לא מתייחסת להשפעה של הנסיעות על הילדים, ממעיטה בערך המרחק והפגיעה הצפוייה לקטינים בשל כך.

35. האם לא הציגה תכנית מעבר סדורה, באשר לדרכי הגעה והסעת הקטינים אל האב ואך טענה באופן כללי כי מוכנה להסיע אותם באמצע השבוע ולסופי שבוע ארוכים מיום חמישי ועד ראשון ללא כל התייחסות להפסד ימי לימודים בימי שישי ולדרך בה ישובו למוסדות החינוך במועד בימי ראשון ("..נראה איך נסתדר להחזיר ולקחת בבוקר.." עמ' 26 ש' 11). לא הוצג כל מתווה ברור בקשר לדרכי ההגעה בימי החול בשבוע. נטען שהאם מתעתדת להיעזר באחיו של האב העובדים ב*** אך למעשה טרם שוחחה עימם (עמ' 27 ש' 2-7). ספק רב אם לאם אפשרות מעשית להסיע את הקטינים בעצמה ארבע פעמים בחודש לבית האב. אופן התנהלות האם אגב המפגשים עם המומחה מלמדת כי לאם קושי אובייקטיבי בכל הקשור לניידות ועמידה בלוח זמנים .גם לא הוכח בכל דרך כי ניתן ליישם באופן מעשי הצעת האם למעבר הקטינים בין בתי ההורים בתחבורה ציבורית בהתאם למתווה המוצע.

36. האם לא מייחסת חשיבות לקשיים הכרוכים בשינוי כל אורחות חייהם של הקטינים אם יאושר המעבר אך באותה נשימה טוענת כי סירובה בהרחבת זמני השהות אצל האב ללילה אחד נוסף מקורו בחשש "מטרטור" הקטינים ופגיעה בסדר יומם.( ר' ע' 25 ש' 13-14 וע' 28 ש' 24-26 ). לא היה בעדות האם לעניין זה כדי לבאר באופן ענייני סתירה מהותית זו.

37. זאת ועוד ובהעדר כל ראיה, לא נמצא כל ממש בטענות האם בדבר עדיפות מוסדות החינוך בעיר *** על מסגרות החינוך בעיר ***. האם סתרה עצמה במהלך חקירתה, עת טענה כי "החינוך אותו חינוך", "זו אותה כיתה ואותו חומר" . כמו כן התברר בחקירתה כי כלל לא בדקה את מוסדות החינוך ב*** תוך שטענה "מה יש לבדוק זו אותה תכנית לימודית בכל בתי הספר, לימדתי ב***אני יודעת מה זה" (ר' ע' 34 ש' 9-18 לפרוטוקול דיון מיום 9.11.2020).

38. לא הוצגה כל ראשית ראיה לתמיכה בטענת האם בדבר הקושי הכרוך בהסעת הקטינים למוסדות חינוך בתוך העיר *** אל מול מצב הדברים שישרור אם תעבור ***.

גם טענות האם לשינוי משמעותי שהתרחש מאז פרוץ הסכסוך בסיוע והתמיכה שקיבלה מבני משפחת האב לא הוכח כדבעי ואף נסתר במידה רבה בחקירתה. (ר' פרוטוקול דיון מיום 17.7.2020 ע' 15 ש' 13-26 ועמ' 16 1-17 ). בהקשר זה יש קושי להלום טענת האם כי אינה מקבלת כל סיוע מבני משפחת האב ועל כן ובעיקר בשל כך זקוקה לבצע המעבר בקרבת בני משפחתה, עם עמדתה הנחרצת הגורסת כי אין מקום לכל הרחבה של זמני השהות כפי שמוצעים על ידי האב.

39. כפי שהובהר על ידי המומחה ולא נסתר, האם לא בחנה בצורה מעמיקה ומספקת את ההשפעה של המעבר על הילדים , לא הציגה תכנית אשר תבטיח את המשך הקשר של האב עם הילדים ככל והמעבר יאושר ולא סיפקה כל הסבר ענייני בשאלה מדוע לדעתה המעבר המוצע עולה בקנה אחד עם טובתם של הילדים. קיים חשש שלא הוסר לפיו זמני השהות במתכונת הכללית שהוצעה לא רק יצמצמו את הקשר בין האב לקטינים אלא עלולים לפגוע באיכות הקשר .

40. אין חולק כי נכון למועד הגשת הסיכומים הקטינים שוהים עם האב אף מעבר לזמני השהות הקבועים ובכלל זאת מגיעים תדיר לביתו או בית אם האב לאחר שעות הלימודים ועד חזרתה של האם לבית.

41. כך ובנוסף, על רקע הערכת המומחה לפיה הילדים כלל לא מבינים את משמעות המעבר, לא הוסר כל עיקר הספק בדבריכולת הקטינים לבצע המעבר תוך השתלבות מיטיבה במקום המגורים החדש.

כאמור בחוות הדעת, המומחה לא זיהה כל צורך מצידם של הילדים לעבור למקום אחר, לא היה בדבריהם כדי להביע חוסר שביעות רצון ממקום הלימודים שלהם או ממצבם החברתי.

42. הצדדים לא עתרו לעדכן את חוות הדעת חרף שעל רקע התמשכות ההליך בשל דחיות וארכות מצד מי מהצדדים, חלפו חודשים רבים מאז הוגשה. עם גירושי האב התייתר אמנם הצורך בבחינה של טיב הקשר שבין הקטינים לבת הזוג, אך ככל שהדברים אמורים להיבטים אחרים אין לי אלא להניח כי לא התעורר צורך כזה. משלא מצאו הצדדים לבקש כל עדכון אין לי אלא ההמלצות שלפניי.

43. על האמור אוסיף כי על אף שהבנות נ ו- ע בגירות במועד זה והבן י, לומד ב*** אין להתעלם מכך שהביעו התנגדות נמשכת למעבר על ההשלכות האפשריות של שמירה על יחסים קרובים בין האחים כאשר צוין בחוות הדעת כי האם לא נותנת את הדעת לכך .

44. כידוע ההלכה הפסוקה קובעת כי בית המשפט אינו משמש כחותמת גומי לחוות דעתו של המומחה והוא זה אשר קובע את טובת הילד, אך יחד עם זאת, כאשר מדובר בתיקי הגירה (והעתקת מקום מגורים בארץ כמוה כתיק הגירה), הרי שככלל בית המשפט יאמץ את המלצת המומחה שמונה על ידו "אלא אם כן קיימים טעמים נכבדים ובעלי משקל ממשי, המצדיקים סטייה מאותה המלצה" (ראו: בע"מ 9358/04 פלונית נ' פלונית דנ"א 9201/08 פלוני נ' פלונית).

45. לא הוצגו טעמים המצדיקים סטייה מחוות דעתו של המומחה. מסקנות המומחה מעוגנות ומשתלבות היטב בחומר הראיות כפי שהונח לפניי ולא נסתרו.

לדברים משנה תוקף שעה שהמומחה לא נחקר.הלכה ידועה היא שעצם ויתור על חקירת מומחה בגין חוות דעתו משמע כי אין חולקים על ממצאי חוות הדעת.

46.  על השלכות אפשריות של המעבר נמצאנו למדים גם מתסקיר העו"ס במסגרתו ומהנימוקים שפורטו לעילובעיקרם הטלטלה שתגרם לקטינים אגב הניתוק מהסביבה המוכרת במצב בו הקטינים בלאו הכי חוו קשיים רבים בשל פרידת הוריהם והקונפליקטים ביניהם, הומלץ שלא להתיר את המעבר. החשש שהובע על ידי העו"ס לפיו לא יהיו לקטינים את הכוחות הנדרשים להתאקלמות והשתלבות בסביבת חדשה ולא מוכרת לא הוסר.האם כאמור, בחרה שלא לזמן את העו"ס לחקירה ולא סתרה בכל דרך מסקנותיה.

47. רצונה של האם להתגורר בסמיכות לבני משפחתה המורחבת ולהיתמך בהם לגיטימי ומובן ואיני מקלה ראש בכך. יחד עם זאת, לא הוכח כי המעבר כרוך אחר מניע כלכלי כטענת האם, לא הוצגה כל אינדיקציה המלמדת כי ככל שיבוצע המעבר ישתפר מצבה הכלכלי של האם . גם לא הוכח מניע אחר בדמות קידום אישי לימודים או זוגיות , לא הוצגה כל הצעת עבודה קונקרטית, או שינוי מקצועי.

לא שוכנעתי כי המעבר ל*** טומן בחובו הטבה בתנאי החיים של הקטינים והאם. אף שרווחת קטינים מושפעת גם היא מרווחת האם כפי שנקבע בפסיקה לא אחת, סבורני כי בנסיבות כאן באיזון הנדרש בין משולש הזכויות קטינים/אם/אב אין די בנימוק הכרוך אחר שיקולי נוחות האם כדי להטות את הכף לעבר המעבר. לא עלה בידי האם להוכיח כי המעבר יביא יותר תועלת מנזק, נטל אשר הוטל על האם אך לא הורם. הצורך של הקטינים בנגישות וזמינות כל אחד מההורים גובר כאן על שיקולי הנוחות הצרים של האם. הותרת המצב בעינו תאפשר לקטינים להמשיך וליהנות מקשר משמעותי, קרוב ורצוף עם שני ההורים לצד היכולת ליהנות בחיק משפחת האם בסופי שבוע חגים וחופשות.

48.זאת ועוד, על רקע התקשורת המורכבת והקונפליקטואלית אותה מנהלים הצדדים סביב נושאים הקשורים לקטינים ותרומתו של כל צד לשיח פוגעני זה, מתעורר חשש של ממש בדבר יכולתם לנהל את זמני השהות ממרחק. נימוק זה מטה גם הוא את הכף שלא לבצע שינוי בעת הזו, שינוי הטומן בחובו לא רק מתחים בגין הסתגלות למקום מגורים חדש ובית ספר חדש, אלא גם מתחים הכרוכים במערכת היחסים בין ההורים.

49. הנה כי כן אל מול רצונה המובן של האם לשנות מקום מגוריה, ניצבים שיקולים שונים ומגוונים הכרוכים אחר טובתם של הקטינים שלפניי המובילים אותי למסקנה כי אין להתיר את המעבר.

50.  לפיכך ומכל המקובץ, אני קובעת כי על פי הנסיבות הקיימות היום אין להתיר את העתקת מגורי הקטינים ל***.

לצד זאת אבהיר לאב כי היה ויתברר שהוא מוסיף לנקוט בגישה לעומתית וקשה כלפי האם ואינו מכבד פסיקת בית המשפט לתשלום מזונות הקטינים, לא מן הנמנע כי יהווה הדבר עילה מבוררת ורבת משקל היה ויתבקש בית המשפט להידרש פעם נוספת לשאלה זו שכרוכה במעבר.

משמורת וזמני שהות -תלה"מ 56829-12-19

51. משבאתי לכדי מסקנה כי אין להתיר העתקת מקום מגורי הקטינים , אדרש לבחינת סוגית המשמורת וחלוקת זמני השהות בראי מגורי הצדדים בעיר ***.

52. הצדדים הכבירו טענות האחד כנגד מסוגלותו של האחר בקיום זמני שהות ומילוי חובות הוריות לקטינים על מהותם עמדתי בתביעה להעתקת מקום מגורים.

53. עתירת האם לקביעת משמורת הקטינים עמה התחלפה בסיכומיה לקביעת ביתה כמקום המגורים המרכזי של הקטינים תוך קביעת זמני שהות על בסיס לינה אחת באמצע שבוע וכל סופ"ש שני מיום חמישי.

האב מצידו שב וחזר על בקשתו לקביעת אחריות הורית משותפת תוך קביעת זמני שהות שוויוניים.

54. יובהר כבר עתה כי בנסיבות המפורטות לעיל, ובהמשך להחלטות שניתנו כאמור, לא מצאתי כל נימוק ענייני המצדיק קביעה פוזיטיבית של מי מהצדדים כהורה משמורן לקטינים.

55. כנקודת מוצא , על רקע התפתחות הפסיקה אין ככלל מקום להשתמש במינוח "הורה משמורן" או "הורה עיקרי".

56. כפי שנדרשתי בהליך אחר (תלה"מ 18931-11-18), ברירת המחדל בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות התשכ"ב – 1962 קובעת כי האחריות של הורים כלפי ילדיהם היא משותפת.

הגדרת משמורת אינה מגדירה את אופי ההורות ויש ממש לדידי בטענה הרווחת כי עיסוק בשאלה זו ככלל, מלבה מדון וריב בין הורים ללא תכלית של ממש, מקל וחומר באותם מקרים בהם ממילא ניצבים לפנינו שני הורים המעורבים ונוכחים בחיי ילדיהם הקטינים (על שינוי המגמה והשיח ר' ,בין היתר, פסק הדין בעמ"ש (ת"א) 13008-02-21‏ א' ק' נ' מ' ע' ק'‏, עמ"ש (מרכז) 31135-07-20 ד.ש נ' מ.מ.ש, תמ"ש (ראשל"צ) 53472-12-11 ש.א ואח' נ' א.א, תמ"ש (אשדוד) 13620-07-12 ש.ג נ' ג.ג ), קל וחומר כאשר קיימת בין ההורים עצימות גבוהה.

57. לא בכדי מצא לנכון מחוקק המשנה להשמיט בתקנות החדשות של בית המשפט לענייני משפחה (סדרי דין), התשפ"א- 2020 את המילה "משמורת" שהופיעה בתקנה 258ז לתקנות הישנות תוך שימוש במונח "חלוקת זמני שהות" וזאת כביטוי לשינוי השיח המבכר מימוש האחריות ההורית המשותפת הקבועה בחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופוסות חלף מאבק מיותר בשאלה של החזקת קטינים ו"הכתרת" הורה אחד כמשמורן דבר שעלול לא פעם להעביר מסר שגוי של עדיפות או יתרון של הורה אחד על פני אחר.

58. אף נמצא לומר בעניניינו כי לאם חלק דומיננטי יותר בטיפול השוטף בקטינים, אין מקום להנציח את הסכסוך במתן עדיפות להורה זה או אחר.

59. האחריות ההורית המשותפת לקטינים מתקיימת כאן הלכה ולמעשה שכן עסקינן בשני הורים מעורבים, אשר דואגים לקטינים ולוקחים חלק פעיל ויום יומי בגידולם.

60. דין עתירת האם בעניין זה להידחות בסייג אחד לפיו מקום בו נדרשת הגדרה של בית עיקרי לצורך קבלת קצבאות או הטבות הניתנות להורה אחד בלבד תחשב האם כמי שמחזיקה בקטינים.

61. אשר לזמני השהות- הסדר חלוקת זמני שהות של האב עם הקטינים נבנה בהדרגה החל מהסדר מצומצם שנקבע בהסכמה במסגרת הליך ה"ט 5560-12-19 ואשר כלל מפגשים ללא לינה בימי החול וכל סופ"ש שני, עובר להחלטה שניתנה בהליך כאן בדיון מיום 8.3.20 במסגרתה נוספה לינת הקטינים בבית האב בימי ד' בשבוע, כן נקבע כי חגי ישראל יחולקו ע"פ מפתח שיוויוני. בהמשך הצדדים גיבשו בהסכמה מתווה מורחב ובאופן בו חלוקת זמני שהות מתקיימת על פי המתכונת שלהלן:

שבוע ראשון: ימי ב' איסוף ממסגרות עד לשעה 19:30.

ימי ד'- איסוף ממסגרות והשבה למסגרות למחרת.

שבוע שני:   ימי ב' איסוף ממסגרות עד לשעה 19:30.

סופ"ש ארוך מיום חמישי מתם המסגרות החינוכיות ועד יום ראשון   למסגרות החינוכיות.

62. כאמור בתסקיר עו"ס מיום 7.5.2020, כפי שאוזכר לעיל, נמסר כי זמני השהות בין האב לקטינים מתקיימים אף מעבר לזמנים שנקבעו, הובהר כי על פי דיווחי מסגרות הלימודיות נראה כי הקטינים זוכים לטיפול טוב מצד שני ההורים.

63. בחוות דעת מומחה בית המשפט, הומלץ להרחיב זמני השהות למסגרת של לינת הקטינים פעמיים בשבוע בימי החול זאת מעבר לזמני השהות בסופי שבוע בחגים וחופשות.

64. כאמור העו"ס והמומחה לא זומנו לחקירה. מסקנותיהם לא נסתרו בכל דרך. תשובות המומחה לשאלות הבהרה מטעם האם לא הוגשו לתיק בית המשפט.

65. טענות הצדדים בקשר עם ליקויים בתפקוד ההורי של הצד האחר לא נתמכו בראיות כנדרש. עיון בכלל המידע אשר הונח לפני לרבות זה שבתסקיר החסוי מלמדים נכוחה כי הקטינים כולם חפצים זקוקים ונתרמים מקשר קרוב ומשמעותי עם כל אחד מההורים.

66. למעשה על אף טענות האם המבקשות להטיל ספק בכישורי ההורות של האב נמצא כי בהתאם לשיקולי נוחות שלה היא מצאה להרחיב זמני השהות ביוזמתה (ר' פרוטוקול דיון 17.7.2020 ע' 20 ש' 8-25 וע' 21 ש' 7-11).

67. התנגדות האם להרחבת זמני השהות ביחס ליום לינה נוסף בימי החול בשבוע לא נתמכה בכל נימוק מבורר.

68. האם גם ציינה בחקירתה כי לדעתה האב הוא אב טוב ומיטיב, אם כי ביקשה לסייג עמדתה בטענה אותה אני מוצאת כמוקשית כי אינו יודע להתנהל עמם בימי שגרה (ר' דיון 9.11.22 ע' 29 ש' 1-20 ע' 32 ש' 21-25 וע' 33 ש' 6-7).

69. לא נסתרו מעיני ממצאי המומחה בקשר עם דרך הילוכו של האב כלפי האם וטענות האם בהקשר זה . יש לראות בחומרה כל התנהלות פורצת גבולות מצד מי מהצדדים כלפי האחר.

על הצדדים חלה חובה מוסרית להותיר הקטינים מחוץ לסכסוך המועצם , לנ ג דרך   ארץ האחד כלפי האחר שהרי דרך הילוכם של ההורים הוא שיכתיב בסופו של יום את דמותם של הילדים כאנשים בגירים וישליך על כל מהלך חייהם ועתידם.

70. יש אף ליתן הדעת לממצאי המומחה לפיהם לשני הצדדים קשיים בהבנת הצרכים של הקטינים וטובתם, התמקדות בחסרונות של הצד השני והתעלמות משגיאותיו שלו וההשלכות שיש לכך על נפש הקטינים כאשר על שני ההורים לקחת חלק בהליך הדרכה הורית ללא דיחוי נוסף.

71. נוכח כל האמור לעיל מצאתי להורות ולקבוע כדלקמן:

א.  הצדדים יתנהלו על פי הסדר של אחריות הורית משותפת לילדיהם. לצורך קבלת   קצבאות הניתנות להורה אחד תחשב האם כהורה המחזיק בקטינים.

ב.  זמני השהות יתקיימו על פי המתכונת הבאה:

  בשבוע ראשון : בימים ב' ו- ד' בשבוע יאסוף האב את הקטינים ממסגרות     החינוך וישיבם למסגרות ביום המחר בזמן.

  בשבוע שני: ימי ב' איסוף ממסגרות והשבה למסגרות למחרת היום.

  יום ה' איסוף הקטינים ממסגרות החינוך והשבתם למסגרות   החינוך ביום א' בבוקר (סופ"ש ארוך).

  וכך חוזר חלילה.

ג.    בימים בהם אין מסגרת חינוכית פעילה- איסוף/השבה מבית האם, בהתאם לשעות     בהן מתקיימות המסגרות החינוכית.

ד.  כל עוד הקטין י. מצוי במסגרת חוץ ביתית, ישהה אצל האב והאם בכל סופ"ש   לסירוגין בה