ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
ע"י ב"כ – עו"ד שמעון בן דוד
ע"י ב"כ – עו"ד ילנה צ'וקלר
1. התובע הגיש תביעה להכיר במחלת הסרטן ממנה הוא סובל, כפגיעה בעבודה.
2. התובע הינו יליד 1952.
3. התובע שירת בצבא בחיל החימוש, ארבע שנים כולל שנה קבע בתור נגד.
4. משנת 1978 התובע הינו חקלאי פעיל וזאת עד לחודש 11/15 עת סגר את המשק.
5. מדובר במשק בשטח של 80 דונם, המשק היה מחולק ל-12 חלקות שונות, כל אחת בגודל של 5-8 דונם, ובכל אחת היה מחזור גידול שונה, כך שלמעשה כל חודש כל חלקה הייתה בשלב אחר של הגידול.
6. בתחילה עסק התובע בגידולי פרחים וירקות, החל מאמצע שונה ה-80 עסק התובע בגידול ירקות בלבד.
7. סדר יומו של התובע היה כדלקמן:
כל בוקר היה יוצא עם אור ראשון לשטח, עובר בחלקות ללא יוצא מהכלל ובודק מה צריך לעשות בכל חלקה וחלקה. בהתאם, היה נקבע סדר היום והתובע היה עובד יחד עם הפועלים וזאת עד לסיום העבודה באותו היום שיכול להיות גם אחרי השקיעה (עד לאמצע שנות ה-80 היה מדובר בפועלים פלסטינים ומסוף שנות ה-80 פועלים זרים מתאילנד).
8. התובע היה עובד יחד עם הפועלים בכל העבודות, לפי הצורך, ולא היה מנהל שבא לבקר.
9. מחזור גידול של חלקה כלל:
א. ניקוי השטח מגידול קודם.
ב. חריש ועיבוד החלקה (כולל הכנסת קומפוסט לפי הצורך).
ג. חיטוי השטח.
ד. שבועיים אחרי החיטוי שתילה.
ה. השקיה, גידול, דישון וכן ריסוס נגד מזיקים לפי הצורך (סוג הגידול, שלב
הגידול, קיומם של מזיקים בפועל וכן מזג האוויר). את הריסוסים היה התובע מכין בכדי לוודא שהמינון נכון.
ו. עם סיום הגידול, קטיף, אולם במהלך תקופה זו עדיין יש צורך לדשן ולרסס כי הקטיף נמשך כחודשיים.
ז. עם סיום הקטיף, ניקוי השטח וחוזר חלילה.
10. כל מחזור גידול שכזה הינו חמישה עד שמונה חודשים – תלוי בגידול.
11. התובע תמיד דאג שיהיו חלקות לקטיף ולכן המחזור היה מדורג, כמו כן היו לו גידולים שונים לפי עונות השנה, צרכי השוק וגם צורך של מחזור זרעים (כל גידול דורש משאבים שונים מהאדמה ולכן מגוונים את הגידולים כך שהאדמה תוכל להתאושש מגידול אחד בזמן שמגדלים גידול שני).
12. רשימת החומרים מצורפת בזאת להחלטה זו.
13. עקב קשיים שונים, לא ניתן להשיג פירוט של כל חומרי ההדברה והדישון עימם עבד משנת 1978 ועד לשנת 2015, בין היתר מאחר וחלק מהחומרים כבר אינם בשימוש (בגלל הוראות בטיחות, בגלל הנחיות שונות של רשויות הבריאות או שהגיעו תחליפים), וכן כי אין במחסנים השונים מהם רכש מידע בגין כל תקופות עבודת התובע.
14. התובע לא עבד עם אמצעי מיגון, ועל כן הוא אישית נחשף הן במגע והן בנשימה לכל החומרים הללו, כאשר וככל שמדובר בחומרי ריסוס היה התובע מכין את הריכוז הנדרש ומרסס יחד עם הפועלים.
15. מתוך החומרים שהצליח התובע לאתר, יפורטו להלן החומרים עמם עבד וכן דרך העבודה עמם (ככל שנמצאה תווית גם הרכב החומר).
16. השימוש בחומרים היה בתדירות משתנה, לפי הצורך, כמו כן חלק מהחומרים החליפו חומרים אחרים והכל כמפורט ברשימת החומרים.
17. תובע היה חשוף במגע ובנשימה לכל החומרים הללו, ללא יוצא מהכלל. הן בעת הכנת הריסוסים והן במהלך הריסוס עצמו, או כאשר הפכו את המתיל ברומיד או את חומרי החיטוי האחרים לגז.
18. יצויין כי חלק מהחומרים הינם שמות גנרים לאותו החומר, לפי החברה המייצרת, והתובע היה משתמש בחומר שהיה זמין באותה עת, עוד יודגש כי השימוש בחומרים לא היה כל הזמן בכל החומרים, אלא אך ורק לפי הצורך, עונות השנה, שלב וסוג הגידול והמזיק המדובר.
19. יובהר כי ריסוסים הינם בהתאם לצורך ולחומר הנדרש באותו מועד של הריסוס, ולא היו מרססים בכל החומרים כל יום.
20. בשנת 2013 החלו להופיע לתובע כאבים בגב ובמותן.
התובע עבר בירורים מקיפים ומצאו גידול שפיר בגב (עמ"ש תחתון). שלחו אותו לבדיקות נוספות ואז גילו שיש לו סרטן ריאות.
21. הצדדים הסכימו למינוי מטעם בית הדין.
22. אשר התבקש פרופ' רפאל קטן, מטעם בית הדין, אשר יתבקש להשיב לשאלות הבאות:
23. בתאריך 21.8.16 מסר המומחה את תשובותיו כדלקמן:
"שאלה א': מהו ליקויו של התובע?
תשובה: מר א סבל בשנת 2014 מסרטן הריאה מסוג אדנוקרצינומה. הוא נכרת במרץ 2014, וגרורה ליותרת הכליה נכרתה במרץ 2015. לפי התיק הרפואי לא הייתה עדות למחלה קלינית בינואר 2016 (המעקב האחרון שהוצג בפניי).
שאלה ב': האם קיים בין הליקוי ממנו סבל התובע לבין האירוע בעבודתו בשנת 2013?
אם הבנתי את השאלה: האם יש קשר בין סרטן הריאה להתקף כאבי הגב שהיה למר א בשנת 2013?
תשובה: אין קשר.
שאלה ג': האם ניתן לקבוע בסבירות של מעל ל-50% קיומו של בין סרטן הריאה לבין תנאי עבודתו של מר א?
תשובה: לדעתי לא. לאחר עיון בספרות המקצועית לא מצאתי שעיסוק בחקלאות (עם כל הריסוסים והחשיפות ורות לעיסוק זה) מגדיל בצורה ברורה את הסיכון לסרטן הריאה. ראה לדוגמה את המאמר של weichenthalוחב':
A review of pesticide exposure and cancer incidence in the agriculture health study cohort. Environ health perspect 118:1117 – 1125, 2010 אשר מסכם את הנושא וקובע שדרוש מחקר נוסף ושהראיות לקשר – מוגבלות מאוד. כמו כן, בספר הלימוד (textbook) על סרטן של א מוזכרת פעילות חקלאית מכל סוג שהוא בין הגורמים לסרטן הריאה.
שאלה ד': מתייתרת.
שאלה ה': מהי השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמים אחרים?
תשובה: גם אם יש לעיסוק בחקלאות, בריסוסים ובדישון השפעה כלשהי על היארעות סרטן הריאה, השפעה זו היא כאין וכאפס לעומת השפעת העישון, שהינו הגורם העיקרי לסרטן הריאה.
הערה א': מר א הפסיק לעשן 14 שנים לפני איבחון סרטן הריאה. הפסקת העישון מורידה את הסיכון לסרטן הריאה, אך הסיכון עדיין קיים בצורה משמעותית גם לאחר שנים רבות. אפילו 40 שנה ללא עישון אינן מוחקות את הקרצינוגניות של העישון (ראה בספר של DEVITE, הוצאה 9, עמוד 800).
הערה ב': אינני בקי בסוגי החומרים שמשתמשים בהם בחקלאות, בקרצינוגניות שלהם ובעיקר לא בעוצמות החשיפה אליהם. המומחים לא היו רופאים המומחים לרפואה תעסוקתית.
אני עומד לרשות השופט להבהרות נוספות, אם יש צורך.
בכבוד רב,
פרופ' רפאל קטן".
24. מינה ביום 8.9.16 נוסף – ד"ר אורלי תיבון פשר אשר מסרה את ביום 12.6.17 כדלקמן:
"המחלה שאובחנה בתובע:
סרטן ריאות כולל מחלות ממאירות שונות, המחולקות לשתי קבוצות, לפי גודל התאים: סרטן ריאות של תאים קטנים (nsclc – small cell lung cancer) ושאינם קטנים (nsclc – non small call lung cancer). קבוצות אלה נבדלות בתכונותיהן ובסוג הטיפול.
רוב מקרי המחלה שייכים לקבוצת ה-nsclc, שכוללת שלושה סוגים עיקריים: סרטן של תאי קשקש (cauamous cell carcinoma), סרטן בלוטי (adenocarcinoma) ושל תאים גדולים (large cell carcinoma). שכיחות סרטן הריאות עולה עם הגיל, ורוב מקרי המחלה מופיעים בגיל 60 – 80 שנה. סרטן הריאות שכיח יותר בגברים מאשר בנשים. באזורים עירוניים הסיכון לסרטן ריאות גבוה יותר מאשר בכפריים, ובמדינות מתועשות קיים יחס הפוך בין הסיכון למחלה לבין מעמד חברתי-כלכלי, בעיקר בקרב גברים.
עישון הוא גורם הסיכון המוכח החשוב ביותר לסרטן הריאות, אחראי לרוב מכריע של מקרי סרטן הריאה מכל הסוגים, וזאת לא רק בעישון פעיל של סיגריות, אלא גם בעישון פסיבי, בעישון סיגרים, מקטרת ונרגילה. מעריכים כיום כי כרבע ממקרי סרטן הריאות שלא במעשנים נגרם על ידי חשיפה לעישון משני (סביל). מבין כל סוגי הממאירות הריאתיות, sclcו-sccמדגימים את ר החזק ביותר לעישון.
לפי האנציקלופדיה לבריאות ובטיחות תעסוקתית של ILO, ארגון העבודה הבינלאומי של האו"ם, SCCהוא השכיח ביותר מבין הסוגים של סרטן ריאות באוכלוסיות רבות, ומאופיין בקשר חזק מאוד לעישון.
סרטן ריאות בלא-מעשנים אינו נדיר כפי שנחשב בעבר, ויש המעריכים את היקפו ברבע ממקרי המחלה.
גורמי הסיכון העיקריים לסרטן ריאות ללא הרגל של עישון כוללים: עישון סביל, חשיפה סביבתית לראדון, חשיפה תעסוקתית למסרטנים, חשיפה לאדי בישול בשמן ולעשן של הסקה ביתי בפחם. גורמים נוספים שדווחו הם זיהומים (כגון שחפת או HPV), סוכרת, השפעות הורמונליות ותזונה. סרטן אצל קרוב משפחה מדרגה ראשונה מעלה סיכון למחלה, ומחקרים עדכניים הביאו לזיהוי פולימורפיזמים של נוקלאוטיד יחיד, ורים בסיכון מוגבר להתפתחות סרטן ריאות בקרב לא-מעשנים.
כמו בקשר לסוגי סרטן אחרים, חשיבותו של רקע גנטי לסרטן ריאות רבה, ומלוא היקפה עדיין לא ידוע. כיום מוכרים הבדלים גנוטיפיים ופנוטיפיים בסרטן ריאות nsclcבין מעשנים לבין לא מעשנים. אצל אלה שלא עישנו מעולם, לסרטן ריאות יש מאפיינים קליניים, פתולוגיים ולריים ייחודיים; הוא שכיח יותר בנשים, סוגו העיקרי מבחינה היסטולוגית הוא אדנוקרציונומה, והפרוגנוזה שלו טובה יותר.
גורם הסיכון השני בחשיבותו לסרטן ריאות הוא ראדון, גז טבעי הנוצר מהתפרקות יסודות רדיו-אקטיביים בקרקע בחלק מהאזורים, גם בישראל. ראדון מפעפע ומצטבר במרתפים ולעתים בקומות – קרקע של מבנים.
בספרי היסוד ברפואה תעסוקתית, באתר הסוכנות הבינלאומית לחקר סרטן iarcובמדריך לאבחנת מחלות מקצוע של האיחוד האירופי, מפורטים גורמי סיכון תעסוקתיים לסרטן הריאות, שהם מסרטנים מוכרים באדם (בסיווג 1 לפי iarc): אסבסט, ארסן, כרום, ניקל, אתרים כלורו-מתיליים (cmme/bcme), פחמימנים ארומטיים פוליציקליים (pah), פורמלדהיד, קדמיום, בריליום, סיליקה, ויניל כלוריד מונומר, גז חרדל, פיח, פלוטוניום, פליטה של מנועי דיזל, שריפת פחם, הפקת פחמי אבן, חומר חלקיקי (pm) חיצוני, שילוב התרופות mop מייננת X(רנטגן) וגאמא. למרות היותם גורמי סיכון עצמאיים, עישון מחזק מאוד את השפעתם המסרטנת.
עיסוקים בהם נמצאה שכיחות מוגברת של סרטן ריאות כוללים עבודה באסבסט, כריית ברזל ואורניום, כרייה וזיקוק של ניקל, ייצור כרומטים, יציקת ברזל ופלדה, התכת נחושת, עופרת ואבץ, ייצור אלומיניום, גרפיט, סיליקון קרביד וגומי, זיפות גגות, צביעה, ייצור ושימוש בחומר הדברה על בסיס ארסן אינאורגני. עישון סביבתי (פסיבי) מגביר סיכון לסרטן ריאות בקרב עובדים החשופים לו בסביבת העבודה, וקיים מיתאם בין שיעור המעשנים מבין העובדים בעיסוק, לבין מידת הסיכון לסרטן ריאות בקרב העובדים בו".
"עבודה בחקלאות נחקרה רבות, בגלל חשיפה רבגונית ממושכת לגורמי סיכון רבים, עם שילוב של גורמים, בדרך כלל במשקים קטנים, עם שינויים עונתיים ואקלימיים מהחייבים פרקי זמן של עבודה אינטנסיבית במשך ימי עבודה ארוכים במיוחד, ללא הגנה מתאימה וללא ידע או הדרכה מספקת".
" הובאו מחקרים רבים שנערכו במהלך השנים במגע לחשיפה לחומרי הדברה מסוגים שונים".
"בשנת 2016 הופיע מאמר חריג בסדרת המאמרים המבוססים על ahs, ובו ממצאי מחקר שבחן השלכות של שימוש בציוד מונע בדיזל במסגרת עבודה חקלאית. הכותבים מציינים כי חקלאים מרבים להשתמש בציוד מונע בדיזל, כגון טרקטורים, קומביינים, משאיות וגם מכונות קטנות יותר. למרות שפליטת מנועי דיזל מהווה לפי קביעת iarcמסרטן מוכח באדם, במיוחד סרטן ריאות, נמצא בעבר בחקלאים באופן כללי סיכון נמוך יחסית לסרטן ריאות, תופעה המיוחסת למיעוט יחסי של עישון בציבור זה וגם לחשיפה לאנדוטוקסין במסגרת עבודה במשק חי או איחסון דגנים. בניגוד למאפיין כללי זה, המחקר הדגים בקרב מפעילי ציוד כזה סיכון יתר מובהק לסרטן ריאה, במיוחד אדנוקרצינומה (rr=3.39; 95%ci=1.23-9.33), העולה עוד יותר בהעדר חשיפה תעסוקתית לאנדוטוקסין (rr= 6.23; 95% ci=2.25-17.25(."
"במענה לשאלון :
א. מהו ליקוי של התובע כעולה מהחומר הרפואי שלפניך?
אצל התובע אובחן סרטן ריאות של תאים לא קטנים (nsclc – non small cell lung concer) מסוג סרטן בלוטי (adenocarcinoma) בריאה ימנית עליונה, עם פיזור גרורתי לאדרנל ימין.
ב. האם קיים , לרבות על דרך של החמרה, בין הליקוי ממנו סובל התובע לבין האירוע בעבודה מחודש אוקטובר 2013, כמתואר בעובדות המקרה?
בעובדות המקרה לא מתואר על אירוע בעבודה בחודש אוקטובר 2013. בתיק הרפואי נמצא בתאריך 27.10.2013 תיעוד חוזר של כאב לא ברור, בעיקר במותן ימין, לכן הופנה לבירור רפואי, שהביא לאבחנה של תהליך סקלרוטי לא ממאיר באילאום ימין, ובאקראי גם להדגמת ממצא בריאה ימנית, אשר אובחן כסרטן ריאות. אין כל בין הליקוי (סרטן ריאות) אשר ממנו סובל התובע, לבין ביקורו במרפאה בעניין נגע שפיר באילאום ימין, כמתועד ברישום מחודש אוקטובר 2013.
ג. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של בין עבודת התובע
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
