4896-05 – יצחק קאשי נ' אקסודוס מאפה בעמ

1.לפני תביעת התובעים כנגד הנתבעים, לתשלום סך של 260,000 ₪. ראשיתה של התביעה בבקשות לביצוע שיקים שהגיש התובע (להלן – "יצחק") כנגד חלק מהנתבעים, כדלקמן:

בש"א 3346/05 עניינה שלושה שיקים אשר נמשכו מחשבונה של הנתבעת 1 ("אקסודוס"): שיק בסך של 30,000 ₪ ליום 10.3.05, שיק בסך של 30,000 ₪ ליום 5.3.10 ושיק בסך של 40,000 ₪ ליום 11.8.04. שלושת השיקים נרשמו לפקודת התובעת 2 ("רגעי אושר").  השיקים הוגשו לביצוע כנגד אקסודוס וכן כנגד הנתבע 4 ("יהודה") ובנו הנתבע 5 ("אורי"), הנחזים כמי שחתמו על גב השיק כערבים לפרעונו. בתמיכה להתנגדות לביצוע שיקים אלה הוגש תצהירו של אורי בלבד. בתצהיר כפר אורי בחתימה על השיקים והכחיש כי ערב לפרעונם.

בש"א 3469/05 עניינה שיק בסך של 50,000 ₪ ליום 7.6.05, משוך על חשבונה של הנתבעת 6 ("אליקה"), שהיא אשתו של אורי. השיק נמשך לפקודת רגעי אושר ונחזה להיות חתום בשמה של אליקה. השיק הוגש לביצוע כנגד אליקה וכן כנגד יהודה כמי שערב אישית לפרעונו. לתמיכה בהתנגדות לביצוע שיק זה הוגש תצהירה של אליקה, בו הכחישה חתימתה על השיק.

בש"א 3460/05 עניינה שני שיקים על סך של 2,340 ₪ כל אחד, ליום 5.3.05 וליום 5.2.05. השיקים נמשכו מחשבונה של אקסודוס לפקודת רגעי אושר. לתמיכה בהתנגדות לביצוע שיקים אלה הוגש תצהירו של אורי, בו כפר בזכותו של יצחק לבצע את השיקים, אם כי לא הכחיש כי נמשכו על ידי אקסודוס.

2.אין חולק כי רגעי אושר היא חברה בבעלות יצחק וכן כי מניות אקסודוס הינן בבעלותו הבלעדית של חנן, שהוא גם מנהלה הרשום. אין חולק, כי במועדים רלוונטיים לתביעה הפעילה אקסודוס בית קפה בתל אביב, אותו ניהל אורי (ראה עדותו ועדות חנן). לא למותר לציין, כי בחקירתו ביום 1.12.05 אישר אורי כי למעשה ניהל את אקסודוס (עמ' 2 לפרוטוקול), וכן כי היה זה אורי אשר הגיש בשם אקסודוס תצהיר לתמיכה בהתנגדותה לביצוע השיקים.

3.ביום 1.12.05 התקיים בפני כב' הרשמת דיון מאוחד בשלושת התיקים. לאחר שיצחק ואורי נחקרו, הוסכם בין הצדדים כי יאוחד הדיון בכל התיקים וכי תינתן בכולם רשות להתגונן, באופן שהתצהירים שהוגשו ישמשו כתב הגנה.

4.ביום 22.3.06 הוגש כתב תביעה מתוקן. בכתב התביעה נוספו כתובעים גם רגעי אושר ורועי, וכנתבעים נוספו חנן וחברת קונטקט הנתבעת 2. עילות התביעה וראשי הנזק הורחבו אף הם, כדלקמן:

(א) התובעים עתרו לחייב את הנתבעים לשלם להם סך של 20,000 ₪ בגין ציוד מסעדה שמכרה רגעי אושר לאקסודוס. לעניין זה טענו התובעים כי בעקבות מודעה שפרסמו למכירת הציוד, נוצרה ההכרות הראשונית עם הנתבעים, והוסכם כי הציוד יועבר לידי הנתבעים תמורת תמלוגים שישולמו מהכנסות בית קפה שתקים אקסודוס, ולפחות 5,000 דולר בתוספת מע"מ, הכל כפי שנקבע בחוזה שנחתם ביום 5.1.04 (להלן – "הסכם הקומבינציה", נספח ת/2 לתצהיר התובעים). התובעים טוענים כי משלא שולם דבר והתברר כי בית הקפה לא נפתח, שונתה ההסכמה ונקבע כי אקסודוס תשלם את תמורת הציוד בעשרה תשלומים על סך של 500 דולר בתוספת מע"מ כל אחד. לעניין זה הציגו התובעים את ההסכם ת/3 ו – ת/4 לתצהירם. אלא שגם לאחר הסכמה זו, לא שולם הסכום, למעט תשלום חודשי אחד. לפיכך, נותרה יתרת חוב בסך של 4,500 דולר בתוספת מע"מ, אותה העמידו התובעים בכתב התביעה על סכום של 20,000 ₪.

(ב) התובעים עתרו לחייב את אקסודוס, יהודה ואורי לפרוע את שני השיקים בסך של 30,000 ₪ כל אחד (בש"א 3346/05) בטענה כי נמסרו על ידי הנתבעים להבטחת ערבות שניתנה לאקסודוס על ידי רועי וחולטה על ידי הבנק. לעניין זה טענו התובעים כי שוכנעו על ידי יהודה להעמיד לאקסודוס ערבות לאשראי בנקאי, אף זאת תמורת תמלוגים, תוך שלהבטחת הערבות ניתנו להם על ידי אקסודוס בערבות יהודה ואורי שני שיקים בסך של 30,000 ₪ כל אחד. ההסכם עוגן בחוזה חתום (ת/5 לתצהיר התובעים). הערבות חולטה (ת/6) והשיקים חוללו. לפיכך יש לחייב את אקסודוס, יהודה ואורי לפרוע את השיקים.

(ג) התובעים עתרו לחייב את אקסודוס, יהודה ואורי לפרוע את השיק בסך של 40,000 ₪ (בש"א 3346/05), וכן לחייב את אליקה, יהודה ואורי לפרוע את השיק בסך של 50,000 ₪ (בש"א 3469/05). לטענת התובעים, שיקים אלה נמסרו להם על ידי הנתבעים להבטחת פרעונה של הלוואה שהעניק יצחק לנתבעים או למי מהם בסוף שנת 2004, בסך 80,000 ₪.

(ד) בנוסף, עתרו התובעים לחייב את הנתבעים בפיצוי "בגין הפרת ההסכם ללא הוכחת נזק" בסך של 50,000 ₪ ובפיצוי בגין עוגמת נפש בסך של 50,000 ₪ נוספים. התובעים טוענים כי ביום 29.6.05 הגיש יצחק תלונה למשטרה כנגד הנתבעים בגין משיכת שיקים ללא כיסוי (ת/11), או אז התחוור לו כי יהודה היה לכל אורך הדרך פושט רגל, כי מונה לו ביום 29.8.05 כונס נכסים ובעברו אף הורשע בעבירות מרמה וריצה בגינן מאסר בפועל. כמו כן, התברר לו כי אקסודוס היא חדלת פרעון ומוגבלת חמורה בבנק, וכי למעשה אין ליהודה כל מעמד באקסודוס שכן היא בבעלותו המלאה ובניהולו הבלעדי של חנן. בנסיבות אלה, טוענים התובעים כי גם על חנן יש להטיל אחריות אישית לסכומי התביעה, שכן היה שותף מלא למעשי התרמית של יהודה ואורי וכן בעילה של הרמת מסך.

5.הנתבעים הגישו אף הם כתב הגנה מתוקן. בכתב ההגנה הודו הנתבעים בחתימת אקסודוס על "הסכם הקומבינציה" בעניין הציוד (ס' 61 לכתב ההגנה) ובקבלת הציוד עצמו, אך טוענים כי אקסודוס שילמה לתובעים את כל שהגיע להם בעניין זה. הנתבעים אף הודו בקבלת ערבות לאשראי בנקאי, אך גם בעניין זה טוענים כי אקסודוס שילמה לתובעים את סכום הערבות ולפיכך אין לחייבה לפרוע את שני השיקים בסך של 30,000 ₪. כמו כן, מכחישים יהודה ואורי את חתימתם כערבים על שיקים אלה. הנתבעים מכחישים כי מסרו לתובעים או למי מהם את השיקים בסך של 40,000 ₪ ו – 50,000 ₪, ומכחישים כי חתמו עליהם. הם גם מכחישים כי קיבלו מידי התובעים או מי מהם הלוואה בסך של 80,000 ₪. אשר לטענה כי הסתירו מהתובעים את היותו של יהודה ופשט רגל, ציינו בסעיף 50 לכתב ההגנה כי: "נתבע 4 לא היה צד להסכמים, ככל שהיו עם התובעים. לפיכך, לא היה מה לגלות. כמו כן, הנתבעים אינם משפטנים ואינם אמורים לדעת מהם זכויותיו וחובותיו של פושט רגל".

6.בקדם משפט שהתקיים ביום 5.6.06 שב ב"כ הנתבעים והבהיר כדלקמן: "אנו לא מכחישים את הסכם הקצאת האשראי וגם לא את הסכם הציוד. אנו אומרים כי בסופו של דבר החנות לא נפתחה. ההלוואה של ה – 80,000 ₪ מוכחשת. לשאלת בית המשפט בשביל מה נתנו את השיקים 10(א)-(ב) על סך של 90,000 ₪ אני משיב כי הם לא ניתנו. הם כנראה נג. יש טענה כי אנו לא יודעים איך השיקים הגיעו לידיהם. השיקים 10(א) ו – (ב) לא חתומים על ידי הנתבעים…. אנו טוענים שהסכם של 5,000 דולר והסכום של 60,000 ש"ח הוחזרו לתובעים". בקדם משפט נוסף ביום 3.7.07 הבהיר ב"כ התובעים את עילות וסכומי התביעה, כדלקמן: "לשאלת בית המשפט מה אנו תובעים… המחלוקת היום היא על 60,000 ₪ + 90,000 ₪ + 5000 דולר". 

7.הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית. מטעם התובעים הוגשו תצהיריהם של יצחק ורועי, ומטעם הנתבעים הוגשו תצהירי חנן, יהודה, אורי ואליקה. המצהירים נחקרו והצדדים הגישו סיכומים בכתב.

טענות הצדדים

8.התובעים חוזרים בסיכומיהם על טענותיהם בכתב התביעה המתוקן, וחוזרים ומדגישים כי  נפלו קרבן למעללי נוכלות והונאה של הנתבעים 3, 4 ו – 5. התובעים מציינים כי נתבעים אלה הוציאו מידיהם בתרמית את הציוד וכן סכומי כסף גדולים, בכוונה שלא להחזירם, בהסתירם כי יהודה הוא פושט רגל ובהציגם מצגי שווא בדבר מצב עסקיה של אקסודוס. התובעים מציינים כי לנתבעים אין טענות הגנה כנגד השיקים, ומוסיפים כי בנוסף לעילה השטרית הקיימת כנגד אקסודוס, יהודה, אורי ואליקה, לפי העניין, הרי שיש לחייב גם את חנן באופן אישי בסכומי התביעה, לאור היותו שותף למעשי התרמית ובמסגרת של הרמת מסך.

9.הנתבעים דוחים בסיכומיהם את טענות התובעים. לדבריהם, לא הוכחה כלל עיסקה לרכישת הציוד, ומכל מקום אין הצדקה להרמת מסך בעניין זה, כך שהחייבת היחידה, ככל שקיים חוב, היא אקסודוס. גם לענין פרעון הערבות טוענים הנתבעים כי החייבת היא אקסודוס לבדה, ומוסיפים כי ממילא אקסודוס כבר החזירה את סכום הערבות ליצחק ולרגעי אושר, ועל כן אין כנגדה עילה בהקשר זה. הנתבעים מכחישים כי קיבלו הלוואה בסך של 80,000 ₪ וכן מכחישים כי מסרו שיקים להבטחת פרעונה. הנתבעים טוענים, כי התובעים לא הגישו חוות דעת גרפולוגית ועל כן לא עלה בידם לעמוד בנטל להוכיח כי אכן הנתבעים הם החתומים על השיקים ועל הערבות.

דיון והכרעה

10.לאחר ששמעתי את העדים ובחנתי את הראיות, סבורני כי דינה של התביעה להתקבל ברובה. אקדים ואעיר, כי גם לאחר שעיינתי היטב בכל הראיות ושמעתי את העדים, רב הנסתר בפרשה על הנגלה. לא הוברר לי היסוד לקשר האישי בין יצחק ליהודה וגם היקף הפעילות הכספית ביניהם נותר שרוי בערפל, שכן יצחק עצמו העיד בדבר החלפות שיקים עלומות שזכרן לא בא בכתב התביעה ("התכוונתי שהוא נתן כאן שיק ע"ס 72,000 ₪ שהוחלף בשיקים המצויינים למעלה. הא נתן אולי שיקים אחרים. אולי החליף אותם" עמ' 16 לפרוטוקול). כמו כן, נכונותו של יצחק להעביר לנתבעים ציוד וכספים, בלא לעגן פעולות אלה במסמכים מסודרים ואף בלא לבדוק כראוי מי היא החברה המתקשרת ומי הם נציגיה,  יש בה כדי להתמיה עד כדי כך שאפילו תיאורו את עצמו כ"סופר פתי" אין בו די כדי לבאר את התנהלותו. עם זאת, כאשר בוחנים אל גירסת התובעים אל מול גירסת הנתבעים, ברי כי גירסת התובעים סבירה והגיונית בהרבה. למעשה, גירסת הנתבעים היתה מופרכת בעליל ורצופה סתירות מתחילתה ועד סופה. שינויים וסתירות ניכרו בין תצהיר לתצהיר ובין עדות לעדות, עדויותיהם היו כה מתפתלות ומתחמקות, עד כי איני יכולה ליתן אמון באף מילה מתוכן. גירסתם החלולה והמופרכת של הנתבעים יש בה, כשלעצמה, כדי לתמוך בגירסת התובעים.

11.אשר לחוב בגין הציוד. כעולה מכתב ההגנה ומדברי ב"כ הנתבעים בקדם המשפט, הנתבעים אינם מכחישים את עיסקת הציוד ואת "הסכם הקומבינציה", אם כי הם מכחישים את ההסכמים המאוחרים יותר בעניין עיסקה זו. אין גם חולק, כי בפועל הועבר הציוד לידי יהודה וחנן. אין חולק, כי אקסודוס היתה אמורה לשלם עבור הציוד סך של 5,000 דולר בתוספת מע"מ. יצחק מאשר כי שולם לו מתוך סכום זה תשלום אחד בסך של 500 דולר בתוספת מע"מ, כך שנותר חוב של 4,500 דולר בתוספת מע"מ. הנתבעים טוענים, כי אקסודוס כבר שילמה את כל החוב עבור הציוד, אך טענה זו הינה טענת הודאה והדחה, והנטל להוכיחה מוטל על הנתבעים. הנתבעים לא הביאו כל ראיה ממשית לתשלום כזה. כאמור, בעדותם כשלעצמה איני נותנת כל אמון. עדותו של חנן, לפיה מסר כספים כלשהם לאורי, אשר מצידו מסר אותם ליהודה לצורך תשלום ליצחק, היתה מפוקפקת ובלתי משכנעת על פניה. מכל מקום, כאשר נשאל האם הוא יודע כעניין שבעובדה כי הכספים הועברו ליצחק, התחמק וענה כי יש לו בכך אמון.  שוכנעתי, איפוא, כי אקסודוס נותרה חייבת לרגעי אושר את יתרת התמורה בגין הציוד, אותה העמידו התובעים בכתב התביעה על סך של 20,000 ₪. סבורני, כי בנוסף לחיובה של אקסודוס, יש לחייב גם את יהודה וחנן אישית לשלם לתובעים, יחד ולחוד, את סכום החוב האמור. ראשית, אני נותנת אמון בטענת יצחק, לפיה יהודה וחנן היו צדדים להסכמה שעוגנה בהסכם ת/4, ומכאן כי נטלו על עצמם התחיבות אישית לפרוע את החיוב בגין הציוד לרגעי אושר. מכל מקום, הוכח כי הן יהודה והן חנן היו מעורבים ישירות בעיסקת הציוד, תוך שהסתירו מיצחק את העובדות לאשורן לעניין נסיבותיו של יהודה, מעמדו באקסודוס ומצבה של אקסודוס. בעקבות תרמית זו התקשרה רגעי אושר, באמצעות יצחק, בהסכם הציוד והעבירה את הציוד לידי הנתבעים. המדובר בעוולה נזיקית שבעטיה נגרם לתובעים נזק, ויש הצדקה להטיל על יהודה וחנן אחריות אישית לפצות את התובעים בגינו.

12.מכאן לשני השיקים בסך של 30,000 ₪ כל אחד, אשר נמסרו לתובעים, לטענתם, להבטחת פרעון הערבות לאשראי הבנקאי. כעולה מכתב ההגנה, מדברי ב"כ הנתבעים בדיון מיום 5.6.06 ומסיכומי הנתבעים, הנתבעים אינם כופרים בהסכם האשראי (ת/5 לתצהיר התובעים), אף לא במסירת שני השיקים כבטוחה לערבות שניתנה בהתאם להסכם האשראי ובהעמדתה של הערבות בפועל (ראה תצהיר יהודה ועדות חנן, כמו גם ת/6). כמו כן הוכח כי הערבות חולטה על ידי הבנק (ת/6). אלא שהנתבעים טוענים כי אקסודוס פרעה לידי רגעי אושר את סכום הערבות שחולטה. הנטל להוכיח טענה זו מוטל על כתפי הנתבעים, אך הם לא עמדו בו. טענת התשלום נותרה טענה בעלמא, ללא כל תימוכין, למעט עדות הנתבעים עצמם בה איני נותנת כל אמון. מכאן כי יש לחייב את אקסודוס לפרוע את שני השיקים. לטעמי, יש גם לחייב את יהודה ואורי לפרוע את סכום השיקים כערבים אישית לפרעונם. לעניין זה אני דוחה את טענתם כי הם אינם חתומים על השיקים ואינם ערבים להם. הנתבעי נתלים בכך שהתובעים לא הגישו חוות דעת גרפולוגית. אכן, דרך המלך בכגון דא הינה חוות דעת כזו, אך אין היא הכרחית וייתכנו גם דרכים ראייתיות אחרות. בעניינו שוכנעתי במידה מספקת כי אכן יהודה ואורי חתמו כערבים אישית לשני השיקים, שכן התחייבו מפורשות לעשות כן במסגרת הסכם האשראי, בו אינם כופרים. עובדה זו מצטרפת לכך שגירסתם לא היתה מהימנה.  אשר על כן, יש לטעמי לחייב את אקסודוס, יהודה ואורי לפרוע את שני השיקים הרלוונטיים לעניין הערבות.

13.מעדותו של חנן עלה היטב (אם כי רק לאחר נסיונות התחמקות נמרצים) כי הוא היה מודע לפעילותו של יהודה בעניין מתן הערבות לאקסודוס וידע כי יהודה מבטיח ליצחק הבטחות שונות לתשלומים מקופת אקסודוס. אין חולק, כי חנן ידע היטב בזמן אמת כי אין ליהודה כל מעמד להציע הצעות ולהתחייב כלפי צדדים שלישיים, וזאת הן בהיותו פושט רגל והן בהיותו נעדר מעמד כלשהו באקסודוס. למרות זאת, העמיד לרשותו את אקסודוס על מנת לנהל עסקים באמצעותה, תוך הטעיית אחרים. לטעמי, יש לראות בחנן שותף מלא לתרמית והטעית התובעים, ולפיכך יש מקום לחייבו אישית בתשלום פיצוי בגין הנזקים שנגרמו.  משמצאתי כי יש מקום להטיל על חנן חבות בעוולה נזיקית, אין לי צורך לדון בסוגית הרמת המסך.

14.מכאן לשני השיקים הנותרים, הלא הם שיק של אקסודוס בסך של 40,000 ₪ ושיק של אליקה בסך של 50,000 ₪. הנתבעים מכחישים כי מסרו שיקים אלה לתובעים ומעלים השערה כי נג.  גירסת הנתבעים מפוקפקת ואינה משכנעת, ואני מעדיפה עליה את טענת התובעים, לפיה השיקים נמסרו להם על ידי הנתבעים לאחר שנחתו על די אקסודוס ואליקה לרבות ערבות אישית של יהודה ואורי. אמנם, גם לעניין זה לא הוגשה חוות דעת גרפולוגית, אך איני סבורה כי חסר זה חורץ את גורל התביעה ושוכנעתי כי גם ללא חוות דעת ניתן לקבוע כי השיקים אכן נחתמו על ידי הנתבעים או מי מהם ונמסרו לתובעים במסגרת הפעילות העסקית המשותפת שלהם. ראשית, יצחק העיד (עמ' 2 לפרוטוקול מיום 29.1.10), ואני נותנת אמון בעדותו, כי אליקה היתה נוכחת כאשר השיקים נמסרו וחתמה על השיק בנוכחותו. מכל מקום, אף אם השיק נמסר ליצחק על ידי אורי, אין בכך ולא כלום, שכן ממכלול הנסיבות ניתן להסיק שאליקה הרשתה לאורי לעשות שימוש בשיק מחשבונה ואף לחתום עליו את חתימתה. אני נותנת בעניין זה משקל לכך שאליקה לא ראתה בשלב כלשהו להגיש תלונה בדבר גניבת השיק, ואף לא ראתה לבטלו, אלא הוא חולל מחמת העדר כיסוי. הלכה היא, כי בעניין הרשאה לחתום על שיק יש ליתן משקל גם לקיומה של קרבת משפחה בין החותם לבעל החשבון. לכך מצטרף הדימיון הרב בין חתימות הנתבעים על שיקים אלה לבין חתימותיהם על שיקים אחרים, וכן קלישותה הכוללת של גירסתם. משנמצאנו למדים כי השיקים נחתמו ונמסרו על ידי הנתבעים או מי מהם לתובעים, יש לבדוק האם יש בפי הנתבעים טענת הגנה כנגד השיקים. עיון בטענותיהם מלמד כי כל טענת הגנה לא הוכחה.  אמנם, הנתבעים כופרים בקבלת הלוואה בסך של 80,000 ₪, אולם בכך אין די. בנסיבות בהן התובעים אוחזים בשיקים, עומדת לימינם החזקה כי נתנו בעדם תמורה. הנטל לסתור חזקה זו מוטל על הנתבעים והם לא עמדו בו. בפי הנתבעים אין מאומה לסתור את חזקת התמורה, מה גם שלכתחילה כפרו בעצם מסירת השיקים. אשר על כן, סבורני כי יש לחייב את אקסודוס, יהודה ואורי, יחד ולחוד, לפרוע את השיק בסך של 40,000 ₪ ואת אריקה, יהודה ואורי, יחד ולחוד, יש לחייב לפרוע את השיק בסך של 50,000 ש"ח. אשר לחנן, לא הוכחה לי באופן ברור מעורבות כלשהי מצידו בנטילת ההלוואה הנטענת או במסירת השיקים, ועל כן לטעמי אין לחייבו בראש נזק זה.

15.בסיכומיהם לא חזרו התובעים על תביעתם לפיצוי "ללא הוכחת נזק" בגין הפרת חוזה (כך בכתב התביעה), אף לא על תביעת הפיצוי בגין עוגמת נפש או תביעת החזרי תשלומי ריבית או תמלוגים כלשהם, ולא בכדי. לא נטענה ולא הוכחה גם כל עילה כנגד הנתבעת 2.

סוף דבר:

אני מחייבת את אקסודוס, יהודה וחנן, יחד ולחוד, לשלם ליצחק ולרגעי אושר, יחד ולחוד,  סך של 20,000 ₪ בגין הציוד.

אני מחייבת את אקסודוס, יהודה ואורי, יחד ולחוד, לפרוע את שני השיקים בסך של  30,000 ₪ כל אחד (תיק בש"א 3346/05), ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל בהקשר לתיק זה ישופעלו. אני מחייבת את חנן לשלם לתובעים, יחד ולחוד, סך של 60,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21.2.05 (יום חילוט הערבות), וזאת יחד ולחוד עם חיובם של אקסודוס, יהודה ואורי בהקשר לפרעון שני השיקים דלעיל.

אני מחייבת את אליקה, יהודה ואורי, יחד ולחוד, לפרוע את השיק בסך של 50,000 ₪ (תיק 3469/05), ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל בהקשר לשיק זה ישופעלו.

אני מחייבת את אקסודוס, יהודה ואורי, חד ולחוד, לפרוע את השיק בסך של 40,000 ₪ (תיק בש"א 3346/05), ומורה כי הליכי ההוצאה לפועל בעניינו ישופעלו.

16.אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2 ומחייבת את אקסודוס, חנן, יהודה, אורי ואליקה, יחד ולחוד, לשלם לתובעים, יחד ולחוד, שכ"ט עו"ד בסך כולל של של 8,000 ₪ בתוספת מע"מ וכן מחצית האגרה. אציין כי ההוצאות נפסקו על הצד הנמוך, נוכח התנהלות התובעים עצמם בפרשה, לרבות העדר תעידו מסודר להתקשרויות, העדר חשבוניות לתקבולים וביצוע חילופי שיקים בלתי ברורים.

17.בשולי סיכומיהם העלו הנתבעים לראשונה טענה לפיה התובעים לא קיבלו רשות בית המשפט להגשת התביעה כנגד יהודה בהיותו פושט רגל, ולפיכך נעדר בית המשפט סמכות עניינית לחייבו. טענה זו לא הוכחה עובדתית ומכל מקום ברי כי תוקף חיובו של יהודה במסגרת פסק הדין, ככל שבמועדים הרלוונטיים היה בגדר פושט רגל, כפוף להוראות הדין הרלוונטי.

18.בשל העומס הרב התעכב מתן פסק דין זה, ועם הצדדים הסליחה.

ניתן היום,  15 יוני 2010, בהעדר הצדדים.