ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1
|
בפני |
||
|
בעניין: |
||
|
המאשימה |
||
|
נגד |
||
|
הנאשם |
||
כתב אישום ורקע:
1. הנאשם הודה והורשע, במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום שייחס לו את העבירות הבאות:
תקיפה סתם– עבירה לפי סעיף 379 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.
היזק לרכוש במזיד– עבירה לפי סעיף 452 לחוק העונשין.
תקיפה הגורמת חבלה של ממש– עבירה לפי סעיף 380 לחוק העונשין.
על פי המפורט בכתב האישום, ביום 7/5/15 סמוך לשעה 15:00, בבית אמו בקיבוץ *****, השליך הנאשם לעבר אמו מגהץ והוא נשבר, זאת על רקע ויכוח שהתגלע בין השניים.
2
בהמשך לכך ובאותן נסיבות, תקף הנאשם את אמו בכך שדחף אותה בידיו על מנת שלא תוכל להיכנס אליו לחדר.
עוד בהמשך, תקף הנאשם את אחיו, בכך שהיכה אותו באגרוף בפניו וכתוצאה מכך ירד לו דם מהאף.
בהמשך למתואר לעיל, ועוד באותן נסיבות, השליך הנאשם סכין מחוץ לחדרו אל הסלון, שם ישבה אחותו הקטינה.
2. ביום 1/6/15 הגיעו הצדדים להסדר טיעון, לפיו הנאשם הודה, הורשע ונשלח לקבלת תסקיר של שרות המבחן אשר מסקנותיו לא יחייבו את המאשימה.
תסקירי שרות המבחן:
בעניינו של הנאשם הוגשו ארבעה תסקירים.
3. תסקיר שרות המבחן מיום 14/10/15
על פי התסקיר, הנאשם רווק בן 19 שנים, עלה ארצה עם משפחתו מאורגוואי בהיותו בן שנה וחצי. הנאשם סיים 12 שנות לימוד ללא בגרות מאחר ונעצר חודשיים לפני סיום הלימודים.
הנאשם מסר בפני שרות המבחן כי הוא סבל מהפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות, הועבר לבית ספר לחינוך מיוחד אך ביקש לעבור לבית ספר מקצועי "עמל" על מנת לרכוש מקצוע, טען כי הוא למד שלושה ימים בשבוע בבית הספר ועבד יומיים בתחום בו לומד.
הנאשם טען בפני שרות המבחן כי הוא עבר תאונת דרכים ונכווה בחלק מגופו, ועל רקע זה לא גויס לצה"ל. הנאשם ביטא תחושת תסכול בגין אי גיוסו.
עוד על פי התסקיר, אמו של הנאשם גרושה בת 43, הנאשם ביטא תחושת אהבה וחברות בקשר עמה ומאידך תחושת תסכול וכעס כלפיה.
אביו של הנאשם עזב בהיותו בן שנתיים, יצר עמו קשר בפעם האחרונה בהיותו בן 16 ומאז נותק הקשר ביניהם.
הנאשם מסר בפני שרות המבחן כי הוא חש תסכול ואכזבה מבני משפחתו בשל יחסם הפוגעני כלפי בת זוגו ואי קבלתה על ידם.
שרות המבחן מסר כי לחובתו של הנאשם הרשעה קודמת מחודש יוני 2011 בגין התפרצות בגינה נדון לעונש של התחייבות להימנע מביצוע עבירה.
3
עוד מסר שרות המבחן כי הנאשם לקח אחריות על מעשיו, הביע חרטה כנה וצער על התנהגותו.
הנאשם טען כי הרקע למעשיו היה יחסה הפוגעני של משפחתו כלפי חברתו שהקניטו אותה בקול רם ובכך המשיכו גם אחרי שביקש מהם להפסיק. עוד טען הנאשם כי האלימות שבוצעה על ידו הייתה ביטוי למצוקתו אך הוא לא התכוון לפגוע בבני משפחתו. עוד שיתף הנאשם, כי המתלוננים התנצלו על התנהגותם, בפניו ובפני חברתו.
שרות המבחן מסר כי ממידע שנמסר לו בעניין הנאשם משרות המבחן לנוער עלה כי אחרי גירוש הוריו ועזיבת האב לחו"ל, התקשתה האם לתת מענה לצרכיו של הנאשם והיא אף הביעה זאת בנוכחותו.
עוד נמסר, כי הנאשם אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז, היפראקטיביות, לקות למידה וכסובל מבעיות רגשיות על רקע המצב המשפחתי הבעייתי, מצבו הרגשי אובחן ככאוטי כשהוא הציג חוסר ידיעה, בלבול ואימפולסיביות.
שרות המבחן התרשם מהנאשם כאדם חיובי, בעל מוטיבציה פנימית לתפקוד תקין בחברה, בעל רצון לדאוג לעתידו המקצועי ולגלות אחריות בניהול חייו, יחד עם זאת, צויין כי הוא בעל דימוי עצמי נמוך, מאפייני אישיות ילדותיים, בעל קושי בוויסות דחפיו, סף תסכול נמוך ואימפולסיביות.
שרות המבחן ציין בנוסף, כי הנאשם חווה את עצמו בתוך הבית כ"כבשה השחורה", דבר אשר העצים את תחושת חוסר השייכות אותה חווה כילד ואשר הובילה, להערכת שרות המבחן, לביצוע העבירה.
עוד נמסר משרות המבחן כי הנאשם נטה למזער מחומרת מעשיו וטען כי לאחר מעורבותו בהליך הפלילי, יחסיו עם בני משפחתו הוטבו.
הנאשם הביע בפני שרות המבחן מוטיבציה גבוהה להשתלבות בטיפול לרכישת כלים להתמודדות עם סיטואציות דומות בעתיד.
שרות המבחן המליץ להעמיד את הנאשם בצו מבחן לתקופה של 18 חודשים אשר ישלב פן פיקוחי וטיפולי והטלת מאסר על תנאי מרתיע ומשמעותי.
ביום 23/11/15, בהמלצתי הוסכם על הגשת תסקיר משלים בעניינו של הנאשם, אשר יושלם בכך שיכלול את התייחסותם של המתלוננים, האם והאח, לעבירה, יתייחס למצב היחסים העדכני במשפחתו של הנאשם. מצאתי אז כי התסקיר הראשון, שלא כלל כל התייחסות מצד המתלוננים, הציג תמונה חסרה.
4. תסקיר שרות המבחן מיום 24/12/15
התסקיר התבסס על שיחה עם הנאשם, ושיחה טלפונית עם כל אחד מהמתלוננים.
4
הנאשם שיתף כי הוא המשיך לגור בבית חברתו בעיר ****, עבד בתחום הבניין בחברת "אמינות ואומנות", וכי אמו ביקרה אותו מדי שבוע.
הנאשם הביע חרטה על מעשיו והבין כי היה עליו לצאת מהבית כשהחל הוויכוח.
הנאשם שיתף כי אמו פגועה מהתנהגותו ואינה מסכימה שיחזור להתגורר בבית וכי עם סיום ההליכים המשפטיים נגדו, יעבור להתגורר בדירה שכורה.
בשיחה של שרות המבחן עם אחיו של הנאשם, תיאר את הרקע להתקוטטות ביניהם וטען כי הוא אוהב את אחיו הנאשם, אינו מפחד ממנו ומעוניין שיחזור ויתגורר עימם בבית.
בשיחה עם האם, טענה כי הנאשם חזר להתגורר בביתה החל מחודש אוגוסט.
האימא שיתפה כי הנאשם אובחן כסובל מהפרעות קשב וריכוז וכי חוותה חוסר אונים בהתמודדות מולו ועל כן שהה במסגרות חוץ ביתיות.
עוד טענה האימא כי לנאשם היו התפרצויות אלימות בהיותו ילד ונער, ובעת איבוד שליטה נטה להשליך חפצים.
האם הסבירה כי הרקע לקונפליקט היה נשירתו מהמסגרת הלימודית, זמן קצר לאחר שהכיר את חברתו ונהג לבלות עמה שעות ארוכות ולהסתגר אתה בחדרו, וכי ביום האירוע הציעה האם לערוך ארוחה משותפת אך הנאשם וחברתו סירבו, הנאשם דחף את האם, אחיו דחף אותו חזרה ואז החלו להתקוטט, עקב זאת זרק הנאשם מגהץ וסכין.
שרות המבחן מסר כי האימא הביעה חוסר אונים ודאגה לבנה וכי אינה יכולה לשאת את העובדה שהוא ללא מסגרת תעסוקתית, מסתגר בחדרו ומזניח את עצמו.
הפעם השתנתה עמדתו של שרות המבחן לגבי הנאשם, והתסקיר העריך כי רמת הסיכון להישנות העבירות על ידי הנאשם היא גבוהה. הערכה פסימית זו התבססה על כך שנודע לקצינת המבחן, מתוך שיחה עם האם, כי למעשה הנאשם הפר את תנאי השחרור שאסרו עליו להתקרב ליישוב פרוד, ועבר להתגורר עם אמו, בניגוד לצו בית המשפט.
לאור האמור לעיל, שרות המבחן חזר בו מהמלצתו ונמנע ממתן המלצה טיפולית בעניינו של הנאשם גם נוכח קשייו לתת אימון בסיסי בגורמי הטיפול.
שרות המבחן המליץ להטיל עליו עונש של מאסר בפועל.
ביום 27/12/15 הוריתי על עריכת תסקיר משלים נוסף, אשר יבחן אופציות טיפוליות ישימות לגבי הנאשם למרות הפרת האמון, בשל גילו הצעיר, עמדת המתלוננים כלפיו ולנוכח העובדה כי מדובר באירוע בתוך המשפחה.
5. תסקיר שרות המבחן מיום 31/1/16
הנאשם ציין כי בתקופת הדחייה המשיך להתגורר בבית חברתו בעכו ועבד בחברת "אמינות ואומנות" בתחום הבניין.
5
הנאשם טען כי אינו יודע מדוע טענה האם כי הוא התגורר בביתה בתקופת ההרחקה, והכחיש זאת.
עוד טען הנאשם כי הוא הפר את תנאי ההרחקה פעמיים בלבד, כשנסע לבית אמו אחרי שני דיונים שהתקיימו בבית משפט ולקח לעצמו בגדים חדשים. הנאשם טען כי לא דיווח לשרות המבחן מאחר ולא ידע כי עליו לדווח, ומסר כי הוא מבין את טעותו ומתחרט עליה.
הנאשם מסר כי הוא מאוכזב מאמו בשל המידע השגוי שמסרה לשרות המבחן, וכי הוא ממעט לשוחח עמה, ועם סיום ההליך המשפטי ישכור דירה באזור הקריות וימשיך בעבודה בה עובד כיום.
הנאשם הביע רצון לשקם את מערכת היחסים עם אמו במסגרת טיפול בשרות המבחן.
הנאשם שב והביע חרטה על מעשיו והבין כי היה עליו לנהוג אחרת.
לנאשם לא נפתחו תיקים פליליים חדשים במהלך תקופת הדחייה.
שרות המבחן חזר בו מההמלצה שנתן ביום 24/12/154 להטיל על הנאשם מאסר בפועל, ושוב המליץ על הטלת צו מבחן לתקופה של 18 חודשים, בשל המוטיבציה הגבוהה לטיפול וההתרשמות כי הנאשם זקוק לליווי ופיקוח מצד גורם טיפול סמכותי. בנוסף הומלץ על הטלת מאסר על תנאי משמעותי ומרתיע.
שרות המבחן המליץ לא להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל גם לא בעבודות שרות על מנת שיוכל להמשיך בעבודתו אשר תסייע לו לשכור דירה מרוחקת ממגורי האם, דבר אשר יפחית את הסיכון להישנות העבירות על ידו.
לאחר קבלתו של תסקיר זה, נקבע מועד להשמעת גזר הדין, ושרות המבחן התבקש להגיש תסקיר מעקבי לגבי השתלבותו של הנאשם בטיפול.
6. תסקיר שרות המבחן מיום 14/6/16
ערב המועד שנקבע להשמעת גזר הדין הוגש תסקיר רביעי זה.
צויין כי הנאשם השתלב בקבוצה טיפולית בנושא "שליטה בכעסים" הכוללת 10 מפגשים. דווח כי מתוך 8 מפגשים שהתקיימו, הגיע הנאשם לארבעה מפגשים בלבד ואיחר בכ-30 דקות. מארבעת המפגשים בהם נעדר לא דיווח מראש על היעדרותו.
שרות המבחן חזר בו שוב מעמדתו האחרונה ובה המלצה לטיפול ולעונש מקב, והפעם, נוכח אי הצלחתו של הנאשם להתחייב להליך טיפולי המליץ על הטלת עונש מאסר בפועל, מאסר מותנה וקנס.
טיעוני הצדדים לעונש:
ביום 23/2/16 טענו בפניי הצדדים לעונש. יצויין כי הטיעונים הושמעו בטרם התקבל התסקיר האחרון.
6
7. טיעוני ב"כ המאשימה
ב"כ המאשימה סקר את המלצות שלושת התסקירים שהוגשו בעניינו של הנאשם, וטען כי מתסקיר אחד למשנהו היה שינוי עמדה של 180 מעלות ללא נימוק מניח את הדעת וכי שרות המבחן לא עשה את מלאכתו נאמנה.
ב"כ המאשימה טען כי מתחם העונש ההולם הוא בין מאסר קצר בפועל אשר יכול להיות מרוצה בעבודות שרות ועד 18 חודשי מאסר בפועל.
עוד טען ב"כ המאשימה כי אומנם מדובר בבגיר צעיר ובעל הרשעה אחת בלבד, אך הוא הספיק לבצעה בגיל צעיר מאוד, הנאשם אינו שולט בהתנהגותו וצוין בכמה מקומות כי ישנה מסוכנות גבוהה להישנות ביצוע העבירות על ידו.
ב"כ המאשימה ציין כי אומנם הנאשם לקח אחריות והתחרט על מעשיו אך הוא לא חזר למוטב כיוון שעפ"י התסקיר הוא גם הפר את תנאי השחרור והוא בעצמו ציין בפני שרות המבחן שהגיע פעמיים לביתו בניגוד להוראות בית המשפט.
ב"כ המאשימה עתר להטלת עונש של מאסר בפועל לתקופה של 6 חודשים, אשר יכול להיות מרוצה בדרך של עבודות שרות, מאסר על תנאי מרתיע, פיצוי, קנס והתחייבות.
8. טיעוני ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם ציינה כי גם היא חשה אי נוחות נוכח שינוי עמדת שרות המבחן מתסקיר אחד למשנהו, לדעתה, התסקירים הראשן והשלישי מתיישבים עם הנסיבות המיוחדות של התיק ועם נסיבותיו האישיות של הנאשם.
ב"כ הנאשם טענה כי לחובתו הרשעה אחת בגין פריצה בשנת 2009 אשר התיישנה בשנת 2011, מלבד זאת אין לחובתו הרשעות קודמות ולא נפתחו נגדו תיקים פליליים.
ב"כ הנאשם פירטה את הרקע לביצוע העבירות על ידי הנאשם וכי מדובר בהתפרצות כעסים לא ראויה בביתו של הנאשם אך אינה מצדיקה הטלת העונש לו טוען ב"כ המאשימה.
ב"כ הנאשם הפנתה לנסיבות חייו של הנאשם, היותו צעיר, גדל במשפחה במשבר, ננטש על ידי אביו, ואמו לא הצליחה להכיל את צרכיו המיוחדים, הייתה הפליה בינו לבין אחיו וגדל בתחושה של "הכבשה השחורה" בבית.
ב"כ הנאשם טענה כי הנאשם מבין את חומרת מעשיו, את הפסול שבהם ושהיה עליו לנהוג אחרת ולצאת מהבית עם פרוץ הוויכוח.
עוד טענה ב"כ הנאשם כי הוא זקוק להליך טיפולי על מנת שיוכל להתקדם בחייו כאדם נורמטיבי ושומר חוק.
ב"כ הנאשם עתרה לאמץ את המלצת שרות המבחן על כל חלקיה, לשלבו בהליך טיפולי ולאפשר להמשיך בעבודתו.
7
9. הנאשם
הודה שעשה טעות. טען כי אחיו סלח לו, נמצא בקשר עם אחותו וגם עם אמו שמבקרת אותו כשמזדמן לה.
דיון והכרעה:
10. בית המשפט חזר לא אחת על הצורך בענישה מחמירה ומרתיעה בעבירות האלימות, ענישה המעבירה מסר חד וברור כי האלימות אינה הדרך לפתרון סכסוכים.
תיקון 113 לחוק העונשין קבע את העיקרון המנחה בענישה והוא קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו.
בקביעת מתחם העונש, על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, מידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
מתחם העונש ההולם
11. הערך החברתי – הערך החברתי המוגן בעבירות האוסרות אלימות הוא הגנה על שלמות גופו של האדם ועל חייו וכן שמירה על רכושו וקניינו, ומאחר והעבירות נעברו כלפי בני משפחה אזי נפגע ערך נוסף של שמירה על שלמות ואחדות התא המשפחתי.
מידת הפגיעה בערך החברתי במקרה דנן היא ברמה בינונית, הנאשם נהג באלימות כלפי בני משפחתו, תקף את אמו ואת אחיו ואף גרם לאח לחבלה, השליך מגהץ ושבר אותו ובנוסף השליך סכינים שכמעט פגעו באחותו הקטינה.
12. מדיניות הענישה – בתי המשפט חזרו לא אחת על הצורך להחמיר בענישה במקרי אלימות ובמיוחד כשהן נעברות בתוך המשפחה.
ראו לעניין זה את הדברים שנקבעו בע"פ 2037/92 יצחק בן דוד נגד מדינת ישראל:
8
"בית המשפט מצווה לשרש את התופעה של אלימות שבתוככי המשפחה, שנעשית יותר ויותר למכת מדינה, וכן מצווה הוא להגן על הצד המוכה, שלא תמיד כוחו עומד לו להגן על עצמו. הרתעה זו צריך ויינתן לה ביטוי על ידי השתת עונש מאסר משמעותי, למען ישמעו וייראו, הן מי שהורשע במעשי האלימות והן עבריינים בכוח".
בחינת מדיניות הענישה בעבירות דומות, מעלה כי במקרים דומים הוטלו עונשים שונים במנעד רחב.
א. רע"פ 7734/12 טימור מגידוב נגד מדינת ישראל, אליו הפנה גם ב"כ המאשימה, המערער הורשע בבית המשפט השלום בעבירה של תקיפה הגורמת חבלה של ממש שלא בתוך התא המשפחתי. בית המשפט גזר עליו 11 חודשי מאסר בפועל, בהדגישו את חומרת ואכזריות מעשיו של המבקש, תקיפה של שני מתלוננים אשר אירעה במספר שלבים. על כן קבע בית המשפט כי יש להטיל עליו עונש משמעותי שיבטא את נסיבות האירוע. ערעוריו לבית המשפט המחוזי ולבית המשפט העליון נדחו.
ב. רע"פ 757/14 מוחמד אבו צאפי נגד מדינת ישראל, המבקש, נעדר עבר פלילי, הורשע לאחר ניהול הוכחות, בעבירות איומים, תקיפת בת זוג בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ותקיפה הגורמת חבלה של ממש.
בעקבות ויכוח בין המבקש והמתלוננת, המתלוננת ביקשה מהמבקש שלא יצעק עליה, בתגובה הוא אמר לה "לא רק אצעק עלייך אלא גם ארביץ לך ורק ככה הולך איתך", המתלוננת ניסתה להימלט, המבקש תפס אותה בידה ובראשה והכה מספר פעמים באגרופים בראשה ובאמצעות נעל בפניה. בהמשך דחף אותה על הרצפה, דרך על ראשה, הטיח את ראשה ברצפה והצמיד את ראשה לרצפה באמצעות רגלו. הנאשם לקח סכין מהמטבח ואמר לה "אני אחתוך אותך לחתיכות ואפטר ממך, אני לא רוצה אותך אני רוצה מישהי אחרת".
בהמשך הכה אותה במכת אגרוף בגבה ובעט ברגלה. בית המשפט גזר עליו 6 חודשי עבודות שרות, לצד עונשים נלווים.
ג. עפ"ג 3230-03-11 מדינת ישראל נגד מוסטפא אוזטורק, התקבל ערעורה של המדינה על קולת העונש בעניינו של משיב, אשר הורשע בבית משפט השלום בעבירות של תקיפת בת זוג, איומים והיזק לרכוש במזיד. המשיב תקף את אשתו, דחף אותה, אחז בשערותיה והפיל אותה, איים עליה בחפץ מתכתי וגרם נזק לרכוש ביתם.
9
בית משפט השלום גזר על המשיב 7 חודשי מאסר על תנאי. בית-המשפט המחוזי קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 3 חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שרות.
ד. ת"פ (צפת) 29796-06-11 מדינת ישראל נגד מיטל בלנרו, הנאשמת הודתה בשני כתבי אישום, הראשון ייחס לה עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש של אמה והיזק לרכוש במזיד, ותיק נוסף שייחס לה עבירות של הפרת הוראה חוקית ותקיפה הגורמת חבלה של ממש של אמה ואביה. בית המשפט גזר עליה 4 חודשי מאסר שיכולים להיות מרוצים בעבודות שרות ומעקב של שרות המבחן.
ה. ת"פ 29914-09-14 מדינת ישראל נגד עאטיש חמדי, הנאשם הורשע על פי הודאתו, בכתב אישום מתוקן, בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש, תקיפה סתם והיזק לרכוש במזיד. לאחר שהתגלע סכסוך בין הנאשם לאמו, התקשרה האם למוקד 100. הנאשם בתגובה תפס את מכשיר הנייד מסוג גלקסי השייך למתלוננת ושבר אותו. לאחר מכן, תקף את המתלוננת בכך שהפילה ארצה, הכה בה עם ידיו בפניה ושרט אותה. בעקבות כך נגרמו למתלוננת חבלות בדמות שריטות בפניה וחבלה ברגלה השמאלית.
בית המשפט גזר עליו מאסר על תנאי, צו מבחן למשך 12 חודשים והתחייבות.
ו. ת"פ (ראשון לציון) 16887-05-13 מדינת ישראל נגד ישראל יגאל אלמליח, הנאשם, בעל עבר פלילי, הודה והורשע בעבירות של הפרת צו שנועד להגן על אדם, איומים, תקיפת זקן הגורמת חבלה חמורה ותקיפה סתם.
הנאשם דחף את אמו ונכנס לביתה תוך הפרת צו של בית המשפט האוסר עליו להיכנס לבית אמו ולהטריד אותה בכל צורה. בהמשך, תקף אותה הנאשם ודחף אותה לקיר, נתן לה מכת אגרוף בפניה שדיממו וכתוצאה מהמכה נפלה לרצפה. ובנוסף, הכה את אחיו באגרופים, תקף אותו ואיים עליו שירצח אותו. בית המשפט גזר עליו 18 חודשי מאסר בפועל, הפעיל שני מאסרים על תנאי בחופף אחד לשני, סה"כ 9 חודשים, מתוכם 6 חודשים ירוצו במצטבר ו-3 בחופף. סה"כ נגזרו 24 חודשי מאסר בפועל ו-2 מאסרים על תנאי.
10
ז. ת"פ (פתח תקווה) 58390-03-14 מדינת ישראל נגד דניאל כהן, הנאשם הודה והורשע בעבירות איומים והיזק לרכוש בזדון. הנאשם איים על אמו כי "ישבור לה את כל הבית", ובהמשך, קרע ספרים והשליכם ארצה ושבר חפצים. בית המשפט גזר עליו 4 חודשי מאסר בפועל, הפעלת מאסר על תנאי בן 6 חודש
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
