ת"פ 8067/08 – עטיה ג'ראדאת נ' מדינת ישראל

2. בעניינו של המערער (יליד שנת 1977) מחזיק שלושה אישומים: על-פי האישום הראשון, בסוף שנת 2000 נענה המערער להצעת אחיו להשתתף בחפירת מנהרה מביתו של האח ברפיח ועד לשטח מצרים, וזאת למטרת הברחת פריטים שונים ובהם אמצעי לחימה. המערער ושותפיו הסתירו את פתח המנהרה באמצעות לוחות פח וסככה שרכשו, והעסיקו מספר אנשים שסייעו בחפירת המנהרה. המערער עצמו פיקח על עבודות החפירה. לאחר כשמונה חודשים, הסתיימה חפירת המנהרה, ו"בעלי המנהרה" החלו מבריחים דרכה כלי נשק, תחמושת וסיגריות, וזאת תמורת תשלום, שאת חלקו העבירו למערער, אשר תצפת והשגיח על ההברחות במנהרה. יצוין, כי לאחר כשמונה חדשים, נהרסה המנהרה על-ידי הרשות הפלסטינית.

על-פי האישום השני, בשנת 2004 נענה המערער פעם נוספת להצעת אחיו לחפור מנהרה במתכונת דומה לזו שכבר חפרו בעבר. במהלך החפירות, שארכו כתשעה חודשים, שמר המערער על פתח המנהרה ודאג להרחיק אנשים מהמקום. גם בפעם הזו, שימשה המנהרה להברחת כלי נשק, תחמושת וסיגריות. המערער ואחיו גבו סכום של כ-2,000 דולר תמורת כל הברחה. גם מנהרה זו נהרסה לאחר מספר חודשים, הפעם על-ידי כוחות צה"ל.

על פי האישום השלישי, בשנת 2007 המערער, אחיו ואדם נוסף שוב קשרו קשר לחפור מנהרה. גם בפעם הזו, שמר המערער על פתח המנהרה. לאחר השלמת החפירה שארכה מספר חודשים, הוברחו במנהרה, בשלוש הזדמנויות, כלי נשק ותחמושת.

כאמור לעיל, המערער הורשע במיוחס לו , ולפיכך נגזרו עליו 12 שנות .

3. בבואו לגזור את דינו של המערער עמד על בעבירות שבהן הורשע. הודגש, כי המנהרות, דוגמת זו שחפרו המערער ואחיו, שימשו כמעין מסלול עוקף, הנעדר פיקוח, להכנסת סחורות ונשק . הודגש, כי על-פי גורמי הביטחון שהוגשה כראיה מנהרות אלה שימשו בעיקר להברחת אמצעי לחימה שבסופו של יום הגיעו לידיהם של ארגוני טרור. דחה את טענת המערער שלפיה יש מאחר שהמנהרות שבחפירתן היה מעורב לא נשלטו על-ידי ארגון טרור זה או אחר. עמד על כך, שיש לראות במערער חולייה חשובה בשרשרת הטרור: המערער לקח חלק בחפירתן של שלוש מנהרות שדרכן בוצעו למעלה מ-15 הברחות שכללו כלי נשק ותחמושת בכמות גדולה, ושאין לדעת מה נעשה וייעשה בהם. נאמר, כי מעורבותו ארוכת השנים של המערער בהפעלת המנהרות תמורת בצע כסף, מצדיקה ענישה מחמירה ומרתיעה.

טענות הצדדים

4. לטענת המערער, קמא החמיר עימו יתר על המידה. לטענתו, פעולותיו לא בוצעו מתוך מניע לאומני או מתוך ישראל אלא אך בשל מצוקה כלכלית קשה. בדיון בפנינו טענה באת כוח המבקש, כי יש מקום של המערער, בין היתר, נוכח מעורבותו המוגבלת בחפירת המנהרות ובהפעלתן. נטען, כי המערער לא יזם את החפירה ולא היתה לו שליטה עליה, וכל חלקו הסתכם בשמירה על פתח המנהרה. עוד נטען, כי לא הוכח שכלי הנשק שהוברחו, או אף חלקם, נועדו לשמש בפעולות טרור נגד ישראל דווקא, במובחן משימוש בהם "לצרכי פנים" בתוך שטח הרצועה. נטען גם, כי בית המשפט למד על רמת הענישה בעבירות בהן הורשע המערער מעונשים שהושתו בשנים עברו, כאשר לא היתה כמעט גישה ומשמעותן של המנהרות, כמו גם הסיכון הנובע מהן, היו רבים יותר, ואילו כיום הגבול עם מצרים "גמיש יותר" וישנה הקלה בהכנסת הסחורות לעזה, ומשכך אין מקום לייחס למעשיו של המערער את אותה מידת חומרה. עוד נטען, כי במהלך חקירותיו של המערער על-ידי שירותי הבטחון נפלו פגמים שונים.

5. באת כוח המדינה, עו"ד שפירא, טענה כי בו המערער מהערעור על אין מקום להעלות, בשלב זה, טענות כלפי פגמי חקירה או בעניין הזיקה של המעשים למדינת ישראל. עוד נטען, כי אף אם בבסיס מעורבותו של המערער בחפירת המנהרות עמד מניע כספי ולא רצון לפגוע במדינת בישראל, אין בכך להפחית מחומרת מעשיו, שהרי במנהרות אלה הוברחו אמצעי לחימה שמסייעים להתחמשות גורמי טרור. באת כוח המדינה שללה את הטענה שמעורבות המערער בחפירת המנהרות היתה "מוגבלת". לבסוף נטען, כי אין מקום ליתן משקל לטענה שכיום פחתה הסכנה הנובעת מחפירת המנהרות, שכן יש לבחון את הסכנה שנבעה מן העבירות בעת שנעברו.

דיון והכרעה

6. לאחר העיון ולאחר ששמענו את טענות הצדדים, אינני סבור כי קמה עילה להתערבותנו. אכן העונש שהושת על המערער, כבד הוא. עם זאת, נראה כי עונש זה הולם את חומרת מעשיו. אמנם נטען על-ידי באת כוחו של המערער, כי הזמנים בהם אנו מצויים כיום שונים מהתקופה שבמהלכה בוצעו העבירות בהן הורשע המערער; כמו כן, נטען כי בשום שלב לא נטען שהמערער הוא בעל זיקה לארגון טרור זה או אחר. יחד עם זאת, לא ניתן להתע–