ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בשם המערער – עו"ד מרדכי מלכה
בשם המשיב – עו"ד שרית דמרי-דבוש
השופט אילן סופר
1. לפנינו ערעור על של בית הדין האזורי בירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג נחמה אנג'ל ויצחק אופנהיים; ב"ל 63298-02-16) אשר דחה את תביעת המערער להכיר בפגיעה שאירעה לו תוך כדי שעסק בפעילות התנדבותית (להלן – האירוע), כאירוע המזכה אותו לפי סעיף 289 לחוק הלאומי [], התשנ"ה-1995 (להלן – החוק) ובהתאם להגדרת המונח "מתנדב" המצויה בסעיף 287 לחוק.
רקע עובדתי
2. המערער, יליד 1982, התנדב בעמותה ללא מטרות רווח בשם "ארגון לתת" (להלן – העמותה) כמחלק מזון לניצולי שואה. המערער החל את פעילותו בעמותה במסגרת מלגה בקרן אימפקט בשנת 2007. לטענת המערער, ביום 25.3.2009 תוך כדי שעסק בפעילות התנדבותית במסגרת העמותה, ובעת שירד מרכב חלוקת המזון של העמותה, נפגע ברגלו ובחוט השדרה עם השלכות על כתפיים והרמת הידיים.
3. ביום 31.8.2015 הגיש המערער תביעה ובה טען כי יש להכיר בפגיעתו כפגיעה שאירעה עקב ותוך כדי פעילות התנדבותית לפי סעיף 289 לחוק ובהתאם לתקנות הלאומי (מתנדבים), התשל"ח-1978 (להלן – התקנות). ביום 10.11.2015 נדחתה התביעה. במכתב הדחייה נכתב כדלקמן:
"על פי האמור בסעיף 287(1) לחוק הלאומי, מתנדב הוא מי שפעל בהתנדבות שלא בשכר, למען הזולת, על פי הפנייה מוקדמת מאת גוף שנקבע בחוק או שאושר על ידי שר הרווחה, כגוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים. מעיון בפרטי תביעתך ומברורים שערכנו עולה כי לא הופנית לפעילותך ב-25.3.2009 על ידי גוף ציבורי המוסמך להפנות מתנדבים. לפיכך, אינך בגדר מתנדב כמשמעותו בחוק הלאומי."
יצוין כי ביום 6.7.2015 אישר שר הרווחה את העמותה כארגון להפנות מתנדבים לפעילות התנדבותית תוך שאלה יזכו לכיסוי י מידי המשיב, היה ויפגעו תוך כדי ועקב פעילות זו. דבר האישור פורסם בילקוט הפרסומים ביום 19.10.2015. על כן, אין חולק כי ביום האירוע לא היה הארגון גוף ציבורי מאושר על ידי השר וכפי המתבקש בתקנות לצורך הכרה בפעילי הארגון כמתנדבים.
4. על החלטה זו של המשיב הגיש המערער תביעה לבית הדין האזורי. בית הדין דחה את תביעת המערער וקבע כי העמותה איננה "גוף ציבורי שאישר השר" ושבשל כך לא ניתן להכיר במערער כ"מתנדב" על פי ההגדרה המנויה בסעיף 287(1) לחוק. כמו כן, קבע בית הדין כי תחולת ההכרה בעמותה כגוף מאושר היא ולא רטרואקטיבית, וכי אין נפקות לעובדה שהעמותה עמדה בכל הקריטריונים, מבלי שהשר הכריז עליה במועד הפגיעה כגוף מאושר להפניית מתנדבים.
בנוסף לכך, ציין בית הדין כי בתביעת המערער קיים קושי ראייתי בהוכחת המערכת העובדתית ביחס לקרות האירוע תוך כדי ועקב הפעילות ההתנדבותית: השוני בין הגרסה בטופס ההודעה על הפגיעה לעומת טופס הדיווח על התאונה במשטרה; מועד הפניה והדיווח במשטרה – כשנה לאחר מועד האירוע; אישור ההתנדבות של המערער מחודש אוגוסט 2015 – דבר שאין בו כדי להעיד באופן חד משמעי כי האירוע התרחש תוך כדי ועקב בפעילות ההתנדבותית.
5. על זה של בית הדין הגיש המערער ערעור המונח לפנינו. נפרט כעת בקצרה את טענות הצדדים בטרם נכריע בעניין.
טענות הצדדים בערעור
6. המערער טען כי העמותה עומדת בתנאים שקבע שר העבודה והרווחה לצורך הכרה בעמותה כגוף שיכול להפנות מתנדבים לפעילות על פי תקנה 3(א) לתקנות, תוך שאלה יוכרו כמתנדבים על פי סעיף 287(1) לחוק. המערער טען עוד כי במועד האירוע היה זה פגם טכני שהביא לכך שהעמותה לא זכתה להכרה וכתוצאה מכך נשלל ממנו הכיסוי י שלו היה זכאי.
המערער התייחס בטיעוניו גם לפרשנות החוק. בעניין זה ציין המערער את ההצעה לתיקון הפרק הרלוונטי בחוק הלאומי, ולפיה מטרת התיקון הייתה לעודד ולעורר תנועת התנדבות גדולה, וכי פרשנות מצמצמת של הוראות החוק תביא לצינון מטרת התיקון כפי שזו מופיעה בדברי ההסבר לחוק. כמו כן, ציין המערער כי הרציונל לאישור השר הוא כדי למנוע מצבים שבהם יוכרו מתנדבים כאשר הפעילות לא נבעה ממניע התנדבותי, וכי בענייננו אין ספק כי מדובר בפעילות התנדבותית – חלוקת מזון לניצולי שואה. בעניין זה ציין המערער גם את הכלל ולפיו בדיני הביטחון הסוציאלי יש להעדיף פרשנות לטובת . לדידו של המערער כלל זה מורה על כך שיש להכיר בו כמי שנפגע במהלך התנדבות.
ביחס בתביעתו, הפנה המערער לפסיקה ולפיה בתביעה למשיב איננה יכולה להוות סיבה מספקת לדחיית התביעה. במקרים שכאלה על המשיב לבחון מהי מידת הפגיעה של השיהוי ביכולתו לבחון את עובדות המקרה. המערער טען כי תיעוד התאונה והליקויים הרפואיים שנגרמו לו בעקבותיה מוצקים ומתארים מהימנה את עובדות המקרה.
7. המשיב טען כי על מנת להכיר במתנדב לפי ההגדרה המנויה בסעיף 287(1) לחוק יש צורך בהפניה מוקדמת, כלומר, שהמתנדב יופנה על ידי גוף אשר קיבל אישור מראש מידי ככזה להפנות מתנדבים. המשיב טען כי ביום האירוע לא הייתה העמותה ארגון המחזיק כזו מידי השר. העמותה עמדה בקריטריונים המופיעים בתקנה 3 לתקנות וקיבלה את האישור מידי השר רק ביום 19.10.2015 וכי עד למועד זה לא הייתה העמותה להפנות מתנדבים תוך שאלה יהיו זכאים לכיסוי י מידיו. זאת ועוד, המשיב ציין כי המועד הקובע להכרה כמתנדב הוא מועד קרות האירוע הנטען ולא היום שבו הוגשה התביעה לידי המשיב לראשונה. על כן, בשל העובדה כי מלשון הסעיף נדרשת הפניה מוקדמת, יש לקבל את קביעת בית הדין קמא ולפיה תחולת ההפניה פועלת באופן בלבד; כי המערער נפגע זמן ממושך לפני שהעמותה עמדה בקריטריונים המופיעים בחוק וקיבלה את אישור השר; ועל כן, אין הוא זכאי להכרה כמתנדב על פי החוק.
עוד טען המשיב כי במקרה שלפנינו התקיים של למעלה מ-6 שנים בהגשת התביעה המביא לקשיים באיתור ראיות, אשר יש בהן כדי להוכיח את קרות האירוע. בנוסף לכך, טען המשיב כי המערער לא נתן הסבר סביר המניח את הדעת מדוע השתהה זמן כה רב בהגשת התביעה. ר זה ולהדגמת הקושי בהוכחת התביעה, הפנה המשיב לסתירות עליהן עמד בית הדין קמא בין טופס ההודעה על האירוע לבין הטופס המשטרתי לגבי מיקום האירוע; כמו כן, התייחס המשיב לטופס שהמציא המערער מידי העמותה, ולפיו לא ברור כי במועד האירוע עסק המערער בפעילות התנדבותית במסגרת העמותה.
8. בדיון קדם הערעור הסכימו הצדדים כי יינתן על סמך כל המצוי בתיק.
הכרעה
9. לאחר שנתנו דעתנו לכלל החומר שהובא לפנינו במסגרת הערעור ולטענות הצדדים בכתב ובעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. טעמינו לכך נביא להלן.
המתנדב על פי החוק
10. סעיף 289 לחוק מגדיר את זכאותו של מתנדב בעקבות פגיעה עקב ותוך כדי הפעילות ההתנדבותית:
"מתנדב שנפגע תוך כדי פעולת ההתנדבות ועקב פעולה זו, יחולו עליו ועל התלויים בו, לפי הענין, הוראות פרק ה' בשינויים המחוייבים; לענין זה יראו גם פגיעה שאירעה למתנדב בדרך למקום שבו מבוצעת פעולת ההתנדבות או בחזרה ממנו, אף שלא ממעונו או למעונו, כפגיעה לפי הפרק האמור, ובלבד שהתקיימו שאר התנאים כאמור בסעיף 81." (ההדגשות הוספו)
על מנת יהיה לפי סעיף זה עליו לענות על ההגדרה של "מתנדב" על פי החוק:
"287. לענין פרק זה, "מתנדב" – אחד מאלה:
(1) מי שפעל בהתנדבות, שלא בשכר, למען זולתו, על פי הפניה מאת משרד ממשלתי, המוסד, , הציונית העולמית או לארץ- ישראל או מאת גוף ציבורי אחר שאישר השר לפי כללים, מבחנים, תנאים וסייגים שנקבעו באישור , ובלבד שהתנדבות מחוץ לישראל תוכר רק בסוגי מקרים שאישר השר בצו; לענין זה, "הפניה" – הפניה מוקדמת שנעשתה למטרות שיש בהן תועלת לאומית או ציבורית ונקבעו באישור ועדת העבודה והרווחה, ובתנאים ובסייגים שנקבעו כאמור;" (הדגשות הוספו).
11. על חשיבות ההפניה נקבע גם בפסיקה:
" לפי פרק י"ג לחוק הלאומי היא לא גבייתית המשולמת מאוצר המדינה (ראה סעיף 291 לחוק הלאומי). פרק זה נחקק בחוק הלאומי (תיקון מס' 21), תשל"ו-1976, ומטרתו הייתה עידוד התנדבות כחובה אנושית (ראה דב"ע נה0-190/ תירוש – לאומי [1], בעמ' 405-404). של סעיף 287 לחוק הלאומי (סעיף 198ה לנוסח החוק המשולב משנת תשכ"ח) היה כלול יסוד ה"הפניה", מבלי שמונח זה הוגדר בחוק. המונח "הפניה" הוגדר, כעבור כשנה, בחוק הלאומי (תיקון מס' 29), תשל"ז-1977, ונכלל בו גם התנאי שההפניה צריכה להיות "מוקדמת", וזאת "כדי להבטיח שיכללו בחוק כמתנדב מי שאכן הופנו על-ידי גוף מוכר ומראש…"
(עב"ל (ארצי) 74/98 קנאנבה – המוסד לאומי, פד"ע לד 398, 402 (1999)) (הדגשות הוספו).
מרכיב ההפניה הינו ייחודי לסעיף זה שעניינו התנדבות בפעילותו של גוף ציבורי, שכן בשאר סעיפי המשנה של סעיף 278 לחוק אין צורך בהפניה. בסעיפים אלה מוזכרות פעולות כגון התנדבות בתחום אבטחה לפי חיקוק, עזרה לזולת לפי חובה על פי דין, עבודה ציבורית או שירות לציבור לפי חוק העונשין, פעילות במגן דוד אדום, פעילות בארגון המטפל בקבורה, פעילות ברשות הארצית לכבאות והצלה, שירות בקהילה ושירות אזרחי.
הנה כי כן, על מנת שפעיל בארגון מסוים שאיננו מנוי בסעיפי משנה (2) עד (12) לסעיף 278 לחוק, יחשב כמתנדב לצורך סעיף 289 לחוק עליו להראות כי ההפניה לעבודה נעשתה על ידי אחד מן הגורמים המנויים לעיל או מטעם גוף ציבורי שאישר השר לפי הכללים שתקבע .
12. כללים אלו מנויים בתקנה 3 לתקנות הקובעת כך:
"3. (א) יאשר גוף ציבורי לענין סעיף 287(1) לחוק אם התמלאו בו כל אלה:
(1) הוא מתנהל ללא כוונת רווח;
(2) הוא מפעיל לפחות מאתיים וחמישים מתנדבים במשך שנה או שהוא הוכר כגוף מפנה לפי תקנה 3(ב) לתקנות הלאומי (בנות בהתנדבות), התשס"ב-2002;
(3) הנהלתו מורכבת משלושה בוגרים לפחות;
(4) יש לו תקנון המסדיר את מטרותיו ואת דרכי עבודתו בהפעלת מתנדבים;
(5) הוא קיים פעילות סדירה במשך ששה חדשים רצופים לפחות בתכוף לפני שהגיש בקשתו לאישורו כגוף ציבורי או שהוא הוכר כגוף מפנה לפי תקנה 3(ב) לתקנות הלאומי (בנות בהתנדבות), התשס"ב-2002.
(ב) הודעה על אישור גוף לפי סעיף 287(1) לחוק תפורסם ברשומות."
ממבט ראשון נראה כי התנאים להכרה בארגון ציבורי כגוף היכול להפנות מתנדבים תוך שאלה יהיו על ידי המשיב, הם תנאים פורמאליים טכניים שיש לבחון אם התקיימו בעמותה ובכך לקבוע אם הייתה רשאית להפנות מתנדבים או לאו.
אך בחינה מעמיקה יותר, מלמדת כי לא כך הם פני הדברים. ראשית נפנה לבחון מהי מטרת התנאים שנקבעו להכרה בארגון המפעיל פעילות התנדבותית להפנות מתנדבים תוך שייהנו מכיסוי י מידי המשיב. הנוגעת לראשונה להכללתם של מתנדבים כמי שזכאים לכיסוי י נכתב כך:
"פעולות התנדבות לפי פרק זה יהיו בעיקר פעולות שכיוונו אותן משרד ממשלתי, , לאומי, או גוף ציבורי שנקבע במיוחד לכך. אופי סלקטיבי זה נועד למנוע אפשרות שמקרים לא מבוקרים או מקרים שקשה לבחון באיזו מידה נבעו ממניעי התנדבות, יכללו במסגרת זו.
נוסף על כך עשויות להיות פעולות התנדבות אינדיבידואליות שיהי&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
