46018-02 – ציון לוי נ' חב' שומרי אמונים בעמ

בפני בקשת המבקש (להלן: הנתבע) לסילוקה על הסף של תובענה שהגישה המשיבה (להלן: התובעת)נגד הנתבע לפנוי מושכר, בהתאם לפרק טז ל (להלן: ""). לטענת הנתבע ההליך שנקטה התובעת אינו ההליך הנכון ובנוסף, לטענתו, לוקה התביעה בהסתרת פרטים מהותיים.

לטענת הנתבע, אין מחלוקת כי הצדדים אינם בעל דירה ושוכר רגילים שרק עליהם חל ההליך, מאחר שאף לטענת התובעת הנתבע הינו פולש ופרק טז ל אינו חל על פולשים. זאת ועוד אחרת, לטענתו, למרות שהדבר לא נזכר בכתב התביעה, הרי שבדיון שהתקיים ביום 13.5.10 הסכים ב"כ התובעת, כי לנכד האדמו"ר ניתנה רשות לזמן קצוב להשתמש או להשכיר את הדירה בשנת 2006, כגמול לדברים שעשה עבור החסידות (עמ' 1 לפרוטוקול ש' 25-26). משכך, ועל כן, לטענת הנתבע, הוא אף אינו פולש.

לטענת התובעת, לא צורף נכדו של האדמו"ר, מר מרדכי ראטה, להליך מכיון שניתנה לו זכות שימוש לתקופה מוגבלת שהסתיימה טרם כניסת הנתבע לדירה ועל כן הדבר אינו נוגע לעניין התובענה (עמ' 3 ש' 22-25). הנתבע חולק על טענת התובעת כי אין לעובדות אלו נגיעה לעניין. לטענתו, הסתרת עובדות אלו נעשתה במכוון ומכיון שכך, המחלוקת שביסוד התביעה מצריכה בירור מעמיק באשר לזכותו של הנתבע לשכור את הדירה ולא ניתן להניח את הנחת התובעת שהינו פולש מכיון שישנם מסמכים ועדויות שעשויים לשפוך אור על המסכת העובדתית התומכת בגרסת הנתבע.

התובעת התנגדה לבקשה, בטענה כי אין המדובר בעובדות מורכבות ובהליך סבוך, וטענה כי נקטה בהליך הראוי. לטענתה, פרק טז ל אינו מתייחס כלל לתביעה לפינוי פולש ואולם ראוי להחילו על פולשים וזאת מקל וחומר.

העברה למסלול דיון רגיל

תקנה יב בפרק טז ל קובעת כי תקנות 214יב עד 214טז יחולו בהתאמה על תובענה לפי פרק זה. תקנה ל מאפשרת לבית המשפט להעביר תביעה בסדר דין מהיר למסלול דיון רגיל באם מוצא בית המשפט כי התובענה אינה מתאימה להתנהל בסדר דין מהיר.

בית המשפט יבדוק אם התובענה מתאימה למסלול מהיר בהתחשב, בין היתר, בעניינים המפורטים בתקנה 214יב) לתקנות וביניהם "מורכבות העובדות, הראיות והשאלות שבדין", כמו כן, על בית המשפט לקחת בחשבון את "היקף העדויות בעל-פה והחקירות שעשויות להידרש" (ר' כהן ומ' קליין, סדר דין מהיר, הוצאת , בעמ' 20).

כאמור בכתב ההגנה ובבקשה, לטענת הנתבע, הושכר לו הנכס על-ידי מר מרדכי ראטה, לו היתה, לטענתו, רשות להשכירו, שאף לטענת התובעת היתה למר מרדכי ראטה רשות לתקופה קצובה. לטענת הנתבע, ברשותו ראיות באמצעות עדים מטעמו על כך שהדירה ניתנה למר מרדכי ראטה במתנה.

במקרה דנא עולות שאלות בעובדה ובדין, שיחייבו הכרעה לאחר שיובאו ראיות הצדדים ומשכך, לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוגשו על ידי הצדדים לתיק בית-המשפט ושמעתי את טענות הצדדים בפני בדיון, הגעתי לכלל מסקנה כי נראה שבירור התובענה לא ראוי להתנהל במסלול מהיר על-פי פרק טז ל, אלא במסלול רגיל בהתחשב במחלוקת העובדתית והמשפטית באשר לזכותו של מר מרדכי ראטה להשכיר את הנכס לנתבע ובהתאם, להיקף העדויות ומורכבות הראיות, העובדות והשאלות שבדין שעומדות בפתחו של בית המשפט בהכרעה בעניין זה.

משכך, לאחר עיון בבקשה, שמיעת טיעוני הצדדים בדיון שנערך בפני ולאחר שעיינתי בהשלמת הטיעון מטעם התובעת וסיכומי הנתבע, אני קובעת כי דין הבקשה להתקבל במובן זה שהתובענה לא תידון בהליך על-פי פרק טז ל. בהתחשב בכל האמור לעיל, בנסיבות ובטענות שהועלו על-ידי הצדדים, הגעתי למסקנה, כי יש להעדיף את השיקולים בדבר ניהול ענייני וממצה של התביעה, על פני השיקול בדבר מהירות הדיון, ולהעביר את הדיון לסדר דין רגיל. (תא"ח 46018-02-10 עמידר, החברה הלאומית לשיכון בישראל בע"מ נ' אהרון ואח', לא פורסם ניתן ביום 29.4.10).

לא מצאתי כי יש מקום למחיקת התביעה או דחייתה על הסף.

סוף דבר

אשר על כן, אני קובעת, כי יש להעביר את הדיון בתובענה למסלול דיון רגיל.

שאלת הוצאותיה של בקשה זו תידון במסגרת פסק הדין.

המזכירות תעביר את התובענה אל כב' השופט פיינברג לקביעת מותב לשמיעתה.

ההחלטה תישלח אל ב"כ הצדדים.

ניתנה היום,  כ"ז סיון תש"ע, 09 יוני 2010, בהעדר הצדדים.