ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד מוחמד חאג'
– נאשם 2
והשתלשלות ההליך
1. הנאשם 2, ולהלן: הנאשם הועמד לדין בתיק ותרת יחד עם אחר – נאשם מס' 1, מר מחמוד קואסמה, ולהלן: קואסמה.
2. על פי עובדות , ביום 1.10.2019 שהו שני הנאשמים, תושבי האזור, ללא אישור כדין, באתר בניה בגבעתיים. כשנדרש הנאשם להזדהות וזאת לבקשת שוטרים שהגיעו למקום, הציג על שם אחר, תאמר וזאני, על מנת להונותם בנוגע לאפשרות שהייתו בישראל.
3. ביום 6.10.2019 הורשע קואסמה, שלחובתו שתי שהוגדרו על ידי המותב כבלתי רלבנטיות, על יסוד הודאתו בעבירת ונדון לעונש של שבעה ימי , מאסר מותנה והתחייבות.
4. הנאשם כפר במיוחס לו, וטען כי לא התקיים שהצדיק עיכובו על ידי השוטרים וכי אף לא ניתן להסכים לכך ששהה בישראל באופן "מאחר ובתיק תעצ"ים חסרים". התיק הופנה להמשך טיפולי ביום 30.1.2021.
5. ביום 29.12.2022 הורשע הנאשם לאחר שמיעת ראיות הצדדים בכל המיוחס לו ונקבע כי ביצע עבירות של , עבירה לפי סעיף 12(1) לחוק , התשי"ב -1952 ולהלן: חוק במטרה להונות, לפי סעיף 441 רישא לחוק העונשין, התשל"ז – 1977ולהלן: החוק או חוק העונשין. במסגרת דחיתי טענות הנאשם בנוגע לאופן עיכובו על ידי השוטרים ולאי-הוכחת שהותו בישראל.
6. טיעוני הצדדים לעונש נשמעו ביום 4.5.2023, ובמסגרתם הגישה המאשימה ראיותיה לעונש: גיליון רישום פלילי של הנאשם בו הוטל עליו מאסר מותנה והתחייבות. אף טופס ההתחייבות עצמה הוגש. לאחר הדיון הוגש העתק מגזר דינו של הנאשם שניתן .
באת-כח המאשימה טענה למתחם עונש הולם הנע בין שלושה לתשעה חודשי מאסר ועתרה למיקום הנאשם ברף העליון של מתחם הענישה, בשל עברו הפלילי ו-"הדברים שעלו לגבי השהות הממושכת שלו בארץ ללא אישור". כן עתרה להפעלת המאסר המותנה, לתקופה של חודשיים, וההתחייבות, על סך 2,000 ₪, שהושתו על הנאשם בת"פ 12402-02-10 (שלום י-ם) ולהלן: התיק הקודם.
בא-כח הנאשם עתר לאי-הפעלת המאסר המותנה, נוכח נסיבותיו הייחודיות של הנאשם: מצבו הרפואי, שהות בישראל לצרכי פרנסה, אי-הצלחתו לקבל אישור והניתוק ממשפחתו ומילדיו עקב כך, חלוף הזמן ואי-ביצוע עבירות מאז האירוע מושא .
הנאשם, בדברו האחרון, פרש את הנסיבות שהביאוהו לביצוע העבירות, ציין הצורך לפרנס את משפחתו וביקש את רחמי , גם בשל אירוסיו ורצונו להתחיל בחיים חדשים.
דיון והכרעה
קביעת מתחם העונש ההולם
7. על פי הוראות סעיפים 40ג(א) לחוק טרם גזירת העונש יש לקבוע מתחם עונש הולם למעשה העבירה, תוך התחשבות בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה ומידת הפגיעה בערך זה, הנהוגה ובנסיבות ורות בביצוע העבירה. אין מחלוקת בין הצדדים כי מכלול העבירות בהן הורשע הנאשם עולה כדי אירוע אחד; ואכן, על אף שמדובר בעבירות שונות, מטרת הייתה לנסות ולאפשר שהותו של הנאשם בישראל, ומשכך, קיים קשר הדוק בין מכלול מעשיו (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.2014)).
אשר ולפגיעה בהם:
8. וד עבירת "חוסים מספר . בראש ובראשונה, החשש מפני פגיעה ישראל ואזרחיה. בנוסף, ניצבים זכותה של המדינה לקבוע מי יבוא בשעריה ואף החשש כי שוהים בלתי חוקיים יצטרפו למעגל הפשיעה בישראל" (רע"פ 1195/22 אשחאדאת נ' מדינת ישראל, פסקה 13 (27.12.2022)). בעניין אשחאדאת נקבע כי "כאשר העבירה מבוצעת לצרכי פרנסה ובהעדר עבירות נלווה לה, הפגיעה אינה ברף הגבוה, אולם בכל זאת נדרשת ענישה הולמת אשר תיתן מענה לתופעה הרחבה של כניסה ושהייה בישראל" (שם, פסקה 24).
בענייננו, לעבירת השהות נלוותה עבירה נוספת, במטרה להונות, שכן הנאשם, עת נדרש לפרטיו, הציג של אחר. כפי שנקבע בעניין מנצור, במסגרתו נדון אדם ששהה בישראל והציג לשוטר מסמכים מזויפים: "התחזות לאדם אחר במטרה להונות… פוגעות ביכולת גורמי החוק מלבצע את תפקידם באכיפת הסדר ושמירה על הביטחון" (ת"פ (שלום ראשל"צ) 27153-12-17 מדינת ישראל נ' מנצור (15.7.2019)).
מחד, התנהלות הנאשם מלמד על תכנון והערכות מראש לשם הכשרת שהותו בישראל. על-אף שהנאשם לא עשה שימוש במסמך מזויף, אלא ניסה לשכנע, בכזב, כי מסמכי אדם אחר, שלא נטען כי נערכה בהם מניפולציה הפוגעת כשלעצמה בטוהר הרישום, הם מסמכיו שלו, לכך ט חומרה ממשי. מנגד, שהותו בישראל נועדה לשם פרנסתו הוא ופרנסת משפחתו, אשתו וילדיו תושבי ישראל.
יש לקבוע אפוא כי עצמת הפגיעה היא בינונית-נמוכה.
אשר לנסיבות ביצוע העבירה:
9. כאמור, שהות הנאשם בישראל נועדה לפרנסתו ופרנסת בני ביתו. נסיבה זו הוכרה בפסיקת העליון בענין אלהרוש כנסיבה לקולה (רע"פ 3677/13 אלהרוש נ' מדינת ישראל, פסקה 17 (9.12.2014)). בצד זאת, הנאשם הצטייד, מבעוד מועד, במסמכי אחר ולא נרתע מלעשות בהם שימוש על מנת לשכנע את השוטרים בכך ששהותו בישראל היא כדין, וכאמור, לכך היבט לחומרה, גם אם לא הואשם בניסיון להכשילם בתפקידם.
אשר :
10. שני הצדדים הפנו לפסיקה התומכת בעמדתם.
הסנגור – לעניין אלהרוש שלעיל.
התביעה – למספר החלטות, במסגרתן נגזרו על נאשמים שהורשעו בעבירות שהות בישראל ובעבירות נלוות שנועדו לאפשר שהות כאמור, לתקופות של מספר חודשים (רע"פ 9016/14 אבו זהרה נ' מדינת ישראל (11.2.2015); עפ"ג 25055-10-21 (מחוזי ב"ש) נואגעה נ' מדינת ישראל (21.10.2021); עפ"ג 1268-11-18 (מחוזי מר') מדינת ישראל נ' חפש (25.11.2018); עפ"ג 51060-06-19 (מחוזי ת"א) צאלח נ' מדינת ישראל (25.9.2019)).
11. כאשר מדובר במי ששהה בישראל , מבלי עבירות נלוות,לצרכי פרנסה, נקבע בפסק אלהרוש כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ועד 5 חודשי , הכוללים את רכיב התנאי, וקנס בסכום של עד 2,000 ₪. אלא – הרבים מאוד – שנתנו לאחר עניין אלהרוש הובהר, שוב ושוב, כי המתחם האמור רלבנטי למי שלא עבר עבירות נוספות לסעיף 12(1) לחוק (כדוגמות שאין בהן משום המיצוי ראו עניין אשחאדאת, פסקה 23; עניין נואגעה; עניין חפש, פסקה 6). לא ניתן אפוא לקבל עמדת הסנגור לפיה מתחם עונש זה חל בנוגע למי שהזדהה כאדם אחר, ואף לא-לו לשם שכנוע השוטרים בחוקיות המצאותו בישראל.
בעניין פלוני דחה העליון בקשת של אדם ששהה בישראל , וכשנתבקש להזדהות, הציג בתגובה את מספר תעודת הזהות של אחיו, שבידו אישור שהייה בישראל ואף ניסה להמלט במרוצה מהשוטרים (רע"פ 6205/22 פלוני נ' מדינת ישראל (25.10.2022) ולהלן: עניין פלוני). המערער הורשע בעבירות זהות לנאשם על יסוד הודאתו ובמסגרת שלא כלל הסכמות לעניין העונש. השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר לבין שישה חודשי והשית על המבקש עונש מאסר של 70 יום, הכולל מאסר מותנה מתיק קודם, סמוך בזמן, לתקופה של חודשיים. ערעור הנאשם לבית המחוזי – נדחה העליון, כאמור, נדחתה אף , תוך ציון כי: "בעוד שאין להמעיט מנסיבותיו האישיות של המבקש, לא ניתן להשלים עם ביצוע עבירות פליליות כפתרון למצוקתו. בהתאם, נסיבות אלה עמדו לנגד עינם של השלום בעת גזירת דינו של המבקש המחוזי בהכרעתו. אולם, אל מולן עמדו בפני הערכאות הקודמות גם הרשעתו של המבקש בהליך הראשון; עבירת ההתחזות שנלוותה לעבירת הכניסה; וניסיון בריחתו מהשוטר… בשים לב לכך, העונש שנגזר על המבקש הולם את מעשיו ומתחשב כראוי בנסיבות ביצוע העבירות ובנסיבותיו האישיות. מכאן שהעונש אף אינו חורג לחומרה הנוהגת בפסיקה".
בעניין נואגעה שלעיל, דחה המחוזי ערעורו של אדם בנוגע לעונש מאסר לתקופה של 3 חודשים שהוטל עליו בגין עבירות של כניסה לישראל ושימוש במסמך מזויף, בחלקו התחתון של מתחם העונש ההולם, שנע, לקביעת השלום, בין 3 חודשי מאסר ל-9 חודשים בפועל. הערעור נדחה כאמור, תוך קביעה כי "מתחם העונש ההולם והעונש שנקבע למערער קמא, עולים בקנה אחד עם הנוהגת, הם מתאימים לחומרת המעשים בנסיבותיהם ולמידת אשמו של המערער, ושומרים על הלימה ומידתיות, ואין סיבה להתערב בהם".
בעניין מנצור שלעיל, סקר את הפסיקה הנוהגת, וקבע בעניין אדם שנכנס לישראל , לצרכי פרנסה, והציג תעודת זהות מזויפת על שמו של אחר, עליה התנוססה תמונתו, מתחם ענישה שנע בין מספר שבועות לבין 6 חודשי . על נאשם זה, בנוגע לשלושה מקרים בהם שהה בישראל שלא כדין והציג תעודה מזויפת לשוטרים, הוטלו 4 חודשי מאסר בפועל, ומאסר מותנה הופעל, חלקו במצטבר, חלקו בחופף, כך שסך הכל היה עליו לרצות עונש מאסר לתקופה של שישה חודשים (יוער, כי הוגש ערעור, שהתקבל בחלקו, על רכיב הערבויות אך לא על יתר חלקיו).
ראו גם הפסיקה המפורטת בפסקה 15 להחלטת השלום בעניין פלוני שלעיל (ת"פ 4605-03-22 (שלום אשק') מדינת ישראל נ' פלוני (19.7.2022)).
12. מכל האמור לעיל, שעה שלעבירת השהות הבלתי חוקית מצטרפת עבירת ההתחזות באמצעות , גם אם נסיבותיה אינן מתוחכמות מאוד, מתחם העונש ההולם נע בין מאסר קצר בפועל לבין שישה חודשי מאסר, בצירוף ענישה נלווית.
גזירת עונשו של הנאשם בתוך המתחם
13. בהתאם להוראות סעיף 40יא לחוק, בגזירת עונשו של נאשם, רשאי להתחשב בהתקיימות נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ככל שהעונש לא יחרוג ממתחם העונש ההולם.
14. הנאשם, יליד 1982, אינו אדם צעיר והוא אף סובל מבעיות רפואיות. עולה מתיקו הקודם כי הנאשם היה אמור לעבור ניתוח בראשו (ראו עמ' 5, ש' 20 לפרוטוקול הדיון שם). במהלך המשפט לפני נפצע הנאשם ברגלו ונדרש להסתייע בקביים.
15. אף כי בעת ביצוע העבירות היה הנאשם נשוי לאישה ישראלית, עמה הביא לעולם ילדים, ואף שימש כאב לילדיה , נפרד ממנה בשל קשייו להמשיך ולשהות בישראל, וברור, הן מטבעם של דברים, הן נוכח עדותו במשפט, כי מבחינתו הוא מדובר בטראומה אישית וכואבת. כיום – הנאשם מאורס לאחרת, תושבת האזור; בת זוגו אף התייצבה לדיון האחרון וברצונו להמשיך ולבנות את חייו עמה. מדובר בנסיבות מורכבות ורגישות ולכך יש ליתן משקל.
16. בצד זאת, בעת ביצוע העבירות בהן הורשע היה תלוי ועומד הליך משפטי בו החל הנאשם לשם קבלת אישור שהייה כדין. עצם ביצוען: לא רק המשך שהייה בישראל ללא אישור אלא נסיון להטעיית גורמי משטר באמצעות מסמך השייך לאחר, בו הצטייד מראש, במקביל לפנייה להליכים שיפוטיים, בהם יש לפעול בניקיון-כפיים הוא נסיבה שיש בה מן החומרה. ועוד: בתיקו הקודם ציין הנאשם כי ישמור על עצמו והצהיר שידאג לכך ו תפעל לקידום ענייניו באופן חוקי, התחשב בכך בעת גזירת דינו. על אף האמור, שב הנאשם וביצע עבירה דומה, תוך פרק זמן קצר יחסית.
17. לנאשם רלבנטי; רישומו הפלילי כולל שש .
א. בשנת 2003 הורשע בעבירת שלא כחוק ונדון לתקופה של שלושה חודשים ומאסרים מותנים (ת"פ 3440-03 שלום י-ם).
ב. בשנת 2004 הורשע, בנוסף לעבירת שלא כחוק, אף בעבירות התחזות, שיבוש מהלכי משפט והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונדון לתקופה של שמונה חודשי מאסר, הכוללת את הפעלת המאסרים המותנים שהוטלו עליו בתיקו הקודם, וכן למאסר מותנה (ת"פ 2183-04 שלום י-ם).
ג. בשנת 2016 הורשע בעבירת כניסה לישראל שלא כחוק, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו, נהיגה פוחזת של רכב והסעת תושב זר ונדון למאסר לתקופה של אחד-עשר חודשים, קנס בסך 6,000 ₪ ומאסר מותנה (ת"פ 559-7-15 שלום י-ם).
ד. בשנת 2017 הורשע בעבירת שלא כחוק ונדון למאסר לתקופה של שבעה חודשים, הכוללת את הפעלת המאסר המותנה שהוטל עליו בתיקו הקודם ומאסר מותנה (ת"פ 36672-12-16 שלום י-ם).
ה. בתיקו הקודם, בשנת 2019, הורשע בעבירת שלא כחוק ונדון למאסר לתקופה של חמישה חודשים, הכולל את הפעלת המאסר המותנה מתיקו הקודם, מאסר מותנה והתחייבות.
ו. בשנת 2020, הורשע הנאשם צבאי בעבירת התחזות בזהות בדויה בפני רשות ונדון למאסר לתקופה של ארבעים וחמישה יום, מאסר מותנה, קנס והתחייבות (ת"פ 10446-20 בית משפט צבאי יהודה). על פי עובדות המתוקן שאוזכר במסגרת , ביום 1.11.2020 הציג הנאשם לחייל רישיון נהיגה העונה לפרטי אחר. יש להעיר כי גליון הרישום הפלילי מייחס לנאשם עבירה נוספת (הכרזת או הפרעה לשוטר) שאינה מוזכרת בהעתק פרוטוקול הדיון הצבאי שהועבר לעיוני וכפי שציינתי בהחלטתי מיום 11.5.2023 ראוי לפעול בהקדם לתיקון הרישום.
ולסיכום: הנאשם נשא במספר תקופות מאסר, ולא היה בכוחם של מאסרים מותנים, אף בצירוף קנסות והתחייבות, להרתיעו ולהניאו מביצוע עבירות נוספות. לא ניתן להתעלם מכך שבחודש נובמבר 2020, כשנה לאחר האירועים מושא התיק ותרת, ועל אף שמשפטו לפני כבר החל להתנהל, הציג הנאשם לא-לו לחייל. התנהלות זו יש בה לשקף את אותו דפוס ההתנהלות בתיק ותרת – הצגת רשיון נהיגה של אחר לגורם מוסמך. בצד זאת יוער, כי למעט שתי הרשעות בגין עבירות שבוצעו בתחילת שנות העשרים לחייו, יתרת רישומו הפלילי מתרכזת בתקופה שבין 2015 ועד סוף שנת 2020, וכולה נוגעת לעבירות ורות לשהייה בישראל, או בהפרת הכרזת שטח ועבירות ורות לעבירות אלו.
18. פרק זמן משמעותי מאוד חלף מאז ביצוע העבירות מושא התיק בכותרת, במסגרתו השתנו נסיבותיו האישיות של הנאשם ועמן אף התמריץ לשוב ולשהות בישראל ללא אישורים כדין: הוא נפרד מאם ילדיו ומרכז חייו היום אינו בישראל, אלא באזור. אעיר עוד, כי עיון במסמכי התיק מעלה כי חלוף פרק זמן זה אינו נובע מהתנהלות המאשימה, שהגישה את בסמוך מאוד לביצוע העבירות, אלא מדחיות שנדרשו בשל הנאשם (אם כי לא בנסיבות שהובילו להוצאת כנגדו) ומספר פעמים – על מנת לאפשר לו להעיד עדי הגנה מטעמו.
19. הנאשם לא נטל אחריות על מעשיו והתיק נוהל עד-תומו (אף כי, כאמור בפסקות 25-26 הודה, הן במשפטו, הן בחקירתו, כי לא אחז באישור במועד הרלבנטי). זו זכותו, אלא שלא ניתן לזקוף לטובתו לקיחת אחריות מלאה וחסכון בזמן שיפוטי.
20. מכל האמור לעיל, מצאתי למקם הנאשם באמצעו של מתחם העונש ההולם.
עתירת ההגנה להימנע מהפעלת המאסר המותנה
21. הנאשם ביצע המיוחס לו בעת שתלוי ועומד כנגדו מאסר מותנה לתקופה של חודשיים, והתחייבות על סך 2,000 ₪.
22. שקלתי טענות ההגנה אך לא מצאתי להורות על .
23. לפי הוראות סעיף 55(א) לחוק מי שנדון למאסר על תנאי והורשע בשל עבירה נוספת, יצווה על הפעלת . אכן, קיימת אפשרות לסטות מכלל זה בהתאם להוראות סעיף 56(א) לחוק ואולם חריג זה כפוף לשכנוע כי אין זה צודק להפעיל המאסר המותנה ולאי-הטלת מאסר בשל העבירה הנוספת.
24. ההגנה הפנתה לארבעה השלום בתל-אביב במסגרתם נקבע כי יש מקום להאריך את המאסר המותנה (ת"פ 33035-08-17; ת"פ 28067-01-18; ת"פ 70314-07-19; ת"פ 26252-08-21). ראשית, בכל אותן החלטות, של הערכאה הדיונית הראשונה, מדובר היה בנאשמים שהורשעו על יסוד הודאתם, בעבירת שהות בישראל בלבד, ללא עבירות נלוות. שנית ועיקר: ברוב רובןשל הסוגיות המשפטיות, ודאי בנוגע לענישת אדם, ניתן למצוא דוגמות לכאן או לכאן. שדרת הפסיקה המרכזית, בהתאם לסעיפי החוק שנסקרו לעיל, מורה על הפעלתו של מאסר מותנה שנגזר על נאשם בתיק קודם ובכל הנוגע לעבירת השהות הבלתי חוקית, לרוב אין בנסיבות אישיות על מנת להצדיק הארכת התנאי.
25. כך יש לפעול אף בענייננו; נסיבותיו האישיות של הנאשם אינן מובילות למסקנה כי לא יהיה זה צודק להפעיל את המאסר המותנה שהושת עליו בתיקו הקודם. זאת, נוכח רישומו הפלילי; הסמיכות שבין ביצוע העבירה (1.10.2019) להטלת התנאי (18.3.2019) ובפרט כאשר הנאשם עוד שהה במאסר בעת הטלתו, והמאסר המותנה הוחל רק לאחר שחרורו, כך שמדובר בתקופה קצרה אף מזאת; הרשעה נוספת לאחר חקירתו בתיק ותרת, בעבירה דומה, כשמשפטו מתנהל ואי-לקיחת האחריות על מעשיו. ועוד: עיון שניתן בתיקו הקודם (ת"פ 12402-02-19 של השלום בירושלים, כאמור לעיל) מעלה כ&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
