ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1
|
בפני |
||
|
תובעים |
2. תומר ספיר |
|
|
נגד |
||
|
נתבעים |
||
1. לפניי מספר בקשות שהוגשו ע"י הנתבעים 1-2 בסדרה של תביעות שהוגשו לבית משפט זה כנגדם. הנתבעים עותרים כי אעכב את ההליכים בתביעות שלפניי, וכי אתיר להם להיות מיוצגים ע"י עורך דין.
2
2. המדובר בתביעות שהוגשו ע"י תובעים שונים כנגד מספר נתבעים: חברת אור הקסם בע"מ, מנהלה – מר גד ליסר, ומר טל לוינסקי – בעל התחום (דומיין) אליו מפנות ההודעות מושא התביעה. התובעים טענו כי הנתבעים טשטשו את עקבותיהם, כך שהיה קשה לאתר את העומדים מאחורי משלוח ההודעות, אולם מידע אודות המפרסמים התקבל אצלם לאחר אישור התביעה הייצוגית נגד הנתבעים במסגרת תיק ת"צ 10316-02-14 זילברג ואח' נ' אור הקסם בע"מ ואח' (להלן: התביעה הייצוגית). התביעות דנן הינן בעילה לפי סעיף 30א לחוק התקשורת (בזק ושירותים), התשמ"ב – 1982. נטען בכתבי התביעה כי התובעים קיבלו מסרונים (SMS) לטלפון הנייד שלהם (בחלק קטן של התביעות – הודעות קוליות), ובהם מסרים פרסומיים, וזאת ללא שנתנו את הסכמתם לכך מראש ובמפורש. תוכן הפרסומים ברוב התביעות הינו הצעת הלוואות לנמענים, ובחלק מן התביעות הפרסום הינו של מוצרי הרזייה בשם "איזי לייף" או תחליף לרטאלין בשם "רטלקס". הסעד שהתבקש בתביעות שלפניי הינו פיצוי סטטוטורי ללא הוכחת נזק בסך 1,000 ₪ לכל דבר פרסום, כאשר סכום התביעה משתנה מתביעה לתביעה לפי כמות הפרסומים שהתקבלו.
אציין כי בשלב מסויים חזרו בהם התובעים מן התביעה כנגד טל לוינסקי, כיוון שהתברר להם שהוא מתגורר בשוודיה, והתביעות כנגדו נמחקו.
טענות הצדדים
עיכוב הליכים
3. הנתבעים טוענים בבקשתם כי יש לעכב את ההליכים בכל התביעות בשל התביעה הייצוגית שאושרה בהחלטת כב' השופט ד"ר רניאל מיום 22.9.14.
4. התובעים הגישו תגובה, ובה הם טוענים כי ישנם הבדלים בין התביעה הייצוגית לתביעותיהם. לטענתם, התביעה הייצוגית עוסקת בהודעות קוליות מוקלטות, ואילו התביעות דנן עוסקות במשלוח מסרונים. בנוסף, לטענתם התביעה הייצוגית עוסקת בפרסום מוצרי הרזיה ותחליף רטאלין, ואילו התביעות דנן עוסקות בפרסום הלוואות. ולבסוף טוענים הם כי התביעה הייצוגית עוסקת בתביעה לפיצוי לא סטטוטורי, ואילו בתביעות שלפניי עותרים התובעים לפיצויים סטטוטוריים. על כן לטענת התובעים, התביעות דנן מעוררות שאלות עובדתיות ומשפטיות שונות מן התביעה הייצוגית, ואין מקום לעכב את ההליכים אף שהתביעה הייצוגית תלויה ועומדת. לחלופין, התובעים הוסיפו וטענו כי הם מודיעים על רצונם שלא להיכלל בתביעה הייצוגית, בהתאם לסעיף 11 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: חוק תובענות ייצוגיות).
3
היתר ייצוג
5. הנתבעים מבקשים כי אתיר להם להיות מיוצגים ע"י עורך דין, אולם אין הם מפרטים את הנימוקים לכך.
6. התובעים מתנגדים לבקשה זו. לטענתם, אין הם עורכי דן ואין הם מיוצגים ע"י עורכי דין, ובכל מקרה אין כל סיבה במקרה דנן לסטות מן הכלל לפיו בבית משפט לתביעות לא יוּתר ייצוג ע"י עו"ד. עוד לטענתם, אין הם מעוניינים כי ייפסק נגדם שכר טרחת עו"ד במקרה בו יידחו התביעות.
דיון והכרעה
7. באשר לעיכוב הליכים – האפשרות להעמדת ההליכים, כאשר מדובר בהליכים נפרדים שנושאם אחד והם תלויים ועומדים במועד אחד, נובעת מסמכותו הטבועה של בית המשפט (המ' 804/75 מדינת ישראל נ' סימיון פ"ד ל(1) 744, בעמ' 747), או שהיא מבוססת על הוראת תקנות 152 ו- 153 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (ע"א 615/84 אברהם מרקוביץ – חברה לבניין ולהשקעות בע"מ נ' סתם פ"ד מב(1) 541, 546).
חובתו של בית המשפט למנוע מצבים של התדיינות כפולה שיכולה להביא לא רק להטרדת בעלי הדין ובתי המשפט, אלא גם למצבים בהם אחת ההתדיינויות תתברר, בדיעבד, כהתדיינות אקדמית וחסרת תועלת מעשית, ועל כן בית המשפט יכול לעורר את השאלה מיוזמתו (ראו החלטת כב' השופט זילברטל: תא (י-ם) 2002/00 אליאס ג'ייקוב נ' חברת אלי יוחנן מהנדסים – הנדסה ובניה בע"מ (פורסמה בנבו, 14.08.2000)).
4
כאשר בפני בית המשפט השלום מצויות תביעות אשר עילתן מתבררת במסגרת תובענה ייצוגית, ניתן לעכב את ההליך בבית משפט השלום מכוח כלל "עניין תלוי ועומד" (Lis Alibi Pendens). סמכותו של בית המשפט לעכב בירור תביעה כאשר קיים הליך תלוי ועומד המעורר שאלות דומות הינה סמכות שבשיקול דעת. ההחלטה בעניין עיכוב ההליכים מוכרעת על יסוד שיקולים של יעילות הדיון וחסכון במשאבי בית המשפט ובעלי הדין (ראו, ע"א 9/75 אל-עוקבי נ' מינהל מקרקעי ישראל, פ"ד כט(2) 477). לכן, אין הכרח לחפיפה מלאה בין העניינים הנדונים בשתי התובענות, ודי בכך שיהיה בהליך האחר כדי לצמצם את השאלות השנויות במחלוקת ולסייע לבית המשפט "להכריע בשאלות של משפט התלויות ועומדות בהליך הנוסף" (ראו: רע"א 801/01 קפלן נ' בנק סיקונט למשכנתאות בע"מ (פורסם בנבו, 4.4.2001)).
השאלה איזה מן ההליכים הוגש קודם אינה שאלה מכרעת, אם כי ייתכן שהיא תהא בעלת חשיבות מנקודת מבט של יעילות – לדוגמה, במקרה בו הליך אחד קרוב יותר אל סיומו מן האחר (ראו: רעא 346/06 ד"ר באסם חזאן נ' קלאב אין אילת אחזקות בע"מ (פורסם בנבו, 15.052006) להלן: עניין חזאן). במסגרת השיקולים יש לבחון האם אחד ההליכים עשוי לייתר את האחר. כאשר הכרעה באחד ההליכים תהווה מעשה בית דין ביחס לאחר (כאמור בסעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות, תשס"ו-2006), יש לעכב ההליכים (ראו: תצ (ת"א) 59849-12-13 משמרת- חברה לשירותי נאמנות בע"מ נ' נחום ביגר (פורסמה בנבו, 9.9.14)), ואילו כאשר ההליכים לא מייתרים זה את זה – יש לשקול האם עדיף שההליכים יתנהלו זה לצד זה, או זה לאחר זה (עניין חזאן). אפשרות נוספת הינה איחוד מוגבל של הדיון לשם בירור הסוגיה המשותפת לשני ההליכים (עניין חזאן).
8. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים, השוויתי בין התביעות ושקלתי שיקולים של יעילות, ראיתי כי אין מקום לעיכוב ההליכים בתביעות שלפניי עד להכרעה בתביעה הייצוגית.
9. אכן, כמוסבר ע"י התובעים, ישנו שוני במסכת העובדתית בין התביעות שלפניי ובין התביעה הייצוגית, אשר אושרה בבית המשפט המחוזי בחיפה בהחלטת כב' השופט ד"ר רניאל מיום 22.9.14 (להלן: החלטת האישור).
5
ראשית, הקבוצה הוגדרה בהחלטת האישור כ"קבוצת הנמנעים שלא נתנו הסכמתם לקבלת פרסומות לגבי המוצרים ריטלקס ואיזילייף, כאשר בהחלטת השופט רניאל מיום 4.1.15 הוא דחה את הבקשה להכליל במסגרת הקבוצה נמענים של פרסומים של מוצרים נוספים. ואילו בענייננו עילת התביעה ברוב רובן של התביעות היא פרסומים של הלוואות עד 10,000 ₪ שיוחזרו בשיקים. יצויין כי בחלק מן התביעות נכללו גם הודעות קוליות מוקלטות המפרסמות את המוצרים מושא התביעה הייצוגית.
שנית, בתביעה הייצוגית הפרסום התבצע באמצעות מסר קולי מוקלט באמצעות מערכת חיוג אוטומטי (סעיף 1 להחלטת האישור), ואילו בענייננו הפרסום התבצע לרוב באמצעות הודעותSMS.
שלישית,וזה העיקר, בקבוצה, כפי שהוגדרה בהחלטת האישור, נכללים אלו שסבלו "נזק לא ממוני שנגרם להם עקב קבלת דברי הפרסומת", כאשר אין מדובר בתביעה לפיצוי סטטוטורי, אשר לא ניתן לתבוע במסגרת תביעה ייצוגית. יצויין כי בהחלטה מיום 4.1.15 חידד השופט רניאל את ההגדרה של הקבוצה וקבע כי נכללים בה רק אלו "התובעים פיצוי שאינו פיצוי סטטוטורי". ואילו בתביעות דנן נתבעו פיצויים סטטוטוריים בלבד ללא הוכחת נזק, בסך 1,000 ₪ לכל פרסום.
10. משמעותו של השוני בין התביעות הינו כי התובעים בתביעות דנן אינן נכללים בקבוצת התובעים בתביעה הייצוגית, ועל כן פסק הדין לא יהווה מעשה בית דין עבורם, על פי סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות.
בעניין זה יש לציין את החלטת כב' השופט ד"ר רניאל מיום 4.1.15, אשר קבע כי חברי הקבוצה הם אלה התובעים פיצוי שאינו פיצוי סטטוטורי וכי הוא מסרב להרחיב את הגדרת הקבוצה כך שייכללו בה מוצרים נוספים מלבד איזילייף וריטלקס. החלטה
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
