ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ – עו"ד לירון קמפו מטעם הלשכה לסיוע משפטי
ע"י ב"כ – עו"ד אתי צור אסרף
לפנינו תביעת התובע להכיר בפגיעה ברגלו השמאלית בגין תאונה שאירעה לו, לטענתו, בתאריך 15.7.2019, כ"" כמשמעותה בהוראות סעיף 79 לחוק הלאומי.
הרקע לתביעה
1. התובע עצמאי אשר עוסק כשמאי רכב.
2. משרדו של התובע ממוקם במושב … במשק בו הוא מתגורר.
3. לגרסת התובע, ביום 15.7.2019 נפל כאשר יצא מרכבו ונפגע ברגלו השמאלית, עת מעבודתו במוסכים השונים על מנת להמשיך את עבודתו המשרדית.
4. התובע הגיש תביעה הלאומי לקבלת דמי פגיעה בגין התאונה האמורה והכרה בה כ"" כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הלאומי.
5. תביעת התובע לתשלום דמי פגיעה, נדחתה ע"י פקיד תביעות נפגעי עבודה של הנתבע, מהנימוקים להלן:
"על פי סעיף 80(1) לחוק הלאומי, תאונה שאירעה תוך כדי ועקב נסיעתו או הליכתו של ממעונו לעבודה או מן העבודה למעונו – תיחשב כתאונה בעבודה.
עפ"י פרטי התביעה והנתונים שבידנו, התאונה בתאריך 15/07/2019 אירעה לאחר שהסתיימה דרכך מהעבודה למעונך, ונמצאת כבר בתחום ביתך הפרטי.
לפיכך לא ניתן לראות בתאונה זו כתאונה בעבודה.
כמו כן, לא הוכח כי התאונה אכן אירעה בזמן מהעבודה או כשרצית להכנס למשרד לעבוד."
6. כנגד דחיית תביעתו על ידי הנתבע, עותר התובע בתביעה זו המונחת להכרעה לפנינו.
טענות התובע
7. לטענת התובע ביום 15.7.2019 שב מעבודתו בבאר שבע על מנת להמשיך את עבודתו המשרדית. לטענתו, לאחר שהחנה את רכבו [בריחוק קל ממשרדו עקב משטח שהפריע לחניה], יצא מרכבו עם קלסרים וציוד עבודה. כשיצא מרכבו ביצע תנועה לא נכונה כשדרך על החצץ שהביאה לנפילתו ולפגיעה ברגלו השמאלית.
8. לגרסת התובע, לאחר מספר דקות הצליח להתאושש ולקום בכוחות עצמו ופנה למשרד לצורך המשך עבודתו. לטענתו הוא אינו פנה משום שסבר כי מדובר בפציעה חולפת שאינה מצריכה טיפול. לאחר כשבועיים בהם סבל מכאבים עקב התאונה ונוכח העובדה כי פציעתו לא החלימה, פנה לטיפול רפואי שם אובחן כי הוא סובל בפגיעה בקרסול.
9. לטענת התובע מסגרת עבודתו היא ביקורים במוסכים השונים במהלך היום החל משעות הבוקר ועד לסגירתם בשעות אחר הצהריים כשלאחר מכן הוא שב למשרדו ועוסק בעבודה המשרדית ורה לביקוריו באותו היום במוסכים השונים, כגון העלאת התמונות שצילם למחשב והנפקת אישורים הנצרכים ללקוחותיו ולמוסכים.
10. כתמיכה לטענתו כי יציאתו מרכבו הייתה על מנת להמשיך את עבודתו המשרדית, צרף התובע צילום ממסך המחשב המעיד על תיקיות מחשב שפתח מיד לאחר התאונה (להלן= צילום המסך). לפי צילום המסך התיקייה נוצרה ביום 15.7.2019 בשעה 18:05, כך שמוכח לטענתו כי התאונה ארעה בדרכו להמשך עבודתו.
11. אשר לטענות הנתבע כי התאונה התרחשה ב16:00 טען התובע כי בכל ההליך וכן בחקירתו הנגדית גרסתו הייתה כי הוא לא זוכר מהי השעה המדויקת בה ארעה התאונה וכי מיד לאחר התרחשות התאונה, כאשר הצליח להתאושש ולקום פנה למשרדו להמשך עבודתו המשרדית ופתח באופן מידי את התיקייה המתועדת, כך שישנה סמיכות זמנים בין התאונה לעבודתו.
12. אשר לטענה כי לא סביר שהתובע יתמהמה זמן רב בפנייה כשהוא סובל מכאבים של שבר- טען התובע כי מדובר בשאלה רפואית מקצועית כיצד השבר בקרסול לא הביא לכאבים שהצריכו פנייה דחופה לטיפול רפואי.
13. מכל האמור, טוען התובע כי היה על הנתבע להכיר בתאונתו . ולפיכך, מבקש הוא מבית הדין לקבל את התביעה ולהכיר בתאונה שארעה לו בתאריך 15.7.2019 בגדר "תאונת עבודה".
טענות הנתבע
14. הנתבע מכחיש את טענות התובע וגורס כי יש לדחות את משאינו מגלה עילה. לגרסתו, לא ארעה בעבודת התובע, פגיעה בעבודה כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הלאומי. לא הוכח קיום אירוע תאונתי ביום 15.7.2019, תוך כדי ועקב עבודת התובע ואשר הביא לפגיעה ברגלו לה הוא טוען.
15. לגרסת הנתבע, התובע הינו ועליו הנטל להוכיח את האירוע הנטען. לתובע אין כל תיעוד או הוכחה להתקיימות האירוע מלבד עדות שמיעה של בנו. בנוסף התובע פנה כשבועיים לאחר התאונה כשאובחן לו שבר בקרסול. זה מעלה תהיות אשר לתאריך התאונה הנטען כשלא סביר כי אדם יתמהמה שבועיים כשהוא סובל מכאבים שנגרמו משבר עד לפנייה לטיפול רפואי.
16. עוד טען הנתבע כי התאונה הנטענת התרחשה בשטח מעונו הפרטי של התובע ומשכך אין להכיר בה . אשר לטענה כי שב לביתו על מנת להמשיך עבודתו המשרדית טען הנתבע כי התובע לא הרים את המוגבר הנדרש מעצמאי העובד בביתו כפי שהוגדר בעב"ל (עבודה ארצי) 104/99, גבריאל ברדה – המוסד לאומי, [פורסם בנבו] לח(2003) 241 (2002) (להלן – עניין ברדה).
17. התובע אומנם הציג ראיה לעבודתו במשרדו שבמשק לאחר התאונה הנטענת. עם זאת לטענת התובע התאונה התרחשה בשעה 16:00 בעוד שהראיה מעידה על עבודה בשעה 18:05. בהתחשב בפער הזמנים, גם ראיה זו אינה מעידה כי בעת התאונה התובע היה בדרכו לעבודתו.
18. עוד טען הנתבע לפגמים פרוצדורליים במסגרת ההליך: התובע צרף בשלב מאוחר של ההליך בניגוד לפסיקה המקובלת שאין להגיש את הראיות 'טיפין טיפין' אלא כמקשה אחת, כמו כן של בנו של התובע צורף בשלב מאוחר של ההליך. בנוסף התובע טען כי יש בידו מסמך המעיד על כמות הרכבים שנבדקו על ידו במהלך האירוע אך מסמך זה לא צורף להליך.
19. כמו כן הנתבע טען כי גרסת התובע באשר להימצאותו של משטח שאילצה את התובע לחנות באופן מרוחק הייתה לא עקבית וחלו בה סתירות שמעוררות שאלות אשר לאמינות טענותיו של התובע.
20. לפיכך, לטענת הנתבע, החלטת פקיד התביעות התקבלה כדין.
דיון והכרעה
21. הוראות סעיף 79 לחוק הלאומי מגדירות את המונח "" כתאונה שארעה "תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו"
22. בפסיקה נקבע כי על לא חלה חזקת הסיבתיות הקבועה בסעיף 83 לחוק הלאומי לפיה " תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך". כך שעל העובד העצמאי מוטלת החובה להוכיח את שני התנאים הקבועים בסעיף 79 לחוק, קרי: שהתאונה ארעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו (עניין ברדה)
23. עוד נקבע בעניין ברדה כי בכדי להוכיח שהתאונה ארעה עקב העיסוק , על להראות כי הפעולה בה נפגע נעשתה לצורך העיסוק במשלח ידו, בין שזו פעולה ישירה ומהותית לעיסוק ובין שזו פעולה נלווית לעיסוק. עוד נקבע כי המבחן העיקרי להכרה בתאונה שארעה שלא במסגרת מקום העבודה וזמן העבודה כתאונת עבודה, הינו מבחן ר הסיבתי בין התאונה לבין העיסוק. והמבחן המשני, מבחן הזמן – ה"תוך כדי", נובע ממנו.
24. יתר על כן, נפסק כי על אשר נפגע בכותלי ביתו – מוטלת רמת הוכחה מוגברת וחמורה להוכיח כי התאונה ארעה תוך כדי ועקב עיסוקו, כדלקמן:
" שעה שמדובר בתאונה שארעה בין כותלי ביתו של – יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה – לבין .
שהרי בין כתלי הבית הפרטי – לא אחת מתערבבים התחומים זה בזה ולא תמיד יהא זה קל להציב את התחום בין עיסוק פרטי לבין עיסוק ור ". [דב"ע נד/ 177-0 דוד טריכר – לאומי [פורסם בנבו] (15.12.94); עניין ברדה]; עב"ל (ארצי) 652/08, צילה טמיר – לאומי [פורסם בנבו] (5.7.09)
25. לאחר ששמענו את טענות הצדדים ואת העדויות ובחנו את כלל הראיות – הגענו לכלל מסקנה כי התובע הרים את הנטל המוגבר ברמה המוטלת על שכמו להוכחת תביעתו. להלן נימוקינו.
26. ראשית ועיקר, התרשמנו כי גרסתו של התובע קוהרנטית ומהימנה. התובע, עצמאי העובד למחייתו, הותיר בעיננו את הרושם כי הוא אדם חרוץ העמל לפרנסתו וכי הוא יעשה את מרב המאמצים להמשיך בעבודתו אף כשהוא סובל מפציעה או מחולי שכן פרנסתו ועסקו תלויים בו. לדידנו גרסת התובע הייתה עקבית ומהימנה, הן בהודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבע, הן בעדותו על דוכן העדים והן שמסר בהליך זה. התובע תיאר את האירוע וכן את שגרת עבודתו באופן מהימן ועקבי והתרשמנו כי ממהימנות גרסתו.
27. שנית, שוכנענו כי לתובע התקיים אירוע תאונתי ביום 15.7.2019 כשנפל עת שיצא ממכוניתו וכתוצאה מכך נפגע ברגלו השמאלית. כך תיאר התובע בהודעה שמסר לחוקר מטעם הנתבע את האירוע התאונתי (נ/5): "ביום התאונה חזרתי מסוף יום עבודה מב"ש. אני עובד בב"ש במוסכים. עצרתי בכניסה לחצר. יורדים מהכביש לחניה. עצרתי את הרכב. ירדתי עם רגל שמאל, היה חצץ על הרצפה הנחתי את הרגל. דרכתי על חצץ. איבדתי שיווי משקל ונפלתי החוצה על החצץ עם כל הגוף.. ביציאה מהאוטו דרכתי על החצץ ונפלתי. שברתי את קרסול שמאל.. הייתי כמה שניות נשכבתי על החצץ והרגשתי שמסתדר לי וקמתי המשכתי לתפקד.." בעדותו על דוכן העדים מסר התובע גרסה זהה (ע' 4 ש' 24-29 לפרוטוקול): "שמתי את הרגל מחוץ לרכב, העברתי את המשקל של הגוף עם התיקיות וברגע שדרכתי, יש חצץ בקטע הזה, ואיך שהעברתי משקל, הרגל הסתובבה ועם כל הגוף נפלתי החוצה עם כל החומר, הייתי לבד, חשבתי שהתרסקה לי הרגל, כי הרגל פעם הייתה לי איתה.. כמה דקות נשכבתי ולא יכולתי לזוז, איך שהוא התאוששתי, ראיתי שאני מזיז את הרגל, קמתי הרגשתי שזה כאב נסבל, הסתדר איכשהו המשכתי עם החומר למשרד, התיישבתי, עבדתי על החומר." בנו של התובע שלא נכח באירוע תמך בגרסתו של אביו כשהוא תיאר כי אביו סיפר לו על הפציעה, לאחר האירוע.
28. בנוסף לאמור, מצאנו תימוכין לתאונה שארעה לתובע בתיעוד הרפואי שהובא לפנינו. מהתיעוד הרפואי עולה כי התובע פנה ביום 29.7.2019 לרופאת המשפחה כשהוא מתלונן על כאבים ברגלו עקב התאונה. כך תועד בסיכום הביקור: "לפני שבועיים במסגרת עבודתו, לאחר יציאה מהאוטו, סיבב את הקרסול, סובל מנפיחות כאבים חזקים, קושי בדריכה" הגם שהפנייה נעשתה של כשבועיים, לא מצאנו כי יש זה כדי לגרוע ממהימנותו של התובע אשר להתרחשות האירוע התאונתי.
29. נוכח גרסתו העקבית של התובע והרושם האמין שהותיר בפנינו וכן בהסתמך על גרסת בנו והתיעוד הרפואי שוכנענו כי לתובע אירע אירוע תאונתי.
30. אשר בין התאונה לעבודתו של התובע – שוכנענו כי התאונה אירעה עת התובע היה בדרכו למשרדו שבמשק במטרה להמשיך בעבודתו המשרדית כפי שנהג לעשות לאחר חזרתו מביקוריו במוסכים. זאת תוך שאנו מקבלים את גרסת התובע שהייתה מהימנה בעניינו לאורך כל הדרך ככלל ולעניין זה בפרט.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
