ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
בשם המערער – עו"ד איתן ליברמן
בשם המשיב – עו"ד יפה רוטשילד
השופטת סיגל דוידוב-מוטולה
1. לפנינו ערעור על של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב (השופטת חופית גרשון יזרעאלי; בל' 25584-05-15), במסגרתו נדחתה תביעת המערער להכרה בנפילה מיום 14.7.14 .
רקע עובדתי של בית הדין האזורי
2. המערער, מר מ ב, יליד שנת 1946, עבד בתקופה הרלוונטית כמאבטח ב"שופרסל דיל" ברמלה. ביום 14.7.14 בשעה 15.00 עזב את עבודתו בתום משמרת הבוקר, ונסע נסיעה קצרה עם רכבו לביתו הפרטי בעיר לוד. לאחר שחנה, הלך ברגל לכיוון ביתו ובעודו נכנס לחצרו – נתקל במדרגה ונפל. כתוצאה מנפילה זו נחבל המערער, וטופל "אסף הרופא".
המערער ביקש לאומי (להלן: המוסד) כי יכיר בנפילה זו , אך המוסד דחה את תביעתו מהטעם שהנפילה אירעה בזמן שהיה בתחום ביתו הפרטי. על כך הוגשה תביעת המערער לבית הדין האזורי.
3. בית הדין האזורי שמע את עדותו של המערער, ואת עדותו של חוקר המוסד אשר חקר אותו וצילם אותו מצביע על מקום הנפילה. לאחר שקילת העדויות, וכן הראיות שהוצגו לפניו, קבע את הדברים הבאים:
א. הכניסה לביתו של המערער בנויה כך שתחילה יש מדרגה יחידה, מיד לאחריה שער הכניסה לחצר הבית, לאחר השער שטח מרוצף של כמטר-מטר וחצי, ואחריו גרם מדרגות, אשר אין חולק כי הוא מצוי בשטח ביתו הפרטי של המערער.
ב. בהתאם לפסיקה, יש לבחון את השאלה היכן נמצא הגורם לנפילה. כאשר הגורם לנפילה נמצא בתחום השטח הפרטי של , גם נפילה לתוך השטח הציבורי לא תיחשב לתאונה בדרך לעבודה. לעומת זאת, כאשר הגורם לנפילה נמצא בשטח הציבורי, גם אם המבוטח נפל לתוך חצר ביתו הפרטית, יוכר האירוע (דב"ע (ארצי) נו/0-222 טלי ויסמן – לאומי (20.5.97)).
ג. הנטל להוכיח כי הגורם לנפילה היה מעידה במדרגה החיצונית לביתו של המערער, ולא במדרגה הראשונה בגרם המדרגות בתוך שטח חצרו הפרטית של המערער, מוטל על המערער אך הוא לא עמד בו. בית הדין ציין את טופס התביעה של המערער למוסד, בו כתב "עמדתי להיכנס לבית. המדרגה הראשונה פספסתי אותה וכך נפלתי על המדרגות בחוזקה…". עוד הפנה לחקירתו של המערער בפני חוקר המוסד, בה תיאר כי "חניתי את הרכב שלי בחוץ, נכנסתי בשער של הבית שלי, ואז שרציתי לעלות במדרגה הראשונה איבדתי שיווי משקל ונפלתי על המדרגות". בית הדין הסיק מדברים אלו כי המעידה על המדרגה הראשונה הייתה לאחר שהמערער נכנס בשער הבית.
ד. רק בתביעתו לבית הדין טען המערער לראשונה כי הגורם לנפילה היה סף המדרגה שלפני הכניסה לשער חצרו הפרטית. עם זאת, לטענה זו אין כל תמיכה בראיות והמערער לא הביא כל עדות או מסמך המחזקים את גרסתו זו. בתמונה שצולמה על ידי חוקר המוסד נראה המערער מצביע על המדרגה הראשונה שבתוך חצרו הפרטית. החוקר אישר בעדותו כי ביקש מהמערער להצביע על מקום הנפילה ולא על המקום בו החל ליפול, אך אין בכך כדי לסייע למערער להוכיח כי הגורם לנפילה הוא אכן המדרגה החיצונית.
ה. לאור דברים אלו, המערער לא הוכיח כי הנפילה נגרמה בשטח ציבורי ולכן לא הוכיח שאירעה לו בדרך ממקום העבודה לביתו. לאור מסקנה זו, אין צורך להידרש לשאלה האם המדרגה שהוגדרה כ"חיצונית" היא אכן שטח ציבורי. התביעה נדחתה לפיכך, ללא צו להוצאות.
טענות הצדדים בערעור
4. המערער טוען כי טעה בית הדין בקביעתו כי הגורם לנפילה היה גרם המדרגות שבשטחו הפרטי. לגישתו, הצביע בפני החוקר (כפי שאושר על ידי החוקר בחקירתו) על המדרגה עליה נפל ולא על המדרגה שגרמה לנפילתו, כאשר המדרגה שגרמה לנפילתו היא בהכרח מדרגה קודמת לכך. כיוון שהצביע על המדרגה הראשונה שבתוך גרם המדרגות בחצרו הפרטית, המדרגה הקודמת לכך היא המדרגה החיצונית המצויה לפני שער הכניסה לביתו הפרטי. המערער טוען כי מדרגה זו מצויה בשטח הציבור, ויש לראותה כסיכון דרך לכל מי שצועד בקרבת ביתו על המדרכה הציבורית.
5. המערער סבור כי לא ניתן ללמוד אחרת מהודעתו לחוקר המוסד, שכן הביטוי "נכנסתי בשער" אינו מלמד בהכרח כי המעידה על המדרגה הראשונה הייתה לאחר שכבר עבר את שער הכניסה לחצרו. גם הביטוי "אז" לא מלמד בהכרח על כרונולוגיה אלא על בו זמניות של כניסה ובמקביל לכך איבוד שיווי משקל, כל זאת עקב המדרגה הראשונה שלפני השער. המערער סבור כי גם דרך ניסוח הדברים בתביעתו למוסד מחזקת גרסה זו, ובוודאי לא שוללת אותה. המערער סבור לאור דברים אלו כי בית הדין טעה בקביעתו, וכי אין להטיל עליו את האשם לכך שהחוקר לא בדק עמו בזמן אמת את השאלה הנכונה.
6. המוסד תומך של בית הדין האזורי, מטעמיו, וסבור כי מדובר בקביעה עובדתית שניתנה על סמך התרשמותו של בית הדין מעדותו של המערער וכלל הראיות שהוצגו לפניו.
7. בהתאם , ניתן על יסוד וסיכומי הצדדים בישיבת קדם הערעור.
דיון והכרעה
8. לאחר שנתנו דעתנו לטענות הצדדים, לפסק דינו של בית הדין האזורי ולכלל חומר התיק, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות וכי ראוי לאשר את של בית הדין האזורי מטעמיו בהתאם לתקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (), התשנ"ב – 1991. להלן נפרט את טעמינו לכך.
9. סעיף 80(1) לחוק הלאומי (), התשנ"ה – 1995 (להלן: החוק) קובע כי "ר•
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.