ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
1. כנגד הנאשם הוגש המייחס לו העסקת 3 תושבי אזור והלנתם , בכך שבמועדים המפורטים , העסיקם והלינם בעסקו, "מאפיית אבו פהמי" בעיר טייבה.
2. ביום 11.09.16 כפר הנאשם במיוחס לו וטען כנגד קבילות הודאתו. לשיטת בא כוחו, מדובר בהודאה שנגבתה מהנאשם תוך ניצול מצבו הרפואי הרעוע. התיק נקבע לשמיעת הליך זוטא כשב"כ הנאשם ביקש את השוטר גובה ההודאה ושלושת תושבי האזור.
3. ביום 8.12.16, בפתח המשפט, הבהיר ב"כ הנאשם, כי לשיטת ההגנה נפלו בהליך גביית מספר פגמים, ובין היתר טען לפגיעה בזכות ההיוועצות וגביית ההודאה בשפה העברית ולא בערבית, שפת האם של הנאשם.
4. במסגרת הדיון נשמעה עדותו של השוטר רוי וייס, גובה ההודעה ועדות הנאשם. העובדים, תושבי האזור לא התייצבו לדיון, כשלטענת המאשימה לא ניתן לאתרם, מאחר שלא נחקרו ולא נמסרו פרטים מזהים המאפשרים זימונם.ב"כ הנאשם עמד על זימונם לצורך חקירתם בסוגיות ורות לאופן גביית .
5. בהחלטתי, לא מצאתי להיעתר לבקשת ההגנה לצורך זימון תושבי האזור. באשר לשניים מהם שלא הובאו כלל לתחנת המשטרה ולא נחקרו, לא מצאתי כל טעם במסגרת ובאשר לתושב הנוסף (מוחמד זידאת), לא הוצגו אינדיקציות לפיהן יכולה עדותו לסייע.
תמצית טיעוני הצדדים
6. המאשימה, ע"י ב"כ עו"ד קליינפלד, עתרה לדחיית טענות ההגנה ביחס לקבילות . לשיטתה, גרסת הנאשם מתיישבת עם מכלול הראיות בתיק, דבריו נאמרו באופן חופשי ומרצון ותואמים את המציאות בשטח ודו"חות השוטרים. עוד סבורה שאין בחקירת הנאשם כל אינדיקציה לטענותיו ביחס למצבו הרפואי, וכי התנהלות הנאשם שהגיע לחקירה מיוזמתו, מלמדת על אמיתות תוכנה.
6. מנגד, סבור ב"כ הנאשם, עו"ד שדה, שיש לפסול הן משניתנה בניגוד לרצונו החופשי, תוך ניצול ציני של מצבו הרפואי הירוד וגילו המבוגר והן בשל פגיעה חמורה בזכויותיו להיוועצות ולהיחקר בשפתו.
עדות גובה ההודאה
7. בחקירתו הבהיר השוטר, רס"מ רוי וייס, חוקר וותיק בתחנת קדמה, כי הקריא לנאשם את זכויותיו ובהתאם לנוהלים העמיד אותו על זכותו להיוועץ עם עו"ד. השוטר הסביר, כי אם לא נרשם דבר ויתור הנאשם על זכותו בחקירתו, אזי ניתן להניח, שלא ביקש להתייעץ עם עו"ד והחליט למסור גרסתו. עוד הוסיף, שאינו זוכר נסיבות גביית ההודאה אך דוחה הטענה כי ארע בה דבר מה חריג, כל שכן הפעלת לחץ על הנאשם.
8. בחקירתו הנגדית אישר רס"מ וייס שאינו דובר את השפה הערבית אך ככל שהיה מתרשם שהנאשם מתקשה להבינו היה נעזר במתרגם. השוטר דחה טענת ב"כ הנאשם, כי מצבו הפיזי של הנאשם בעת החקירה היה ירוד או שזה דחק בו לסיים את החקירה. עם זאת, ציין שאכן הנאשם הגיע . באשר למזכר ת/3, תמצית שיחה עם תושב האזור, מוחמד זידאת, המאשר שהנאשם הוא מעבידו, הסביר כי לא מצא צורך לערוך בין השניים עימות מאחר שגרסאותיהם תאמו.
עדות הנאשם
9. הנאשם סיפר בעדותו שהינו בן 65 וסובל ממחלות שונות, סכרת, אירועי לב ולחץ דם. ביום האירוע, בה בעת שהשתחרר מאשפוז , התקשרו אליו בדרך ועדכנו אותו שהגיעו שוטרים למאפייה, על כן נסע ישירות למאפייה ושוחח עם השוטרים. הנאשם הסביר לשוטרים, כי בעל המאפייה הוא אחד בשם אשרף מסרוואה, וכי הוא רק עובד במקום כשכיר שומר ומשגיח.
10. הנאשם טען, כי לא הוסברה לו בחקירתו זכותו להיוועץ עם עו"ד. עוד סיפר שבמהלך שהייתו בתחנה פנה ל"אנשי בטחון הם חברים שלי ומכירים אותי טוב טוב, ביקשתי מהם לעזור לי כי אני לא מרגיש טוב בכלל. אמרו לי אתה רוצה תרופה? אמרתי להם אין לכם תרופה מתאימה לי, התרופה שלי בבית, אבל תעשו לי טובה תזרזו את העניינים כדי שאלך הביתה לקבל תרופה" (פרו', עמ' 17, ש' 21-24). עוד טען שלא חתם על מסמך היידוע (ת/2).
11. בחקירתו הנגדית אישר הנאשם, שבנו עבד במאפייה בשעה שהגיעו שוטרים למקום. עוד אישר שהגיע לחקירה עצמאית, ובהמשך, מספר ימים לאחר חקירתו, שב לתחנה ומסר לשוטר את הסכם של המאפייה (ת/6).
אמרת הנאשם – ת/1
12. הנאשם נחקר בתחנת מג"ב אייל ביום 13.4.15 בשעה 22:47 ע"י החוקר רוי וייס, תחת חשד להעסקה והלנת תושבי אזור במאפייה אותה מנהל. הנאשם מודה בש' 1 לאמרתו, כי אכן המאפייה שלו והוא המעסיק של הפועלים שנתפסו בה. עוד מספר שמנהל את המאפייה, הרשומה על שם בנו, כחמש שנים, וכי השכיר את המאפייה מאחר בשם אשרף מסרוואה.
13 הנאשם נוקב בשמות הפועלים תושבי האזור (ש' 23) ואף במקום מגוריהם (ש' 25), משך העסקתם במאפייה ושכרם (ש' 27 , ש' 50). הנאשם מאשר, כי הוא שקיבלם לעבודה, מנחה אותם ומשגיח עליהם. במענה לשאלה מדוע תושבי האזור מסרו בגרסתם כי אשרף מסרוואה מעסיק אותם, משיב: "כי הם מפחדים ממני וחושבים שאני אכעס עליהם הם לא רוצים להזיק לי" (ש' 36). בהמשך מספר שהפועלים ישנים בחדר מאחורי המאפייה וכי מעסיק אותם ללא אישורים, כי "לא נותנים לי אישורים נותנים רק לחקלאות או למסגרייה, למאפייה לא נותנים, לעסקים כאלה לא נותנים..בעבודה כזאת לא מחזיקים מעמד, זה לא עבודה לישראלים, הבאתי ישראלים ליום יומיים וברחו, ועם אישורים לא נותנים לי" (ש' 45-46; 47-48).
דיון והכרעה
14. לאחר ששמעתי העדים וטיעוני הצדדים ועיינתי ת/1, מצאתי לקבוע, כי הנאשם מסר את הדברים בהודאתו מרצונו הטוב ומתוך בחירה חופשית, וכי במהלך גבייתה לא נפגעו, פגיעה ממשית, זכויותיו להליך הוגן. המדובר בהודאה הניחנת בסימני אמת מוצקים ומתיישבת היטב עם מכלול הראיות בתיק. טענת הנאשם, כי אמר את שאמר בשל מצבו הרפואי הירוד, אינה מבוססת ונסתרת על ידי ראיות שהוצגו והתנהלותו במהלך החקירה, לפניה ואחריה.
המסגרת הנורמטיבית
15. קבילותה של הודיה נבחנת בשני סוגים של מבחנים: הראשון, בהתאם הקבועים בסעיף 12(א) לפקודת הראיות, לאמור: "עשיית ההודייה חופשית ומרצון". השני, בהתאם ל'כלל הפסילה הפסיקתית', שנקבע בפרשת יששכרוב (ע"פ 5121/98) ה של ראיה שהושגה 'שלא כחוק'. ודוק, בעוד התכלית המרכזית של סעיף 12 לפקודת הראיות היא וידוא אמינותן של הודיות, כלל הפסילה הפסיקתית בוחן את נסיבות השגת ההודיה תוך שמירה על זכות הנחקר הוגן, וזאת במנותק מאמינות ההודיה. לשון אחר, כלל זה בוחן הפרת הכללים המבטיחים את הגינות ההליך הפלילי, גם אם נעשתה 'חופשית ומרצון'.
16. ב"כ הנאשם טוען לפגמים בגביית בשני המישורים: מצבו הבריאותי הירוד של הנאשם, שהוזעק לחקירה ממיטת חוליו, וניצול ציני של מצבו זה ע"י אנשי המשטרה, מלמד על כך שהודאתו לא ניתנה חופשית ומרצון. מניעה מהנאשם להיוועץ עם עו"ד, לצד חקירתו בשפה שאינה שפת אמו, פגעה פגיעה חמורה בזכויותיו להליך הוגן, ועל כן, מטעמים אלו, ביחד או לחוד, יש לפסול הודאתו. נבחן הדברים אחד לאחד;
17. אין חולק, כי בעת שהגיעו השוטרים לבדיקה וחיפוש במאפייה, נכחו במקום בנו של הנאשם ושלושת תושבי האזור. הנאשם, באותה עת, שהה , זמן קצר לאחר ששוחרר מאשפוז (ראה מסמכים רפואיים – נ/1). כעולה מעדות הנאשם, התקשר אליו בנו והוא, מיוזמתו, שם פעמיו ופגש בשוטרים.
18. בהמשך, ובקשר ישיר לדברים שמסר לשוטרים במקום ולפיהם משמש כבעלי המקום, התבקש לסור לתחנת המשטרה לצורך חקירה. בעדותו מספר שלא עוכב ואף הגיע עצמאית ברכבו לתחנת המשטרה.
19. רצופה אמירות של הודייה ונטילת אחריות, מתחילתה ועד סופה. הנאשם מאשר שהוא בעלי המקום ומעסיק את תושבי האזור. הנאשם מסביר כי מסרוואה אשרף הוא בעל הנכס וממנו שכר את המקום. עוד מגלה ידע מרשים בפרטי תושבי האזור, מקום מגוריהם, מסביר היכן לנים וגובה שכרם.
20. זאת ועוד, גם כאשר מתבקשת תגובתו לגרסת תושבי האזור, לפיהם אותו אשרף מסרוואה הוא מעסיקם, לא חוזר מגרסתו הראשונית, ואף מסביר כי תושבי האזור לא נקבו בשמו כדי שלא להכעיסו ומתוך חשש שלא ישלם להם את שכרם.
21. גם אם נניח לטובת הנאשם ש&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
