69764-10 – מדינת ישראל נ' יוסף גרונשטיין

6. מיד ובהמשך כך נטען, עלה המתלונן אל דירתו של הנאשם ודפק על דלת ביתו. הנאשם פתח את הדלת ובינו לבין המתלונן החל להתפתח וויכוח במהלכו נצמד הנאשם עם בטנו אל בטנו של המתלונן כשהוא בידו את כף הבנאים בעודו צועק ומקלל את המתלונן. עוד נטען כי מיד ובהמשך לאמור הכניס הנאשם את ידו לכיס מכנסיו וכשנשאל על ידי המתלונן מה יש בכיסו השיב "אתה תראה".

7. בעקבות מעשיו של הנאשם נסדק ונחרץ חומר האיטום בפרגולה. שווי העלות של תיקון הנזק היא 500 ₪.

8. במעשיו המתוארים לעיל היזק הנאשם לרכוש במזיד ושלא כדין וכן איים בהתנהגותו ובמילים על המתלונן בפגיעה שלא כדין בגופו בכוונה להפחידו או להקניטו.

מענה ומהלך המשפט

9. במענה אישר הנאשם כי המתלונן הוא שכנו המתגורר קומה מתחתיו. הנאשם הכחיש כי הוזמן בעל מקצוע לבצע תיקונים, הכחיש כי יצא למרפסת ביתו בעודו כף בנאים בזמן שבעל המקצוע שוהה על הפרגולה וגם הכחיש כי פנה אליו וממילא זה לא הגיב לשאלותיו. לטענתו, לא קילל את בעל המקצוע ולא צעק עליו. הנאשם הכחיש כי גירד את חומר האיטום שבעל המקצוע מרח על הפרגולה, וממילא טען כי לא השליך לעבר בעל המקצוע לכלוך. הנאשם הכחיש כי גרם במעשיו נזק במזיד לרכושו של המתלונן וטען כי שווי הנזק לא הוכח.

10. הנאשם אישר כי באותן נסיבות, עלה המתלונן אל דירתו, דפק על דלת ביתו ואישר כי פתח את הדלת. הנאשם אישר כי בינו לבין המתלונן היה דין ודברים אך הכחיש כי נצמד לבטנו, לא צעק ולא קילל. הנאשם הכחיש כי הכניס ידו לכיס מכנסיו והכחיש כי במענה לשאלת המתלונן מה יש בכיסו השיב "אתה תראה".

11. מטעם המאשימה העידו: המתלונן ורעייתו הגב' זנגלביץ אילנה (להלן: אילנה) ומר רביע מוחמד (להלן: בעל המקצוע) ורס"ר סימה פרג' (להלן: החוקרת). הודעת הגב' רוזיקה גרונשטיין רעייתו של הנאשם במשטרה מיום 9.2.2021 הוגשה חלף עדות (ת/7). הוגשו בהסכמה: הודעת הנאשם מיום 9.2.2021 (ת/1); מזכרים שערכה החוקרת (ת/2-ת/4); תמונות הפרגולה והנזק הנטען (ת/5) ומסמך המלמד על הסכמת דיירי הבניין להקמת הפרגולה (ת/6). הנאשם העיד להגנתו. הוגשו מסמכים: וכתב הגנה ללא נספחים (נ/1-נ/2); תמונות לכלוך מעל הפרגולה – ללא תאריך בהן צולמו (נ/3); עדות בעל המקצוע כפי שנמסרה במשטרה מיום 8.2.2021 בשעה 13:09(נ/4) ותמונות נוספות שצילם הנאשם במועד אחר (סומן בטעות נ/6 אך מדובר ב-נ/5).

12. סיכומי הצדדים נשמע על-פה. בתמצית, המאשימה ביקשה כי תקבע אשמתו של הנאשם על סמך המארג הראייתי שהציגה. בעוד שההגנה ביקשה לזכות את הנאשם. זאת משום שלטעמה עדויות המתלונן, רעייתו ובעל המקצוע שקריות, מדובר במי שהם ואינטרס לפגוע בנאשם, בין השאר משום התביעה האזרחית שעומדת ותלויה. למצער ואם ייקבע כי אכן השתמש הנאשם בביטוי "אתה תראה" הרי אמירה זו אינה מקימה את יסודות עבירת האיומים וגם אם יקבע אחרת, הרי מדובר לכל היותר בזוטי דברים. ההגנה בטיעוניה גם לא חסכה מאמץ לשכנע את כי יש לזכות את הנאשם בטענה של הגנה מן הצדק, משום שהחלטת גורמי החקירה והמאשימה להעדיף את גרסאותיהם של המתלונן ורעייתו על פני גרסת הנאשם למהלך העניינים, ולסגור את התיק נגד המתלונן שנחקר גם הוא באזהרה, נגועה ופסולים ורק משום שהשניים שוטרים לשעבר.

13. לאחר שנשמעו סיכומי הצדדים, הגישה ההגנה בקשה להוספת ראייה, עדות ראשית של בעל המקצוע שהוגש במסגרת התביעה האזרחית. המאשימה התנגדה בטענה כי הגשה של תצהיר אינה מקובלת בפרט שנשמעו סיכומים. ביום 5.12.22 התקיים דיון בעניין והמאשימה חזרה בה מהתנגדותה והתצהיר הוגש כראייה לאמיתות התוכן (נ/6). בא כוח הנאשם ביקש לזמן את בעל המקצוע לעדות השלמה אולם לא מצאתי הדבר הכרחי לבירור המחלוקת. הצדדים השלימו סיכומיהם בעל פה.

14. בחינת העדויות, הערכת מהימנותן וקביעת ממצאי העובדה יתבררו תוך התייחסות לטיעוני הצדדים במאוחד בפרק הדיון.

דיון והכרעה

15. אקדים תוצאה להנמקה ואומר כי בחנתי את עדויות הצדדים, ואת יתר הראיות שהונחו בפני, ולאחר שעשיתי כן, הגעתי לכלל מסקנה לפיה עלה בידי התביעה להוכיח את המתואר . בבסיס ראיות המאשימה ניצבות עדויותיהם המהימנות של המתלונן ואשתו, עדותו של בעל המקצוע, עדות של רוזיקה וחוסר האמון אותו רחשתי לגרסה שהציג הנאשם. ובייתר פירוט.

16. הנאשם והמתלונן הם שכנים המתגוררים בבניין דירות. בקומה האחרונה, בדירת גג מתגוררים הנאשם ורעייתו וקומה מתחת מתגוררים המתלונן ורעייתו. לפני כמה שנים נתקלו דיירי הבניין במכת יונים חמורה ועל מנת להתמודד עם בעיה זו, התקינו הנאשם ודיירים נוספים, פרגולה (בשפה המשפטית מצללה). כך עשה גם המתלונן. האחרון הסתייע בשירותיו של גורם מקצועי, עליו המליצה לא אחרת מאשר רוזיקה- רעייתו של הנאשם, לאחר שהתקין פרגולה דומה על גג ביתם והיא הייתה שבעת רצון מאיכות הביצוע. לימים קיבלו המתלונן ורעייתו את הסכמתם ואישורם של רוב דיירי הבניין להתקנת פרגולה במרפסת דירתם (ת/6). השניים התקינו פרגולה במרפסת דירתם וחלקה העליון נמצא סמוך למרפסת דירתו של הנאשם. עובדות אלו מוסכמות על הצדדים.

17. גם העובדה כי קיומה של הפרגולה גרמה למחלוקות וויכוחים, אינה שנויה במחלוקת. לטענת הנאשם ורעייתו הפרגולה מסתירה את הנוף המשתקף מחלון המרפסת המרכזית בביתם, מצטברים על חלקה העליון לכלוך וזוהמה ויוצרים מפגע תברואתי. כפועל יוצא מכך נפגעה איכות חייהם ונמנעה מהם זכות ההנאה והשימוש הסביר במרפסת דירתם. הנאשם הוסיף וטען כי ניסיונותיו להביא לפירוקה של הפרגולה לא צלחו וזו הפכה יומיומי. בצר לו, גם ניסה למכור את הדירה, אך התחזוקה הלקויה של אזור החלק העליון בפרגולה הרתיע קונים פוטנציאליים, וערכה של הדירה, כך טען, ירד פלאים.

18. בעקבות זאת הגישו הנאשם ורעייתו בחודש מאי 2020 נגד המתלונן ורעייתו בגין עוולות רשלנות, , הסגת גבול . בתביעה דרשו הנאשם ורעייתו לפירוק הפרגולה ולסעד כספי בסך 100,000 ₪ (להלן: התביעה האזרחית). כן ננקטו נגדם הליכים משפטיים נוספים כגון הגשת תלונה ללשכה המשפטית של עיריית מודיעין מכבים ודרישה חוק התכנון והבנייה. המתלונן ורעייתו הגישו מטעמם . התביעה האזרחית מתבררת השלום בפתח תקווה (נ/1-נ/2).

19. נבהיר מיד. אין זה מתפקידו של בית המשפט ואין בכוונתו של להכריע בסוגיות האזרחיות וממילא ההכרעה בהן אינה רלבנטיות ונדרשת לבחינת אשמתו או חפותו של הנאשם. בהליך דנן, נכריע האם עמדה המאשימה בנטל להוכיח כי הנאשם גרם נזק לרכושו של המתלונן והאם איים עליו במלל ובהתנהגות. הא ותו לא.

20. ולאחר שזה נאמר נפנה לסקירת העדויות.

המתלונן

21. המתלונן סיפר כי הוא בן 71 איש מכירות במקצועו, יועץ שיווקי ובונה ותכניות עסקיות (בניגוד לטענת הנאשם הוא אינו שוטר לשעבר). עדותו הייתה סדורה ועקבית, כנה, ברורה ומעוגנת היטב בהגיונם של דברים.

22. המתלונן העיד כי הקים את הפרגולה על מנת להתמודד עם בעיית היונים ובהמלצתה של רעיית הנאשם, אשר מסרה בידיו פרטים של איש מקצוע. כן סיפר כי הקמתה של הפרגולה נעשתה בשטח מרפסת דירתו בהתאם לחוקי העירייה ובהסכמתם ובאישורם של רוב דיירי הבניין (ת/6; עמ' 16 שורות 3-1). והדגיש כי חלק העליון נבנה בקו ישר ללא שיפוע על מנת שלא לשטח המרפסת של הנאשם (עמ' 9 שורות 8-4; עמ' 10 שורות 25-24; עמ' 12 שורות 26-25).

23. המתלונן התבקש להתייחס לתמונות שצילם הנאשם (נ/3) והסביר כי מדובר בתמונות ישנות שאינן משקפות את המצב לאשורו, לא במועד האירוע וגם לא במועד מתן העדות. והוא גם ביקש להציג תמונות שצולמו במצלמת הטלפון הנייד בהם גם מטבע הדברים מופיע תאריך הצילום אך ההגנה התנגדה להצגתן. יודגש בתמונות שהציגה ההגנה לא מוטבע תאריך וגם הנאשם לא ידע לומר מהו המועד המדויק שבו צולמו.

24. באשר למערכת היחסים עם הנאשם ואשתו סיפר כי זו התנהלה ככלל על מי מנוחות אלא שהקמת הפרגולה הפרה את האיזון העדין של יחסי השכנות. לאחר מספר חודשים החלו נשמעות טרוניות וטענות מצד השכנים, רוזיקה הלינה בפניו על כך שהפרגולה מלוכלכת, מפריעה לה ומסתירה את אור השמש. החלו וויכוחים רבים סביב נושא זה. לדבריו, ביקש לפתור את הקונפליקט בדרכי שלום ונועם אך נתקל בחומה בצורה מצד הנאשם. האחרון דרש בתוקף את פירוקה של הפרגולה, חרף העובדה כי לא נפל פגם בהקמתה גם אליבא העירייה וגם לא היה בפעולות אחרות, כגון עבודות ניקיון ותחזוקה כדי לפייס את דעתו. ניכר היה כי המתלונן סבר כי אפשר היה לפתור את חילוקי הדעות בהידברות פתוחה ומכבדת ולתחושתו נגרר להליכים משפטיים בעל כורחו.

25. המתלונן הוסיף וסיפר כי בתקופה זו התמודד עם בעיות נזילות, לכן הזמין את בעל המקצוע לבצע תיקוני איטום מספר פעמים, שילם ממיטב כספו, בכל פעם סכום של 700-500 ₪ ואולם בעיית הנזילות לא באה על פתרונה (עמ' 10 שורה 21; עמ' 10 שורות 10-5). באשר ליום המקרה, סיפר כי בעל המקצוע החל מבצע פעולות איטום בפרגולה ואז שמע ויכוחים. ובהמשך ירד בעל המקצוע מהפרגולה וסיפר כי הנאשם החל מגדף אותו ובמקביל החל מגרד את שכבת הרובע שנועדה את החריצים ולמנוע נזילות ואת החתיכות שהסיר השליך לעברו. המתלונן הקפיד בפרטים וניכר היה כי ערך הבחנה בין המידע שסיפר לו בעל המקצוע ובין מה שקלט בחושיו (עמ' 9 שורות 25-22; עמ' 10 שורה 14-13; עמ' 10 שורה 18-16).

26. המתלונן לא הסתיר את העובדה כי מעשיו של הנאשם שגרמו לנזק לרכושו הכעיסו אותו ולכן עלה לדירתו של הנאשם במטרה לברר מדוע מקלל ומחבל בעבודות התיקונים המתבצעות בפרגולה. המתלונן סיפר כי הוא דפק על הדלת, וכאשר זו נפתחה יצא הנאשם לעברו כאשר יד אחת מחזיקה ב"" בעוד היד השנייה בכיס והתקרב אליו בצורה מאיימת. לטענתו ביקש לדעת מה מחזיק הנאשם בכיס ובתגובה לשאלה בעניין, איים עליו הנאשם באומרו: "אני עוד אראה לך". (עמ' 9 שורות 29-24; עמ' 9 שורות 33-32; עמ' 10 שורה 2-1; עמ' 10 שורות 30; עמ' 11 שורה 3-4; עמ' 11 שורה 26-25; עמ' 16 שורה 6-4; עמ' 17 שורות 6-1).

27. חרף סכסוך השכנים שהיה טעון וממושך לא היה בכך להעיב על אמיתות הפרטים שמסר המתלונן. האחרון לא הפריז או הגזים בתיאור המקרה והוא לא השחיר את פניו של הנאשם שלא לצורך. כך לדוגמה הדגיש כי תחילה לא ייחס את בעיית הנזילות למעשה כלשהו מצדו של הנאשם, אלא שרק לאחר שהוא נתפס על חם בשעת מעשה מזיק לרכושו, הבין כי הנזילות הקודמות נגרמו מחבלה מכוונת של הנאשם והכניסו אותו להוצאות כספיות מיותרות (עמ' 10 שורות 20-16).

28. עדותו של המתלונן עקבית וסדורה ולא עלה בידי ההגנה לסתור. אגב, הימנעות ההגנה מהצגת עדותו של המתלונן במשטרה כמו גם את חקירתו באזהרה בחשד לאיומים כלפי הנאשם, מדברת בעד עצמה. זאת ועוד, עדותו של המתלונן אינה עומדת בבדה ומשתלבת בעדויות ראייה ושמיעה נוספות, לרבות אשתו ובעל המקצוע. גם עדות רעייתו של הנאשם משתלבת בעדות המתלונן ומהווה תוספת של ממש לראיות התביעה ונידרש לך עוד בהמשך.

אילנה – רעייתו של המתלונן

29. אילנה בת 72 ית של משטרת ישראל. בחנתי את עדותה במשנה זהירות משום שלכאורה היא בתוצאות ההליך דנן. בדומה לעדות המתלונן גם עדותה של אילנה הייתה עקבית. ניכר כי חוותה את האירוע מתוך חוויה אישית, היא לא נטתה לתיאורים מוגזמים, הקפידה בפרטים ואף אישרה עובדות שעשויות להציג את המתלונן באור שאינו חיובי. מכאן מצאתי כי גם עדות זו ראויה לאמון.

30. אילנה סיפרה כי הסכסוך עם הנאשם החל עם הקמתה של פרגולה על גג דירתו (כלשונה – סנטף) ולכלוך שהצטבר גלש לעבר מרפסת דירתם. כן סיפרה כי שיתפה את רוזיקה בעניין, וזו המליצה על הקמת פרגולה דומה ואף המליצה על איש מקצוע שהתקין את הפרגולה בביתם. אילנה שמעה בעצתה הטובה (עמ' 18 שורות 18-16). דא עקא, לאחר הקמת הפרגולה במרפסת דירתם, החלו נשמעות טרוניות מצד הנאשם ורוזיקה על כך שאיכות חייהם נפגעה, הפרגולה הפכה סביבתי ותברואתי וערכה ושוויה של הדירה נפגע. לדבריה נעשה ניסיון לפתור את הסכסוך מחוץ לכותלי בהליך גישור אך לנוכח עקשנותו של הנאשם וצפוי להתקיים בירור במסגרת התביעה האזרחית.

31. גם אילנה סיפרה כי כל כמה חודשים מתעוררת בעיה של נזילות באופן שמחייב התערבות בעל מקצוע וביצוע תיקונים בפרגולה. וכך סיפרה על יום המקרה, בעל המקצוע הגיע לאחר תיאום מוקדם, עלה על הפרגולה והחל בביצוע פעולות איטום. בשלב מסוים, עמדה במרפסת הדירה, מתחת לפרגולה ושמעה חלק מהשיח בין הנאשם ובין בעל המקצוע. האחרון אמר "למה אתה מתנהג ככה. אתה שכן, אתה אדם מבוגר, צריך לחיות בשלום" וכן "למה אתם צריכים להגיע לסכסוך כזה" וכן "אתה לא מתבייש אתה אדם מבוגר תחיה בשלום כמה זמן נשאר לך לחיות" בעוד הנאשם אמר לבעל המקצוע "אתה עוד תמות לפניי" (עמ' 18 שורות 29-25; עמ' 19 22-21). ובתגובה למשמע דברים אלו, סיפרה כי פנתה לבעל המקצוע וביקשה ממנו שלא לשוחח עם הנאשם ולא עם רוזיקה רעייתו, ובעל המקצוע השיב לה כי "הוא מוציא את מה שאני עושה ומפריע לי" (עמ' 18 שורות 27-24).

32. אילנה הוסיפה לספר כי בעל המקצוע ירד מהפרגולה וסיפר לה וגם למתלונן כי הנאשם חיבל בעבודה, השליך לעברו עפר וחול מהעציצים שהיו במרפסת. העדה ביקשה לדייק בפרטים והדגישה כי לא ראתה את הנזק ושמעה על כך מפיו של בעל המקצוע (עמ' 20 שורה 28-26). אילנה גם אישרה עובדות שלכאורה היו יכולות לשמש לחובת המתלונן. בתוך כך לא ניסתה להסתיר את המתחים שעורר הסכסוך עם הנאשם ורעייתו באופן כללי וביום האירוע בפרט, כאשר המתלונן, התעצבן וכעס, עלה לדירתו של הנאשם, דפק על הדלת. יש בכך ללמד על מהימנות גרסתה.

33. המתלוננת תיארה כי לאחר שהנאשם פתח את הדלת כשרעייתו לצדו, הוא נצמד לבעלה "כרס מול כרס" או "בטן מול בטן", והחזיק ביד אחת שפכטל ויד שנייה טחובה בכיס המכנסיים. המתלוננת לא ביקשה להפריז או להעצים את שאירע וניכר כי ביקשה לדייק בדברים. ולראיה – הדגישה כי לא היה מגע פיזי בין השניים והנאשם אמנם החזיק ביד שפכטל אך לא עשה בו שימוש לצורך והיא גם אינה יודעת "מה אחז בכיס אולי אחז ואולי לא" (עמ' 19 שורות 25-23).

34. העדה סיפרה כי הנאשם והמתלונן החליפו ביניהם מילים והרוחות התלהטו. המתלונן שאל את הנאשם מדוע מחבל בעבודתו של בעל המקצוע וגם שאל אותו מה הוא מחזיק בכיס. והנאשם בתגובה השיב "אתה עוד תראה" (עמ' 19 שורה 11; עמ' 20 שורה 31-30; עמ' 21 שורה 3; עמ' 21 שורות 16-12; שורות 20-19). עוד לדבריה, הרגישה כי הנאשם חסר סבלנות ובלתי צפוי ומכיוון שלא ידעה מה מחזיק בכיס, חששה כי עשוי לפגוע במתלונן באופן פיזי ועל כן ביקשה להרחיקו מן המקום (עמ' 19 שורות 10 ו-29; עמ' 21 שורות 5-6). כן סיפרה המתלוננת שבמהלך המהומה רוזיקה תפסה בידה וניסתה לגרור אותה לתוך הדירה כדי שתראה את הגג אך היא ביקשה כי תניח לה והדגישה כי אינה מעוניינת בכניסה לתוך דירתם (עמ' 19 שורות 8-7; 20 שורה 32-31).

בעל המקצוע

35. בעל המקצוע הוא תושב שטחים, עוסק בשיפוצים, הוא סיפר שהמתלונן שכר את שירותיו לצורך ביצוע עבודות איטום לאחר שהתגלתה בעיית נזילות במרפסת הדירה. בהיותו תושב שטחים סיפר כי ולא נוהג להוציא . כן מסר כי עבור כל פעם שהוזמן לבצע תיקונים בביתו של המתלונן קיבל 600-500 ₪ ובכל פעם תיעד וצילם את עבודתו (עמ' 23 שורות 20-19; 23-21; עמ' 24 שורות 14-9; נ/4 שורות 4-3).

36. עוד סיפר בעל המקצוע כי ביום המקרה הגיע לדירת המתלונן לביצוע תיקונים. אשת הנאשם יצאה למרפסת ושאלה אותו שאלות והוא בחר שלא לענות עליהן והמשיך בשלו. כן סיפר כי לאחר כחצי שעה של עבודה, הופיע הנאשם עצבני וכעוס בשפכטל והחל לגרד את החומר שהדביק על הפרגולה ואת הלכלוך והחומר שהסיר השליך לעברו (עמ' 26 שורה 19-18; נ/4). בתגובה אמר לו "תתבייש לך, אין לך קשה איתי. אני עובד עם שלמה (המתלונן) אני לא נמצא אצלך בחצר או בגבול שלך ולא בשטח שלך". לדבריו הסיטואציה הפחידה אותו כיוון שהנאשם צעק, קילל והחזיק שפכטל בידו, והוא העיר לו שהוא אדם מבוגר, אין לו סכסוך איתו והוא מתנהג באופן שאינו הולם. כלשונו: "אתה שכן שלו, אני לא שכן שלך, אתם חיים בשכנות, איזה חיים נשאר לך מהשכנות והנאשם השיב "אתה תמות לפניי".

37. כן סיפר בעל המקצוע כי הנאשם החזיק את השפכטל ביד אחת והשנייה הכניס לכיס מכנסיו, הסיטואציה לא רק גרמה לו לחוסר נוחות אלא שפחד ממעשיו של הנאשם והוא אמר לו זאת ובגלוי "אל תאיים עליי וכן מה יש לך אתה איש מבוגר" (עמ' 22 שורות 26-22; עמ' 23 שורה 1; עמ' 24 שורות 4-1; נ/4 שורות 11-9).

38. ונתקדם. בפני בעל המקצוע הוצגו תמונות והוא הצביע על המיקום המדויק בו בוצעו התיקונים וכן על מיקום מרפסת דירת הנאשם. הוא ביקש להדגיש כי פעולות האיטום בוצעו בשטח השייך למתלונן ורק בשטח זה, ובמרחק ממרפסת דירתו של הנאשם והאחרון הזיק ופגע בעבודה שביצע. "הוא לא גירד מה שעלה על אבן השפה שלו הוא חתך את כל החומר שאני עשיתי" (עמ' 23 שורות 7-6; עמ' 26 שורות 10-9). בעל המקצוע בדומה למתלונן, ביקש להציג כראייה תמונות בטלפון הנייד שצולמו ביום המקרה שיש בהן לתמוך בטענה כי לא לשטח דירתו של המתלונן אך ההגנה התנגדה להצגתן.

39. בעל המקצוע הוסיף וסיפר כי לאחר שירד מהפרגולה, שיתף את המתלונן בסיפור מעשיו של הנאשם. והמתלונן התרגז ועלה לדירתו של הנאשם. והוא ואילנה מיד מאחוריו. בהמשך היה עד לוויכוח שהתנהל בין הנאשם ובין המתלונן, בנוכחות רעייתו של הנאשם ושמע צעקות ובין היתר הנאשם איים על המתלונן באומרו "אתה תראה". והוא הרגיש שמדובר בסיטואציה מלחיצה ומפחידה משום שראה את הנאשם בשפכטל ביד אחת והיד השנייה בכיס ולא ידע לצפות את מעשיו (עמ' 23 שורות 11-10; עמ' 26 שורות 32-25; נ/4 -שורה 35-34).

40. לכל אלו נצרף את עדות ראשית שהציגה ההגנה כראייה לאחר הסיכומים (נ/6). בניגוד להגנה אינני סבורה כי יש בו לכרסם . ההפך הוא הנכון. במסגרת חזר בעל המקצוע על עיקרי הדברים שפורטו מעלה, דהיינו, הוא הגיע לבצע עבודות תחזוקה וניקיון של הפרגולה (גגון), ראה את הנאשם משתמש במכשיר שפכטל בכדי להוציא את חומר האיטום שמרח על הגגון למניעת נזילות. את החומר שהסיר זרק הנאשם על הגגון ולאחר מכן השליך גם עפר ולכלוך. כן תיאר כי הנאשם איים על המתלונן באומרו "כי הוא עוד יראה לו".

41. אכן, אפשר למצוא הבדלים בין הגרסאות השונות שמסר בעל המקצוע, לדוגמה במסגרת לא תיאר את ההתנהגות מאיימת כלפיו. ואולם להתרשמותי ההבדל נעוץ באופיו של האירוע ובסוג התחקור השונה. לא זו בלבד, עדותו של בעל המקצוע הייתה מתונה וניכר היה כי נקלע לסיטואציה מלחיצה שלא מרצונו ומכיוון שהוא לא צד לסכסוך, ראה את הפגיעה בו כשולית ובעיקר חשובה הייתה לו עבודתו המקצועית ורצה לבצעה במינימום תקלות ועל הצד הטוב ביותר. כך גם לדוגמה סיפר כי כתוצאה ממעשיו של הנאשם נשרט אך לא ייחס לכך חשיבות (עמ' 26 שורה 26). יתרה מזאת, העובדה כי לא מדובר בגרסאות המהוות חזרה מדויקת מילה על מילה מלמדת גם היא על מהימנותם. מכל מקום, תיאור של ליבת האירוע בכל הגרסאות זהה, וזה העיקר. עוד בניגוד להגנה לא התרשמתי כי יש לבעל המקצוע אינטרס לפגוע או להעליל על הנאשם או שהוא מבקש להגן על מעסיקו. ובהיותו בעל אישור שהייה ועבודה בישראל, מעורבות במסירת תלונה כוזבת עשויה להביא לשלילת האישור וברי כי הדבר מנוגד לאינטרס האישי שלו.

42. בעל המקצוע העיד כי קנה חומרי איטום בעלות של 2,500 ₪ אך מאחר והנאשם גרם נזק לאיטום שהספיק לבצע, והעבודה לא הושלמה, סבר כי לא יהיה זה הגון לגבות תשלום מלא ולכן הסתפק בתשלום חלקי בסך 500 ₪ (עמ' 22 שורות 29-22). אמנם בעל המקצוע לא הציג קבלה, אבל ההסבר שמסר באשר לאופן ודרך התשלום הנהוגה ובהיותו פטור מתשלום מס, מקובל והגיוני בנסיבות העניין. כך או אחרת, לצורך הוכחת עלות הנזק אין הכרח בהצגת אסמכתא ואפשר בהחלט להסתמך גם בעניין זה על עדויותיהם המהימנות של בעל המקצוע והמתלונן. השניים נקבו שניהם בסכום סביר והגיוני על אף שממכלול הראיות עולה כי הנזק שנגרם רב יותר. ויש גם בכך ללמד על מהימנותם הרבה, על כך שהם אינם מבקשים להרע למתלונן ולא מדובר בקונספירציה.

רעייתו של הנאשם – רוזיקה

43. רוזיקה מסרה עדות במשטרה למחרת המקרה וביום 9.2.2021. ההגנה הסכימה להגשת ההודעה חלף עדות . עדות זו כפי שנראה להלן מהווה חיזוק ממשי לראיות התביעה ולעדויות שפורטו מעלה ויש בה לכרסם במהימנות גרסתו של הנאשם.

44. רוזיקה סיפרה כי מזה כשש שנים מתגוררים בשכנות למתלונן ואשתו ובעקבות הקמת הפרגולה יחסי השכנות הורעו. לטענתה, הפרגולה חוסמת את שדה הראיה ומונעת ממנה לראות וליהנות מהנוף. גם היא סיפרה כי הפרגולה אינה בנויה בשיפוע ומשום כך מתאספים על חלקה העליון לכלוך ומים היוצרים זוהמה. לדבריה, פניות למתלונן לא הובילו לפתרון הסוגיה ולכן בסיוע פנו להליך משפטי.

45. באשר ליום המקרה סיפרה כי בעל המקצוע עמד על הפרגולה, תיקן את הנזילות בדרך של מריחת זפת שחורה. מעשה זה גרם לה לחוסר נוחות מכיוון ש"יש שם איזה פועל שמורח זפת או סיד או לא יודעת מה ויכול להסתכל ישר לסלון שלי ואני יכולה להסתובב עם תחתונים" (ת/1 שורות 6-5). בהמשך הוסיפה כי מצאה לנכון להעיר לבעל המקצוע גם משום שמראה של זפת שחורה אינו נאה בעיניה ודרשה כי יחדל ממעשיו (ת/1 שורה 21-22). עוד סיפרה כי שמעה את המתלונן מבקש מבעל המקצוע שלא לדבר עמה ולא ישיב על שאלותיה, בדיוק כפי שהעיד המתלונן. בהמשך, כך סיפרה, הנאשם יצא למרפסת הדירה ואמר לבעל המקצוע שלא ימשיך במעשיו ובתגובה בעל המקצוע אמר "תשתוק תשתוק בקושי יש לך שנה לחיות". ניסוח זה, בו השתמשה רוזיקה מאוד דומה לניסוח בו השתמשו גם בעל המקצוע וגם אילנה. רוזיקה אמנם טענה תחילה כי בעלה לא עשה מאום לפגוע בשכבת הזפת שמרח בעל המקצוע לצורך איטום הנזילה אלא שבהמשך אישרה כי הוא "התחיל להוריד עם השפכטל אבל הוא לא המשיך".

46. רוזיקה אף היא סיפרה כי המתלונן עלה לדירתם ודפק בחוזקה בדלת. חרף העובדה כי עמדה מאחורי בעלה והייתה עדה להתרחשות במלואה, טענה כי אינה יודעת אם היה בין הנאשם ובין המתלונן דין ודברים וממילא לא ידעה למסור את תוכנו, והיא גם לא יודעת אם היה מגע פיזי בין השניים והיא אף לא יודעת מה הנאשם החזיק בכיסו. העדה ללא ספק בתוצאות ההליך ועצם העובדה כי נקטה בתיאור מצמצם ומרחיק יש בו לרמז על כך שהנאשם היה מעורב באירוע יותר ממה שמוכנה הייתה לספר.

47. חרף ניסיון לצמצם ולהרחיק את הנאשם ממעשי העבירות, רוזיקה סיפרה כי בעלה לא אחז בשפכטל לא החזיק בו אלא נופף עם השפכטל לעבר השכן, אך בעיניה לא מדובר במעשה אסור או פסול וכלשונה: "אז, מה הוא הרג אותו" (ת/1 שורות 39-38). ועל זה נאמר לפעמים גם מעט זה הרבה. אמירה זו לטעמי מהווה חיזוק של ממש לגרסאות שהציגו עדי התביעה והיא גם מכרסמת בגרסה אותה ביקש הנאשם להציג.

48. עדויותיהם של המתלונן, אילנה, בעל המקצוע וגם עדותה של רוזיקה, אשת הנאשם משתלבות זו עם זו ומשלימות האחת את רעותה. לא נעלמו מעיני אי דיוקים בין העדויות עליהן הצביעה ההגנה בסיכומיה ואולם אינני סבורה כי הפערים בין הגרסאות יורדות לשורשו של עניין. כל אחד מהעדים מסר תיאור דומה ביחס לאירוע, מזווית הראייה שלו, שינויים קלים בין הגרסאות הנובעים מהטבע האנושי, אין בהם כדי להעלות או להוריד מרמת התיאור או מהימנותו.

הנאשם

49. הנאשם בן 75 נשוי באושר לרוזיקה מזה 50 שנה. במהלך המשפט טרח לציין כי אין לחובתו , ואין זה באופיו לריב ולנהל מלחמות שכנים. כן טרח ציין כי המאשימה הציעה כי יחתום על הסדר מותנה אך הוא סירב. ניכר היה כי הפרטים נמסרו במחשבה שיהיה בכך לשכנע את כי עומד בפניו אדם בעל מ טובות שלא יכול היה לבצע את המעשים המיוחסים לו והוא נפל קורבן לקנוניה מצד המתלונן ורעייתו, שני שוטרים לשעבר. לא התרשמתי.

50. הנאשם בעדותו סיפר גם הוא על הסכסוך עם המתלונן. בתמצית, הפרגולה הוקמה בניגוד להסכמתו וללא היתר ובניגוד לחוק התכנון והבנייה ותוך חריגה מהתנאים עליהם הסכימו ייתר דיירי הבניין (עמ' 16 שורה 32 – הסוכך אינו שקוף ((נ/5)). הפרגולה מהווה תברואתי ופוגעת בזכותו להנאה ולשימוש סביר במרפסת דירתו (נ/3). ניכר היה כי מבחינתו הפתרון לסכסוך הוא אחד ויחיד, פירוקה של הפרגולה ומרגע שהבין כי המתלונן אינו מעוניין כלל לפרקה, "אני לא אומר לו (למתלונן) שלום והוא לא אומר לי שלום".

51. התרשמתי כי הסכסוך הטריד את מנוחתו של הנאשם באופן יומיומי ועורר אצלו יותר כעסים ומתחים משנכון היה להודות. ניכר היה כי הנאשם לא ניסה לקיים דיאלוג עם המתלונן והוא לא ניסה להגיע להבנות עמו, אלא התבצר בעמדתו והשקיע את כל מרצו ומאמציו להביא לפירוק הפרגולה. בתוך כך פנה הנאשם לגורמים שונים, לרבות לעירייה ולפיקוח, אך לא נמצא פתרון לשביעות רצונו. הוא נקט בהליך משפטי והגיש תביעה אזרחית וגם כאן לא הסתמן פתרון בעתיד קרוב. וככל שהזמן חלף והסכסוך לא דעך ולא שקט החליט לעשות מעשה. הוא הזיק במודע ובמתכוון לפרגולה. הנאשם גירד את חומרי האיטום מהפרגולה באין מפריע ובלי שאיש יעצור מבעדו, כל פעם קצת, עד שנתפס ביום האירוע בקלקלתו. והסיבה "אם הוא לא בנאדם גם אני לא אהיה" (ת/1 שורה 29; עמ' 20 שורות 14-13).

52. בניגוד לתשובה שנמסרה , הנאשם במשטרה , הודה בחלק מעובדות כתב האישום, כך לדוגמה הודה כי ידע שאיש המקצוע הגיע לתקן את הנזילות שכן שמע על כך מאשתו והוא לא סתם הפסיק יום עבודה וחזר לדירה והוא גם הודה כי גירד את החומר שמרח איש המקצוע על הפרגולה (עמ' 17 שורות 29-22).

53. הפער בין הגרסאות ובין הכפירה שהובילו לשאלות רבות במסגרת החקירה הנגדית עוררו תרעומת מצד בא כוחו.