ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. המערער, הוצל"פ, הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 41430-02-10 (בימ"ש השלום בכפר סבא), בעבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו שביצע כלפי השוטרת נטלי כהן (להלן: "השוטרת") שהגיעה לביתם של הורי חייבת, שם ביצע עיקול עפ"י מטלטלין (להלן: "הצו").
המערער זוכה מאיומים שעפ"י הנטען ביצע כלפי השוטרת.
2. בימ"ש קמא דחה את בקשת המערער לבטל את הרשעתו והטיל עליו 4 חודשי מאסר ע"ת בתנאים המפורטים , קנס בסכום של 1,000 ₪ ופיצוי לשוטרת בסכום של 2,000 ₪.
3. בימ"ש קמא זיכה את המערער מהשמעת איומים כלפי השוטרת לאחר שסייר הביטחון, זייד, שהגיע איתה לדירה לא אישר את דברי האיום שיוחסו למערער ולאחר שקיבל טענת "הגנה מן הצדק" שהעלה המערער מאחר ולא נחקר במשטרה בענין זה (ראה סעיפים 15,17 של בימ"ש קמא).
4. בימ"ש קמא זיכה את המערער מהעלבת השוטרת בכך שאמר לה שהוא "לא רואה אותה ממטר", בכך שצחק ואמר לה שהיא לא יכולה ללמד אותו את החוק ונקט כלפיה טון דיבור לא נעים.
בימ"ש קמא קבע שהמערער התנהג כלפי השוטרת באופן לא ראוי, ערער על סמכותה והתייחס אליה בזלזול אך התבטאויותיו והתנהגותו אינם יכולים לגרום במבחן של ודאות קרובה לפגיעה קשה בכבוד האדם של השוטרת או לפגיעה קשה וממשית במשטרה ובאמון הציבור בה (ראה סעיפים 25-19 להכרעת הדין).
5. בימ"ש קמא האמין לעדויותיהם של השוטרת וזייד, שהיו מהימנות ומדודות, לא קבע שממצאים על סמך עדויות הורי החייבת, , בהיותם עדים מעוניינים, קבע שדברי איציק יוסף (להלן: "איציק"), שהיה עם המערער בדירה, בהודעתו במשטרה, שהוגשה בהסכמה ללא חקירתו, לא תומכים באופן מלא בגרסת המערער וקבע שדברי ב"כ הזוכה, עו"ד לב, שעשתה הכל שביכולתה להגן על המערער, מלמדים שהמערער הוא קשה ונוקשה כלפי חייבים ושסגנון דיבורו אינו בהכרח נעים ונינוח.
בסעיף 13 קבע בימ"ש קמא כי:
"הגעתי לכלל מסקנה כי גרסת הנאשם ביחס לאירוע לוקה במזעור, ואין לי ספק כי פעל באופן קיצוני ובוטה יותר ממה שהיה מוכן להודות. ממצאי העובדה בהליך זה ייקבעו על יסוד עדויות השוטרת וסייר הביטחון, וכן על סמך גרסתו של איציק".
6. בימ"ש קמא יצא מנקודת הנחה שהצו שביקש המערער לבצע היה תקף, חרף טענות הורי החייבת שהחייבת לא גרה בדירה, אך קבע כי השוטרת פעלה כדין שכן היא בדקה את הצו ולאחר שהתייעצה עם מישהו טלפונית הורתה למערער שלא לבצע כרגע את הצו אלא "להקפיא מצב" ולבוא איתו לתחנת המשטרה על מנת לברר את תוקפו. השוטרת לא אמרה למערער שהצו לא חוקי אלא עיכבה את ביצועו עד תום הבירור באשר לתוקפו ונוכח מצבו הרפואי של אבי החייבת.
לאור האמור קבע בימ"ש קמא שהשוטרת פעלה כדין במסגרת סמכותה ופעולתה היתה שקולה ומידתית ותאמה את מצב הדברים שנגלה לפניה בדירה (ראה סעיפים 29-33 ).
7. בימ"ש קמא קבע בסעיף 28 באשר לרכיב העובדתי של העבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו כי:
"רכיב ההתנהגות וד העובדתי מתמלא במכלול התבטאויות הנאשם כלפי השוטרת, אשר הורתה לו "להקפיא מצב" וכן לעזוב את הדירה, ובעיקר בעובדה שהמרה את פיה של השוטרת ובמשך דקות ארוכות התעקש לבצע את הצו וסירב לעזוב את הדירה".
באשר להתקיימות שנדרש לעבירה זו קבע בימ"ש קמא בסעיף 34 כי
"היסוד הנפשי שבעבירת ההפרעה לשוטר הוא, כאמור, בצירוף מטרה. אין ולא יכול להיות חולק על כך שהנאשם היה מודע לטיב התנהגותו – לאמירות שאמר ולכך שסירב לעזוב את הדירה ולהתלוות לשוטרת לתחנת המשטרה. מודעותו של הנאשם נבחנת ביחס להתנהגותו בפועל ואין המאשימה נדרשת להוכיח כי הנאשם היה מודע לפסול הפלילי שבמעשהו (סעיף 34יט לחוק)".
8. בימ"ש קמא קבע שהמערער הבין שהתנהגותו מפריעה לשוטרת במילוי תפקידה, הוא סירב במודע להוראותיה ולא סבר בטעות שהיא פועלת שלא כחוק ולכן דחה את טענתו לתחולת ההגנה של טעות במצב דברים (ראה סעיף 35 ).
9. בסיפא הכרעת הדין דחה בימ"ש קמא את הטענה של "זוטי דברים" לאחר שקבע כי מעשו של המערער אינו קל ערך במידה שמעקרת את פליליותו וכך גם נסיבותיו ותוצאותיו (סעיפים 38-39 ).
נימוקי הערעור
1. בימ"ש קמא שגה כשאבחן בין מקרה ששוטר מחליט מיוזמתו להפעיל את סמכויותיו הרחבות למקרה שבו המערער ביקש מהשוטרת לעזור לו והיא הפעילה את סמכויותיה באופן שלא תואם את כוונתו.
2. בימ"ש קמא טעה ס ממצאים על שיחת השוטרת עם מפקדה, שתוכנה לא הוכח, ועל דברי עדים מעוניינים (הורי החייבת) באשר למצבו של אבי החייבת.
3. בימ"ש קמא טעה כשקבע שהשוטרת פעלה כחוק למרות שהצו היה חוקי והיה צריך לקבוע שהמערער פעל כחוק.
4. בימ"ש קמא טעה כשהרשיע את המערער למרות שלא קבע קיומה של מצידו ולא ניתן לטעון שהמערער, שהזעיק את השוטרת כדי לעזור לו לבצע צו חוקי, התכוון להפריע לה.
5. מאחר והצו שהגיע המערער לבצע היה בתודעתו צו חוקי הוא לא היה מודע לנסיבות של "הפרעה" ו"ההכשלה", ולכן חל עליו הסייג של "טעות במצב דברים".
6. מאחר והצו היה חוקי והמערער פעל ו של ראש הוצל"פ חל עליו הסייג של "צורך".
7. בימ"ש קמא טעה כשלא החיל על המערער את הסייג של "זוטי דברים" מאחר והוא בא לבצע צו חוקי, תגובתו כלפי השוטרת לא חרגה ממתחם הסבירות, התיק נגדו נסגר תחילה מחוסר ענין לציבור ונפתח רק לאחר שעמד על תלונתו נגד השוטרת, ומאחר שהמערער זוכה מאיומים והעלבת השוטרת.
8. בימ"ש קמא שגה כשלא זיכה את המערער בשל "הגנה מן הצדק" מאחר והצו היה חוקי, התיק נסגר ונפתח רק בעקבות ערר שהגיש המערער על גניזת תלונתו נגד השוטרת, בשל זיכויו של המערער מאיומים והעלבת השוטרת ובשל חקירה.
9. בימ"ש קמא היה צריך לזכות את המערער לאחר שהצליח לעורר נגדו.
10. בימ"ש קמא טעה כשלא קיבל את המלצת שרות המבחן לבטל את הרשעת המערער לאחר שקיבל שהמערער הגיע לבצע צו חוקי, בהעדר כוונה להפריע לשוטרת ולאור הפגיעה הקונקרטית של ההרשעה בתפקידו של המערער, לאחר שוועדת האישורים של ההוצל"פ לא חידשה את רשיונו של המערער עד סיום ההליכים.
תגובת המשיבה
1. אין בזיכויו של המערער מחמת הספק מהאיומים ומהעלבת השוטרת, שהוא ענין שולי, כדי לגרום לזיכוי המערער או לביטול הרשעתו גם אם הצו היה תקף שכן המערער הוא שהזמין את השוטרת ובאותו זמן היה ברור לו שקיימת בעיה בקשר לצו.
2. החלק המהותי של התנהגות המערער היה ההפרעה לשוטרת ע"י התנהגות בריונית, גם אם לא אלימה, לאחר שהיה ברור לו שהוא מפריע לה.
3. פתיחת התיק והגשת לאחר שנסגר מחוסר לא צריכה לגרום לזיכוי המערער או לביטול הרשעתו.
4. יש למערער בשל שגורמת חבלה של ממש משנת 2005 והליך של אי הרשעה משנת 2001 ולכן אין מקום לבטל את הרשעתו.
דיון והכרעה
1. אנו רואים עין בעין עם בימ"ש קמא את קביעתו באשר להתנהגותה של השוטרת, כאשר הפעילה את סמכותה לעכב את ביצועו של הצו על מנת לברר את חוקיותו, גם אם בדיעבד הסתבר לה שהצו תקף וגם אם המערער סבר כבר בתחילת ביצועו כי הצו תקף.
עיון בהכרעת הדין של ביהמ"ש קמא מעלה שהוא לא הסתמך בקביעה זו על דברים שנאמרו טלפונית לשוטרת כשהיתה בדירה אלא על מעשיה של השוטרת בעקבות שיחה זו, כאשר ביקשה מהמערער "להקפיא" את ביצוע הצו ולבוא עימה לתחנת המשטרה.
בימ"ש קמא לא הסתמך בענין זה על מצבו הרפואי של אבי החייבת אלא ראה את בקשת השוטרת מהמערער כבקשה סבירה גם לאור מה שראתה בדירה.
2. איננו מקבלים טענת ב"כ המערער לפיה לא הוכח בבימ"ש קמא קיום כוונה מצד המערער להפריע לשוטרת במילוי תפקידה שכן גם אם הוא הזעיק אותה לדירה על מנת לסייע לו לב
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
