ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. בפני בקשה לעיון בתיק .
הבקשה הוגשה על ידי ' שלא היה צד להליך המקורי (להלן: "המבקש"), ואשר מבקש היום לעיין – כתבי בית דין, פרוטוקולים והחלטות – לצורך אישור תובענה ייצוגית שהגיש כנגד מי שהיו נאשמים בתיק הנזכר.
2. ביום 28/10/13, במסגרת ת"פ 60139-10-13 (שלום-נצרת), הגיש כנגד חברת "פרי ניב בע"מ" וכנגד שני מנהליה (להלן גם: "הנאשמים" או "המשיבים"), בגין ביצוע עבירות המנויות בפקודת ותקנותיה, בחוק הפיקוח על מצרכים ובחוק התקנים.
בתמצית נטען כי בבדיקות מעבדה שנערכו לבקבוקי מיצי פירות (תפוזים ורימונים) המיוצרים על ידי הנאשמים ונמכרים תחת הכותרת "100% סחוט טבעי", נמצאו חומרים משמרים העומדים בניגוד לתקן הישראלי ולהוראות החוק הרלוונטיות. עוד נטען כי בדיקות שנלקחו ממקום העסק עצמו לימדו כי גם שם נמצאו חומרים שאינם מותרים על פי התקן ובניגוד להצהרות הנאשמים בעניין.
3. ביום 28/10/14 הגיש המבקש בקשה לעיין בתיק, בטענה כי הנ"ל עשוי לסייע להוכחת טענותיו במסגרת בקשה לאישור תובענה ייצוגית. לבקשה זו התנגדו הן הנאשמים והן המדינה. ביום 19/1/15, לאחר שעיינתי בכל החומר הרלוונטי ובכפוף לשלב בו היה מצוי התיק – ראשית פרשת התביעה, וטרם ניתנה כל החלטה או הכרעה מהותית ולגופו של עניין – הוריתי על העברת לידי המבקש, והוא בלבד. עוד ציינתי כי ניתן יהיה לחדש את הבקשה ולדון בה לגופה לאחר שהתיק יוכרע.
4. לאחר שנשמעה בתיק ישיבת הוכחות אחת ויחידה (מהלכה העיד עד יחיד מטעם התביעה), הסכימו הצדדים לנהל ביניהם ולהודיע תוצאותיו .
ביום 8/2/15 הודיעו הצדדים כי הגיעו להסדר, במסגרתו תבטל המאשימה את , והנאשמים מצדם יחתמו על התחייבות בגובה 400,000 ₪ להימנע מביצוע כל עבירה שיש בה השלכה על , ויעבירו תרומה בסך 35,000 ₪ לעמותה הפועלת למען ילדים חולי סרטן. הסדר זה התקבל, בוטל בהתאם להוראות סעיף 94(ב) לחוק הפלילי [], תשמ"ב-1982 ושאר הסכמות הצדדים קיבלו תוקף של החלטה.
5. בהמשך למתואר חידש המבקש את בקשתו, בטענה כי הוסר המכשול מפני זכותו לעיין בתיק, שעה שהתיק הסתיים ואין חשש מפגיעה בטוהר ההליך או משפט כפי שטענו המשיבים בתחילה.
המדינה ציינה בתגובתה כי בכפוף לשינוי הנסיבות אינה מתנגדת עוד לבקשה ואילו המשיבים (דכאן) עמדו על התנגדותם. תחילה מן הטעם כי ביטול ביטל את עצם קיומו של התיק, ובאין תיק לא קמה בו. כך גם מן הטעם כי ביטול כתב האישום קבע באופן פוזיטיבי את חפותם ולכן העיון בתיק הינו בבחינת שימוש לרעה בהליכים משפטים; כי המבקש לא עמד בדרישת ההנמקה; וכי איזון נכון בין האינטרסים הנוגדים מטה את הכף לטובתם משום הצורך בשמירה על פרטיותם, הגנה על סודותיהם המסחריים, ושאר זכויותיהם.
בסיכום נטען כי ככלל מדובר בבקשה כללית וגורפת שמטרתה "מסע דיג" ותו לא, ואשר אינה עומדת בתנאים המאפשרים עיון.
6. לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובות המדינה והמשיבים וכן בתשובה לתגובה, הגעתי לכלל מסקנה כי דין בקשת העיון להתקבל, וזאת מן הטעמים שיובאו להלן.
7. זכותו של אדם לעיין בתיק נגזרת מהעיקרון החוקתי בדבר הדיון, המעוגן בסעיף 3 : השפיטה. כך נאמרו הדברים בבג"צ 5917/97 האגודה בישראל נ' מיום 8/10/09, פורסם ב"נבו":
"עקרון הדיון הוא של כל משטר דמוקרטי. הוא בעל מעמד חוקתי על-חוקי בשיטתנו המשפטית, ועל חשיבותו ומרכזיותו אין חולק."
יחד עם זאת וככל זכות, גם אינה מוחלטת ונדרש איזון בינה ובין אינטרסים אחרים הראויים להגנה:
"יכול ויעמדו למול הזכות החוקתית הדיון זכויות חוקתיות נוספות, ובעיקרן הזכות החוקתית לפרטיות…" (שם).
8. איזון זה קבוע בתקנה 4 לתקנות (עיון בתיקים), תשס"ג-2003 (להלן: "תקנות העיון"), הקובעת את בתיקי של מבקשים שאינם בתיק:
"4. (א) כל אדם רשאי לבקש לעיין בתיק בית משפט (להלן – בקשת עיון), ובלבד שהעיון בו אינו אסור על פי דין.
…
(ד) בבואו לשקול בקשת עיון, ייתן את דעתו, בין השאר, לענינו בתיק של המבקש, לענינם של ושל מי שעלול להיפגע כתוצאה מהעיון, וכן לסבירות הקצאת המשאבים הנדרשת לשם היענות לבקשה.
(ה) רשאי להורות על העברת בקשת העיון לתגובת בתיק שמבוקש בו העיון או לתגובת , אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע במי מהם, וכן רשאי לבקש את תגובת לממשלה, אם הוא סבור כי העיון עלול לפגוע באינטרס ציבורי; תגובות כאמור בתקנת משנה זו יוגשו בתוך שלושים ימים ממועד המצאת ההודעה על זכות התגובה או בתוך מועד אחר שיקבע .
(ו) החליט להתיר את העיון, רשאי הוא לקבוע בהחלטתו כל תנאי או הסדר הדרושים כדי לאזן בין הצורך בעיון לבין הפגיעה אשר עלולה להיגרם או בשל העיון, לרבות השמטת פרטים, הגבלת מספר המעיינים ונקיטת אמצעים למניעת זיהוים של בעלי דין או אנשים אחרים; רשאי להגביל את היקף העיון ולהתנותו בתנאים, אם ראה כי הקצאת המשאבים הנדרשת מחייבת זאת.
…"
האמור מלמד כי בחינת בקשה לעיון בתיק נבחנת במסלול תלת שלבי:
"בשלב הראשון יש לבחון אם קיים איסור בדין לעיון בחומר המבוקש; בשלב השני, בהנחה שאין איסור בדין, יש לבחון אם העיון מוצדק, כאשר לאור עקרון הדיון נקודת המוצא היא שיש לאפשר את העיון, והנטל למניעת העיון מוטל על כתפי המתנגדים לכך; בשלב השלישי, בהנחה שישנה הצדקה לעיון, יש לבחון כיצד ניתן להגשים את מטרת העיון תוך פגיעה מידתית ככל האפשר בזכויותיהם של המתנגדים לעיון, ובשים לב לסבירות הקצאת המשאבים של (רע"א 943/15 קליין נ' דיסקונט לישראל בע"מ, ניתן ביום 23/6/15, פורסם ב"נבו", ההדגשות במקור).
9. הנה כי כן, על מבקש העיון להבהיר מהי מטרת העיון ולמסור פרטים שיתרמו להערכת משקלה של שלו אל מול האינטרסים והזכויות של מי שמתנגדים לעיון.
בענייננו הסביר המבקש כי העיון נחוץ לצורך סיוע הוכחת הטענות בבקשתו לאישור תובענה ייצוגית כנגד המשיבים. זאת כיוון שלמסכת העובדתית המפורטת יש קשר הדוק עם התובענה, והמידע המצוי שם יכול להיטיב עם חברי הקבוצה המייצגת.
עוד ציין המבקש כי אין בעיון כדי לפגוע בזכויות המשיבים, כאשר הוא מתחייב – כפי שכבר הבהיר בעבר – שלא לעשות כל שימוש במידע (אם הוא כולל או אחרים), ולצורך כך מוכן לחתום על התחייבות ככל שתי
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
