ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ עו"ד א. לבנוני ואח'
1. ביום 29.3.2022 הגיעו הצדדים להבנות בנוגע לעובדות המוסכמות וחשיפתו של התובע לחומרים מסוכנים בין השנים 1975-1999, כאשר המחלוקת אשר נותרה נוגעת לשאלה לאילו חומרים נחשף התובע במסגרת עבודתו בין השנים 1999-2020.
2. על מנת להכריע במחלוקת שבין הצדדים, ולמען הנוחות, יפורטו בתמצית העובדות המוסכמת בנוגע לתקופות שאינן במחלוקת:
ואלה העובדות הצריכות לעניין
3. בין השנים 1975-1979 עבד התובע בתפקיד מפעיל ציוד מכני הנדסי במכתש, במסגרת תפקידו נחשף לחומרי הסלע הקיימים במכרה כגון חוור, סלע פוספרית גיר וקונגלומרט.
4. בין השנים 1979-1981 התובע, עבד במפעל רותם ומפעל אורון כמפעיל סקרייפר, כאשר בעת כרייה ושינוע של חומרים תפלים למאגרי תפלים (על מנת להגיע לשכבות פוספט) נחשף לכמויות אבק.
5. בין השנים 1982-1994 עבד בתפקיד ממונה לפיצוצים, במחלקת קידוח ופיצוץ, כאשר במסגרת עבודות הקידוח נחשף התובע לחומרי הסלע עצמו וכן לסלע הפוספט. במסגרת תפקידו היה ממלא את הקדחים בחומר נפץ עיקרי הידוע בשם ANFOאשר מורכב מתערובת סולר (6%) + 94% חנקת אמוניום ניטרת, כאשר במהלך בדיקת איכות ותמהיל החומרים בזמן טעינת חומר הנפץ נחשף התובע לחומר בו עשה שימוש.
6. בין השנים 1994-1999 קודם לתפקיד ניהול מחלקת קידוח ופיצוץ, במסגרתו אחראי על משימות הקידוח והפיצוץ, ובדומה לתפקידו בין השנים 1982-1994 נחשף הן לחומרי הנפץ, לאבק מחומר הטבע ולאבק הפוספט.
7. באשר למחלוקת שבין הצדדים בנוגע לשאלה לאילו חומרים נחשף התובע בשנים 1999-2020, הסכימו הצדדים על העובדות הבאות:
א. בהמשך, ובשנת 1999 הועבר התובע לאגף חומר גלם במכרות, שם ניהל את עבודת השיקום במכרות, וזאת באמצעות ציוד מכני הנדסי דחפורים כבדי מסוג 9-Dו-10-D.
ב. במהלך עבודתו היה התובע אחראי לעיצוב השטח ממנו נכרו הפוספטים וזאת באמצעות מילוי בורות אשר שימשו לכריה, כאשר הפעולה הסופית בעבודת שיקום המכרות, היא השבת תצורת השטח טרם הכרייה.
ג. יצוין, כי במהלך שנים אלה, שהה התובע בשטח כאשר הוא מכוון את הדחפורים בפעולתם ומוודא כי הם מחזירים את החומר בהתאם להנחיות אדריכל הנוף.
ד. יצוין כי במסגרת עבודתו, נדרש התובע להגיע למספר אזורים בהם עבדו מספר דחפורים במקביל ועל כן ועל מנת לוודא כי העבודה מתבצעת בהתאם להנחיות, נאלץ התובע לשהות בשטח במקביל לעבודתו במשרד במשך כ-5 שעות בממוצע ביום.
ה. במהלך עבודתו עבד התובע 5 ימים בשבוע, כ-8.5 שעות ולעתים עבד אף עד 19:00 בערב לערך.
ו. יצוין כי התובע לא צויד במיגון נשימתי.
8. מטעם התובע העיד התובע בעצמו,והעד מר סימון וולין – אשר החל לעבוד בחברת כי"ל בשנת 1995, שימש בתפקיד מנהל חומר גלם וגיאולוג ראשי, אשר אישר בעדותו כי חתם על שאלון המעסיק, וכי היה מנהלו של התובע החל משנת 2015.
9. בדיון שהתקיים ביום 5.12.2021 נשמעו, סיכומי הצדדים באשר למחלוקת מושא החלטה זו.
טענות הצדדים
10. התובע טען כי, במהלך עבודתו בין היתר, בין השנים 1999-2020 נחשף לחומרים- סלע טבעי וכן לפוספטים.
11. התובע, הוסיף והעיד (במסגרת הדיון מיון 12.9.2021) כי גם בהתפלים יש שאריות של פוספט, ואבק של כל סוגי החומרים וכי במפעל צין, יש רוחות והאבק של הפוספט מתפזר ברמה שלעיתים לא ניתן לראות את המתקנים במפעל, תוך שציין כי לא הצטייד במיגון נשימתי.
12. ב"כ התובע, במסגרת סיכומיה טענה, כי בשנים בהן עבד התובע כמנהל השיקום במכרות, הוא היה מגיע לשטח, עוצר את הדחפור, ולעיתים היו כ-שישה טרקטורים באזורים שונים, והיה על התובע לשהות בשטח 5 שעות ולעיתים אף יותר ועל כך אין מחלוקת בין הצדדים.
13. ב"כ התובע הפנתה לעדותו של העד מר סמיון וולין (פרוטוקול מיום 12.9.21 עמ' 16, ש' 18) אשר העיד לגבי סיכויי החשיפה לחומר הפוספט, אשר העיד כי בבורות העמוקים הפוספט נשאר למטה קבור, אך ישנם אזורים רדודים שהשיקום נעשה עם סלע טפל ביניים שנמצא בין שכבות הפוספט.
14. בנוסף נטען כי ביחס להיקף משרתו של התובע, אין מחלוקת כי התובע עבד חמישה ימים בשבוע, כאשר בתפקידו כמנהל שהה כ-60% מהזמן בשטח, כאשר התובע נחשף בזמן שהותו בשטח לחומרים בהם השתמשו הדחופים לצורך עבודות השיקום, ובין היתר הייתה חשיפה לחומר מסוג פוספט.
15. מאידך, ב"כ הנתבע טענה כי עבודת השיקום היא עבודה אשר מתבצעת לאחר כריית הפוספטים, כאשר הדחפורים למעשה מסייעים להשבת חומר הסלע הטבעי למקומו, טרם הכרייה, ולכן הייתכנות לחשיפה לפוספט הינה מזערית ככל וישנה חשיפה.
16. ב"כ הנתבע, הפנתה לגרסתו של העד סימון וולין, לפיה ייתכנו שאריות פוספטים בבורות עמוקים ומקומות רדודים ומכאן למדה ב"כ הנתבע כי מדובר בחומרים שנותרו באדמה, ולא יצאו במסגרת הכרייה ומשכך היקף החשיפה לחומר זה הינו נמוך אם בכלל.
17. עוד נטען, ע"י ב"כ הנתבע, כי אין מחלוקת בדבר החשיפה לחומרי הסלע או לשאריות האבק, אך מאחר ומנגנון עבודת השיקום היא הבאת החומר הסלעי הטבעי באמצעות הדחופים, הרי שחומר הפוספט קבור בבורות עמוקים ורדודים וכאשר התובע היה מגיע לשטח לבדוק את התקדמות העבודה לא צפוי שהוא ייחשף לחומרי הפוספט.
18. בנוסף, טענה ב"כ הנתבע, כי אף אם הייתה חשיפה לחומרי הפוספט, הרי שמדובר בחשיפה מזערית שאין בה כדי להקים תשתית מיקרוטראומטית. התובע היה מבקר בין אזורי השיקום השונים על עבודות השיקום, ותפקידו לא כלל שהייה באותן בורות עמוקים ורדודים.
דיון והכרעה
.. — '
19. בענייננו, מאחר והצדדים חלוקים ביחס לשאלת סוג החומרים אליהם נחשף התובע בין השנים 1999-2020 בלבד, התקיימה מסכת ראיות במסגרתה העידו כאמור, התובע ומר סימון וולין.
20. לאחר עיון בטענות הצדדים ובחינת העדויות שנשמעו, מכלול הראיות מוביל לקביעה לפיה גם בשנים 1999-2020 נחשף התובע לאבק וכן לחומר הפוספט. יש לסייג קביעה זו ולומר כי היקף החשיפה בשנים אלו לחומר הפוספט הייתה נמוך יותר משנים קודמות אך לא ניתן לומר כי מדובר בחשיפה מזערית כנטען ע"י ב"כ הנתבע שאין בה כדי להקים תשית למיקרוטראומה.
21. התובע טען כי, גם לאחר שקודם לתפקיד מנהל שיקום במכרות, בין השנים 1999-2020, הוא נכח בשטח כ-5 שעות מידי יום, ונחשף הן לחומרי הסלע והאבק, והן לפוספט.
22. התובע העיד באופן סדיר ורצוף בנוגע לחשיפתו לחומרים שונים במהלך שנות עבודתו כאשר הוא טען כי הוא מגיע לשטח פיזית הוא על הפעילות שנעשית ולכן הוא חשוף לחומרי הסלע, האבק וכן לפוספט.
23. התובע העיד והסביר כי ישנה חשיפה לחומרים "אבקתיים" – חומר אדמת לס, סחף, ולצורך הגעה לפוספט יש צורך לקדוח ולפוצץ את סלע החיפוי ורק אז ניתן להגיע לשלב של העמסת חומר הגלם הפוספט למתקן אל המפעל, כאשר אופי ההעמסה של החומר מתבצע כך: "עושים ערימות, עורמים את החומר, ואז שופל מעמיס את החומר לתוך המשאית, 5, 6, 7 כפות המעמיס מסמן לו שהוא מלא, הוא נוסע למפעל ושופך" וזו למעשה העבודה עם הפוספט.
24. התובע סיפר כי יש לפחות 15 סוגים של תפלים, וכי" תפל אצלנו זה כל מה שהוא אינו פוספט." (עמ' 3 ש' 29 לפרוטוקול דיון מיום 21.9.2021).
25. התובע העיד כי בתור ממונה הוא נחשף יותר לחומרים מאחר והוא נוכח יותר בשטח "פעילות הפיצוץ מתחילה ב-7:30 ונגמרת בסביבות 14:00. פעילות הפיקוח מתחילה שעה לפני כולם כי הייתי אמור להגיע ולמסור מידע למפוצצים שאמורים להגיע מאוחר יותר. מידע מדויק על כמות הקדחים. העבודה מתחילה בסביבות 6:00 ולפעמים מסתיימת בסביבות 18:00 או 19:00. אני אציין שלא הייתה מגבלה מצד המעביד על באותה תקופה." (פרוטוקול דיון 12.9.2021 עמ' 10 ש' 33-34, עמ' 11 ש' 1-3).
26. בכל הנוגע לתקופה שבמחלוקת, פירט התובע אודות תחומי אחריותו במסגרת תפקידו כמנהל שיקום מכרות :
"…
ש. מה זה אומר?
ת. כל פעולות הכרייה זה חפירה של בורות, פיצוצים. החומר שהיה החלק העליון נשפך ראשון לשטח שפיכה והחלק האחרון כאילו מתהפכים היוצרות. פעולת השיקום נדרשת להחזיר את המצב . זה מבחינת התחייבות לרשויות שמקבלים כרייה. אנחנו מחויבים להשתדל להחזיר למצב הקודם שהשטח היה פחות או יותר. את כל הבורות שאנחנו חפרנו צריך לכסות חזרה. אם היה גבעות נמוכות צריך לחזור לאותה טקסטורה. יש אדריכל נוף שמתכנן את פעילות השיקום ואדריכל הנדסי. העבודה נעשית בעיקר עם דחפורים והם אמורים לעצב את השטח. ליצור ואדיות, אזורי ניקוז שהמים לא יתקעו.
ש. את מה מילאתם?
ת. את אותו חומר- התפלים. מה קרה בתהליך הכרייה? הפוספט הוצא מהבור, החומר זה התפל, הוא עבר תהליך של פעולה ואז הוא תפח ב-30%.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
