ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בשם המאשימה – עו"ד הגב' מאיה חזן-דהאן
בשם הנאשם – עו"ד עלאא סלימאן – סנגוריה ציבורית
א. כללי:
1. לאחר שמיעה חלקית של הראיות, הורשע הנאשם על פי שתוקן במסגרת , בעבירות הבאות:
סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה – עבירה לפי סעיף 332(2)לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"); הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו – עבירה לפי סעיף 275 לחוק העונשין; נהיגה ללא – עבירה לפי סעיף 10(א)+ 38(1)לפקודת התעבורה [], תשכ"א-1961 (להלן: "פקודת התעבורה"); נהיגה ללא רישיון רכב תקף – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת התעבורה; נהיגה ללא תעודת – עבירה לפי סעיף 2 לפקודת [], תש"ל-1970.
ב. עובדות המתוקן:
2. בקליפת אגוז יצוין, כי מדובר באירוע שבמהלכו נהג הנאשם ברכבו, ללא , ללא רישיון רכב תקף וללא בר תוקף. הנאשם לא נענה לקריאות השוטרים שכרזו לו לעצור, הוא החל להימלט, נהג ב, נסע נגד כיוון התנועה, עבר באור אדום, נכנס באין כניסה, ביצע פניות פרסה במקומות לא מיועדים לכך עד שנעצר לאחר מרדף משטרתי.
3. מעובדות המתוקן, עולה כי ביום 27.12.14 בשעות הערב, נהג הנאשם ברכב מסוג B.M.W(להלן: "הרכב"), שבבעלותו, כשברכב נסעו עמו מוחמד ג'בארין (להלן: "מוחמד") שישב בכיסא על יד מושב הנהג ושאדי מחאמיד (להלן: "שאדי") שישב במושב האחורי.
4. הנאשם, מוחמד ושאדי נסעו מאום אל-פחם לכיוון כללי חיפה, כשהנאשם נהג ברכב מבלי שהוציא מעולם כחוק, רישיון רכב תקף ותעודת רכב בתוקף.
5. בשעה 19:15 הבחינו בנאשם שני שוטרים שנסעו בניידת משטרתית (להלן: "הניידת") וכרזו לו לעצור לשם עריכת בדיקה שגרתית. הנאשם, שהבחין בניידת, לא נענה לקריאות השוטרים והאיץ מהירות נסיעתו במטרה להימלט מפניהם. משכך, החל מרדף אחר רכבו של הנאשם כאשר שוטרי הניידת כורזים לנאשם לעצור ובהפעילם סירנה. הנאשם המשיך במנוסתו, בנסיעה מהירה ונמנע מלציית להוראות השוטרים.
6. בשלב מסוים, בהגיעו לצומת מרומזרת, פנה הנאשם בפראות שמאלה, בעוד שברמזור בכיוון נסיעתו דלק אור אדום וזאת כשהוא נוסע נגד כיוון התנועה ובניגוד לתמרור "אין כניסה". הנאשם המשיך בנסיעה נגד כיוון התנועה כשהוא מסכן רכבים אחרים שנסעו בכביש וגורם להם לסטות מנתיב נסיעתם, לבלום ולעצור בפתאומיות על מנת שלא להתנגש ברכבו.
7. בהמשך, ביצע הנאשם פניית פרסה ימינה במקום שאינו מיועד לכך ובהגיעו לצומת מרומזרת נוספת, ביצע במהירות פניית פרסה שמאלה וזאת בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור בכיוון נסיעתו.
8. בשלב מסוים, עקפה הניידת את רכב הנאשם, במטרה לאלץ אותו לעצור את הרכב, אז ביצע הנאשם פניית פרסה ימינה, במקום שאינו מיועד לכך ונסע על כביש שרות נגד כיוון התנועה.
9. הנאשם המשיך בנסיעה נגד כיוון התנועה, גם בהגיעו לכביש בין עירוני הכולל שני נתיבים לכל כיוון וזגזג עם הרכב מהנתיב לשולי הכביש.
10. כל העת, המשיכו השוטרים לדלוק בניידת אחר הנאשם, כשהסירנה מופעלת והאורות המהבהבים דלוקים וכשהם כורזים לנאשם ובכך, סיכנו את עצמם ואת הנוסעים בדרך.
11. הנאשם פנה עם רכבו והמשיך לנסוע נגד כיוון התנועה עד אשר בשלב מסוים חצה את שני נתיבי הנסיעה ועבר לצדה השני של הדרך. כעבור מטרים ספורים עצר הנאשם את רכבו על אי תנועה, נגד כיוון התנועה.
סך הכל נהג הנאשם נגד כיוון התנועה כ – 3.4 ק"מ, תוך שהוא מסכן הנוסעים בדרך ונוסעיהם.
12. בשלב זה, עצרה הניידת מאחורי רכבו של הנאשם. אחד השוטרים (ליאוניד) ניגש לחלון רכבו של הנאשם, אשר היה פתוח והודיע לנאשם על . הנאשם הניף את ידו הימנית לעבר פניו של השוטר ליאוניד בניסיון להימלט מהרכב. השוטר ליאוניד בתגובה, הגן על פניו והדף את הנאשם. הנאשם החל להשתולל ברכב, תוך שהוא מניף את ידיו לכל עבר ומתנגד למעצרו. בשלב מסוים, נאלץ השוטר ליאוניד להפעיל טייזר חשמלי על מנת לאזוק את הנאשם, וזאת לאחר שהזהירו קודם לכן.
13. לאחר שמיעת שני עדי תביעה (שני השוטרים), חזר בו הנאשם מכפירתו, המתוקן שסומן באות "מ/1" ובהתאם לבקשת הסנגור ועמדת המאשימה הופנה הנאשם לשירות המבחן לקבלת תסקיר בעניינו.
ג. תסקיר שירות המבחן:
14. שירות המבחן פירט בתסקיר מיום 06.09.15 את נסיבותיו המשפחתיות והאישיות של הנאשם. מדובר בצעיר כבן 19, רווק, סיים 12 שנות לימוד, ללא זכאות לתעודת בגרות ולאחר לימודיו עבד בעבודות מזדמנות.
15. עיון בגיליון הרישום הפלילי מעלה כי הנאשם ללא עבר פלילי.
16. ציינה כי בהתייחסו של הנאשם לעבירות הנדונות, הסביר הנאשם כי נהג ברכב שרכשו עבורו הוריו בעת לימודי הנהיגה עוד טרם קיבל רישיון. עוד הסביר הנאשם כי בחר להימלט מהמשטרה על רקע לחץ חברתית מצד חבריו שישבו עמו ברכב ומתוך תחושות פחד וחרדה ממפגש עם השוטרים. קצינת המבחן התרשמה שהנאשם משליך את האחריות על חבריו, אולם מכיר לקוי מצדו.
17. עוד ציינה כי בגין העבירה הנדונה הועמד הנאשם למשך ששה חודשים, במהלכם שולב בקבוצה טיפולית ושיתף פעולה.
18. סבורה כי יש חשיבות במקרה זה בהטלת ענישה מוחשית וחינוכית שתרתיע את הנאשם. להערכתה, שילוב של רכיבים הרתעתיים, מוחשיים וטיפוליים, יש בהם כדי להפחית את הסיכון להישנות עבירות דומות בעתיד.
19. שירות המבחן הדגיש את חומרת העבירה, עם זאת על רקע גילו הצעיר של הנאשם, ביטוי ההבנה באשר לחומרת העבירה ולסיכון הכרוך בה, לצד הערכתם כי הטלת מאסר ושהותו של הנאשם בקרבת עבריינים עלולה להוביל להשרשת דפוסים שוליים והגברת הסיכון להתנהגות עוברת חוק בעתיד, לכן המליץ שירות המבחן להימנע מהטלת .
20. שירות המבחן המליץ על הטלת למשך 12 חודשים, במהלכן ישתלב הנאשם בקבוצה טיפולית. עוד המליץ שירות המבחן להטיל על הנאשם צו של"צ בהיקף של 300 שעות שיבוצע בעיריית אום אל פחם בתפקידי שיפוצים, מנהלה, תחזוקה וגינון. לצד הטלת תקופות מע"ת משמעותיות על העבירות הנדונות.
ד. הטיעונים לעונש:
21. המאשימה הגישה כראיות לעונש את סרטון המרדף (ת/10) וכן מסלול הנסיעה במהלך המרדף (ת/16א ו- ת/16ב). בנוסף הגישה המאשימה את הרישום התעבורתי של הנאשם (ת/27), שממנו עולה כי לחובת הנאשם הרשעה אחת בגין עבירה של נסיעה ללא חגורה.
22. המאשימה הפנתה לעובדות המתוקן וציינה כי הנאשם נהג בפראות תוך שהוא נוהג לאורך 3.4 ק"מ ללא , ללא רישיון רכב וללא . הנאשם סיכן חיי אדם, נהג ב, חצה פעמיים רמזור אדום, ביצע פרסה במקום אסור, נהג בנגוד לכיוון התנועה וגרם לרכבים לסטות לשוליים ורק בנס לא התרחשה כל תאונה בדרך.
23. עוד הפנתה המאשימה לע"פ 5626/14 מרקו לנקין נגד מ"י (ניתן ביום 8.7.15) וציינה כי על לגזור עונשו של הנאשם, בין היתר, בהתאם לסיכון הפוטנציאלי שהקימה התנהגותו.
24. לטענת המאשימה, המדובר באירוע מרדף ברף הגבוה מבחינת הנסיבות וציינה כי גם המחוקק וגם מתייחסים בחומרה רבה לתופעה חמורה זו.
25. לעניין הנהוגה בעבירות מסוג זה, הפנתה המאשימה לפסיקה וציינה כי מתחם הענישה ההולם במקרה שלפנינו נע בין 3 עד 6 שנות .
26. המאשימה הפנתה לתסקיר וציינה כי המלצת שירות המבחן מקלה מאוד עם הנאשם ואינה הולמת את חומרת העבירה והנזק הטמון בהם. לטענתה, אומנם התרשם שירות המבחן מנאשם נורמטיבי שאין לו דפוסים עברייניים, אולם המניע מלמד על מסוכנות ממשית. עוד ציינה כי הנאשם לא לקח אחריות מלאה וכי הוא גלגל על חבריו חלק מהאחריות.
27. המאשימה הדגישה כי הערך החברתי שנפגע במקרה דנן הינו ההגנה על חיי אדם ושלמות הגוף והגנה על ציבור משתמשי הדרך.
28. עוד טענה המאשימה כי בענייננו לא מתקיימים התנאים המצדיקים חריגה לקולא ממתחם הענישה וכי המלצת שירות המבחן לא לוקחת בחשבון מכלול השיקולים לרבות שיקולי הענישה ואינה מחייבת את .
29. לטענת המאשימה, הנאשם המתוקן ולכן הוא אינו יכול להעלות טענות בכל ור לנוהל המרדף.
30. אשר על כן, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם ממושך במסגרת אותו מתחם ענישה לו טענה, בנוסף ביקשה להטיל על הנאשם מאסר מותנה מרתיע וממושך, פסילת לתקופה ממושכת, , קנס הרכב ששימש בביצוע העבירה.
31. ב"כ הנאשם הגיש כראיות לעונש תמונות המתעדות את הפגיעות של הנאשם במהלך האירוע וכן הגיש את התיעוד הרפואי של הנאשם (נ/1).
32. הסנגור ציין כי אומנם אין להקל ראש באשר לחומרת העבירות שהורשע בהן הנאשם ובערך החברתי שנפגע. יחד עם זאת ציין כי הערך החברתי הוא אחד הפרמטרים לקביעת מתחם העונש וכי קיימים פרמטרים אחרים חשובים, בין היתר, מדיניות הענישה ונסיבות .
33. הסנגור טען כי נגד הנאשם נערך מרדף אשר נוהל באופן שאינו עולה בקנה אחד עם האמור בנוהל המרדף המשטרתי. יומר כבר בשלב זה, שהנאשם אינו יכול להעלות טענות כנגד נוהל המשטרה במהלך המרדף, טענות אלה מחייבות בירור עובדתי ומאחר ולא הובאו עדים בעניין זה ולאור העובדה שהנאשם המתוקן, הרי אינו יכול להכריע בעניין זה באופן שיסתור את . משכך אני דוחה את טענות הנאשם בכל ור לנוהל של המרדף המשטרתי.
34. הסנגור ביקש להקל בדינו של הנאשם מהנימוקים הבאים: המדובר בנאשם בן 19, מנהל אורח חיים נורמטיבי, נעדר , אשר זו לו מעידה חד פעמית כתוצאה מחששו למפגש עם שוטרים, המלצת שירות המבחן החיובית, הנאשם עבר הליך שיקומי משמעותי, קיבל אחריות מלאה למעשיו, הביע חרטה כנה, המתוקן, הנאשם עצמו נפגע במהלך האירוע, הנאשם שהה מאחורי סורג ובריח למעלה מחודשיים וחצי ובהמשך במעצר בית באזוק אלקטרוני עד ליום 12.7.15, למעשיו לא קדם כל תכנון מוקדם ובוצעו בשל מוטעה וכי קיים חשש של ממש כי במידה וישלח הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח הוא ייחשף לדפוסי התנהגות עבריינית ובשל גילו הצעיר תקופת המאסר תפגע בו.
35. הסנגור טען כי המדובר באירוע אחד מתמשך ולכן הוא ביקש לקבוע מתחם ענישה אחיד לכל האירוע.
36. הסנגור הפנה לפסיקה וטען כי מתחם הענישה באירוע דנן נע בין ששה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות עד לשמונה עשר חודשי ולכן ביקש להטיל עליו עונש ברף התחתון למתחם המוצע.
37. עוד הדגיש הסניגור כי שליחת הנאשם למאסר מאחורי סורג ובריח תגדע את מאמצי השיקום הרבים שעשה הנאשם ותפגע לא רק בו ובמשפחתו אלא אף באינטרס הציבורי.
38. הסנגור הפנה לסעיף 40 לתיקון 113 לחוק העונשין וכן הפנה לתסקיר שירות המבחן וציין כי לאור נסיבותיו המיוחדות ויוצאות הדופן של הנאשם, ניתן לחרוג לקולא ממתחם הענישה כדי לאפשר לנאשם להמשיך את חיו במסלול הנורמטיבי.
39. אשר על כן ביקש הסנגור להטיל על הנאשם עונש בהתאם למתחם המוצע וגם אם יקבע מתחם ענישה חמור יותר, מתבקש הוא לסטות מהמתחם שיקבע בשל הליך השיקום המשמעותי אותו עשה הנאשם ומכוח קל וחומר לאור היותו "בגיר-צעיר".
בטיעוניו בפני ביקש הסנגור לקבל את המלצות שירות המבחן במלואן.
40. הנאשם הביע צער וחרטה על המקרה וביקש לתת לו הזדמנות.
ה. דיון והכרעה:
41. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים ועיינתי בפסיקה שהוגשה, ניתן לומר כי הנאשם הורשע בעבירות חמורות שסכנו חיי אדם, וכי לא נגרם כל נזק הן בגוף והן ברכוש, כיד המקרה.
42. התנהלות הנאשם לאורך כל האירוע הייתה התנהלות חסרת אחריות המבטאת זלזול בחיי אדם ומסכנת את המשתמשים בדרך הן הנוהגים והן המשתמשים בדרך.
43. חומרה נוספת ניתן למצוא בעובדה שהנאשם נהג ברכב בפראות ללא , ללא רישיון רכב תקף וללא ובמיוחד לאור העובדה שהנאשם נהג ברכבו בפראות כאשר מעולם לא הוציא רישיון נהיגה. הנאשם סיכן חיי אדם, נהג במהירות מופרזת, חצה פעמיים רמזור אדום, ביצע פניית פרסה במקום אסור, נהג בנגוד לכיוון התנועה וגרם לרכבים לסטות לשוליים ורק בנס לא התרחשה כל תאונה בדרך.
44. ביהמ"ש העליון התייחס לחומרה היתרה של תופעה זו של נהיגה בריונית במהלך מרדף משטרתי וציין כי:
"…חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים ואסור לה להשלים עם בריונות ופריקת עול מסוג זה…. את התופעה החמורה הזו יש למגר כדי להבטיח את , וגם כדי לאפשר לאנשי החוק למלא את תפקידם ללא מורא. תרומתם של למאמץ שנועד להשיג מטרה זו צריכה לקבל ביטוי ברמת הענישה הנקוטה…" – ע"פ 2410/04 מדינת ישראל נ' סלמאן אבולקיעאן, (ניתן ביום 11.11.04) (להלן: "הלכת אבולקיעאן").
45. בע"פ 2330/14 רוימי נגד מ"י (ניתן ביום 11.9.14) (להלן: "רוימי"), חזר העליון והדגיש כי הלכת אבולקיעאן עודנה בתוקף, אף לאחר תיקון 113 לחוק העונשין והיא צריכה להנחות את במקרים דומים בקביעת מתחם הענישה הראוי וההולם בנסיבות העניין. העליון הגדיר תופעה זו של בנתיב תחבורה ל- "מכת מדינה" בקובעו כי:
"העבירות בהן הורשע המערער הן חמורות ביותר והסיכון הנשקף מהן לחיי אדם הוא רב. אופן נהיגתו הפראי של המערער, סירובו להשמע להוראות השוטרים ונסיונות הימלטותו מפניהם, כפי שתוארו לעיל, מבטאים זלזול בוטה בחיי אדם וברשויות החוק . זה קבע לא אחת כי אין להשלים עם התופעה המדאיגה אשר פשטה במחוזותנו של נהיגה בריונית ת רסן במהלך מרדפים עם המשטרה. כך נקבע כי יש להחמיר בענישה בעבירות אלה, בניסיון למגר את התופעה העולה כדי מכת מדינה"".
ראו גם, ע"פ 3641/14 מ"י נגד חסונה (ניתן ביום 2.7.14); ע"פ 2688/13 אלאטרש נגד מ"י (ניתן ביום 29.9.13); ע"פ 1394/07 אלעסאם נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 8.10.07), ע"פ 10340/07 מדינת ישראל נ' חובלשוילי, (ניתן ביום 6.2.08) וע"פ 4882/06 טרטורה נ' מדינת ישראל, (ניתן ביום 24.5.07).
46. יודגש כי רוימי דובר בערעור על שנתתי בת"פ 405-06-13, ביום 11.2.14, שם דובר על מערער שהורשע לאחר שמיעה חלקית של הראיות, על פי שתוקן במסגרת , בביצוע עבירות של סיכון חיי אנשים במזיד בנתיב תחבורה, הפרעה לשוטר בשעת מילוי תפקידו, נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא תקף, נהיגה ללא , עקיפה תוך חציית קו הפרדה רצוף ונהיגה במהירות בלתי סבירה. באותו קבעתי כי בהתחשב בערכים שנפגעו וכן בהתחשב במכלל נסיבות ביצוע העבירה והעובדה שמדובר באירוע אחד, במהלכו בוצעו מגוון עבירות, מתחם הענישה הראוי וההולם נע בין 24 חודשים ועד ל- 60 חודשי מאסר. בסופו של יום גזרתי על המערער, בין היתר, 24 חודשי והפעלתי 8 חודשי מאסר מותנה, כך שסה"כ הושתו עליו 32 חודשי מאסר בפועל. יודגש כי באותו מקרה גם שירות המבחן העריך כי שליחת המערער ל בפועל עלולה להשפיע באופן הרסני עליו וקוטעת את ההליך השיקומי המשמעותי שהמערער עבר ולכן המליץ שירות המב
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
