ת"פ 15624-02-10 – מדינת ישראל נ' שרון גוטין

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד גל רוזנצוויג

ב"כ הנאשם – עו"ד תרצה קיש, עו"ד ענת יערי (סניגוריה הציבורית)

הנאשם התייצב

גזר דין

1.         הנאשם הורשע על פי הודייתו בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע, לפי סעיף ל והחזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף ו-(ג) סיפא ל, התשל"ג-1973, במסגרת הסדר טיעון שלפיו תוקן כתב האישום, והנאשם הופנה לקבלת תסקיר שירות מבחן.

הסדר הטיעון לא כלל הסכמה לעניין העונש.

כתב האישום המתוקן:

2.         במועד הרלוונטי עבד סרגיי קירזנר (להלן: "סרגיי") במפעלIWI(להלן: "המפעל"), הנמצא במתחם תע"ש, בין הערים רמת השרון והוד השרון (להלן: "המתחם").

החל מחודש פברואר 2008 ועד יולי 2009 גנב סרגיי נשקים מהמפעל, כדלקמן: שני מקלעים "גליל צלפים" עם משתיק קול ומחסנית ריקה, מקלע "מגל" עם מטול רימונים

M-203, מקלע "מיני תבור" עם משתיק קול, מקלע "מיני עוזי" עם משתיק קול, מקלע "מיני עוזי", אקדח "נשר המדבר" עם מחסנית ריקה, אקדח "יריחו" ללא קנה וללא צינה, וכן שקית ובה למעלה מ-20 חלקי אקדח שונים (להלן: "הנשקים").

3.         סרגיי החביא את הנשקים במקום מסתור במתחם, בכוונה להבריחם אל מחוץ למתחם לשם מכירתם, אך לא הספיק לעשות כן טרם פיטוריו מן המפעל.

4.         ביום 10.1.10 פנה סרגיי אל מיכאל רייזנר (להלן: "מיכאל"), אשר נכנס מפעם לפעם למפעל, והציע לו כי יבריח את הנשקים אל מחוץ למפעל, לבית סרגיי, תמורת חלק מהרווחים הצפויים בגין מכירת הנשקים. מאוחר יותר סיכמו כי יסייע להם עובד המפעל, לב נוביקוב (להלן: "לב"), שיתחלק עימם ברווחים.

5.         במועד בלתי ידוע, לאחר שסרגיי גנב את הנשקים מהמפעל, ועובר ליום 24.1.10, התקשר סרגיי עם הנאשם לצורך מכירת הנשקים. סרגיי והנאשם סיכמו ביניהם כי סרגיי ידאג להביא את הנשקים מהמתחם לביתו, והנאשם ידאג למציאת קונה לנשקים.

6.         בהמשך, בשתי הזדמנויות, נדברו ביניהם סרגיי והנאשם על המועד בו לב ומיכאל יביאו לסרגיי את הנשקים מהמתחם.

7.         במעשיו אלה ביצע הנאשם עבירה של קשירת קשר לפשע.

8.         בתאריך 24.1.10, בביתו, החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג חשיש בכמות מזערית, לצריכה עצמית.

חלקו של הנאשם בפרשה:

9.         כפי שפורט לעיל, הדמות המרכזית בפרשה היא סרגיי, אשר עבד במפעל וגנב מתוכו את הנשקים. השלב הבא היה תכנון של סרגיי ומיכאל להבריח את הנשקים אל מחוץ למפעל. יצוין כי מיכאל ולב פנו לקב"ט המפעל ודיווחו לו אודות האמור, הנושא הועבר לטיפול המשטרה, והנשקים נתפסו עוד בטרם הוצאו מהמפעל.

10.       מעורבותו של הנאשם בפרשה החלה עוד בטרם נתפסו הנשקים, ומצאה ביטויה בכך שסרגיי יצר עימו קשר, במהלכו סוכם כי הנאשם יפעל למציאת קונה לנשקים בעבור תמורה. כן שוחחו השניים, בשתי הזדמנויות, אודות המועד בו יובאו הנשקים לסרגיי.

גזר הדין בעניינו של סרגיי:

11.       בתאריך 14.12.10 נגזר דינו של סרגיי ( – בית המשפט המחוזי מרכז): הוטל עליו מאסר בפועל למשך תשע שנים ומאסר על תנאי, בתנאים שנקבעו בגזר הדין.

סרגיי הודה במסגרת הסדר טיעון בעובדות כתב אישום מתוקן שכלל שני אישומים, שבאחד מהם אין לנאשם מעורבות – גניבת מספר כלי נשק ומכירתם לאחרים, והאישום השני הוא הפרשה נושא כתב האישום שבפניי.

תסקיר שירות מבחן:

12.       הנאשם שבפניי הינו יליד שנת 1978, ולו רישומים פליליים (מבית משפט לנוער) והרשעות קודמות בעבירות סמים ואלימות, שהאחרונה שבהן היא משנת 2002 (בגין עבירת אלימות שנעברה בשנת 2000).

13.       בתסקיר מפורטות נסיבות אישיות מורכבות של הנאשם (עמ' 2). בין היתר, מדווח כי הנאשם נשר ממסגרת החינוך עוד בהיותו ילד, על רקע מצב כלכלי קשה, חבר לחברה שולית, החל לצרוך סמים מסוג חשיש, עם דפוס שימוש התמכרותי. בעבר הועמד מספר פעמים בפיקוח שירות מבחן, ועד הסתבכותו בעבירות נושא התיק שבפניי, נמנע מהסתבכות חוזרת בפלילים.

14.       הנאשם נישא לאחרונה, והוא ממתין להולדת ילדו הראשון. הנאשם הביע בפני שירות המבחן ובפני בית המשפט חשש כי אם יוטל עליו מאסר בפועל, יקשה עליו הדבר לתמוך באשתו.

15.       בשנת 2008 נפצע הנאשם קשה, ובאותה תקופה שב להשתמש באופן זמני בסמים (עמ' 2).

16.       ביחסו לעבירה לא נטל הנאשם אחריות מלאה למעשיו, וציין בפני שירות המבחן כי כאשר סרגיי שיתף אותו בעניין גניבת הנשק ומכירתו, חשב שמדובר בפרי דמיונו בלבד, ואילו היה רואה נשק או מבין כי מדובר בעסקה ממשית, היה נסוג, שכן לא הייתה לו כוונה למכור נשק. הנאשם רואה את הבעייתיות בהתנהלותו בכך שלא מנע את ביצוע העבירה.

ייאמר כי בבית המשפט הצהיר הנאשם כי הוא עומד מאחורי הודייתו בעובדות כתב האישום המתוקן. הוא מסר כי אומנם סיכם עם סרגיי כי יחפש קונה לנשקים, אך השיחה עם סרגיי היתה כללית, ואילו היה נדרש לפעול בהתאם לסיכום, לא היה עושה כן.

17.       בקשר שלו עם שירות המבחן שיתף הנאשם פעולה כנדרש, ובדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות משרידי סמים.

18.       שירות המבחן התרשם כי לנאשם דפוס של טשטוש והסתרה, וקיימת אי בהירות בנוגע לנסיבות ביצוע העבירה המעידה על הידרדרות במצבו. נעשה ניסיון לבדיקה מעמיקה יותר של קשייו, אך נמצא כי הוא אינו פתוח ובשל לכך, והוא אף שלל נזקקות טיפולית בתחום הסמים. נוכח העובדה שהנאשם שולל כוונה פלילית ונזקקות טיפולית, לא נוצר פתח להתערבות טיפולית של שירות המבחן.

טיעוני ב"כ הצדדים:

19.       ב"כ המאשימה עתר להטיל על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי וקנס.

ב"כ המאשימה הציג בפני בית המשפט את השיקולים שעמדו ביסוד הסדר הטיעון: בין היתר, תקלה שאירעה בהעברת חלק מחומר הראיות לידי ב"כ הנאשם (אם כי בחומר לא היה כדי לסייע לנאשם בהגנתו), הנאשם לא בא במגע ישיר עם הנשקים, ובפועל הנשקים לא הוברחו מהמפעל, כך שנמנעה העברתם לגורמים פליליים.

כן הדגיש ב"כ המאשימה את חומרת העבירות והצורך להרתיע מפני ביצוען, על ידי הטלת עונשי מאסר בפועל על מי שמהווה חוליה בשרשרת הפצת כלי הנשק, העלולים להגיע לגורמים פליליים ולגרום לקיפוח חיי אדם.

20.       ב"כ הנאשם עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל, לתקופה הניתנת לריצוי בעבודת שירות ומאסר על תנאי.

אשר לנסיבות ביצוע העבירה הדגישה ב"כ הנאשם כי חלקו של הנאשם בפרשה אינו מרכזי. השיחות בינו לבין סרגיי היו כלליות בלבד, והנאשם לא ביצע פעולות קונקרטיות לממש את אשר סוכם. כאמור, הנאשם אמור היה למצוא קונה רק לאחר שהנשקים "יוברחו" לביתו של סרגיי, ואלה נתפסו עדיין בתחומי המפעל. להשקפת ב"כ הנאשם מצויה העבירה ב"רף הנמוך" של החומרה.

אשר לאופן התנהלות המאשימה – הפנתה לעינוי הדין שנגרם לנאשם כתוצאה מאי העברת חלק מחומר הראיות להגנה (בזמנו), שאף הביא להגשת בקשה לביטול כתב אישום מחמת הגנה מן הצדק. אשר לנסיבותיו של הנאשם – הפנתה לגילו הצעיר של הנאשם, לעברו הפלילי הישן, לנסיבותיו האישיות, להודייתו המיידית אשר חסכה מזמנו היקר של בית המשפט ולכך שהיה נתון במעצר כחודש וחצי, ולאחר מכן ב"מעצר בית" מלא, ובהמשך, ב"מעצר בית" חלקי עד ביטול התנאים המגבילים.

21.       הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו.

מדיניות הענישה בעבירות נשק ובעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע:

22.       בית המשפט העליון שב ומדגיש בפסיקתו את חומרת עבירות הנשק על כל סוגיהן. הנשק עלול להגיע לידי גורמים העלולים לעשות בו שימוש לביצוע עבירות פליליות, לרבות שימוש לצורכי טרור. הודגש כי בתי המשפט מצווים להגיב בענישה חמורה על עבירות נשק, שמעצם טיבו משמש למטרות פליליות המסכנות חיי אדם. הפועל היוצא מכך הוא שימת דגש על שיקולי ההרתעה ומתן משקל פחות לנסיבות האינדיווידואליות של הנאשם (ר' למשל ליבוביץ נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.7.08), סלאמה נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.12.07) זעתרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.11.04 ).

23.       בגזירת הדין בעבירות של קשירת קשר (לביצוע פשע), על בית המשפט לבחון, בין היתר, את חומרת נסיבות עבירת הקשר, לרבות חומרת הסיכון הנשקף מהעבירה, מהות הקשר – אופי התכנון והפעולות שנעשו, אם בכלל, כדי לממש את ביצוע הפעילות העבריינית עליה הוסכם וחלקו של הנאשם בקשר (האם יזם והגה את הקשר) (ר' למשל הררי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.10.08 וע"פ 1221/08 עאצר נ' מדינת ישראל, לא פורסם, 15.1.09).

דיון והכרעה:

24.       שיקולים לחומרה:

א.        חומרת העבירה והצורך להרתיע מפני ביצועה: מדובר בפרשייה שנסיבותיה חמורות. אומנם הפנייה לנאשם מצד סרגיי הייתה לאחר שהנשקים נג, אולם הנאשם ידע כי מדובר במספר נשקים שנג ממפעל ביטחוני. אלמלא נגדעה הפעילות הפלילית בטרם ההפצה, היו עלולים הנשקים להגיע לגורמים פליליים, ולשמש לקטילת חיי אדם.

ב.         פסיקת בית המשפט העליון: הצורך לשים את הדגש על שיקולי הרתעה על ידי הטלת ענישה מכבידה וכואבת.

ג.         עברו הפלילי של הנאשם: אומנם עברו הפלילי של הנאשם אינו מאותו סוג ואינו מהעת האחרונה, אולם בעבר הוענקו לו לא מעט הזדמנויות על ידי בית המשפט על ידי הטלת ענישה מותנית והעמדתו בפיקוח שירות מבחן, אך הוא כשל בביצוע עבירה שנסיבותיה חמורות. מכל מקום, אין מדובר בכישלון חד פעמי. אף העובדה שהנאשם הסכים למצוא קונה לנשקים שנג ממפעל ביטחוני, אומרת דרשני באשר לאופן התנהלותו.

ד.         יחסו של הנאשם לעבירה: כעולה מתסקיר שירות המבחן נראה כי הנאשם נוקט בגישה מטשטשת, וחרף דבריו בבית המשפט, התרשמתי כי אינו מגלה תובנה לחומרת מעשיו והסיכון הנשקף מהם.

25.       שיקולים לקולא:

א.        חלקו של הנאשם בפרשה: היוזמה לקשירת הקשר הייתה של סרגיי, אשר פנה לנאשם בשלבים מתקדמים של הפעילות הפלילית (לאחר גניבת הנשק). הסיכום בין השניים היה כללי, כאשר איתור הקונה היה אמור להתבצע לאחר שהנשקים יוצאו מהמפעל. מעבר לשתי פגישות שהתקיימו בין השניים, הנאשם מעולם לא בא במגע עם הנשק, ואף לא עשה פעולות הכנה נוספות למימוש הקשר.

ב.         הודייתו של הנאשם בעובדות כתב האישום אשר תוקן ומותן, שחסכה מזמנו היקר של בית המשפט, וכן החרטה שהביע.

ג.         התמשכות מסוימת של ההליך עקב אי המצאת מלוא חומר החקירה לב"כ הנאשם במועד. הנאשם, שהיה עצור כחודש וחצי, היה נתון במהלך רוב התקופה בתנאים מגבילים.

ד.         גילו הצעיר של הנאשם, והעובדה שעברו הפלילי אינו מאותו סוג ואינו מהעת האחרונה, והוא אף לא ריצה מאסר בפועל.

ה.        נסיבותיו האישיות של הנאשם, המפורטות בתסקיר, ובין היתר, העובדה שנישא לאחרונה והוא ממתין להולדת ילדו.

26.       לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם מאסר מאחורי סורג ובריח, ולהתחשב בנסיבות לקולא בקביעת אורך תקופת המאסר. אין בענישה בדרך של הטלת מאסר שירוצה בעבודות שירות על מי שאמור היה לשמש חוליה בהפצת כלי נשק גנובים ממפעל ביטחוני, כדי ליתן מענה לאינטרס הציבורי – הרתעת הנאשם והרבים, ולא יהא בה משום העברת מסר ברור וחד בדבר הפסול והחומרה בעבירה כגון זו.

27.       אשר על כן אני מטילה את העונשים, כדלקמן:

א.        מאסר בפועל למשך 10 חודשים, בניכוי ימי המעצר 24.1.10 – 10.3.10.

ב.         מאסר על תנאי למשך 12 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת נשק מכל מין וסוג שהוא, או עבירה של קשירת קשר לבצע פשע.

ג.         מאסר על תנאי למשך 6 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירת קשירת קשר לבצע עוון.

ד.         מאסר על תנאי למשך 3 חודשים, והנאשם לא יישא בעונש זה אלא אם כן יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו עבירה בניגוד ל, התשל"ג-1973.

הסם יושמד. כלי נשק, תחמושת ואביזרים נלווים, יושבו לבעלים (מפעלIWI); דיסקים, מכשירי טלפון, מחשב נישא, מצלמה וכונן יוחזרו לבעליהם.

הנאשם יתייצב לריצוי עונשו במזכירות הפלילית של מחוז מרכז ביום 28/2/2011 עד השעה 10:00 כשהוא מצויד בתעודת זהות.

התנאים והערבויות שנקבעו ישמשו להבטחת התייצבותו של הנאשם למאסר.

זכות ערעור לבית המשפט העליון בתוך 45 יום מהיום.

ניתנה והודעה היום כ"ח שבט תשע"א, 02/02/2011 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי: שושי עסיס