ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד גרובס
הנאשם הודה והורשע, מתוקן, לפיו, ביום 21.2.14, נהג ברכב בזמן פסילה, לאחר קבלת תוך העלמת הפסילה וכן, נהג ללא רישיון נהיגה תקף וללא תעודת תקפה, כמפורט .
הנאשם נעצר בעקבות האירוע, שוחרר בית מלא, עם איזוק אלקטרוני וערבויות נוספות, אך לאחר שהפר את תנאי שחרורו, נעצר עד לתום ההליכים בעניינו.
ביום 20.7.14, הודה הנאשם במיוחס לו ועל פי , נשלח לקבלת תסקיר שירות המבחן.
תסקיר ראשון הוגש ביום 3.9.14 ואילו תסקיר משלים, הוגש ביום 9.11.14.
מתסקירי שירות המבחן עולה, בתמצית ומבלי לפגוע בצנעת הפרט, כי הנאשם, בן 26, סובל מהתמכרות לאלכוהול, על רקע של קשיים משפחתיים וסביבתיים ולראשונה, השתלב בהליך טיפולי בבית , במסגרת פרוייקט "ראשית" והפגין מוטיבציה לשינוי. עם זאת, המלצת שירות המבחן הייתה להמשך ההליך הטיפולי במסגרת קהילה טיפולית, אשר יהיה בה כדי לתת מענה למרכיבי הסיכון במצבו של הנאשם, אולם הנאשם לא הביע נכונות לטיפול במסגרת המוצעת ולפיכך, לא נתן שירות המבחן המלצה שיקומית בעניינו.
ביום 11.11.14, טענו הצדדים לעונש, לרבות הנאשם עצמו והציגו ראיותיהם, כמפורט בפרוטוקול.
דיון והכרעה
הנאשם נותן את הדין על עבירות מהחמורות שבפקודת התעבורה.
באשר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נאמר בפסיקה –
ברע"פ 6115/06, מ"י נ' אבו לבן, קבע כבוד הש' לוי:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של ; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" .
ברע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מ"י, אמר כבוד הש' רובינשטיין :
"עבירות נהיגה בפסילה ללא וללא רישיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת".
ברע"פ 1891/14 ברון נגד מדינת ישראל, אמר כבוד הש' שהם:
"נהיגה ברכב בזמן פסילת רישיון מבטאת זלזול , ועשויה לסכן הן את הנהג והן את הסובבים אותו".
ברע"פ 762/13, אמסלם נגד מדינת ישראל, אמר כבוד הש' שהם:
"לא אחת בעבר, אישר זה הטלת עונשי מאסר לריצוי בפועל לתקופות ממושכות על מורשעים בעבירה שעניינה נהיגה תחת פסילה, בעיקר כאשר מדובר בבעלי ותעבורתי מכביד.."
ברע"פ 3292/13 יוסף נגד מדינת ישראל, אמר כבוד הש' פוגלמן:
" זה עמד פעמים רבות על החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה, לעניין שיקולי הענישה, בציינו כי "בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של ; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב" (רע"פ 6115/06 מדינת ישראל נ' אבו לבן (8.5.2007)".
מתחם הענישה ההולם ייקבע על-פי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין ולפיו יש מקום ליתן משקל לערך או הערכים החברתיים שנפגעו מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בהם, הנהוגה ובנסיבות ורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40ט.
ברע"פ 8013/13, מסעוד נגד מדינת ישראל, אמר כבוד הש' סולברג, ר לעבירה של נהיגה בזמן פסילה:
"באשר לעונש שהוטל על המבקש: בבית משפט השלום לתעבורה נקבע מתחם ענישה בין 7 חודשי לבין 20 חודשים. למעלה מן הצורך, ועל פני הדברים נראה כי מדובר במתחם הולם".
באשר לנסיבות ורות בביצוע העבירה, הרי שהנאשם, שהיה מודע להיותו פסול מנהיגה, שכן , לרבות בערעור, ניתנו בנוכחותו והוא הפקיד רישיונו בגין אותה פסילה, הוציא , על ידי תשלום שובר ישן והעלמת הפסילה ולפיכך, מדובר , של היערכות מוקדמת לביצוע העבירה.
בעניין דומה, רע"פ 410/04, מזרחי נגד מדינת ישראל, לגבי נאשם שעשה שימוש מזויף, קבעה כבוד הש' פרוקצ'יה:
"העבירות אותן עבר המבקש בהליך זה הן חמורות, כל אחת כשלעצמה, ובוודאי בהצטברותן. המבקש נהג ברכב בעת שנפסל לנהיגה, וממילא נהג בלא רישיון ובלא . חומרתן של עבירות אלה אינה צריכה הדגשה, בין היתר, לאור העובדה כי בוצעו תוך התעלמות וביזוי קודם של אשר הטיל על המבקש עונש של פסילת רישיון. הדבר מלמד כי אין על המבקש מורא החוק. ואם לא די בכך, המבקש הגדיל לעשות כאשר זייף רישיון והציגו לשוטרים ובכך ביקש להונות את רשויות החוק על ידי הצגת מצג כוזב בפניהם. למותר לומר כי בכך העלה פי כמה את רף החומרה שבמעשיו".
לאור האמור לעיל ובשים לב לערכים החברתיים שנפגעו – והפגיעה ה בהם ולאור הנוהגת בתחום כפי שנקבע על ידי העליון הנ"ל וכן ברע"פ 2221/11 הראל נ' מ"י, רע"פ 2073/12 עיסא נ' מ"י, 4238/08 גרייב נ' מ"י ועוד, הרי שמתחם הענישה בעבירות בהן הורשע הנאשם, כולל פסילה בפועל לתקופה של בין 18 חודשים ועד 4 שנים וכן לתקופה שבין 8 חודשים ועד 24 חודשים וכן, רכיבי ענישה נוספים.
מטיעוני ב"כ המאשימה לעונש, עולה כי יש להחיל בעניינו של הנאשם את סעיף 40 א(א)(1) לפקודת התעבורה ולהשית עליו פסילה שלא תפחת מעשר שנים, זולת אם ימצא שאין בהמשך נהיגתו של הנאשם משום סכנה לציבור, שאז יש הסמכות להורות על פסילה לתקופה קצרה יותר.
לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, לרבות עברו התעבורתי והפלילי של הנאשם ונסיבותיו האישיות, יינתן משקל בקביעת העונש, במסגרת המתחם האמור.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
