ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י באת-כוחה עו"ד חן יבין
ע"י בא-כוחו עו"ד טל ארד
הנאשם הורשע ביום 19.5.16 לאחר שמיעת ראיות בעבירות של איומים, התנהגות פרועה במקום ציבורי וכן.
על-פי המתואר ביום 29.11.15, בסמוך לשעה 11:00, במשרדי חברת עמידר בב"ש, התנהג הנאשם בצורה פרועה במקום ציבורי בכך שהגיע למשרדים והחל צועק על העובדים שהוא רוצה דירה באופן מידי. מיד לאחר מכן, הודיעה לנאשם העובדת ב ק (להלן: "המתלוננת") כי הוא צריך לפנות למשרדי הסיוע על מנת שתיבדק זכאותו, או אז, החל הנאשם להעליב את המתלוננת במילים באומרו: "זונה, שרמוטה כלבה, עבדאית".
בהמשך לכך, איים הנאשם על המתלוננת ועובדת נוספת בשם ת ש בכך שאמר להן: "אני לא זז מכאן עד שאת נותנת לי בית, אני אחזור בשבילכם אין לי מה להפסיד" והוסיף כי הוא מחכה להן בחוץ. לאחר שנלקח הנאשם לתחנת באר שבע, איים הנאשם על השוטרת א ד בפגיעה בגופה של מנהלת עמידר והמתלוננת בכך שאמר לה שהוא ילך למנהלת עמידר ויהרוג אותה וכך גם לב ישבור את הראש ויברח מבאר שבע.
טיעוני הצדדים:
באת-כוח המאשימה בטיעוניה בכתב הפנתה לחומרת המעשים בהם הורשע הנאשם לאחר ניהול הוכחות ובפרט לעובדה כי המדובר בהפניית אמירות קשות ומשפילות כלפי אשר ממלאים עבודתם נאמנה. זו הפנתה לכך כי מעדותם של המתלוננים ניכר עד כמה אמרותיו של הנאשם הטילו מורא בליבן. זו עתרה למתחם הנע בין 10 ל-24 חודשי מאסר. בגדרי המתחם ביקשה ליתן הדעת המכביד ולכך ששני המאסרים המותנים אשר עומדים ותלויים מעל ראשו של הנאשם לא הרתיעו מלשוב ולבצע את המיוחס לו. נוכח עברו הפלילי המכביד נוכח חומרת מעשיו ובשים לב לכך שהלה ניהל הגנתו ועל-כן אינו זכאי לאותה הקלה לה זוכים אלו שהודו וחסכו בזמן שיפוטי – עתרה לגזור את עונשו ברף העליון של המתחם לו עתרה. בנוסף, עתרה להפעיל את שני המאסרים המותנים באופן מצטבר וזאת לצד ענישה נלווית.
מנגד, בא-כוח הנאשם ציין בתחילת דבריו כי עסקינן בנאשם כבן 76, דר רחוב, גרוש ואב לארבעה ילדים ואינו מצוי בקשר עימם. עוד הוסיף כי הנאשם אמנם נמצא כשיר ואחראי לעמוד לדין בתיק זה, יחד עם זאת לא ניתן להתעלם מכן שזה עבר 36 אשפוזים במחלקות הפסיכיאטריות השונות וכן אובחן כלוקה בהפרעות אישיות ובסכיזופרניה. הלה סבור כי מבלי להצדיק את מעשיו או להקל בהם ראש, שילובן של נסיבותיו ות של הנאשם הובילו את הנאשם לנהוג כפי המתואר וכי אין לזקוף לחובתו כל "אמרה שלילית" היוצאת מפיו. מעבר לכך, ביקש לקחת בחשבון את החקירה אשר אמנם לא הובילו לזיכויו של הנאשם, אולם יש לקחתם בחשבון בשלב של גזירת הדין. נוכח האמור, עתר שלא למצות את הדין עם הנאשם ולהסתפק בימי . כמו כן, עתר להורות על הארכתם של המאסרים המותנים.
הנאשם הוסיף על דברי בא כוחו וביקש להסתפק בימי . עוד ציין כי הוא בן 76 וכי הוא אינו חש בטוב. הלה ציין כי לאחר השחרור יפנה לבית אבות. כמו כן, מסר כי תנאי המעצר קשים עבורו וכי הוא אינו מטופל כראוי.
דיון והכרעה
כאשר אין המדובר בעבירה יחידה, בשלב הראשוני על לקבוע האם מדובר באירוע אחד או בכמה אירועים נפרדים. על פי מבחן "ר ההדוק", אשר נקבע בע"פ 4910/13 אחמד בני ג'אבר נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו) (29.10.2014), כדי להכריע בסוגיה על להשתמש ב"ניסיון החיים", כך שעבירות שיש ביניהן קשר הדוק ייחשבו לאירוע אחד.
בבואי ליישם את מבחן "ר ההדוק" על ענייננו, תוך שימת לב לעובדה כי המונח "אירוע" רחב מה"מעשה" אשר היה מוכר לנו עובר לתיקון 113, הגעתי לכלל מסקנה כי מכלול מעשיו של הנאשם מהווים אירוע אחד, ומשכך יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד עבור כלל העבירות בהן הורשע. מסקנתי זו מבוססת בעיקרה על אופי ומהות העבירות, על העובדה כי מדובר בהשתלשלות כרונולוגית אחת של מעשים, כאשר כל מעשה מהווה חוליית המשך לקודמתה. חיזוק לכך ניתן למצוא בעובדה שמעשים אלו נעשו בסמיכות זמנים, והרקע העומד בבסיסם דומה.
לגופם של דברים, במעשיו האמורים לעיל, פגע הנאשם שעניינם בטחונם, כבודם ושלוות נפשם של המתלוננים. עוד פגע הנאשם בערך המוגן של הסדר הציבורי הגנה על רכושו של הציבור .
עבירת האיומים נועדה לשנות תחושת הביטחון וזאת תוך ציפייה כי המאוימים ישנו החלטתם או דרך פעולתם. בכך יש כדי לפגוע באוטונומיית הבחירה החופשית של המתלוננות. לפירוט מורחב על הערכים שעומדים בבסיס עבירת האיומים אפנה לדבריו של כב' השופט א' גולדברג בע"פ 103/88 משה ליכטמן נ' מדינת ישראל (6.9.89):
"מניעת ההפחדה וההקנטה לשמן היא שעומדת וד האינטרס החברתי המוגן בעבירת האיומים שבסעיף 192. רוצה לומר, אינטרס החברה להגן על שלוות נפשו של הפרט (person's peace of mind) מפני מעשי הפחדה והקנטה . אינטרס חברתי נוסף אף הוא מוגן בעקיפין בעבירה זו, והוא נוגע לחופש הפעולה והבחירה של הפרט. כי גם אם אמרנו שאין בסעיף 192, בהבדל מסעיף 428, דרישה שמטרת האיום תהא להניע את המאוים לעשות מעשה או להימנע ממעשה, בידוע הוא שבמקרים רבים מושמעים איומים per seכמסר מוסווה להתנהגות המצופה מן המאוים. נמצא כי סעיף 192 מקדים רפואה למכה ומונע מלכתחילה פגיעה עתידית בחרות הפעולה של הזולת"(ר' פסקה 6 . עוד בעניין עבירת האיומים אפנה לרע"פ 8188/09 שלומי דבורה נ' מדינת ישראל (25.10.09)).
בעבירת – פגע הנאשם בסדר הציבורי . לא אחת קראו לנקוט בגישה מחמירה כלפי אלו הפוגעים בממלאים תפקידם על פי דין. יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בע"פ (מחוזי חי') 207/08 מדינת ישראל נ' בביזייב (20.11.2008):
"ביהמ"ש לא יתייחס בסלחנות למי שפוגע או מאיים בפגיעה בשוטרים וממלאי תפקידים על פי דין. אם ביהמ"ש יעבור לסדר היום על סוג זה של עבירות, כי אז החברה שבה אנו חיים תהפוך לתוהו ובוהו שאיש הישר בעיניו יעשה. הציבור צריך לדעת כי מי שממלא את תפקידו על פי דין, הוא שליח של רשויות השלטון, ובמקרה זה הוא שליח של הרשות המופקדת על , ואיום עליו הוא איום על מוסדות המדינה. מי שכך עושה, ייענש בחומרה, לרבות על דרך של מאסר לריצוי בפועל, כפי שאנו מתכוונים להשית כאן על המשיב".
עוד ר' דברי ברע"פ 5579/10 דוד קריה נגד מדינת ישראל, (פורסם בנבו) (02.08.2010).
בעבירות בהן הורשע הנאשם רבה היא ומגוונת ויכול ותתחיל החל מעונשים צופה פני עתיד, עובר למספר חודשים ועד שנת מאסר ואף יותר. בעבירות אלו שת ליבו לשאלה האם מדובר באיומים ספונטניים או מתוכננים מראש, תכלית האיומים, האם האיומים היו מילוליים בלבד או שנוסף להם רכיב פיזי, מיהות המאיים ומיהות המאוים. כך גם יש לבחון את תוצאות האיום. ביחס לעבירות של ובהתנהגות פרועה יש לתת הדעת לטיב האמירות, משכן, נסיבות אמירתן, השפעתן, האם נלווה להם מעשים פיזיים או עבירות פליליות נוספות.
בבחינת מידת הפגיעה של הנאשם הרי בראש ובראשונה יש ליתן הדעת לטיב האיומים אותם השמיע הנאשם, אשר כוללים אמירות קשות, לפיהן בכוונתו להרוג את מנהלת "עמידר", לשבור ראשה ולהימלט. לאיומים אלו מצטרפות אמירות נוספות אשר גם ביחס אליהן אין להקל ראש, בכללן אמירות לפיהן הוא יחזור לכלא ואין לו מה להפסיד.
אין המדובר באיומים בעלמא המושמעים ללא ר מסוים ובעידנא דריתחא. נהפוך הוא. המדובר במי שמשמיע את האיומים על רקע דרישותיו הברורות הנוגעות לקבלת דיור ציבורי וסיוע מגורמי הרווחה. לשון אחר, מדובר באיומים מעוגנים במציאות, לרבות תנאים קונקרטיים בהתקיימם יממש האיומים. חיזוק למסקנה זו ניתן למצוא בעובדה כי הנאשם ממשיך ומאיים על העובדות במשרדי "עמידר" גם לאחר שהוזמנה המשטרה, בהיותו מעוכב, ממתין לחקירתו.
האיומים אותם השמיע הנאשם נועדו להביא את לקבל החלטה שלא משיקולים ענייניים אלא מתוך חשש. מקום בו עובדי ציבור יקבלו החלטות , ואך מתוך חשש לפגיעה מצד מקבל השירות, תחילתו נדע וסופו מי ישורנו. לחשש עקרוני זה יש להוסיף את הפגיעה בשגרתם של אותם משרדים אשר פעילותם הסדירה נפגעה, ואלו נדרשו להפנות תשומות מידיות לצורך טיפול בנאשם.
בעבירות מסוג זה יש ליתן הדעת לא רק למהות האיומים אלא גם למיהות המאיים. בענייננו, איומים אלו מקבלים משנה תוקף נוכח המכביד של הנאשם כפי שזה יפורט בהמשך. לשון אחר, אין דומים השפעתם של איומים המושמעים מאדם נורמטיבי המוכר ככזה, להשפעתם של איומים המושמעים ממי שהוכיח בעליל כי אינו סר למרותו של החוק, ואף ריצה עונשי מאסר ממושכים בגין כך. אין פליאה, אפוא, כי המתלוננות אשר מורגלות ב"לקוחות קשים" ציינו כי התנהלותו היתה חריגה באופן קיצוני, ואלו חששו כי האירוע הולך לגלוש לפסים אלימים, ועל-כן הזמינו משטרה.
הנאשם אינו "מסתפק" בהשמעת איומים, ו"מתבל" אמרותיו בעלבונות קשים כלפי סביבתו, בכלל זאת העלבת המתלוננות באמירות כדוגמת "זונה", "שרמוטה", "כלבה", "עבדאית" וכיוצא באלה. זה לא חסך שבט לשונו גם מהשוטרים, כפי שהדבר מוצא ביטוי בעדויות השונות, דבר שהביא את השוטרת א ד-בירודקר לבקש להחליפה בשמירה על הנאשם.
מנגד ולקולא יש ליתן הדעת לכך שמעשיו של הנאשם נותרו בגדר אמירות מילוליות בלבד. הנאשם לא פעל בכל דרך שהיא למימוש אמירות מאיימות אלו, וכך גם לא גרם לכל נזק במקום או בתחנת המשטרה. בנוסף, ומבלי שיהיה בכך כדי ליתן כל לגיטימציה למעשיו, תילקח בחשבון העובדה כי איומים אלו נובעים מתוך מצוקתו הסובייקטיבית של הנאשם שהינו דר רחוב המבקש לקבל לרשותו דיור ציבורי.
מכל המקובץ לעיל, הנני לקבוע כי מתחם העונש ההולם בגין מכלול מעשיו של הנאשם נע ממאסר מותנה ועד 13 חודשים .
בקביעת עונשו של הנאשם בגדרי המתחמים אותם קבעתי דומה כי לא מצאתי אף לא נקודת זכות אחת שיהיה בה כדי להקל עם עונשו. אכן מדובר בנאשם שנסיבות חייו אינן קלות ומצבו הסוציואקונומי קשה. כך גם הלה סבל מבעיות פסיכיאטריות שונות בגינם אושפז פעמים רבות במחלקות הפסיכיאטריות במהלך חייו, אם כי לתקופות קצרות. הגם כך משקלן של נסיבות אלו נטחן עד דק ככל שהלה ממשיך לצבור לחובתו , והלה צובר.
עיון בגיליון הרשעותיו של הנאשם מלמד כי עסקינן במי שלחובתו מכביד הכולל 29 הרשעות כאשר רובן ככולן עוסקות &
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
