ההחלטה
- טיפול אישי על ידי צוות מקצועי
- הטיפול יושלם תוך 5 ימי עסקים. אם הבקשה לא תאושר, התשלום יוחזר במלואו.
פסקי דין רכישה ו או הסרה יכולים להתעכב או לא להיות מאושרים כלל על ידי מערכת האתר - והתשלום יוחזר במלואו כמובן תוך 7 ימי עסקים מרגע החלטת ההנהלה וייתכן כי יותר. הסרת פסק דין הינו פסק הדין בלבד ולא כולל שום דבר נוסף כמו כתבה, סקירת משרד וכד'.
תיק חיצוני: 282016/2018
ההליכים וטיעוני הצדדים:
במקרה שלפני הורשע הנאשם, על פי הודאתו, בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה , נהיגה ברכב בלא רשיון רכב תקף, חציית קו הפרדה רצוף ונהיגה ללא תעודת תקפה.
מתברר כי ביום 9.7.2017 נדון הנאשם, במסגרת תיק 7019-02-17 לעונש הכולל לתקופה של עשרה חודשים, מאסר מותנה בן 12 חודשים, למשך 36 חודשים ועונשים נוספים, וזאת בגין שלוש עבירות קודמות של נהיגה בפסילה ( המקורי צורפו עבירות שנכללו מלכתחילה בתיקים 2934-04-17 ו – 13177-06-17).
למרות האיסור שהוטל עליו כאמור לעיל, נמצא הנאשם נוהג ברכב ביום 22.6.18, כאשר הוא "מגדיל לעשות", ועושה זאת בעודו שיכור כאשר כמות האלכוהול בגופו עולה על המותר בחוק, חוצה קו הפרדה רצוף במהלך הנהיגה והכל ברכב אשר רשיונו אינו תקף.
מאז יום האירוע מצוי הנאשם .
הדיון בתיק נדחה לתקופה קצרה בכדי לאפשר לצדדים לנסות להגיע להסכמה, ומשלא עלו הדברים יפה, הודה הנאשם בעבירות המיוחסות לו וב"כ הצדדים טענו לעונש בדיון שנערך ביום 18.10.2018.
המאשימה הפנתה לעברו המכביד של הנאשם, אשר פרט למפורט לעיל כולל גם הרשעות בעבירות קודמות של נהיגה משנת 2016, שתי עבירות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול, האחת אף היא משנת 2016 והקודמת משנת 2003 וכן למעלה מ – 20 בעבירות תעבורה "רגילות".
המאשימה טענה לחומרת העבירות, הפנתה לעונשים המקובלים בעבירות מסוג זה, ולאור כל האמור לעיל טענה המאשימה לעונש של , תוך הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר, מאסר מותנה נוסף, פסילה למשך מספר שנים, קנס והתחייבות כספית.
המאשימה עתרה אף להפעלת עונש מאסר מותנה נוסף בן שלושה חודשים, אשר הוטל על הנאשם במסגרת תיק 5070-11-16, אולם עיון בתיק 7019-02-17 מגלה כי עונש זה כבר הופעל שם.
הסניגור לא חלק על חומרת העבירות ועל עברו המכביד של הנאשם, אולם טען אין למצות עמו את מלוא חומרת הדין, הן בשל הודאתו המיידית והן בשל שינוי נסיבות לטענתו. הסנגור פירט את נסיבותיו ורקעו המשפחתי של הנאשם והוא סבור כי הנאשם מצוי בהליך של שינוי כתוצאה מהטיפול אותו הוא מקבל במסגרת . הסנגור סבור כי יש להסתפק בהפעלת נה, לצד לתקופה משמעותית.
בחינת הפסיקה ומתחם הענישה:
עונש הינו כלי הטבעי והיעיל ביותר העומד לרשות לתעבורה. הקלת ראש בעבירה של נהיגה בפסילה תביא להשמטת הבסיס תחת אמצעי זה. לפיכך, אין מנוס מענישה משמעותית בגין עבירה זו, מקל וחומר בנסיבות שתוארו לעיל. כבר אמר העליון:
"עבירות נהיגה בפסילה ללא וללא רשיון, יש בהן לא רק דופי פלילי אלא אף מוסרי כפול: הסיכון המובהק לעוברי דרך (וגם לנוהג עצמו), וזו עיקר, וכן קשיים במימוש פיצויים בעקבות תאונות דרכים אם אלה יקרו חלילה בעת נהיגה כזאת […] ומכל מקום הטלתם על קופת הציבור" רע"פ 665/11 אבו עמאר נ' מדינת ישראל.
ובמקום אחר נאמר:
"נדמה כי אין צורך להרחיב אודות החומרה הכרוכה בנהיגה בזמן פסילה. בביצוע מעשה כזה מסכן הנהג, שכבר הוכיח בעבר כי חוקי התעבורה אינם נר לרגליו, את – נהגים והולכי רגל כאחד; הוא מבטא זלזול בצווים של ; הוא מוכיח, כי לא ניתן להרחיק אותו נהג מהכביש כל עוד הדבר תלוי ברצונו הטוב. רע"פ 410/04 מזרחי נ' מדינת ישראל.
ברע"פ 2221/11 שאול הראל נ' מדינת ישראל הגדיר העליון את עבירת הנהיגה בפסילה כ"סטירת לחי" לשלטון החוק וברע"פ 3878/05 יעקב בנגוזי נ' מדינת ישראל כ"ביזוי החוק וצווי בתי המשפט".
ככל שמדובר בעבירה ראשונה מסוג זה, נעה הענישה הראויה במתחם שבין מאסר מותנה לתקופה אותה ניתן לרצות בעבודות שירות, וזאת בתלות בנסיבות המקרה. לעניין זה יש להבחין בין פסילה שהוטלה בהיעדר התייצבות הנאשם לפסילה שהוטלה בפניו, פסילה שלא הסתיימה עקב אי הגשת בקשה לחישוב ופסילה "טרייה" בה שב הנאשם לנהוג בתקופה בה מופקד רשיונו , ובין מקרה בו מדובר בעבירה זו "בלבד" למקרה בו מצטרפת אליה עבירה נוספת.
עוד נקבע בפסיקה כי לצד עונש המאסר יש להטיל עונש של פסילה נוספת לתקופה משמעותית שבין שישה חודשים לחמש שנים, וזאת בתלות בחומרת המקרה, כאמור לעיל.
במקרה דנן אין מדובר בעבירה ראשונה של נהיגה בפסילה, אלא בעבירה רביעית המבוצעת בתוך תקופה קצרה. כאשר מדובר בעבירה רביעית, מובן כי מתחם הענישה הינו שונה ויהיה של מאסר לתקופה שבין מספר חודשים ועד שנתיים, וזאת עוד בטרם הפעלת נה.
ראו לדוגמא רע"פ 7982/13 עדיאל שגן נ' מדינת ישראל שם נגזר על הנאשם עונש של 15 חודשי מאסר, לרבות הפעלת מאסר מותנה בן 12 חודשים בחופף, עפ"ת 33059-10-12 מחמוד אבו הווא נ' מדינת ישראל שם נגזר על הנאשם עונש מאסר לתקופה של שנה (לרבות הפעלת מאסר מותנה בחופף).
יתרה מכך, כפי שפורט לעיל, פרט לנהיגה עצמה והזלזול בשלטון החוק מצד הנאשם, לחובתו אף עבירה של נהיגה וזאת כאשר בעברו מספר עבירות דומות של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אין צורך לחזור ולהסביר חומרת העבירה והסיכון הטמון בנהיגה בשכרות. די אם אזכיר את הסיכון הרב הטמון בנהיגה, הדורשת ריכוז ותשומת לב מלאים. מובן כי מי שהוא שיכור אינו יכול לנהוג באופן הנדרש וזאת אף מבלי להביא בחשבון את השפעת האלכוהול על התנהגותו בדרך של פגיעה והסרת עכבות.
החוק קובע עונש פסילה לתקופה מינימלית של שנתיים למי שביצע עבירה זו, וככל שמדובר בעבירה חוזרת ייגזר על נאשם כגון הנאשם שלפניי, עונש פסילה ארוך מכך לצד עונש מאסר קצר בפועל. ראו לדוגמא החלטות העליון ברע"פ 3199/08 בעניין דזאנחוטלי וברע"פ 444/08 בעניין משה יוסף והחלטת המחוזי בבאר שבע בעפ"ת 32173-03-10 בעניין אבו סבייח.
אשר על כן, דומה כי אין מנוס מענישה מחמירה במקרה דנן, הכוללת הפעלת נה וענישה נוספת, הן ברכיב המאסר והן ברכיב הפסילה.
לטובת הנאשם ראיתי לנ&#
- מדור פסקי דין והחלטות באדיבות מיקיפדיה - האנציקלופדיה הפתוחה.
