8752-01 – רונן צדוק נ' מדינת ישראל

נוכחים:

ב"כ המערער – עו"ד יניב לדר, המערער בעצמו

ב"כ המשיבה – עו"ד גב' קורנברג

פסק דין

לפני ערעור על פסק דינו של בימ"ש לתעבורה ברמלה מיום 31/12/09.

המערער הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה בשכרות ונהיגה ללא ביטוח. בימ"ש קמא גזר על הנאשם 9 חודשים מאסר בפועל, הפעיל מאסר מותנה בן 6 חודשים באופן חופף, 9 חודשים מאסר על תנאי, פסילה למשך 55 חודשים וכן הפעיל פסילה על תנאי של 5 חודשים באופן חופף.

ב"כ המערער טוען בהודעת הערעור ובטיעונים שלפני, כי בימ"ש קמא שגה כאשר לא נתן משקל מספיק לנסיבותיו האישיות של המערער כפי שפורטו בשלושה תסקירים; בימ"ש קמא החמיר בענישה כאשר ריצוי עונש מאסר בפועל עלול להביאו לשימוש חוזר בסמים; המערער כבן 42 נשוי ואב ל- 3, משתמש בסמים קלים וקשים מגיל צעיר. עבר תהליכי גמילה קודמים. הוגשו 3 תסקירים, אמנם בתסקיר האחרון לא היתה המלצה טיפולית שכן הוא הושעה לאחר שבדיקות השתן גילו שרידי סם ואולם מיום 6/12/09 חזר מהשעיה, ניתנו בדיקות שתן ועל פי מסמך שהוגש לבימ"ש קמא, הוא חזר לשיחות פרטניות ופעיל בקבוצה;  בתסקיר מצויין כי מעידות לשימוש בסמים הן תופעה נפוצה בהליך של גמילה מסמים.

לפיכך, עותר ב"כ המערער לתת משקל מכריע להליך השיקום, להאריך את עונש המאסר על תנאי בן 6 חודשים שהיה תלוי ועומד נגד המערער ולהטיל עליו של"צ.

ב"כ המשיבה סומכת את ידיה על פסק דינו של בימ"ש קמא. מציינת כי מדובר בעבירות חמורות שכל אחת מהן מסכנת את הציבור, המאסר שהוטל על המערער כולל הפעלה באופן חופף של המאסר המותנה וכן עונש הפסילה אף הוא כולל הפעלה בחופף של הפסילה המותנית כשתקופת הפסילה היא תקופת המינימום הקבועה בחוק; שירות המבחן אינו בא בהמלצה טיפולית כאשר חלק מבדיקות השתן היו עם שרידי סם וחלק נחשדו כמזויפות; עברו התעבורתי של המערער כולל 18 הרשעות לרבות בעבירה של נהיגה בשכרות כאשר העבירה דנן בוצעה כ- 4 חודשים לאחר גזר הדין הקודם.

לאחר שעיינתי במסמכים ושמעתי את טיעוני הצדדים שוכנעתי כי דין הערעור להידחות.

ככלל, התערבות של ערכאת ערעור במידת העונש שקבעה הערכאה הדיונית נעשית כשמדובר במשגה של ממש בהחמרה קיצונית. (ע"פ 10281/07 שלמה קורנבליט).

עוד יש לציין כי הכלל הוא הפעלת מאסר על תנאי והחריג הוא הארכתו בנסיבות ובנימוקים מיוחדים שעל ביהמ"ש לפרט.

בעניינו של המערער, לא נתקיימו נסיבות ושיקולים המצדיקים זאת. מדובר במערער שלחובתו 18 הרשעות קודמות בתחום התעבורה לרבות בעבירה של נהיגה בשכרות (הרשעה מס' 17), כאשר את העבירות דנן ביצע כ- 4 חודשים בלבד לאחר מתן גזר הדין בו נדון בגין נהיגה בשכרות לעונש של פסילה וקנס. ללמדך, כי המערער מביע בהתנהגותו זלזול בחוק ובבית המשפט.

למערער גם הרשעות קודמות בתחום הפלילי בעבירות רכוש וסמים ואף ריצה עונשי מאסר בפועל. המערער הורשע בעבירה של נהיגה בפסילה ונהיגה בשכרות כאשר בגופו סמים מסוג קוקאין והרואין.

הודאתו של המערער ניתנה כבר ביום 4/6/08 ומאז נדחה הדיון לצורך שילובו בהליך טיפולי לגמילה מסמים, שירות המבחן נתן בעניינו 3 תסקירים ובסופו של יום, מציין, כי ניתנו למערער מספר הזדמנויות, מדובר בתהליך אבחון ממושך שהוא מתקשה להיעזר בו וההערכה הינה כי הוא לא בשל לטיפול הנדרש במצבו ועל כן  נמנע השירות מהמלצה טיפולית. יצויין כי המערער הושעה מההליך הטיפולי בו היה בעקבות העובדה כי חלק מבדיקות השתן שמסר כללו שרידי סם וחלקן נחשדו כמזוייפות.

פסיקתו של ביהמ"ש העליון ביחס לעבירת הנהיגה בשכרות קובעת כי מדובר בנהיגה מסכנת את חייהם של הנוהגים בכביש, מהווה גורם מרכזי למספרן הרב של תאונות דרכים ולכן יש לנקוט פבמדיניות ענישה מרתיעה ולהעניש בחומרה נהגים הנתפסים כשהם נוהגים בשכרות. (ר"פ 6439/06 עובדיה קריטי).

בענייננו, בימ"ש קמא התייחס גם לשיקולים לקולא בעניינו של המערער, כאשר הוא הודה בביצוע העבירות, התייחס לנסיבותיו האישיות כפי שעלו מטיעוני הצדדים ומתסקירי שירות המבחן ובסופו של יום הפעיל את עונש המאסר על תנאי באופן חופף למאסר שגזר עליו, באופן חריג לכלל הקבוע בסעיף 58 לחוק העונשין וכך עשה גם בכל הנוגע לעונש הפסילה שבסופו של יום קבע את תקופת הפסילה המינימלית הקבועה בחוק.

בימ"ש קמא לא התעלם מהמסמך החדש שהוצג לעיונו, כפי שהוצג גם לעיוני ממנו עולה כי מיום 6/12/09 המערער חזר להליך הטיפולי ומשתתף בקבוצות הטיפול. לפני הוגש מסמך נוסף עדכני ליום 21/1/10 ממנו עולה כי הוא ממשיך את הליך הגמילה.

יחד עם זאת, אף אני שותפה להתייחסותו של בימ"ש קמא למסמך האמור בעמ' 7 לגזה"ד, כשלא ניתן להתעלם מהתנהלותו של המערער במשך התקופה הארוכה של 14 חודשים מאז נשלח לשירות המבחן.

בסופו של יום, שוכנעתי כי בימ"ש קמא שקל ובחן את כל השיקולים רלבנטים ובגזר דין מנומק ומפורט כדבעי קבע את העונש הראוי וההולם את הנסיבות.

הערעור נדחה.

המערער יתייצב לריצוי עונש המאסר בפועל ביום  21/2/10 שעה 09:00 במזכירות ביהמ"ש פלילי מרכז.   התנאים שנקבעו במסגרת ההחלטה לעיכוב הביצוע על ידי בימ"ש קמא יעמדו בעינם.

ניתנה והודעה היום ט' שבט תש"ע, 24/01/2010 במעמד הנוכחים.