15920-04 – פלוני נ' המוסד לביטוח לאומי

ג. התובע עובד 6 ימים בשבוע, 8.5 שעות ביום בממוצע.

ד. התובע עובד מכשירי הברגה רוטטים, פטיש אוויר, רצ'ט אוויר ומכשירים לא רוטטים כגון מפתחות ברגים ידניים, פטיש וכדו'.

ה. במהלך התקופה משנת 2006, התובע עובד פיזית על רכב כשלוש שעות ביום, מתוכם כשעתיים על מכשירים רוטטים. קודם לכן, עבד כמכונאי רכב באופן פיזי במהלך כל שעות עבודתו כאשר העבודה על מכשירים רוטטים הייתה בהתאמה.

ו. רצ"ב סרטונים שצולמו והוגשו לתיק (צורפו להודעת התובע מיום 5.7.23).

5. השאלות:

מיקרוטראומה – רקע

תורת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע", מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה, ובכך הותיר את רשימת המחלות "סגורה". מדובר משפטית שמטרתה לפצות את בגין פגיעה מהעבודה, שמחד – אינה מחלת מקצוע ומאידך – אינה במובנה הרגיל. יחד עם זאת, אין בכוחה של תורה זו להביא לכך, שכל מחלה שנגרמה בשל העבודה אך אינה מנויה ברשימת "מחלות המקצוע", תוכל לזכות את העובד בהכרה כנפגע "תאונת עבודה".

על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית מתאימה של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות משך זמן ממושך ובתדירות גבוהה; השני, קיומו של בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני.

משנקבע על ידי בית הדין כי הוכחה התשתית העובדתית הנדרשת לפי הפסיקה (היסוד הראשון) מועבר עניינו של למומחה-יועץ-רפואי לבחינת ר הסיבתי (היסוד השני; שאלות ב ו- ד בהמשך) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי; שאלה ג בהמשך).

מיקרוטראומה –

בית הדין מבקש לבחון בסיוע המומחה את השאלה האם קיים בין התנועות החוזרות ונשנות שפורטו בתשתית העובדתית (להלן – התנועות) לליקוי. זאת, בשים לב לכלל נסיבות העניין (מצד אחד, הידע והניסיון הרפואיים; ומצד שני, נסיבותיו הרפואיות והעובדתיות הספציפיות של התובע). כלומר, האם סביר כי התנועות האמורות גרמו באופן משמעותי לליקוי בצווארו של התובע או להחמרתו. לשם כך מועברות אליך מספר שאלות משנה שנועדו לאפשר גם למי שאינו מצוי בעולם הרפואה להבין את הלך המחשבה של המומחה .

תשומת לבו של המומחה לדברים הבאים:

עת מדובר בהכרה בפגיעה בעבודה בעילת המיקרוטראומה, סדר בחינת ר הסיבתי הוא בעיקרו בשלושה שלבים, כמפורט להלן:

ראשית – (שאלה ב על שתי חלופותיה) – האם קיים בין התנועות ובין הליקוי ממנו סובל התובע. על מנת לקבוע קיומו של קשר סיבתי, יש צורך בסבירות של מעל %50כי אותן תנועות או חלקן, השפיעו על הליקוי. דהיינו, יותר סביר לקבוע שהתנועות השפיעו במידה זו או אחרת על הליקוי, לעומת המצב ההפוך שהתנועות לא השפיעו כלל. יובהר, כי בשלב זה לא נדרשת התייחסות למידת ההשפעה על הליקוי של התובע, ואין הכוונה כי התנועות או מי מהן תרמו שיעור של %50למצב הליקוי, אלא כי התנועות או מי מהן גרמו, בסבירות של %50ומעלה, במידה כלשהי לליקוי או להחמרתו.

השלב הראשון כאמור נערך תוך הבחנה בין פוטנציאלי (שאלה ב(1לבין קשר סיבתי קונקרטי (שאלה ב2). במסגרת בחינת פוטנציאלי נבחנת השאלה האם אפשרי שהתנועות או חלקן גורמות לליקוי או להחמרתו או שאינן יכולות לגרום לו או להחמירו. במסגרת בחינת קשר סיבתי קונקרטי נבחנת השאלה האם בנסיבות הקונקרטיות של המקרה התנועות או חלקן אכן גרמו לליקוי או להחמרתו. לדוגמא, יתכן מצב שבו לפי הידע הרפואי והניסיון תנועות לא יכולות לגרום לליקוי או להחמרתו, ובמקרה שכזה אין קשר סיבתי פוטנציאלי. יתכן גם מצב שבו למרות שקיים קשר סיבתי פוטנציאלי, הרי שבנסיבות הקונקרטיות של המקרה, למשל בשל עיתוי הופעת הליקוי, הליקוי אצל התובע או החמרתו אינם תוצאה של אותן תנועות. לכן באותו מקרה אין קשר סיבתי קונקרטי.

שנית, (שאלה ג) – תיאור מנגנון הפגיעה, במסגרת זו יש לבחון האם התנועות גרמו לנזק בלתי הדיר, גם אם זעיר, כך שהצטברות הנזקים הזעירים תרמה באופן משמעותי לליקוי.

שלישית (שאלה ד) – ככל שנקבע כאמור לעיל והתקיים מנגנון הפגיעה, יש לבחון את שאלת היחס בין השפעת התנועות על הליקוי או החמרתו אל מול גורמיו האחרים. למשל, אם הליקוי הוא תוצאה של התנועות בלבד, הרי שמידת ההשפעה היא %100. אולם יתכן מצב שהליקוי הוא תוצאה של גורמים נוספים וכי השפעת התנועות על גרימת הליקוי, לעומת השפעתם של הגורמים הנוספים, היא חלקית בלבד. במצב שכזה תתבקש הערכת המומחה, על בסיס כלל נסיבות העניין, למידת ההשפעה של התנועות על גרימת הליקוי במקרה הקונקרטי. לפי הפסיקה נדרשת השפעה משמעותית של התנועות על גרימת הליקוי או החמרתו כדי שהליקוי יוכר כתוצאה של פגיעה בעבודה על פי תורת המיקרוטראומה. השפעה משמעותית הינה, על פי הפסיקה, השפעה בשיעור %20לפחות.

על רקע האמור, מתבקש המומחה להשיב על השאלות כמפורט להלן:

א. מהו הליקוי או הליקויים של התובע בידיים (להלן – הליקוי)?

ב. קיומו של פוטנציאלי וקונקרטי –

ב1. אפשרות קיומו של פוטנציאלי בין התנועות לליקוי –

האם – בשים לב לידע הרפואי ולניסיון הרפואי – ניתן לקבוע, בסבירות של מעל %50, כי התנועות או חלקן גרמו באופן פוטנציאלי ולא דווקא במקרה של התובע לליקוי או להחמרתו? לשון אחר, האם האפשרות שיש (לגרימה או להחמרה) בין התנועות או חלקן לבין הליקוי יותר סבירה מהאפשרות שאין קשר סיבתי ?

(1) ככל שיש הבדל בין יצירת הליקוי לבין החמרתו אנא התייחס לאבחנה.

(2) ככל שנמצאו מספר ליקויים, אנא השב ביחס לכל ליקוי וליקוי.

ככל שקבעת שאין אפשרות סבירה כי התנועות או חלק מהן יגרמו לליקוי או להחמרתו האם תשובתך מבוססת על רפואית מסוימת? האם יש אסכולה רפואית שדוגלת בעמדה רפואית שונה?

"" היא דעה מקובלת עדכנית שנקבעה כמבוססת במרכזים רפואיים חשובים, הינה על דעת מומחים מו&#