ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ – עו"ד אירית רייכנברג
ע"י ב"כ: עו"ד
1. האם פגיעה שאירעה לתובע במהלך משחק כדורגל שהתקיים במסגרת פעילות של טורניר לשכת , מהווה "" כהגדרתה בסעיף 79 לחוק הלאומי [], התשנ"ה-1995 (להלן: החוק)? זו השאלה העומדת לפתחנו.
רקע עובדתי
2. התובע מר א' ר', יליד 1986, עבד שכיר במשרד עורכי הדין ד"ר משה ויינברג ושות' החל מיום 9.6.16 ועד ליום 24.7.16.
3. מסגרת עבודתו של התובע במשרד זה היתה מיום א-ה מהשעה 8.00 – 18.00 ובתקופת הפגרה מהשעה 8.00- 16.00 (ר' נספח א' ).
4. ביום 21.7.16 התקיים טורניר כדורגל בין השעות 16.00- 23.00 שאורגן על ידי לשכת לכלל עורכי הדין. הטורניר התקיים בתל אביב במתחם הגולטיים.
5. התובע קיבל שכר מהמעסיק שלו ליום זה באופן מלא.
6. המעסיק מימן את ההשתתפות העובדים שהשתתפו בטורניר הכדורגל שבנדון.
7. בפרסום שהוציאה לשכת בנוגע לטורניר שבנדון נרשם:" ביום חמישי, בתאריך 21/7/16 בין השעות 16.00-23.00 יתקיים במתחם הגולטיים בתל אביב טורניר כדורגל.. והפנינג ראשון מסוגו לכלל עורכי הדין. מדובר במפגש פסגה בין כ28-32 קבוצות עורכי דין שונות מרחבי הארץ, אשר יתחרו אחת בשניה בטורניר קט רגל. כל משרד ואו עורך דין יכולים להתמזג לקבוצה אחת (אין הגבלה) …. הטורניר יופק בשיתוף פעולה מלא בין שני גורמים: מחוז תל אביב וגולן בוקר. האירוע יתקיים כהפנינג ספורט הכולל מתחם פעילויות עשיר ושלל אטרקציות שיוצבו ברחבת המתחם המרכזי של הגולטיים- מתחמי ישיבה, מתחמי אוכל ושתיה, עמדת צילום, עמדת DJועוד… כל קבוצה שנרשמת לטורניר תקבל מדים לשחקנים. כל קבוצה יכולה להביא אוהדים משלה…" עוד צויין בפרסום זה כי הינם 1000 ₪ (ר' ת/1).
8. התובע הגיע לטורניר ביחד עם ממשרדו, ברכב של עו"ד שכיר מהמשרד. התובע ויתר חברי קבוצתו (חמישה עורכי דין) קיבלו חולצה עליה כתוב: "אליפות בכדורגל וועד מחוז מרכז 2016".
9. במהלך הדקות הראשונות של המשחק התובע נפגע והפסיק לשחק.
10.התובע עזב את האירוע במונית אותה הזמין במסגרת אפליקציית "גט טקסי".
11.לאחר המשחק, ביום 21.7.16 פנה התובע למרפאת "טרם". התובע פנה לרופא משפחה שהפנה אותו לאורתופד בדחיפות ושם עולה כי התובע התלונן: "… לפני כמה שעות תוך כדי משחק כדורגל – חבלה סיבובית של קרסול ימין…".
התובע הופנה להמשך בירור לרבות צילומי u.sובדיקתM.R.I(ר' נספחים ד-ז ).
12.התובע הגיש לנתבע תביעה שנדחתה ביום 18.9.17 מהנימוק: "מעיון בפרטי תביעתך עולה כי התאונה ארעה במהלך משחק כדורגל שהתקיים מחוץ לשטחי העבודה, לאחר שעות העבודה, לא שולם שכר בגין פעילות זו. בנסיבות העניין אין לראות בפגיעתך כפגיעה תוך כדי ועקב עבודתך אצל מעבידך או מטעמו, ואף לא כפעילות נלווית ורה לעבודה" (ר' נספח י' ויג' התובע).
13.ביום 25.2.19 התקיים דיון מקדמי בפני כב' השופטת עידית איצקוביץ ונקבע כי השאלות שבמחלוקת בתיק הן: "א. האם אירעה לתובע תאונה נלווית לעבודה במסגרת משחק כדורגל ביום 21.7.16. ב. האם קיים בין פגיעת התובע בקרסול ימין ובגב תחתון לבין התאונה הנטענת ומאזן ההשפעות".
14.התובע הגיש ותצהיר משלים מטעמו נוכח העובדה כי חלה טעות לטענתו בדוח שעות שקיבל מחברת גט טקסי, וכן תצהיר של עו"ד נדב גולדשטיין שעבד עימו והשתתף במשחק שבנדון. הנתבע את המעסיק, עו"ד גיא וינברג שהעיד בדיון ההוכחות.
15.ביום 7.5.20 התקיים דיון הוכחות בו נשמעה עדותו של התובע וכן בהתאם נשמעה גם עדותו של עו"ד גיא וינברג שהינו עד מטעם הנתבע. ביום 21.5.20 התקיים דיון הוכחות נוסף בו נשמעה עדותו של עו"ד נדב גולשטיין עד מטעם התובע.
טענות הצדדים
16.לטענת התובע התאונה שארעה לו עונה להגדרת כמשמעה בחוק לאומי. הפסיקה הכירה בכך שבנסיבות המתאימות, גם פעילות רווחה, נופש וספורט יוכרו כ"פעילות נלווית לעבודה", הנופלת בגדר סעיף 79 לחוק לאומי וכל עוד ניתן לראות קשר סביר בינה לבין העבודה, יש לבחון את מידת ר והזיקה של הפעילות לעובד ואת מידת העניין והאינטרס שגילה המעסיק בפעילות. לטענת התובע הפעילות נערכה מטעם לשכת , בהשתתפות עורכי דין בלבד ובנוכחות אנשי תקשורת ועוד אושיות מובילות והשתתפות עורכי הדין אשר ייצגו את המשרד בטורניר ובכללם התובע, נועדה מלבד לצורך גיבוש העובדים, גם לצורך קידום האינטרסים של המשרד ושל המעסיק ויצירת קשרים חברתיים ומקצועיים בין משרדיים התורמים לפיתוח המשרד. התובע טוען גם כי הגם שלא הייתה חובת השתתפות ישירה, הרי שהמעסיק עודד את ההשתתפות בטורניר והתובע בתור עובד חדש, שהתבקש על ידי שותף בכיר להשתתף בטורניר, לא יכול היה להרשות לעצמו לסרב לבקשה מחשש שמא יבלע לו ומדובר בחובת השתתפות עקיפה בגדר "הצעה שלא ניתן לסרב לה". עוד טוען התובע כי הארגון היה ביוזמת המעסיק ובסיוע של עו"ד נדב גולדשטיין – עובד שכיר במשרד. לטענת התובע כל חברי הקבוצה נסעו יחדיו לטורניר ברכב של אחד מעורכי הדין במשרד והמעסיק הוא זה שארגן את ההסעה לטורניר. עוד טוען התובע כי בפעילות השתתפו הרוב המכריע של עורכי הדין, הן השכירים והן השותפים במשרד, חלקם כמשתתפים פעילים בטורניר וחלקם כמעודדים של הקבוצה והכל במהלך וכחלק מיום העבודה. עוד טוען התובע כי התאונה אירעה במהלך שעות העבודה וזמן ההשתתפות בפעילות נזקף, במניין שעות העבודה ושולם שכר מלא בגין יום העבודה. משכך הרי שהפעילות במסגרתה התרחשה התאונה, הינה פעילות נלווית לעבודה, הנופלת בגדר סעיף 79 לחוק לאומי.
17.מנגד ולטענת הנתבע, אין להכיר באירוע . לטענתו, התאונה ארעה במהלך משחק כדורגל שהתקיים מחוץ לשטחי העבודה, לאחר שעות העבודה וכי לא שולם שכר בגין פעילות זו. בנסיבות העניין אין לראות בפגיעת התובע כפגיעה תוך כדי ועקב עבודתו ואף לא כפעילות נלווית ורה לעבודה.
דיון והכרעה
18.סעיף 79 לחוק הלאומי מגדיר "" כדלקמן:
"תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, – תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו במשלח ידו".
19.המונח "" פורש בהרחבה בפסיקה, ונקבע כי אף פעילות הנלווית לעבודה עשויה להיחשב כתאונת עבודה, "הכל בהתאם למידת הזיקה בין העבודה לבין הפעילות שנעשתה בעת קרות התאונה" (עב"ל 5452-01-12 עפרה מזרחי נ' לאומי (פורסם בנבו, 31.1.13)).
20.בהתאם להתפתחויות בעולם העבודה המודרני, הפסיקה אף הכירה בפעולות נופש או אירועים חברתיים אחרים כפעילות נלווית לעבודה, וזאת בהתאם לנסיבות כל מקרה ומקרה ומתוך הכרה באינטרס של המעסיק באותה פעילות נלווית (עב"ל 35152-11-10 אירנה זגורי נ' לאומי (פורסם בנבו, 3.12.12).
21.בעניין אילוז (עב"ל 91/99 אלברט אילוז נ' לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע לז 209 (2002) (להלן: עניין אילוז) גיבש בית הדין הארצי מבחן דו-שלבי לצורך מתן מענה לשאלה אימתי תוכר תאונה במסגרת פעילות נלווית לעבודה, :
"המדובר הוא בבחינה כפולת פנים ואדניה אלה:
בשלב הראשון תיבחן, מהותו של האירוע כפעולה נלווית לעבודה, כאשר הדיבור "עבודה" יפורש ר ל"מפעל" ולפעולתו של המפעל. במסגרת זו משקיפים אנו על מערכת במפעל ובמיוחד על מידת העניין שיש למעביד באירוע. אלה אף אלה, אינם קופאים על מקומם ותכנם או תכליתם עשויים להשתנות עם השתנות העתים. זיקתו של האירוע לעבודה ומידת ה"עניין" שמגלה בו המעביד – בין אם המדובר בפעולות ספורט, או בהשתלמות, או בנופש – אלה ייבחנו לפי מבחן הסבירות, על פי מכלול הנסיבות של כל מקרה ומקרה ומשקלן. כאשר, אין נדרש בהכרח שכל העובדות המעעל "מידת הזיקה למפעל" יתקיימו כולן במצטבר כדי שיראו את הפעילות כקשורה לעבודה…
בשלב השני לאחר שהאירוע הוכר כ"פעולה נלווית" לעבודה (להלן – האירוע המוכר) תיבחן הפעילות בה היה העובד מעורב שעה שנפגע בתאונה, ומידת ר של אותה פעילות לאירוע המוכר, מידת הרלבנטיות שלה לאירוע בכללותו ועד כמה מהווה הפעילות חלק אינטגרלי מן האירוע המוכר. אלה ייקבעו על פי מבחן הסבירות ולאור מכלול נסיבותיו של המקרה ומשקלן היחסי והמצטבר".
22.בעניין בילצ'ק (עב"ל 21619-10-15 ד"ר סופיה בילצ'ק נ' לאומי (פורסם בנבו, 11.10.16)) סיכם בית הדין הארצי את מבחני המשנה לבחינת "עניין המעסיק" בשלב הראשון, אשר הנם בין היתר: "מי יזם את הפעילות ולאיזו מטרה; מי ארגן את הפעילות; מי מימן אותה; האם הייתה חובת השתתפות ישירה או עקיפה; האם הפעילות נערכה בשעות העבודה; האם זמן הפעילות הוכר כזמן עבודה; מי היו המשתתפים בפעילות; מה מידת הרלוונטיות של האירוע לפעילותו של המעסיק או לעבודתם של העובדים; מה מידת הזיקה של הפעילות לקידום האינטרסים של העובדים והמעסיק; האם הייתה מעורבות של כחלק במקום העבודה; והאם גילה המעסיק עניין בפעילות…".
23.בנוגע לטיב העניין נפסק כי: "אין די בכך שהמעביד מודיע על ה'עניין' שיש לו בפעילות ספורטיבית של עובדיו, כדי להפוך פעילות זו לפעולה נלווית לעבודה … ה'עניין' צריך להיבחן בכל מקרה לפי נסיבותיו ועל-פי אמת מידה של סבירות כלפי אותו מעביד, כשם שהיקף ואופי הפעילות הספורטיבית הנדונה נבחנים על-פי אמות מידה של סבירות" (דב"ע (ארצי) נא/21-0 יצחק שפר נ' המוסד לאומי, [פורסם בנבו] פד"ע כג 233, 237).
24.כמו כן נבחנת מידת מעורבות המעסיק בפעילות הנלווית: "בפעולה נלווית לעבודה, על המעביד להיות אקטיבי ומעורב בייזום ובארגון הפעילות, ומודע לה מראש ולא בדיעבד" (עב"ל 283/09 אורה בס – המוסד לאומי, [פורסם בנבו] מיום 25.8.09).
25.בעב"ל 1173/00 רונית עטר נ' המל"ל [פורסם בנבו] (מיום 20.1.02) נפסק כי ככל שבידי העובד ההחלטה הבלעדית, או העיקרית ביחס לפעולות בהן הוא משתתף כך הוא עשוי להתרחק מאינטרס המעסיק בפעילות בה העובד לקח חלק.
עוד נפסק כי במקרה בו היה למעסיק אינטרס בקיומה של נבחרת האופניים והשתתפותה בתחרויות, אך האינטרס היה אינטרס עקיף וככל שדובר באימוני הרכיבה עניינו של המעסיק באימונים היה מועט ושולי. פעילות אימון יחידנית או אפילו במסגרת קבוצתית אשר אינה מתוחמת במסגרת קבועה, לא יכולה להשתכלל כדי פעולה נלווית משום ך נפתח הפתח להכיר באופן אין סופי בכל רכיבה גם להנאה כעוד אימון. וכי הפעילות בה נפגע התובע – אימון רכיבה – אינה באה בגדר פעולה הנלווית לעבודה" (ב"ל (ת"א) 21283-04-13 אריה אזולאי נ' לאומי, פס' 27-30 של סגן הנשיאה (כתוארו אז) טננבוים (פורסם בנבו, 16.3.16) (להלן: עניין אזולאי)). ערעור על פסק אזולאי נמחק בהתאם להמלצת בית הדין הארצי (עב"ל 11531-04-16 אריה אזולאי נ' לאומי (פורסם בנבו, 23.11.16)).
מן הכלל אל הפרט
26.לאחר שעיינתי בכלל הראיות שהוצגו לפניי ולאחר ששמעתי את העדויות לא שוכנעתי כי התובע הרים את הנטל הנדרש להוכיח את תביעתו. אטעים טעמיי.
27.עיון בחקירתו הנגדית של עד מטעם התובע, עו"ד נדב גולדשטיין מעלה כי בשונה של התובע ועדותו, הרי שהעיד בצורה חד משמעית כי היוזמה להשתתף במשחק שבנדון הייתה יוזמה שלו וכי הוא זה שפנה לתובע בנדון נוספים. עוד עולה מעדותו כי השתתפו במשחק 5 עובדים בלבד וכי הטורניר התקיים בפגרה וכי לצורך כך יצאו הם מהמשרד בסביבות שעה 15.00:
"ש:אתה יכול מה קרה?ת. היה טורניר שאורגן ע"י לשכת עו"ד ואני כחובב ספורט רציתי שהמשרד שלנו ישתתף בטורניר. זה היה טורניר ראשון מסוגו. ש. זו הייתה יוזמה שלך? ת. להשתתף בטורניר? כן. גייסתי מספר עו"ד מהמשרד. ש. כמה? ת. היינו 5 ש. בסופו של יום היה שינוי בתאריך? ת. כן, זה נדחה מספר פעמים. ש. זה התקיים בפגרה? ת. כן. ש. היה צריך להתכונן לטורניר? ת. לא, מי שרצה יכול להתכונן, לא הייתה חובה. ש. אבל נפגשתם הקבוצה, אותם עו"ד מהמשרד להתאמן לפני? ת. עשינו חימום קצר לפני הטורניר באותו יום. ש. אתה יזמת את ההשתתפות של המשרד, אתה פנית למישהו מאנשים המשרד או שלא היה צריך אישור כי זה התקיים לאחר שעות העבודה? ת. היה צריך לבקש אישור, למרות שזו הייתה פגרה ועבדנו עד השעה 16:00 היינו אמורים להיות שם בשעה 16:00 והיינו צריכים לצאת לפני בסביבות השעה 15:00 ולכן ביקשנו אישור מדר' גיא ויינברג שהסכים. ש. אישור לצאת קצת יותר מוקדם? ת. כן, ולהשתתף בטורניר. ש. כמה עו"ד הייתם שהשתתפו בטורניר? ת.5" (עמ' 14 שורות 24-32 ועמ' 15 שורות 1-15).
גם עיון בסעיף 9 של עו"ד נדב גולדשטיין מעלה כי הוא זה שביקש מהתובע להשתתף בטורניר למרות חששותיו:"9…. לכן ביקשתי ממנו בצורה חברית להשתתף בטורניר למרות חששותיו".
28.מעדותו של עו"ד גולשדטיין נדב עולה כי הם היו גם צריכים לקבל אישור לצאת מוקדם יותר מהמשרד, מה שמעיד כי הפעילות לא היתה ביוזמת המעסיק, שאם לא כן לא ברור לצורך מה נדרש האישור בנדון.
29.עיון של עו"ד וינ ג ד מטעם הנתבע, מעלה כי גרסתו עולה בקנה אחד עם גרסת עו"ד גולדשטיין לפיה היוזמה להשתתף בטורניר שבנדון לא היתה של המשרד אלא היתה יוזמה אישית של עו"ד גולדשטיין וכי הוא הסכים לכך כעולה מעדותו בעמודים 10-11 לפרוטוקול הדיון האחרון:
"ש:כמה עובדים היו במשרד בתקופה בה עבד התובע? ת.כ-35 ש.כמה השתתפו במשחק הזה? ת. השתתפו 5 אנשים וביקשו שאשתתף כדי להשלים את ה-5 שזה היה מינימום לקבוצה. ש. הייתה חובת השתתפות של התובע? ת. היוזמה להשתתפות במשחק זה לא הייתה שלי. זה לא כ"כ עניין אותי המשחק. נדב גולדשטיין יזם את ההשתתפות ופנה לעובדים ושאל מי מוכן. למיטב זכרוני כשלא הגיעו ל-5 הוא ביקש שאשתתף והשתתפתי. ש. מפנה אותך לנ/1. האם מדובר באירוע של לשכת עו"ד או שהייתה חובה למשרד להשתתף באירוע הזה? ת. אני אומר שוב המשרד לא יזם את ההשתתפות, המשרד לא נהנה מההשתתפות אלא ראה בזאת גיבוש מסויים לעובדים שלו והסכמתי או הצעתי שהמשרד ישא שהיו 1000 ₪ למיטב זכרוני וכמחווה הצעתי ושילמנו את זה. האירוע היה של לשכת עו"ד. ש. מפנה לנספח יב' התובע. מוגש ומסומן נ/2. זו חתימתך? ת. כן, בשני העמודים. ש. האם טורניר זה הי במסגרת שעות עבודה או לאחר שעות העבודה? ת. מדובר היה בתקופת פגרת הקיץ בהתאם לתנאי העסקה של א' שהוא צרף אותם , נספח אחרון. בתקופת הפגרה הוא עבד כמו שאר עו"ד עד השעה 16:00, הטורניר החל בשעה 16:00. זה צורף גם כנספח א' הראשון. למיטב זכרוני יצאנו בכמה רכבים לטורניר, בטח היה חצי שעה קודם זה קרוב למשרד, ולכן מבחינתי הוא עבד כל השעות באותו יום ולא התחשבנתי על החצי שעה והוא קיבל שכר מלא. ש. האם משרד ארגן את הפעילות הזאת. ת.
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
