ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. בפניי טענת הגנה מן הצדק לפי סעיף 149 "" לחוק הפלילי, תשמ"ב-1982.
2. כנגד הנאשם הוגש המייחס לו עבירה של אי קיום חובת רישיון – עבירה לפי סעיף 2 לצו (מוסכים ומפעלים ), תש"ל-1907 וסעיף 39(ב)(א1) לחוק , תשי"ח-1957.
לפי האמור הנאשם לכאורה ניהל מפעל לעבודות תיקון מכונאות רכב , בין השנים 2011 עד ליום 24.4.13 ללא רישיון לכך מטעם הרשות.
עוד מתואר כי ביצע עבודות בשני מועדים שונים בשנת 2011.
3. פירוט טענות ב"כ הנאשם
ב"כ הנאשם טוען כי יש סיבה טובה לבטל את מהטעם שעצם הגשתו מהווה פגיעה ממשית בתחושת הצדק וההגינות, כפי שמפרש אותה במסגרת טענת הגנה מן הצדק.
ב"כ הנאשם העלה טענותיו ופירוט השתלשלות העניינים בהרחבה, תוך צירוף נספחים רבים לתמיכה בטענותיו.
בקיצור רב אתמצת את טענותיו להלן.
תחילה הפנה את לרקע שקדם לנסיבות להגשת . לנאשם ניתן רישיון לניהול מוסך ביום 3.8.1994 וחודש מדי שנה עד 2010.
הנאשם עבר את המבחן המעשי והגיש את המסמכים הנדרשים לצורך קבלת רישיון קבוע, כנדרש על פי חוק.
עם זאת, לא עבר את המבחן העיוני וביום 12.11.2001 נפצע ובין השנים 14.5.2002 עד 13.7.2004 נקבעו לו 100 אחוזי נכות.
הנאשם הצהיר בפני בטרם נפצע כי בכוונתו לגשת למבחן העיוני ואף שילם את האגרה. זאת ועוד, יידע את המשרד כי עליו לעבור ניתוח ברגלו ולכן ביקש התחשבותו לעניין מועד המבחן.
לאור הצהרתו כי ייגש למבחן העיוני רישיונו חודש לתקופה בת 7 שנים, קרי, עד שנת 2009 כולל. בסוף שנת 2009 נערכה ביקורת במוסך של הנאשם והוא יודע כי עליו לגשת למבחן העיוני לאלתר.
הנאשם החל בירוריו בעניין לעיל ונודע לו כי יאלץ להתחיל את תהליך הרישוי מחדש ולגשת שוב למבחן המעשי והתעודות שכבר הוגשו. הנאשם פנה באמצעות בא כוחו , אך ללא הועיל.
ביום 14.11.12 הוגש נגד הנאשם הראשון במסגרת ת"פ 27657-11-12 המייחס לו ניהול מוסך ללא רישיון לתקופה בת חודשיים. נמחק ביום 17.4.2013 עקב חוסר , עת שהוגש השלום בקרית שמונה.
עובר למחיקת ניהל ב"כ הנאשם מגעים עם התביעה וסוכם לטענתו כי הנאשם יפעל במהירות להסרת ויהי בכך כדי להיטיב עמו בשקילת האפשרות להעמידו שוב לדין. בנוסף, ביום 1.5.13 החל להעסיק הנאשם מנהל מקצועי במקום והגיש מכוח העסקת מנהל מקצועי הנדרשים.
לטענת הנאשם ביקורת מצד המחוזי נערכה בשעה שבה המפעל כבר לא היה פעיל, בשעה 15:00.
ביום 8.5.13 פנה שוב ב"כ הנאשם לתביעה וביקש להימנע מהגשת ונענה ביום 12.5.13 כי פנייתו תטופל בידי פרקליט המחלקה שישיב לה. לטענת ב"כ הנאשם לא התקבלה כל תגובה לפנייתו עד כה.
ביום 23.5.13 הוגש נגד הנאשם חדש והוארכה תקופת הניהול ללא רישיון כאמור לעיל.
ב"כ הנאשם טוען כי הרשות נהגה בזלזול בוטה כלפיו וכלפי מרשו בהתעלמותה מפנייתו אליהם. זאת ועוד, הרשות פעלה בניגוד לסיכום שנערך בין הצדדים אשר הושג אגב מחיקת הראשון.
ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה בעניין הרחבת התחולה של טענת הגנה מן הצדק כך שבמקרים מסוימים עצם הגשת וניהול ההליך פוגע בתחושת הצדק וההגינות. לצורך בחינת הטענה יש לעמוד בשלושה שלבים ולטענת ב"כ הנאשם יש בנסיבות המתוארות לעיל כדי לעמוד בכולם ולבטל את כתב האישום.
4. תגובת המאשימה
ב"כ המאשימה טען בתגובתו כי הנאשם ניהל בפועל את המפעל במשך 20 שנה ללא מנהל מקצועי מוסמך בהתאם לדרישות החוק. עוד הוסיף, כי הנאשם מודה כי לא עבר את המבחן המעשי הנדרש לצורך הוצאת רישיון ויש בכך כדי למנוע ממנו להעלות טענותיו כיום.
לטענת ב"כ המאשימה, העסקת המנהל המקצועי נעשתה לאחר מועד הגשת .
זאת ועוד, ב"כ המאשימה שולל מכל וכל כי לא נשלחה תגובה לפנייתו של ב"כ הנאשם כעולה מטענותיו. ביום 17.12.2013 המאשימה הגיבה ואף נפגשה עם ב"כ הנאשם ביום 22.1.14 עת הובהרה לו עמדת המאשימה וכן הוצע לו .
ב"כ המאשימה לא צירף נספח כלשהו התומך בטענותיו כי נשלחה תגובה לפנייתו של ב"כ הנאשם וכן תרשומת לגביי פגישה עמו.
לבסוף טען ב"כ המאשימה ביחס להעסקת מנהל מקצועי על ידי הנאשם, כי מדובר וכי ניתן ללמוד מתלושי השכר (שכר חודשי נמוך מהשכר הממוצע בשוק) וכן מאי שהייתו של המנהל במקום בעת עריכת הביקורת כי אינו נמצא במקום כנדרש ממנו. לטענת ב"כ המאשימה הביקורת נערכה בשעה סבירה שבה פועלים רוב המפעלים ולכן יש בכך כדי לחזק את טענתו.
דיון והכרעה
טענת הגנה מן הצדק מעוגנת בסעיף 149 לחוק הפלילי, לאור התיקון שחל בשנת 2007, כדלקמן:
"149. לאחר תחילת המשפט רשאי הנאשם לטעון , ובהן –
(10) הגשת או ניהול עומדים בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית."
הפסיקה מדגישה, ברחל בתך הקטנה, כי דוקטרינת ההגנה מן הצדק שמורה למצבים בהם נוצרה פגיעה חמורה וקיצונית. במקרים אלו, רק ביטולו של ירפא את הפגם (ראו: ע"פ 2375/12 עמי מזרחי נ' מדינת ישראל [פורסם בנבו] 6.8.2013).
בטרם תוקן חוק הפלילי ועיגן את טענת הגנה מן הצדק בדין, הפסיקה פיתחה מבחנים לבחינת הצידוק לקבלת טענת הגנה מן הצדק.
בשלב הראשון, הבחינה התמקדה בהתנהגותה של הרשות, קרי, האם מדובר בהתנהגות שערורייתית שיש בה משום רדיפה, דיכוי והתעמרות בנאשם (ע"פ 2910/94 יפת נ' מדינת ישראל, פ"ד נ(2) 221 (1996)).
בהמשך הורחב המבחן ופותח "המבחן התלת השלבי". על פיו יש לזהות תחילה את הפגמים אשר נפלו בהליך ולהעריך עוצמתם. שנית, נשאלת השאלה האם ניהול ההליך, ללא ריפוי הפגמים, יפגע מהותית בתחושת הצדק וההגינות. שלישית, במידה והמסקנה העולה מהשאלה הינה חיובית, יבחן האם קיימים אמצעים מידתיים יותר לתיקון הפגיעה.
(ע"פ 4855/02 מדינת ישראל נ' בורוביץ, פ"ד נט(6) 776 (2005)).
על מנת להכריע בשאלה האם יש לקבל טענת מן הצדק בנסיבות דנן, איעזר במבחן הראשון ואאתר את הפגמים שנפלו בהליך.
בחרתי לחלק את טענותיו של הנאשם לשניים, החלק הראשון מתרכז בשלב שעד הגשת בעניינו והשלב השני משלב הגשת כתב האישום הראשון בעניינו והילך.
עד הגשת הראשון
עד הגשת , הרשות הרלוונטית מולה התנהל הנאשם הינה .
בחנתי את התנהלותו של הנאשם בהתאם למסמכים שצירף על מנת לתמוך טענותיו.
אני סבור, כי יש במעשיו, או יש לומר , של הנאשם לאורך השנים, כדי להצדיק הגשת בעניינו ואפרט להלן:
אין חולק על כך כי המוסך שבבעלות הנאשם נוהל בין השנים 1994 ועד שנת 2009 כולל. אין חולק כי הנאשם עבר את המבחן המעשי בעבר, עם זאת, נדרש לעבור מבחן עיוני לצורך השלמת תהליך הרישוי.
בשנת 2002 הצהיר הנאשם בפני כי מתחייב להשלים את תהליך ההסמכה ולאור הצהרתו ומתוך כוונה לסייע לו, האריך משרד התחבורה את תוקף עד שנת 2009.
הנאשם הצהיר ותמך זאת במסמכי הלאומי, כי נפצע והושבת למשך תקופה של כשנתיים, בין התאריכים: 14.5.02 עד 13.7.04.
עם זאת, לא פירט בטענותיו מדוע בתקופה שבין 2004 ועד שנת 2009, לא קיים התחייבותו בפני משרד הרישוי ובהתאם לדרישות החוק.
לטעמי, מדובר בתקופה לא מבוטלת בה ידע הנאשם כי לא השלים את חובותיו החוקיות ונח על זרי הדפנה, כמדומני, בתקווה כי יוארך שוב.
בעקבות הביקורת שנערכה במוסך של הנאשם ויידועו כי עליו להשלים את חובותיו, פנה הנאשם והתרעם על כך, כי תיקו נגנז וכי יהיה עליו להתחיל בתהליך ההסמכה והרישוי מחדש.
פירט במכתבו מיום 18.3.2010, כי בחלוף 7 השנים האחרונות (מיום בקשתו האחרונה ”
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
