ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
על ידי ב"כ עו"ד
על ידי ב"כ עו"ד גלית שוהם ונתי בן חמו
באמצעות פרקליטות מחוז ירושלים
על ידי ב"כ עו"ד
מבוא
1. לפנינו ערעור על מיום 7.6.22 מיום 30.7.23 של בירושלים (כב' השופט א' כהן) , שבמסגרתם הורשעו המערערים בעבירות מתחומי הזנות והמס, והושתו עליהם תשעה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, למשך שנתיים, וקנס בסך 30,000 ₪ למערער 1 ובסך 20,000 ₪ למערער 2.
2. המערערים הורשעו, לאחר שמיעת ראיות, בעבירות שונות מתחום הזנות, כדלקמן: שש עבירות של החזקת מקום לשם זנות, לפי סעיף 204 (להלן: "החוק"); עבירה של פרסום בדבר שירותי זנות, לפי סעיף 205ג(א) לחוק; עבירה של ניסיון הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, לפי סעיף 202 בצירוף סעיף 25 לחוק; ומערער 1 הורשע גם בעבירה של השכרת מקום לשם זנות, לפי סעיף 205 לחוק. לצד זאת, זוכו המערערים מעבירות של סרסרות למעשה זנות וניסיון לסרסרות למעשה זנות. כמו כן, המערערים הורשעו על פי הודאתם בעבירות מס שיוחסו להם, כדלקמן: שתי עבירות של שימוש במרמה ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(1) , התשכ"א-1961 (להלן: "הפקודה");שתי עבירות של שימוש במרמה ערמה ותחבולה, לפי סעיף 220(5) לפקודה; שתי עבירות של מרמה או תחבולה , לפי סעיף 117(ב)(8) בנסיבות האמורות בסעיף 117(ב)(3) ועבירה של אי הודעה על התחלת התעסקות או על השינוי בה, לפי סעיף215א(א) לפקודה.
3. הערעור דנן מתמקד בשאלת הרשעתם של המערערים בעבירות של הבאת אדם לעיסוק בזנות ושל החזקת מקום לשם זנות. כמו כן, למערערים טענות בררנית, .
4. הוגש נגד המערערים ושני נאשמים נוספים (להלן: "נאשמת 3" ו-"נאשם 4"), והוא חובק ארבעה אישומים. הרלוונטיים לענייננו הם האישום הראשון, אשר במסגרתו יוחסו למערערים עבירות מתחום הזנות, והאישום הרביעי, אשר במסגרתו יוחסו להם עבירות מס.
5. על פי החלק הכללי של , המערערים היו שותפים עסקיים, ובין התאריכים ספטמבר 2015 עד ינואר 2017 (להלן: "התקופה הרלוונטית") החזיקו והפעילו בתי בושת למתן שירותי זנות שפעלו בדירות שכורות בירושלים (להלן: "הדירות"), כמפורט להלן: המערערים פרסמו את שירותי המין הניתנים ללקוחות בדירות, בין היתר, באתר אינטרנט בשם "סקס אדיר" המיועד לפרסום שירותי זנות; המערערים קיבלו לידיהם מחצית מכספי האתנן שקיבלו חלק מהנשים שהעניקו שירותי מין בדירות, כפי שיפורט בהמשך; נאשמים 3 ו-4 הביאו אישה בשם פ' לעסוק בזנות אצל המערערים. נאשמת 3 אף קיבלה שליש מכספי האתנן שקיבלה פ' מהלקוחות עבור מעשי הזנות.
6. על פי עובדות האישום הראשון, בתקופה הרלוונטית ניהלו והפעילו המערערים בתי בושת למתן שירותי מין שפעלו בדירות הבאות: בדירה ברחוב דב גרונר 215 הפעילו בית בושת שבו נתנה נאשמת 3 שירותי מין ללקוחות; בדירה ברחוב דב גרונר 211 הפעילו בית בושת שבו נתנו נאשמת 3, לאחריה א', ולאחריה פ', שירותי מין ללקוחות; בדירה ברחוב הרב ברלין 41 הפעילו בית בושת שבו נתנה נאשמת 3 שירותי מין ללקוחות; בדירה ברחוב יותם 4 הפעילו בית בושת שבו נתנה נאשמת 3 שירותי מין ללקוחות; בדירה ברחוב אבן ספיר הפעילו בית בושת שבו נתנה ר' שירותי מין ללקוחות; ובדירה ברחוב דרך חברון 35 הפעילו בית בושת שבו נתנה ר' שירותי מין ללקוחות.
7. נטען גם, כי המערערים פרסמו באתר "סקס אדיר" את הדירות שאותן הפעילו כאמור לעיל, על מנת לגייס נשים נוספות לעבוד בזנות בדירות. לדוגמה, ביום 29.11.15 פרסמו המערערים מודעה בזו הלשון: "לדירה דיסקרטית עם המון לקוחות טובים דרושות בחורות נאות למסאז'ים שכר גבוה מאוד, יחס חם + אפשרות לינה". כמו כן, פנו המערערים לנשים שפרסמו את שירותיהן באתר "סקס אדיר" על מנת להציע להן להשתמש בדירות אותן ניהלו. במחצית השנייה של שנת 2016, במועדים שאינם ידועים במדויק למשיבה, שלחו המערערים הודעת טקסט לר', לאחר שזו פרסמה את עצמה באתר יד 2 כמי שנותנת "עיסוי מרגיע", והציעו לה לשכור דירה בניהולם. בעקבות כך פנתה ר' למערער 2 אשר לקח אותה לדירה ברחוב אבן ספיר, שם סיפקה שירותי מין ללקוחות. ר' שילמה למערערים 400 ₪ עבור השימוש בדירה, ליום יחיד בו עבדה בדירה זו. עוד קודם לכן עבדה ר' בדירה ברחוב דרך חברון 35, שאותה ניהלו המערערים, וגם שם סיפקה שירותי מין ללקוחות פעם בשבוע למשך כחצי שנה. לאחר מכן, מערער 2 הציע לר' לעבוד בדירות בכתובות שונות שאותן ניהל יחד עם מערער 1, אך היא לא נענתה.
8. המערערים הוסיפו ודאגו לתפעול השוטף של הדירות, לרבות לניקיון שלהן, וכן להספקה ולהחלפה של מצעים ומגבות. המערערים פרסמו את שירות המין שסיפקו פ' ונאשמת 3 באתר "סקס אדיר", ושילמו על הפרסום כ-1,000 ₪ בחודש. בעקבות הפרסומים התקשרו לקוחות לנאשמת 3, אשר פירטה באוזניהם מה הם שירותי המין המוצעים, תעריפיהם, והדריכה אותם כיצד להגיע לדירות. לאחר הפרסום הגיעו לדירות גברים לשם קבלת שירותי מין. נאשמת 3 ופ' קיבלו לידיהן אתנן בהתאם לשירותי המין שהעניקו, כדלקמן: תמורת קיום יחסי מין מלאים – 400 ₪, תמורת מין אוראלי – 300 ₪, תמורת עיסוי עד להגעה לפורקן מיני – בין 250 ל-300 ₪. המערערים קיבלו לידיהם מחצית מסכום האתנן שקיבלה הנאשמת 3, ושליש מסכום האתנן שקיבלה פ', עבור שירותי המין שניתנו לכל לקוח. המערערים נהגו לאסוף את נאשמת 3 מהתחנה המרכזית בירושלים ולהביאה לאחת הדירות שניהלו על מנת שתספק שירותי מין, וכן קבעו מתי היא רשאית לסיים את יום העבודה.
9. במועד שאינו ידוע במדויק למשיבה, במהלך שנת 2016, פנה מערער 2 לא', אשר סיפקה שירותי מין בדירה ברחוב גרונר 211 שאותה ניהלו המערערים, והציע לה כי יפנה אליה לקוחות. כמו כן, הציע מערער 2 לא' כי היא תשלם שכר דירה יחסי עבור כל לקוח, להבדיל משכר יומי שאותו שילמה באותו מועד. א' סירבה להצעה, ובתגובה סירב מערער 2 לאפשר לה להמשיך לעבוד בדירה, בטענה כוזבת כי יש בה בעיות אינסטלציה. כמו כן, במהלך התקופה הרלוונטית השכיר מערער 1 דירה בבעלותו ברחוב הגננת 240 לאהרון אילו (להלן: "אהרון") תמורת 8,000 ₪ לחודש, ביודעו כי אהרון את הדירה לצורך שימוש הדירה למעשי זנות.
10.על פי עובדות האישום הרביעי, במסגרת ניהול בתי בושת והשכרת הדירות המפורטות באישום הראשון לעיל וכן דירות נוספות, קיבלו המערערים בין השנים 2016-2015 סך של 755,480 ₪. המערערים עשו כן בלא לנהל רישומים אודות קבלת הכספים, בלא להוציא אודות קבלתם, בלא לדווח על קבלתם לרשות המסים, ובלא לשלם את המסים אשר היה עליהם לשלם על פי דין. המערערים אלה, ועל פי הודאתם הורשעו בעבירות המס שצוינו לעיל.
11.להשלמת התמונה יצוין כי האישום השני הופנה כלפי נאשמים 3 ו-4 בלבד, וייחס להם עבירות מתחום הזנות כלפי פ', וכי המשיבה חזרה בה מן האישום השלישי שהופנה כלפי מערער 2 והוא זוכה ממנו.
עיקרי
12. של קמא התמקדה במחלוקות הנוגעות לפרשנות המשפטית של העבירות שיוחסו לנאשמים בתחום הזנות, ובטענות לביטול מחמת בררנית. תחילה נקבעו ממצאים עובדתיים, ובהם כי הוכח שבדירות הוענקו שירותי מין העולים כדי מעשי זנות. כמו כן, לא הייתה מחלוקת על כך שהמערערים ידעו בשלב מסוים כי הנשים מעניקות בדירות שירותי מין. בהמשך לכך עבר קמא לבחון האם מתקיימים יסודות העבירות שיוחסו למערערים.
13.בנוגע לעבירות של סרסרות למעשי זנות וניסיון לסרסרות למעשי זנות, קבע קמא כי יסודותיהן לא הוכחו ברף הנדרש בפלילים, וזיכה מהן את המערערים. נקבע, כי הכספים שקיבלו המערערים מהנשים היו כספי בעד השימוש בדירות, ולא הועברו אליהם הזנות. כמו כן, נקבע כי גם אלמלא היו הנשים מרוויחות את כספי האתנן, הן עדיין היו משלמות את למערערים. קמא הוסיף, כי אף שהמערערים פעלו לסייע לנשים באופנים שונים ועודדו את פעילותן מתוך מטרה שיהיה בידן לשלם עבור באופן מתמשך וקבוע, מעורבותם בפעילות בתחום הזנות אינה עולה כדי סרסרות, אף שהיא מגבשת את יתר עבירות הזנות שיוחסו למערערים. לדידו, "טענת [המשיבה] שלפיה כל תשלום אשר מתקבל מכספי האתנן… מוביל למסקנה ש[המערערים] חיו על רווחי זנות, היא מרחיקת לכת ומותחת את גבולות העבירה באופן מרחיב יתר על המידה ובאופן שמטשטש את הגבולות שבין סרסרות לעבירות אחרות הכרוכות בזנות" (פסקה 37 ).
14.טעם נוסף לזיכוי המערערים מעבירת הסרסרות למעשי זנות, נעוץ בקביעת קמא כי מעשיהם של המערערים אינם תואמים את הפגיעה בעבירת הסרסרות כפי שזו תוארה בפסיקה. זאת שכן דמותו של "הסרסור הקלאסי" מאופיינת, בין היתר, בהתנהגות נצלנית, בעוד שהמעשים שעשו המערערים אינם כוללים ט של ניצול, כאשר הם לא הפעילו את הנשים ולא שלטו בהן ובמעשיהן.
15.לצד זאת קבע קמא, כי הוכחה מעבר אשמתם של המערערים בעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות. נקבע, כי המערערים לא רק ידעו על העיסוק בזנות, אשר מתקיים בדירות, אלא גם פעלו "לסייע ל[נשים] ולאפשר את העיסוק בזנות בדירות שבהחזקתם. [המערערים] עודדו את פעילותן של [הנשים] כדי לקדם את עסקם. [המערערים] פרסמו את הדירות באתר סקס אדיר כדי לגייס [נשים] שישכרו אותן; פנו לנשים שפרסמו את שירותיהן באתר והציעו להן לעבוד בדירות בתמורה ; ודאגו לתפעול השוטף של הדירות לרבות ניקיון והחלפת מצעים ומגבות". עוד נקבע כי "בכך הכינו [המערערים] את הסידורים המתאימים לעיסוק בזנות, הביאו את הנשים למקום עיסוקן, פעלו להבאת לקוחות ודאגו לכל צרכיהן של [הנשים] בדירות. בנסיבות אלה, יש לראות [במערערים] כמי שהוציאו מן הכוח אל הפועל את רצונן של [הנשים] לעסוק בזנות ויש לראות בהם כמי שהביאו אותן לעיסוק בזנות" (פסקה 52 ).
16.גם לגבי העבירה של החזקת מקום לשם זנות קבע קמא, כי העובדות שיוחסו למערערים הוכחו ברף הנדרש בפלילים. נקבע, כי "מעורבות [המערערים] בתחזוקת הדירות, תפעולן השוטף וניקיונן כדי לאפשר את שירותי הזנות שהוענקו בהן, עולה כדי החזקת מקום לשם זנות" (פיסקה 57 ). עוד קבע קמא, כי המערערים היו שותפים לעסק של השכרת דירות לפי שעה, כך שמערער 2 היה אחראי לתפעול השוטף של הדירות ומערער 1 פעל מאחורי הקלעים והתעדכן מעת לעת משותפו בנוגע לנעשה בהן. מערער 2 אף ערך רישום של לקוחות המגיעים לשכור דירות, ובהם גם לקוחות שלהם הוענקו שירותי מין. עוד נקבע, כאמור, כי המערערים היו מודעים לכך שבדירות שבהן החזיקו הוענקו שירותי מין. את מערער 1 הרשיע בית משפט קמא גם בעבירה של השכרת מקום לשם זנות, בציינו כי לשם הרשעה בעבירה זו די בהוכחה כי הוא התקשר ביודעו שהמושכר ישמש לעיסוק בזנות, וכי חתם על ביחס לדירה ברחוב הגננת ביודעו על שירותי המין הניתנים בה.
17. קמא הרשיע את המערערים גם בעבירה של פרסום בדבר שירותי זנות. נקבע, כי המערערים פרסמו את הדירות באתר "סקס אדיר" למשך חודש לצורך השכרתן, ובמסגרת זו פורסמו שירותי המין שסיפקו פ' ונאשמת 3. כמו כן, וכמובא לעיל, ביום 29.11.15 פרסמו המערערים מודעה בנוגע לדירה שבהחזקתם, שבה נכתב, בין היתר, כי "לדירה דיסקרטית עם המון לקוחות טובים דרושות בחורות נאות למסאז'ים". בית משפט קמא קבע, כי חרף טענת המערערים שהפרסומים נועדו לשם השכרת הדירות בלבד, ולא לצורך שירותי המין שניתנו בהן, נוכח תוכן הפרסומים, ידיעתם של המערערים על הנעשה בדירות ומעורבותם בפרסומן, הרי שיסודות העבירה הוכחו.
18.לבסוף, קמא דחה את טענת המערערים בררנית אל מול יחסה של המשיבה כלפי אהרון וכלפי נאשמת 3. בעניינו של אהרון, נערך תחילה הסדר מותנה, אולם לאחר שלא עמד בתנאיו הוגש נגדו . נקבע כי עניינם של המערערים נבדל מעניינו של אהרון בהיקף הפעילות האסורה בדירות, בהיקף הכלכלי של העבירות, בשילוב שבין סוגי העבירות, בפרסום, ובנסיבות האישיות. בעניינה של נאשמת 3 תוקן כתב האישום, והיא הורשעה בעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בלבד, תוך שעבירת הסרסרות למעשי זנות נמחקה. נקבע, כי גם עניינה של נאשמת 3 נבדל מזה של המערערים, כיוון שהיא אישה מוכה, קורבן של תעשיית הזנות אשר העניקה בעצמה שירותי מין בדירות, ונסיבותיה האישיות קשות ביותר.
עיקרי
19.אשר לעבירות הזנות ציין קמא, כי הערכים החברתיים המוגנים שנפגעו הם ההגנה על כבודן, אנושיותן, גופן, חירותן ונפשן של נשים המועסקות בזנות, ומניעת ניצולן בידי אלה המרוויחים מפעילותן. נקבע, כי בענייננו מידת הפגיעה היא ממשית. המערערים היו מעוניינים בהשאת רווחיהם מהשכרת דירות לטווחים קצרים, ולשם כך יצרו אקלים נוח אשר קידם את יכולתן של הנשים העוסקות בזנות לנהל את עסקיהן בדירות, ולשלם למערערים את על בסיס קבוע ורצוף, כך שיוכלו להפיק הכנסות גבוהות. צוין, כי אף שהמערערים לא הורשעו בעבירת סרסרות למעשי זנות, הם עברו עבירות שונות בתחום הזנות לשם השאת רווחיהם על יסוד עיסוקן של הנשים בזנות. המערערים פרסמו את השירותים הניתנים בדירות כדי למשוך לקוחות, ניסו לגייס נשים שישכרו את הדירות למטרת עיסוק בזנות, הביאו נשים לעסוק בזנות, והחזיקו ותפעלו את הדירות , ובכך תרמו לשגשוגה של התופעה ולהרחבת ממדיה על כל הנזקים הכרוכים בכך.
20.אשר לעבירות המס צוין, כי נפגעה שורה של ערכים חברתיים מוגנים: הגנה על הקופה הציבורית, ועל חוסנו וביטחונו הכלכלי של הציבור, כמו גם הגנה על אמון הציבור ברשויות המדינה ; מניעת שיבוש יכולת הפיקוח של רשויות המס לגבות מס אמת; מניעת פגיעה בשוויון בנטל תשלומי המס; מניעת הפגיעה בתחרות החופשית במשק; והגנה על לחוק בהיבטים של . נקבע, כי מידת הפגיעה היא בלתי מבוטלת בהתחשב בגובה , בסכום שנגזל מהקופה הציבורית, במשך התקופה שבה נעברו העבירות, ובכמותן.
21. קמא בחן את הנהוגה, וכן נתן דעתו לנסיבות ורות בביצוע העבירה. במסגרת זאת, התייחס לתכנון שקדם לביצוע העבירות, בציינו כי החל משלב מסוים שבו נחשפו המערערים לרווחים הגבוהים שהיו כרוכים בעבירות, הם פעלו מתוך תכנון, בשיטתיות ולאורך זמן, ואין מדובר במעידה חד פעמית. אשר לחלקם היחסי של המערערים בעבירות, צוין כי אף שמדובר בענייננו בנשים שעסקו בזנות עוד קודם לחבירתן למערערים, הם היו אחראים באופן מלא על חלקם בעידוד העיסוק ובהרחבת ממדיו לאורך חודשים ארוכים. לעניין הנזק שנגרם מביצוע העבירות, קמא עמד על כך שנשים העוסקות בזנות משתייכות לקבוצות חלשות בחברה ונאלצות לעסוק בכך מסיבות נפשיות, כלכליות וחברתיות ולעתים בשל היותן קורבנות של עבירות מין בילדותן, ועל כך שלעיסוק בזנות השלכות קשות מבחינה פיזית, בריאותית ונפשית. עוד צוין, ביחס לעבירות המס, כי נגרם נזק ישיר ועקיף לקופה הציבורית ולמערכת גביית המס. נפסק כי אמנם, סכום הכסף שנגרע מהקופה הציבורית לא צוין ולא ניתן לדעת אם חלק מההוצאות היו מותרות בניכוי, אך ניתן להניח בסבירות גבוהה שדובר בסכומים ניכרים. אשר לסיבות שהביאו את המערערים לביצוע העבירות, צוין שמערער 1 התנהל מתוך רצון להגדיל את רווחיות העסק, ואילו מערער 2 התפתה להשיג רווחים קלים ומהירים בלי שהקדיש מחשבה להשלכות מעשיו.
22.לאחר ששקלל את מכלול הנסיבות והשיקולים הרלוונטיים, קבע קמא ביחס לעבירות הזנות מתחם עונש הולם הנע בין תשעה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד עשרים וארבעה חודשי , לצד וקנס. ביחס לעבירות המס קבע מתחם עונש הולם הנע בין שישה חודשי מאסר לריצוי בעבודות שירות ועד עשרים חודשי , לצד וקנס.
23.אשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, קמא התייחס לפגיעה של העונש במערערים , כפי שעולה מתסקירי שירות המבחן שהוגשו בעניינם. כמו כן, צוין כי כבר במהלך וביתר שאת לאחר מתן , קיבלו המערערים אחריות על מעשיהם והביעו חרטה עליהם. המערערים גם הביעו נכונות להשתלב בהליך טיפולי, ונקבע כי נכונות זאת מגלמת בתוכה קבלת אחריות ומוטיבציה לחזור למוטב. עוד נאמר, כי מערער 1 הסיר ופרע את חובו לרשויות המס באופן מלא, ויש לזקוף זאת לזכותו ולראות בכך חלק מקבלת האחריות. מערער 2, לעומת זאת, טרם הסיר את מלוא המחדל, ולפי המידע שמסרה המשיבה ועמד לנגד עיני קמא במועד מתן גזר הדין, נותרה לו יתרת חוב בסך 107,000 ₪. עם זאת, כיוון שהיה מצוי בתהליך של תשלום חובו לרשויות המס, בית משפט קמא זקף לזכותו את המאמצים שעשה אף שהחוב טרם במלואו. ניתן גם משקל לכך שהמערערים נעדרי , ולחלוף הזמן מעת ביצוע העבירות, אשר נעברו בשנים 2017-2015, כך שמאז העבירה האחרונה חלפו למעלה משש שנים, שבמהלכן לא עברו המערערים עבירות נוספות.
24.לאחר שנתן דעתו לכלל הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ומתוך התחשבות בשינוי דפוסי ההתנהגות והחשיבה של המערערים ובשיקולי שיקום, הגיע קמא לכלל מסקנה שיש למקם את עונשיהם של המערערים בתחתית מתחם העונש ההולם, בשני המתחמים. בהתאם לכך, בית משפט קמא גזר על כל אחד מהמערערים תשעה חודשי מאסר בגין עבירות הזנות והתועבה ושבעה חודשי מאסר בגין עבירות המס, לצד מאסר על תנאי וקנס, והחליט משיקולי שיקום לחפוף את העונשים זה לזה באופן מלא ולאפשר את נשיאתם בעבודות שירות. כמו כן, בית משפט קמא הביא לידי ביטוי את הרשעתו של מערער 1 גם בעבירה של השכרת מקום לשם זנות, בכך שהטיל עליו קנס בסכום גבוה יותר מזה שהוטל על מערער 2. סופו של דבר, נגזרו על המערערים העונשים שפורטו בפסקה 1 לעיל.
טענות הצדדים בערעור
25.המערערים מיקדו את טענותיהם כנגד , בסוגיה של הרשעתם בעבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות ושל החזקת מקום לשם זנות. ב"כ המערערים טענו, כי הממצאים העובדתיים שקבע קמא ביחס למעשיהם ולמודעותם של המערערים, אשר הביאו לזיכויים מעבירת הסרסרות למעשי זנות, צריכים היו להביא גם לזיכויים מעבירות אלה. ביחס לעבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות נטען, כי שגה בית משפט קמא בהסתמכו על ולדימיר בוריסוב נ' מדינת ישראל (8.10.03) (להלן: "עניין בוריסוב"). זאת, מפני שלשיטתם עולה כי עבירה זו חלה רק מקום שבו מדובר במי שלא עסקה בזנות בטרם הביא אותה הנאשם לכך. ואולם, בענייננו מדובר בנשים שעסקו זה מכבר בזנות, ללא קשר למערערים. לדבריהם, בעניין בוריסוב נקבעו שני תנאים לקיומה של העבירה, והם שהנאשם גרם לאישה להתחיל לעסוק בזנות, תוך שיש לו שליטה על מעשיה. עוד, לטענתם, עבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות באה למנוע מעשים שיכניסו אדם לעיסוק בזנות, ופירוש אחר יהפוך כל עבירה בתחום הזנות לעבירה של "הבאת אדם לידי עיסוק בזנות".
26.ב"כ המערערים הוסיפו וטענו, כי הפעולות שאותן נקטו המערערים אינן פעולות חריגות, אלא הן חלק בלתי נפרד מעיסוקם של המערערים בהשכרת דירות לטווח קצר. כך למשל, הנושא של טיפול שוטף בדירות, לרבות החלפת מצעים, לא יוחד לנשים אלה, אלא לכל שוכר באשר הוא. גם ביחס לפרסום, נטען כי זה נעשה בזיקה להשכרה ולצורך קידום רווחי , שהייתה מטרת העסק מלכתחילה. לטענתם, הפרסום בוצע באתרים שונים, רגילים ולגיטימיים, ואף אם יונח כי המערערים פנו לנשים שפרסמו את שירותיהן באינטרנט והציעו להן לשכור את דירתם בתמורה , אין בכך כדי להביאן לידי עיסוק בזנות, שכן הפנייה נעשתה למי שכבר עסקה בזנות ואף פרסמה את שירותיה באתר ייעודי לכך.
27.ביחס לעבירת החזקת מקום לשם זנות נטען, כי ייעודו של העסק היה השכרת דירות לטווח קצר, והמערערים השכירו את הדירות לכל שוכר פוטנציאלי ובכלל זה נשים שפעלו באופן עצמאי ועסקו בזנות במקום שהושכר, ושילמו את באופן זהה לכל שוכר אחר. לכן, לשיטתם, דובר בעבירה של השכרת מקום לשם זנות, ולא בעבירת החזקת מקום לשם זנות, שההבחנה ביניהן נעוצה בייעודו המרכזי של המקום. כך למשל, כאשר מדובר במכון ליווי או בדירה שכל ייעודה הוא לשכן במקום אישה שתעסוק בזנות, תוך שליטה על מעשיה, מדובר בעבירה של החזקת מקום לשם זנות. לעומת זאת, כך טענו המערערים, בענייננו הייעוד המרכזי הוא עסק של השכרת דירות. עוד נטען, כי קמא לא התמודד עם העובדה שעבירת השכרת מקום לשם זנות היא עבירת התנהגות, ולעומת זאת עבירת החזקת מקום לשם זנות היא עבירת מטרה.
28.ב"כ המערערים שבו והעלו גם את הטענה בדבר בררנית ביחס לאהרון ולנאשמים 3 ו-4. לטענתם, המשיבה סיווגה את חלקם של המערערים, אשר מתמצה בעיקר בהשכרת מקום לשם זנות, באופן שגוי אשר הביא לענישה מפלה ובלתי שוויונית. אהרון, שלשיטת המערערים השכיר דירה לשם זנות וביצע עבירות מס בהיקף של כ-204,000 ₪, זכה להסדר מותנה שאינו כולל עונש מאסר, ומשלא עמד בתנאי ההסדר נגזרו עליו חודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 15,000 ₪ בלבד. אשר לנאשמת 3 נטען כי היא הביאה את פ' לעסוק בזנות וסרסרה בה במובן ה"קלאסי" של המונח סרסרות, וכן בהיקף של כ-300,000 ₪, אולם הורשעה בעבירה של הבאת אדם לידי זנות, ולבסוף נדונה לעונש קצר של חודשיים מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות וקנס בסך 3,000 ₪ בלבד. אשר לנאשם 4 נטען, כי הוא היה החוט המקשר שהביא את פ' לעסוק בזנות, ולמרות זאת הורשע אך בעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, ונדון לקנס בסך 2,500 ₪ בלבד בהיקף של 220 שעות.
29.לעניין העונש, טענו ב"כ המערערים כי העונש שנגזר על המערערים אינו עולה בקנה אחד עם הנוהגת, ובפרט בשים לכך שהם זוכו מעבירת הסרסרות. נטען, כי קמא לא ייחס משקל ראוי לכך שהמערערים נעדרי , לכך שמאז המעשים חלפו שש או שבע שנים, למעמסה הכלכלית ה שתיגרם להם בשל ריצוי עונש של מאסר בדרך של עבודות שירות, לתסקירי שירות המבחן החיוביים, ולנסיבות נוספות לקולה. ביחס לעבירות המס נטען, כי מלכתחילה המערערים הופלו לרעה בכך שעניינם לא הופנה לוועדת כופר, כי הם שילמו סכומים משמעותיים לצורך הסרת , וכי על יתר המעורבים הוטלו קנסות נמוכים משמעותית.
30.ביום 24.12.23 התקיים לפנינו דיון בערעור, שבמהלכו חזרו ב"כ המערערים על טענותיהם וחידדו אותן.
31.מנגד, באותו הדיון טען ב"כ המשיבה כי דין הערעור להידחות. לעניין הטענה כי הדירות פורסמו באתרים לגיטימיים, טען ב"כ המשיבה כי האתר "סקס אדיר" הוסר על ידי מחלקת הסייבר של פרקליטות המדינה במסגרת הסרת תכנים, שכן מדובר בזנות. ב"כ המשיבה הוסיף וטען, כי כל טענות המערערים, הן לעניין הרשעתם בעבירות של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות והחזקת מקום לשם זנות והן לעניין הבררנית, קיבלו מענה ודה אחת מרכזית, והיא מעורבותם העמוקה של המערערים במעשי הזנות. לדבריו, המערערים פרסמו את הדירות, התעדכנו באופן קבוע ותוך רישום קפדני בהיקף הלקוחות ובהכנסות הספציפיות בשל העיסוק בזנות, בשונה מהכנסות אחרות , עודדו את הנשים שהשתמשו בדירות שלהם, ותחזקו את הדירות בניקיון והחלפת סדינים ומגבות. לדבריו, מדובר במעורבות ברף גבוה ביותר שהייתה על גבול הסרסרות, ולא היה צורך וד של ניצול לצורך הרשעת המערערים בעבירות שבהן הורשעו.
32.ב"כ המשיבה הבחין בין המערערים לבין אהרון, שהשכיר את הדירות והתנהל מול נשים שהן עצמן השכירו את הדירות לנשים שעסקו בזנות. כמו כן התייחס ב"כ המשיבה לאבחנות בין המערערים לבין הנאשמים האחרים.
33.ביחס לעבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, טען ב"כ המשיבה כי העבירה חלה גם כאשר מדובר ביצירת תשתית המאפשרת עיסוק בזנות של מי שעסק בכך קודם לכן, מה גם שבענייננו המערערים עודדו נשים להשתלב בעסקיהם.
34.ביחס , טען ב"כ המשיבה כי על רקע המעשים הנמשכים של המערערים, היה מקום להטיל עליהם מאסר מאחורי סורג ובריח. ממילא, לשיטתו, קמא בא לקראת המערערים בכך שגזר עליהם מאסר לריצוי בעבודות שירות, ואף חפף את העונשים, ואין מקום להקל עוד בעונשם.
35.בהמשך לדיון הגישו הצדדים השלמת טיעון בכתב, אשר התמקדו בפרשנות הראויה לשיטתם לעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות. ב"כ המשיבה טענו, כי פרשנות שלפיה עבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות מתקיימת רק במצב שבו הנאשם הביא את נפגע העבירה לעיסוק בזנות לראשונה, מהווה חידוש שאינו עולה מלשון החוק, ואינו מתיישב עם העומדים בבסיס עבירות הזנות בכלל ובעבירה זו בפרט. ב"כ המשיבה הפנו לפסק בוריסוב, שממנו עולה לטענתם כי בית המשפט העליון פירש את העבירה כך שהמביא אדם לעיסוק בזנות הוא מי שגורם עקב פעולותיו לכך שאדם יעסוק בזנות. כמו כן, הפנו ב"כ המשיבה מדינת ישראל נ' אלדנקו (6.2.06) (להלן: "עניין אלדנקו"), שבו נקבע כי פלוני המסדיר תנאים לשם העיסוק בזנות נחשב למי שמביא אדם לידי עיסוק בזנות.
36.עוד טענו ב"כ המשיבה, כי פרשנות זו מתיישבת הן עם לשון החוק והן עם הצורך להילחם בתופעת הזנות בכלל ובעבירת הבאת אדם לידי עיסוק בזנות בפרט. בנוסף נטען, כי המערערים מבקשים ליצור פער במידת ההגנה שמעניק החוק לנפגע עבירה שכבר עסק בזנות לעומת נפגע עבירה שעוסק בזנות לראשונה, ופער כזה אינו מתיישב עם העומדים בבסיס עבירות הזנות. פרשנות המערערים, כך טוענים ב"כ המשיבה, לא תגשים את התכלית העומדת וד הוראות החוק, שכן היא לא תקיף את מכלול ההתנהגויות ורות בתופעה הפסולה של זנות וסחר בבני אדם למטרות זנות.
37.ב"כ המשיבה טענו גם כי תמיכה לעמדתם ניתן למצוא בכך שהמונח "המביא" מופיע גם בעבירה של הבאת אדם לידי מעשה זנות לפי סעיף 201 לחוק, ואין חולק ששם העבירה קמה גם כאשר האדם ביצע מעשי זנות בעבר. כמו כן, נטען כי גוטייר נ' מדינת ישראל (11.7.11) (להלן: "עניין גוטייר") נידונה העבירה של גרימה לעזיבת המדינה לשם זנות, ונקבע כי זו מתקיימת גם כאשר מדובר במי שעסק בעבר בזנות, ולא נדרש שהעיסוק יהיה "לראשונה" .
38.עוד טענו ב"כ המשיבה, כי על פי עמדת המערערים יהיה צורך לחקור בכל מקרה אם הנפגע עסק בזנות בעבר, וחקירה מעין זו היא פוגענית וכשלעצמה פוגעת בתכלית של הגנה על מי שמעורב בתחום הזנות.
39.ב"כ המערערים השיבו לטענות המשיבה והעלו אבחנות בין המקרה שכאן לבין שעליהם נסמכה המשיבה. כמו כן נטען כי לא ניתן להרחיב את כל אחת מן העבירות הספציפיות בנוגע לזנות מעבר לגבולותיה, הנקבעים גם בראי העבירות הנוספות שנקבעו באותו תחום. לשיטתם, במקרה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, הפירוש של המונח "עיסוק" הוא "תיעולו של האדם לדרך חיים של זנות". ב"כ המערערים ציינו כי אפשר שהעבירה תחול גם כלפי מי שביצע בעבר מעשי זנות, וזאת כל עוד זה לא היה עיסוקו, במובן הנזכר לעיל. במקרה שכאן, כך נטען, מדובר בנשים שלא רק ביצעו מעשי זנות בעבר, אלא כבר היו מתועלות לעיסוק בזנות ושכרו מהמערערים דירות לשם המשך עיסוקן
דיון והכרעה
40.לאחר בנו ברוב קשב לטענות הצדדים בדיון לפנינו, וקראנו בעיון את השלמת הטיעונים בכתב, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור, על שני ראשיו, להידחות. תחילה נדון בטענות המערערים לעניין פרשנות העבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות. לאחר מכן נדון בטענותיהם לעניין הרשעתם בעבירה של החזקת מקום לשם זנות. בהמשך, נדון בטענות בנוגע בררנית. לבסוף, נדון בקצרה בטענות לעניין העונש.
הבאת אדם לידי עיסוק בזנות
41.סעיף 202 לחוק, אשר מופיע תחת הכותרת "הבאת אדם לידי עיסוק בזנות", קובע כדלהלן: "המביא אדם לידי עיסוק בזנות, דינו – מאסר שבע שנים". כמו כן, סעיף 203 לחוק קובע שורה של , אשר התקיימותן לצד העבירה בסעיף 202 לחוק גוררת ענישה כבדה יותר.
42. עמד לא פעם על העומדים וד העבירות הנלוות לזנות, ובראשם ההגנה על כבודן וחירותן של נשים ומניעת ניצולן בידי מי שמרוויחים מתעשיית הזנות. כך למשל הזכיר העליון את חשיבותן של "העבירות שנקבעו לצורך מיגור תופעת הזנות [אשר] נועדו להגן על נשים וגברים בזנות, שפעמים רבות משתייכים לקבוצות המוחלשות ביותר בחברה" ( מדינת ישראל נ' פלונית, פסקה 15 (31.5.22)).
43.אשר לעבירה של הבאת אדם לידי עיסוק בזנות, זו נותחה ופורשה בעניין בוריסוב, שבו נפסק כי היא עשויה להתגבש גם מקום שבו הנפגע רצה בכך ואף התכוון לעסוק בזנות בין כה וכה. הסביר כיצד הגיע למסקנה זאת, באומרו:
"סעיף 202 אינו מונה את היעדר רצונה של האשה לעסוק בזנות כיסוד מיסודות העבירה, ומבחינה לשונית 'הבאה' לעיסוק בזנות אינה חייבת להתבצע בניגוד לרצון האשה. היא עשויה לכלול גם מקרים בהם הביא העבריין אדם לעסוק בזנות, אף אם אותו האדם היה מוכן ואפילו התכוון לעסוק בזנות. כך, לדוגמה, במקרה שאשה מוכנה ואף מעוניינת לעסוק בזנות, אך בפועל, מטעמים אלה ואחרים לא הגיעה לעסוק בכך בפועל. והנה, פלוני היודע על כך, מכין את הסידורים המתאימים כדי שתעסוק בכך – מביא אותה למקום בו תוכל לעסוק בזנות ודואג לצרכיה ולכל הסידורים הנדרשים המאפשרים את עיסוקה בזנות. פעולתו של פלוני מוציאה מן הכוח אל הפועל את רצון האשה. בפעולתו זו הביא פלוני את האשה לידי עיסוק בזנות, אפילו אם יתכן כי אותה אשה כעבור זמן ובנסיבות אחרות היתה מגיעה בלאו הכי לעסוק בכך.
לא יכול להיות ספק, שתכליתו של הסעיף הנה להילחם בתופעה של הבאת נשים לעיסוק בזנות. אין זה משנה כלל ועיקר, לעניין בסעיף החוק ולעניין פליליות מעשה ההבאה, אם הנשים התכוונו מלכתחילה לעסוק בזנות אם לאו, ודי בכך שהעבריין הוא זה שהביא אותן לעיסוק כאמור. "הביא" – במובן זה שאותם מעשי זנות של אשה פלונית (או אדם פלוני) נגרמו עקב פעולותיו של הנאשם. כשהנאשם הוא שמסדיר את מקום העיסוק בזנות של אשה, מקום המבטיח לקוחות לאשה, וזו מתחילה וממשיכה בעיסוק בזנות באותו מקום, כשלנאשם שליטה על מעשיה, והוא המאיץ בה לעסוק בזנות, אין ספק שהנאשם מביא את אותה אשה לזנות" (שם, פסקה 12, ההדגשה אינה במקור).
44.לגישתנו, לשון סעיף 202 לחוק, לצד הפרשנות שניתנה לו בעניין בוריסוב, מובילים למסקנה כי אין מקום לקבל את הפרשנות המצמצמת שמציעים ב"כ המערערים, שלפיה את המונח "הביא" יש לפרש כהבאה לידי עיסוק בזנות "לראשונה".
45.ראשית, בלשון החוק אין עיגון לדרישה שלפיה העיסוק בזנות יהיה "לראשונה". נוסח הסעיף אינו שולל את תחולת העבירה כאשר בעקבות מעשי הנאשם העיסוק בזנות התאפשר בקונסטלציה שאותה הוא יצר, וזאת גם אם בכל מקרה היה הנפגע עוסק בזנות בנסיבות אחרות. המערערים עצמם מודים בכך (ראו סעיף 13 להשלמת הטיעון מטעמם).
46.שנית, ועיקר, קביעת בעניין בוריסוב מלמדת כי העבירה מתמקדת במקרים שבהם מעשי הנאשם גרמו למעשי הזנות שבהם עסק הנפגע בפועל. היינו, יש למקד את הבחינה במעשי הנאשם ובתוצאותיהם ביחס לעיסוקו של נפגע העבירה בזנות. מקום שבו "אותם מעשי זנות של אשה פלונית (או אדם פלוני) נגרמו עקב פעולותיו של הנאשם", תחולת העבירה לא תישלל רק משום שהוא עסק בכך גם קודם לכן.
47.ברי, כי לא כל פעולה של הנאשם, שהייתה חלק מן השרשרת הסיבתית העובדתית לעיסוק הנפגע בזנות, תביא אותו בגדרי העבירה. כדי שיהא זה מוצדק לראות בנאשם כמי שפעולותיו הביאו לעיסוק בזנות, תידרש תרומה שהיא מהותית דיה. הדבר ייקבע בשים לב למכלול מעשי הנאשם ולקשר בינו ובין העיסוק בזנות. זאת תוך שקילת כלל הנסיבות, בדגש על פעולות הנאשם ותוצאותיהן, אך מבלי לשלול את הרלבנטיות של נתונים הנוגעים לנפגע, ובכלל זה יחסו לעיסוק בזנות והאם עסק בכך בנסיבות אחרות מאלה שהנאשם יצר.
48.מסקנה זו, שלפיה אין לייחד את עבירת ההבאה לידי עיסוק בזנות למקרה שבו הנפגע לא עסק בזנות קודם לכן, תואמת את הגישה הפרשנית שהתווה בעניין גוטייר. באותו מקרה ציין כי הדין הפלילי כולל "שורה של עבירות ורות בעיסוק בזנות כגון סרסרות, שידול לזנות וסחר בבני אדם למטרת זנות, אשר נועדו ללכוד ב"רשת" הדין הפלילי את אותם הגורמים הפועלים ליצירת תשתית לעיסוק בזנות ולהרחבת מימדיה של תופעת הזנות ושגשוגה עד כדי 'תעשיה' של ממש. זאת מתוך הכרה בכך שאותם גורמים הינם הכוח המניע של 'תעשיה' זו ועל פי רוב אף מפיקים מפעילותם רווחים על חשבון העוסקים בזנות. כמו כן מלווים מעשיהם לא אחת בעבירות חמורות נוספות" (שם, פיסקה 11). בית המשפט הוסיף וקבע, כי "הצורך החברתי הקיים להילחם בתופעות הפסולות של זנות וסחר בבני אדם למטרות זנות, מצדיק ככלל ליתן לעבירות אלו ולעבירות הנוספות שנועדו להשיג מטרות דומות פרשנות שיהא בה להקיף, ככל שהלשון מאפשרת זאת, את שלל ההתנהגויות הקשורות בהן" (שם, פיסקה 15)
49.עמדת המערערים, שלפיה מעשים שהיו דומיננטיים דיים על מנת לגרום לעיסוקו של נפגע בזנות לא יבואו בגדרי העבירה, אך משום שאותו נפגע עסק קודם לכן בזנות, אינה עולה בקנה אחד עם גישה פרשנית זו. היא תוביל לכך שפעילות שהגבירה או העמיקה בצורה משמעותית את העיסוק בזנות לא תיחשב כעבירה, חרף חומרתה. הקושי בכך בו
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
